מרב התחתנה עם החבר הכי טוב שלה, והתאלמנה ממנו במפתיע לפני 10 שנים. היא נשארה עם ילדה קטנה והרבה עצב וחוסר ודאות.

זו שיחה על בניה של חיים חדשים אחרי התפרקות מוחלטת.

זו שיחה על הורות לצד שבר, ועל כוחה של משפחה.

יש למרב מסרים חשובים לאלמנות צעירות שיש לצערי הרבה בארצנו.דיברנו בין היתר על רווחים ועל מחירים של חיי נישואים ושל חיי סינגלים,על דייטים והתאהבות אחרי התאלמנות,ועל הומור ככלי להתגברות על משבר.

הדבר הכי משמעותי שהיא אמרה לי בשיחה שלנו הוא שמאז שהתאלמנה היא אישה יותר שמחה. נשמע פרדוקס, אבל היא מסבירה כל כך יפה למה.

השאלה שיצאתי איתה מהפגישה הזאת היא, מהו הגורם הזה שעוזר לאנשים להתרומם ואפילו לזרוח אחרי שהם חווים את הצער הכי גדול בחייהם. מה דעתכם?