את לאה הכרתי לפני כעשר שנים בקורס כתיבה. זו היתה אהבה ממבט ראשון. מיד הרגשנו שאנחנו אחות קטנה ואחות גדולה זו של זו.
מאז אני עוקבת אחריה ואחרי ההתפתחות המקצועית והאישית שהיא עשתה.
עם השנים היא הפכה להיות מורה שלי ליוגה (בערוץ היוטיוב המעולה שלה "לאה יוגה").
עקבתי אחרי הזוגיות היפה שהיתה לה והסתיימה בכאב לב בגיל הקריטי הזה שבו היה נראה שהם תיכף מקימים משפחה.
לאה ובן זוגה (שניהם דתל"שים) החליטו להפרד יום לפני התור שנקבע מראש לשאיבת הביציות שהיא החליטה לעשות כדי לשמור אותן ליתר בטחון לטיימינג המדויק להם להביא בו ילדים לעולם. אולי זה מה שעזר לה בין היתר להתמודד עם הפרידה ובצידה הפחד שהכמיהה למשפחה ולילדים לא יחמקו ממנה בגלל הגיל.
מהשיחה שלנו יצאתי עם השאלה: עד מתי נכון לחכות לזוגיות "רגילה" ולבניית משפחה "נורמלית"' לפני שמוותרים ומגשימים את חלום ההורות ללא בן או בת זוג. nv sg,fo?
זה פרק על אישה מוכשרת ויפה עם חלום ותקווה