כצעירה חרדית, התחתנה הדס בגיל 19 בשידוך. היא חלמה על זוגיות טובה ומשפחה מאושרת. לצד זה הסקרנות שלה היתה גדולה והיא בחרה שלא כמו חברותיה ללמוד באוניברסיטה.

היא אישה אמונית מאוד ולא מגדירה את עצמה כיום כחלונית, אבל שם באקדמיה, היא הבינה שאנשים לא צריכים להיות חרדים או דתיים כדי להיות ערכיים וטובים.

יום אחד כשהיא הבינה שאין לה ברירה, היא לקחה את הבן שלה ופשוט עזבה את הבית. מאז אין לה קשר ישיר עם הגרוש שלה. היא מבינה שזה בא על חשבון הילד שלה. זה כואב לה ומדאיג אותה מאוד.

דיברנו על ניכור הורי, ודיברנו על בדידות כרונית.

הדס האמיצה, סיפרה על הזוגיות הטובה שיש לה עכשיו, זוגיות שכדי שתצא לפועל דרשה ממנה הרבה יוזמה, יצירתיות ואפילו חוצפה.