הסיפור של מורית רוזן הוא סיפור מפתיע ומטלטל על אישה חזקה, פמיניסטית, לוחמת צדק, שאחרי גירושים ראשונים בטוב, נקלעה למערכת יחסים אלימה עם גבר נרקסיסט ואלים.
זה סיפור שכל אישה (וגבר) חייבים לשמוע, כדי להבין שאולי גם הם עלולים למצוא את עצמם בתוך קשר שלא מיטיב איתם ושלא יכלו בחיים לדמיין את עצמם בשכזה.
מורית היתה כל כך עיוורת למצב שלא הקשיבה לאנשים הכי קרובים אליה. לא לחברות ולא לילדים שלה. היום לאחר שהתפקחה והתגרשה בשנית, היא עמלה על תיקון היחסים האלה.
בכלל היא רואה עצמה בתחילתו של תהליך שיקום.
השאלה שנשארתי איתה בסוף השיחה עם מורית היא האם באמת כל אישה, חזקה ככל שתהיה, עלולה להקלע למערכת יחסים אלימה. מה דעתכם?
לאדווה ענבל יש סיפור חיים לא יאמן עם המון אירועים ומורכבויות שנשמעים בדויים כמעט.
היא אחרונה מבין שש אחיות, היא אימצה את ביתה של אחותה שנפטרה, היא עברה שלושה משברים נפשיים קשים, אביה שם קץ לחייו. זה רק חלק.
מצד אחד יש בשיחה שלנו הרבה קפיצות בין נושאים ומצד שני היא הכי קוהרנטית ומעבירה מסר מאוד ברור. מסר על צמיחה מתוך טראומה ועל אהבה עצמית.
אדווה היא מתמודדת נפש, אבל יש בה משהו יותר חזק מאנשים שלא עברו את כל מה שעברה. כמו ברזל שחושל והתחזק.
למרות שברור שכדאי להיות יפים ועשירים ושהחיים יהיו קלים, השאלה שיצאתי איתה מהשיחה הזאת היא, מה היתרונות שבהתמודדות עם חיים עם כל כך הרבה קושי ואתגרים, ואילו איכויות הם מביאים.
~~
"ואם פרידה" הוא פרויקט חברתי שאני יוצרת ללא מטרות רווח, אז מה כבר ביקשתי בתמורה? את זה 😊:
- כדי להגיע לעוד אנשים שהפרק הזה יכול לתת להם השראה ותקווה, אשמח לשיתופים.
- כדי לקדם את הפודקאסט באפליקציות ההשמעה, בבקשה לחצו על מעקב ועל דירוג.
- הצטרפו לקבוצת ווצאפ שקטה בה אני שולחת לכם ישירות הודעה בכל פעם שמפורסם פרק. https://chat.whatsapp.com/E2yjyp9ZT16JcPNAmrrZlO
תודה!
מרב התחתנה עם החבר הכי טוב שלה, והתאלמנה ממנו במפתיע לפני 10 שנים. היא נשארה עם ילדה קטנה והרבה עצב וחוסר ודאות.
זו שיחה על בניה של חיים חדשים אחרי התפרקות מוחלטת.
זו שיחה על הורות לצד שבר, ועל כוחה של משפחה.
יש למרב מסרים חשובים לאלמנות צעירות שיש לצערי הרבה בארצנו.דיברנו בין היתר על רווחים ועל מחירים של חיי נישואים ושל חיי סינגלים,על דייטים והתאהבות אחרי התאלמנות,ועל הומור ככלי להתגברות על משבר.
הדבר הכי משמעותי שהיא אמרה לי בשיחה שלנו הוא שמאז שהתאלמנה היא אישה יותר שמחה. נשמע פרדוקס, אבל היא מסבירה כל כך יפה למה.
השאלה שיצאתי איתה מהפגישה הזאת היא, מהו הגורם הזה שעוזר לאנשים להתרומם ואפילו לזרוח אחרי שהם חווים את הצער הכי גדול בחייהם. מה דעתכם?
רחלי היא בת להורים גרושים שהקימו משפחה מורכבת למופת. היו לה מבחינתה שתי אמהות ושני אבות.
בתיכון היא נסעה ללמוד בתיכון בינלאומי בהודו ושם הכירה נער צרפתי שהבינה שהוא אהבת חייה.
הם התחתנו כשהוא היה בן 18 והיא בת 19.
אחרי כשלוש שנים הם נפרדו לשנה וחזרו אחרי שהבינו שחשוב להם גם הביחד וגם הנפרד. הם חיו עוד כמה שנים יחד, וכמו שתכננו התחתנו שוב אחרי עוד עשר שנים. ורק אז הביאו ילדים לעולם.כדי לשמר את הזוגיות הם מקפידים בין היתר על לווי של מטפל זוגי כאקט של מניעה, וגם על שסנים ארוכים של סקס הרחק משלוש בנותיהם.
דיברנו גם על ההבדלים והדמיון בין אישה גרושה בת 21 לאישה גרושה בת 51.
דיברנו על הפרעות אכילה
ודיברנו על המקצוע המרתק של רחלי- מתאמת אינטימיות בקולנוע, טלוויזיה ותאטרון.
כצעירה חרדית, התחתנה הדס בגיל 19 בשידוך. היא חלמה על זוגיות טובה ומשפחה מאושרת. לצד זה הסקרנות שלה היתה גדולה והיא בחרה שלא כמו חברותיה ללמוד באוניברסיטה.
היא אישה אמונית מאוד ולא מגדירה את עצמה כיום כחלונית, אבל שם באקדמיה, היא הבינה שאנשים לא צריכים להיות חרדים או דתיים כדי להיות ערכיים וטובים.
יום אחד כשהיא הבינה שאין לה ברירה, היא לקחה את הבן שלה ופשוט עזבה את הבית. מאז אין לה קשר ישיר עם הגרוש שלה. היא מבינה שזה בא על חשבון הילד שלה. זה כואב לה ומדאיג אותה מאוד.
דיברנו על ניכור הורי, ודיברנו על בדידות כרונית.
הדס האמיצה, סיפרה על הזוגיות הטובה שיש לה עכשיו, זוגיות שכדי שתצא לפועל דרשה ממנה הרבה יוזמה, יצירתיות ואפילו חוצפה.
החברות של איילת טוענות שהיא בכלל גבר, כי היא מתנהגת על פי קודים שאנחנו מחשיבות "גבריים". היא מקלילה סיטואציות, לא מתרגשת כשגבר כן או לא כותב לה 'בוקר טוב', משחררת בקלות ומתאהבת בקושי.
אחרי הרבה חודשים עם גבר שאיתו יצאה, היא הבינה שלמרות שהוא לא עומד בכל הקריטריונים שלה, היא צריכה להשאר כי פשוט נעים לה איתו. אחרי זמן רב, היא הבינה שהיא מאוהבת. אולי בפעם הראשונה בחיים.
איילת שהיתה תמיד אישה חזקה, דומיננטית ומובילה, בוחרת בזוגיות הנוכחית שלה להביא צדדים יותר רכים ופסיביים.
גם בשיחה שלנו הרגשתי שיוצאות ממנה מידי פעם פגיעות ורכות
אמל"ק: ואם_פרידה חוגגת שנה (!!) אני בהכרת תודה גדולה למאזינים ולמתראיינים ולמגיבים המרגשים ולמבקרים המלמדים, וגם ולי :-).
אני מאחלת לכולנו שנה הרבה, אבל הרבה יותר טובה. שנה של הפתעות חדשות ונעימות שיכנסו לחיינו, ושל פרידות טובות מכל מה שלא צריך להיות איתנו.
~~
לכבוד חגיגת שנה לפודקאסט, הזמנתי שלושה מרואייני עבר לשיחה פתוחה, ולאפשר להם לשאול זו את זה שאלות שעלו להם בעת ההאזנה לפרקים אחד של השניה וההיפך.
כל אחד ואחת מהמרואיינים עבר עוד שלב בתהליך מאז שפגשתי אותו/ה בפעם הקודמת והיה מעניין לשמוע מה שלומם עכשיו. כל אחד ואחת מהמרואיינות נמצאים במרחק שונה מהפרידה שלהם, וזה נתן פרספקטיבה מעניינת על כמה נושאים כמו לדוגמה על הכמיהה, (אולי הטרנד?) לשמור על משפחה גדולה ושמחה אחרי פרידה.
דיברנו גם על כעס בראי הזמן.
דיברנו על סימבולים כמו טבעת נושאים אחרי פרידה ועל קעקועי מתגרשים.
זו היתה שיחה כיפית וקלילה ועם זאת בעלת עומק וחכמה.
השאלה איתה נשארתי בסוף השיחה היא, מה באמת נותן לנו המרחק מהפרידה. מה דעתכם ודעתכן?
את לאה הכרתי לפני כעשר שנים בקורס כתיבה. זו היתה אהבה ממבט ראשון. מיד הרגשנו שאנחנו אחות קטנה ואחות גדולה זו של זו.
מאז אני עוקבת אחריה ואחרי ההתפתחות המקצועית והאישית שהיא עשתה.
עם השנים היא הפכה להיות מורה שלי ליוגה (בערוץ היוטיוב המעולה שלה "לאה יוגה").
עקבתי אחרי הזוגיות היפה שהיתה לה והסתיימה בכאב לב בגיל הקריטי הזה שבו היה נראה שהם תיכף מקימים משפחה.
לאה ובן זוגה (שניהם דתל"שים) החליטו להפרד יום לפני התור שנקבע מראש לשאיבת הביציות שהיא החליטה לעשות כדי לשמור אותן ליתר בטחון לטיימינג המדויק להם להביא בו ילדים לעולם. אולי זה מה שעזר לה בין היתר להתמודד עם הפרידה ובצידה הפחד שהכמיהה למשפחה ולילדים לא יחמקו ממנה בגלל הגיל.
מהשיחה שלנו יצאתי עם השאלה: עד מתי נכון לחכות לזוגיות "רגילה" ולבניית משפחה "נורמלית"' לפני שמוותרים ומגשימים את חלום ההורות ללא בן או בת זוג. nv sg,fo?
זה פרק על אישה מוכשרת ויפה עם חלום ותקווה
הדס היתה רוב חייה הבוגרים במערכות יחסים. היא היתה נשואה פעמיים, ונכנסה לזוגיות הנוכחית שלה זמן קצר אחרי הגירושים.
בשלב כלשהו היא כמעט הפסיקה את הקשר ואז הבינה שבעצם מצאה, אבל שנדרשת עוד עבודה על עצמה.
דיברנו על פחד מאינטימיות ומה הקשר בינו לבין FOMO.
דיברנו על תקשורת מקרבת ועל שינוי דפוסים.
דיברנו גם על החופש לבחור ולהיות מי שאנחנו.
הדס שיתפה בכנות באמביוולנטיות שלה לגבי כניסתה המהירה למערכת יחסים חדשה אחרי הגירושים, והתהיה אם הייתה צריכה להיות קצת לבד עם עצמה לפני כן.
השאלה שנשארתי איתה בסוף השיחה היא אחת ה-שאלות: איך עושים את האבחנה בין קשר ששווה להשאר בו, להשקיע ולהתאמץ עליו, ולבין קשר שצריך לשחרר ולהמשיך לחפש את הטוב ביותר.
במסע פסיכדלי בפרו קיבלה שירית תשובה לאיך צריכים להראות הפרידה והקשר בינה לבין בן זוגה לשעבר.
מאז הם משקיעים מאמץ רב בקשר שלהם. לא כי הם חברים, ולא רק כי ההורים של הילדים שלהם, אלא כי הם בני ברית, וכי הם המשפחה אחד של השניה.
שירית אומרת שהם יפרדו רק על הקבר של אחד מהם.
את שנת השפל הקשה ביותר במערכת היחסים שלהם הם חוו שנים אחרי הפרידה.
מאז שהתפייסו הקשר שלהם הוא הכי טוב שהיה אי פעם.
אחרי הפרידה היתה לשירית מערכת יחסים ארוכה עם "רווק ללא". דיברנו על המאפיינים שיכולים להיות לקשר כזה, ועל היתרונות והחסרונות שבו.
דיברנו גם על הכרויות מחוץ לאפליקציות.
דיברנו גם על תקשורת עם ילדים בהקשר הזה, ועל זה שעם כל הרצון להביא נקודת מבט חיובית ואופטימית, צריך גם להסתכל לכאב ולעצב בעיניים.
השאלה שנשארתי איתה בעקבות השיחה עם שירית היא מה מהותו של קשר בין בני זוג שהיו פעם אהובים והקימו יחד משפחה, ובחרו יום אחד להפרד. האם הם באמת נפרדים? האם הם יכולים להפוך להיות זרים? מה דעתכם?
אביב היא חברה שלי מהעבודה, ומאז שארנון נהיה בן זוגה אז כמובן שגם הוא. כשאני מתארחת בדירה שלהם על הים, קורים לי דברים מרגשים. הפעם ציוד ההקלטה שלי היה איתי במקרה, אז את פטפוט הלילה שלנו עשינו עם מיקרופונים דולקים.
מכיוון שהם זוג כל כך חכם ומעניין עם ניסיון רב במערכות יחסים ובפרידות, היה לי ברור שיצא כאן פרק משובח.
דיברנו על להקים לראשונה משפחה בגיל יחסית מאוחר, אחרי שארנון היה נשוי כבר פעמיים וגם לאביב היו מערכות יחסים ארוכות.
דיברנו על המשמעות של פרידות בעיצוב שלנו. לדעתה של אביב לפעמים הפרידות מעצבות אותנו יותר מאשר מערכות היחסים עצמן.
דיברנו על מוסד הנישואים והעלנו את השאלה האם הוא בעל ערך, ומה ערכו.
דיברנו גם על טיימינג ועל מוכנות לקשר, ועל פגישות שקורות במקום הנכון ובזמן הנכון.
מזל ששכנעתי אותם להעלות את הפרק. לדעתי הוא מעניין מאוד ונותן הרבה עניין וערך.
ליאת והגרוש שלה היו מהזוגות היפים והנכונים האלה, שנראה שהחיים שלהם מושלמים.
יום אחד בהופעה של עברי לידר, היא הבינה ברגע של הארה שהאש שבה כבתה. היא התעוררה. מאז היא עוברת מסע של התפתחות אישית.
ליאת שיתפה בתהליך שהיא עוברת ובכמה מהסדנאות שהיא עשתה.
עם זאת דיברנו על זה שלא חייבים להתגרש או לעבור אירועי קיצון בחיים על מנת לעשות קפיצת התפתחות אישית ושינוי עמוק.
ליאת מגדירה את עצמה "גרושה באושר". זה טייטל שצורם לי. דיברנו גם על זה.
דיברנו על הערך שיש בשבט של נשים גרושות, שבו אפשר לשתף ולהקשיב ולהתייעץ, ודיברנו על זה שחבל שלגברים יש את זה הרבה פחות.
דיברנו קצת גם על אקסים שהופכים לידידים, וגם על איזונים בחיים, שבאים אחרי תקופת סערה שמגיעה אצל רבות ורבים מיד אחרי גירושים
הדבר שאמרה לי ליאת ושאיתו אני הכי מסכימה הוא שתמיד בחיים חשוב להיות בתנועה.
זיו עשה חתכת תהליך של התפתחות אישית. היה לי קשה להאמין שהגבר המודע והרגיש שישב מולי עשה פעם לנשים גוסטינג. זה למרות שגם הוא עצמו נפגע מנשים שעשו לו גואוסטינג.
בשיחה המרתקת שהיתה לי איתו, דיברנו על קורבנות ועל ריצוי
דיברנו על עלבונות,
על בקשת סליחה,
על שחזור דפוסים ועל תיקון.
דיברנו הרבה על תפיסה שרואה בבן/ בת הזוג שלנו מישהו שיעזור לנו בריפוי שלנו, או על תפיסה הפוכה, שעל פיה עלינו לעשות את התיקונים שלנו עם עצמנו. זה העלה את השאלה האם או לשם מה אנחנו בכלל צריכים זוגיות, או שאולי הכי טוב זה ללמוד לחיות לבד עם עצמינו.
הדבר הכי משמעותי עבורי בשיחה היה השיח על עלבון. על זה שהרבה פעמים אנחנו לא נותנים מקום לעלבון שאנחנו חשים. מקטינים את עצמנו, מנסים להחליק
אני מקווה שהפרק הזה ילמד אנשים שני דברים:
לדעת לבקש סליחה, ולדעת לתת מקום לעלבון.
למרות שבין גל לבין יש כ15 שנים, שתינו התגרשנו בסמיכות, בתהליך פרידה עם אופי דומה, ושתינו עוברות במקביל חוויות דומות. השיחה איתה היתה שיחה של השתקפות והזדהות. שמעתי את עצמי מגרונה.
דיברנו על המורכבות שבפרידה ששומרים בה על קשר טוב,
דיברנו על קנאה,
דיברנו על ההבדל בין מתרגשת בת 34 ומתגרשת בת 50
גל החכמה והרגישה שאלה אותי שאלות וכך יצאתי בפרק הזה גם קצת מרואיינת וקצת יועצת, לגל וכנראה גם לעצמי.
תוך כדי השיחה הבנו, שגם כשאת גרושה צעירה, וגם כשאת בת 50 עם ילדים בוגרים, וגם כשאנחנו שמות עצמנו במרכז, בסופו של דבר אנחנו קודם כל אימהות. ותמיד הילדים שלנו יבואו לפנינו.
זה פרק שכדאי לגברים צעירים שמחפשים קשר ואהבה עם אישה מקסימה, לשמוע. הלוואי שיצא כאן שידוך ואסגור את השלישיה שלי לגן עדן :-)
בשיחה עם דנה נאמרה המילה "אהבה" 68 פעמים. לפחות. זה מבלי לספור את ההטיות שלה.
דנה לא ראתה אהבה אצל ההורים שלה, ולמרות שלא היה לה מודל לאהבה, היא לימדה את עצמה מהי אהבה עבורה.
כשהיא למדה לאהוב את עצמה, וכשהיא הבינה מהם הסטנדרטים של האהבה שהיא מייחלת לה, הגיעה אליה אהבה.
דנה עבדה כל החיים בעסק משפחתי, עד שהחליטה בסמוך לגירושים לצאת ולמצוא את דרכה האישית והמקצועית. כיום מלווה אבות בתהליכי גירושים והיא הביאה את נקודת המבט שלהם. את האתגרים והכאבים שלהם. לי כאישה היה חשוב שזה הוצג.
זו שיחה על אהבה, וגם על זוגיות ועל התפתחות אישית.
אורלי לא השמיעה את קולה כשהיתה ילדה, לא השמיעה את קולה כשהיתה נשואה, לא השמיעה את קולה בתהליך הפרידה.
לשיחה איתי היא הגיע עם אתגר להשמיע את קולה, אבל זה כמעט לא קרה..
דקות ארוכות הרגשתי שהשיחה לא מתקדמת, ואז רק אחרי זמן ממושך נפלטו לה מילים בודדות ושקטות ששפכו קצת אור על הסוד שמסתתר מאחורי המהוססות של אורלי.
היא הסכימה לדבר עליו קצת, אבל בשבילה זה היה המון. המסר העיקרי שלה ברור: שכשמרגישים שמשהו לא בסדר, צריך להכיר בו ולהתמודד עם הכאב, גם אם זה קשה מאוד.
אורלי עדיין פגועה כי לא ראו אותה, אבל בעיקר היא כועסת על עצמה שלא דיברה ולא דרשה את מה שהיא רוצה.
היום היא יודעת שתקשורת והדדיות הם הדברים שהכי חשובים לה בזוגיות.
השתדלתי לתת לאורלי להשמיע את קולה. אני מקווה שהוא נשמע.
חששתי שהשיחה עם אבישג תהיה לא רלוונטית לפודקאסט שלי. שלא תהיה מספיק עשירה או מעניינת. בכל זאת בחורה צעירה, וסיפור על פרידה אחרי קשר בן כמה חודשים בלבד.
בפועל, נוכחתי (ולא פעם ראשונה בחיים), שיש המון מה ללמוד מאנשים צעירים.
אבישג היא שחקנית ומחזאית צעירה ומוכשרת והחיים שלה נראים קצת כמו הצגה: אבא שלה מבוגר מאמא שלה ב15 שנים, היא התאהבה בגבר אירי שביקר בתל אביב, כשכבר היה לה כרטיס טיסה לאירלנד, אחרי הפרידה הדרמטית היא היתה על מטוס בדרך לאנגליה ביום שהמלכה מתה, ושניה לפני ההמראה החליטה לרדת מהמטוס, ולצאת למסע.
את אירוע הפרידה הדרמטי שחוותה, היא הפכה למחזה שמוצג בצוותא וברחבי הארץ. אבישג ואני דיברנו על נקודת המבט של צעירים בעולם הדייטים העכשווי, על אפליקציות, על מיקבול, על FOMO ועל יצירה והכוח שלה.
אני בטוחה שנשים וגברים מבוגרים מאבישג המוכשרת והחכמה, אפילו בהרבה, ילמדו מהשיחה שלי איתה הרבה מאוד.
נשים חולמות על גבר רגיש , פגיע ומדבר, וגם מוביל וחזק.
חשבתן פעם כמה זה קשה להם להחזיק את המורכבות הזאת?
אלכס עבר בזכות הפרידה מבת זוגו שינוי גדול. זה התחיל מאולטימטום שהיא הציבה בפניו, והמשיך בבחירה שלו לעשות מטאמורפוזה. הוא בחר להתמודד עם התוקפנות ועם הדכאון שלו. הוא בחר להתבונן על הפגיעות שלו ולהביע אותה.
בהמשך הוא למד הנחית קבוצות וכיום הוא לא רק משתתף בעצמו במעגל גברים, אלא גם מנחה כאלה.
גם המיניות של אלכס השתנתה מאוד מאז הפרידה. בהתחלה כמו מתגרשים ומתגרשות רבים הוא התנסה בהרבה התנסויות. אחריהן הבין שהוא רוצה קשר שהוא יותר מסקס. קשר שהוא בית. הוא מצא אותו.
היום הוא לא משימתי בסקס. הוא נוכח ורואה הרבה יותר אופציות בתוך מגע מיני. נראה לי שהוא הרבה יותר נהנה.
ממליצה לגברים לשמוע אותו כדי לקבל דוגמה להתפתחות אישית מרתקת.
מציעה לנשים להקשיב לו כדי להבין גברים קצת יותר טוב.
דנה סיימה כמה מערכות יחסים רציניות, אבל הפרידה האמיתית היתה מהרעיון ומהחלום להקים משפחה "רגילה" של אבא ואמא וילדים.
זו הייתה פרידה קשה מאוד, ומיד אחריה התחיל המסע להורות שהיה גם הוא מטלטל פיזית ורגשית.
מעניין שלהבדיל מרוב המרואיינות והמרואיינים שלי, שההורים שלהם גרושים, דווקא לדנה היה מודל של זוגיות מזהירה. היא רצתה להיות כמו ההורים שלה, אבל בסוף החליטה לוותר על החלום, ולעשות את הדברים בסדר אחר ולא בדרך הטבע (לכאורה).
דיברנו על צמיחה ממשבר, דיברנו גם על הרגע הזה שבו את מחליטה באומץ החלטה לא פשוטה, אבל כל כך בטוחה בה שלא אכפת לך מה יגידו ובכלל לא אכפת לך מכלום כי את שלמה עם ההחלטה.
הדבר הכי חשוב לדעתי שדיברנו עליו היה דווקא רגע לפני שכיבינו את המיקרופון, והוא למה לא כדאי לרדוף אחרי אהבה.
כדאי לכן ולכם להקשיב לה.
את שרית הזמנתי בזמן הלחימה מול אירן, כדי לדבר על היחוד והאתגרים שבלהיות גרושה ואמא לארבעה, מתוכם שלושה חיילים.
היא גרושה כבר הרבה מאוד שנים, והיתה לה כבר זוגיות שניה שהסתיימה באופן טרגי ושונה מאוד מגירושים. הנסיון והחכמה שלה נתנו לי פרספקטיבה ארוכת שנים על החיים כגרושה, על עולם הדייטים, ועל התפתחות אישית.
דיברנו על לקום ממשבר
על זה שמשבר הוא לאוו דווקא טראומה
דיברנו על תקווה ואמונה שדברים קורים לטובה, גם אם ברגע שהם קורים קשה להבין זאת.
שרית שיתפה אותי ברגעים קשים ואישיים שעברה. היה לה חשוב לדעת שהיא מביאה ערך כשהיא חושפת את הסיפור שלה. לי היא הביאה המון ערך ואני בטוחה שכל מי שישמע אותה יסכים איתי