סיפורו של רס"מ (מיל') מקסים ריז'קוב ז"ל, לוחם מילואים בימ"ס איו"ש שנהרג ב-19/10/23 בעת שהסתער בראש הכוח בקרב מול מחבלים במחנה הפליטים נור א-שמס.

בהערצה ובאהבה רבה לאחיה הגדול, מספרת אלכסנדרה על אדם חזק, אשר עמד בגבורה באתגרים פיזיים ומנטליים, בשירות הצבאי בסדיר ובמילואים ובעת שהתחרה בתחרויות ספורט ונינג'ה ישראל ועל כך שעוד כשהיו ילדים, מקס תמיד שמר עליה ודאג לה.

סיפורו של רס"מ (מיל') אברהם צבי (צביקה) פרידמן ז"ל מעין הנצי"ב, אשר נהרג בקרב במחסום תייסיר בבקעה, במסגרת שירות מילואים בחטמ"ר אפרים, דרך עיניו של דניאל, בנו הבכור. צביקה, שהיה נשוי ואב לשישה ילדים, היה אדם ישר וטוב לב, מלא אהבה ומסירות למשפחתו. הוא אהב את הטבע ובעלי החיים, והרגישות הזו ליוותה אותו בכל תחום בחייו.

בשיחה בגובה העיניים עם דניאל בן ה-17, הוא מספר על אבא שחינך את ילדיו לראות ולכבד את כל מה שחי ועל הקשר המיוחד שהיה להם, קשר שלא דרש הרבה מילים, קשר שבו מבט אחד או מחווה קטנה הספיקו כדי להבין זה את זה. בזיכרון של דניאל, צביקה היה נוכח בכל הרגעים הקטנים והחשובים, תמיד מוכן להקשיב, לתמוך ולהיות שם עבור משפחתו. דרך רגעים פשוטים אלה, ניכרת דמותו – אדם ישר, מסור ואוהב, שהשפעתו תישאר חיה בלב המשפחה וכל מי שהכיר אותו.

סיפורו של סמ"ר איתי אליהו מרציאנו ז"ל, האח הקטן, "התינוקי" של אחיותיו הילה וחן, אשר נפל בקרב הגנה על קיבוץ יד מרדכי, בשמחת תורה, שבעה באוקטובר, כשקפץ מביתו ללא נשק אישי וללא ציוד מתאים, כי בדיוק בשביל זה הוא התגייס.

בעצב ובגעגוע הן מספרות על תחושת החמצה גדולה, עם האובדן של איתי החכם בעל הזיכרון הפנומנלי, שבקלות ובצניעות סיים את לימודיו בהצטיינות, על שוער קבוצת הכדורגל מכבי שוהם שנקראת היום על שמו, על אהבתם הגדולה שלו ושל עמית ועל המפקד שדרש מחייליו, אבל תמיד דיבר איתם בגובה העיניים.

סיפורה של רב"ט אופיר דוידיאן ז"ל, מש"קית לוגיסטיקה, שנפלה בשבת ה-7/10 בקרב עם מחבלים בבסיס אורים, מרחק הליכה מהבית שלה. בשיחה עצובה וכנה, מספרת אמא שלה, לילך, על האחות הבכורה שהייתה ה"דבק" בבית והייתה ועודנה דמות להערצה של ארבע אחיותיה, על יחסי אם-בת-חברות שהיו להן, על החלומות והשאיפות של אופיר שלא התגשמו ועל פעולות ההנצחה שמשאירות את אופיר חיה בליבה ובנשמתה.

סיפור נפילתה בקרב של אופיר, שזור עם פעולות החילוץ האמיצות שביצע אביה אסף, שעות ספורות לאחר מותה, מבלי לדעת ואפילו לדמיין את אשר קרה לה ולו.

לצד העצב האינסופי, בוחרת לילך בכל יום, במאמץ ובנחישות, להמשיך בחיים, לשמוח ולשמח למען אופיר ולמען המשפחה

סיפורו של רס"ר (מיל') איתי אזולאי הי"ד, לוחם ביחידת הניוד 5515 אבל בעיקר לוחם של החיים, אשר נפל בקרב על גבול לבנון ב 06/10/24. בשיחה כנה ופתוחה עם הוריו זהר ואריק ואחיו תומר, הם מספרים על איתי השאפתן, החרוץ, המסודר והנקי, הבן והאח הבכור והבן זוג האוהב של מאי, שהצטיין בכל מה שנגע בו והתגבר בנחישות על כל מכשול ואתגר שעמדו בדרכו. כפי שאמר בעצמו: כל מה שאתה עושה, תעשה הכי טוב שלך

סיפורו של סרן אסף מסטר ז"ל, לוחם וקצין ביחידת יהל"ם ומפקד מחלקה בגדוד הנדסה קרבית שנהרג בקרב בעזה ב 15/11/23.

בשיחה מרגשת עם אביו ליאור ואחיו רועי וליהיא, הם מספרים על אסף הספורטאי, הרומנטיקן, בעל כשרון הכתיבה שהשאיר מכתבים לכל אהוביו והמפקד האחראי שדאג תמיד לחייליו.

אסף השאיר למשפחתו ואהוביו צוואה - תמשיכו להיות חזקים בשבילי ובשביל כולם

סיפורו של סמל ערן אלוני ז"ל מאופקים, לוחם גולני שנהרג בקרב בשכונת סג'עיה, תוך שהוא רץ תחת אש לטפל בפצועים. ערן תמיד רצה להשפיע ולעשות טוב לאנשים, לבעלי חיים ולעולם והכל בשקט, בשמחה ובאהבה.

בשיחה מרגשת עם הוריו דורון וג'ני, הם מספרים על הילד הנחוש שהפך לנער אידיאליסט וללוחם וחובש בחטיבה מספר 1 ועל איך לאחר חוויה מאוד קשה בשבעה באוקטובר, בבית, ברחבי אופקים ובנובה ולאחר פציעה של דורון בקרבות, חשבו שהכי גרוע כבר מאחוריהם..

סיפורו של סגן עומרי שורץ ז"ל, לוחם בסיירת צנחנים וצוער בגדוד גפן של קורס קצינים, אשר נפל בקרב בצפון רצועת עזה ב 20/12/2023.

מנקודת מבט כנה ואמיתית, מספרים יונתן ושרון, חבריו של עומרי לקומונה בבארי, על עומרי שהיה המרכז החברתי, הכתובת לכל משימה, שאהב בכל ליבו את הקיבוץ בו עשה שנת שירות ואת תושביו וחש שלמענם הוא נלחם את מה שהוא קרא לו "מלחמת בארי".

עומרי אהב את החיים והשתדל להינות מהם כמה שאפשר כפי שכתב במכתב שהפך לצוואתו: תמשיכו לצחוק ולהנות כי אני עשיתי חיים משוגעים

סיפורו של אל"מ רועי יוסף לוי ז"ל, שנהרג בשמחת תורה ה-7/10 בקרב על קיבוץ רעים.

רועי, שהיה מפקד היחידה הרב מימדית, הקפיץ בבוקר שמחת תורה את היחידה כדי להגן על התושבים וכמו תמיד נלחם בראש וכך גם מצא את מותו.

בשיחה מרגשת עם בתו צוריה, היא מספרת על האיש שבצבא היה המפקד הנערץ ובבית היה פשוט האבא האהוב, זה שאפשר לספר לו הכל, על החלומות שחלם ועל התוכניות שתכנן שלא יצאו לפועל ועל כך שבחר תמיד לחיות את המשמעות של חייו.

סיפורה של סמ"ר נועה פרייס ז"ל, תצפיתנית ששירתה בבסיס נחל עוז.

נועה שהייתה השראה עוד בחייה, הייתה גם מודל לאומץ - האומץ לעשות את מה שהאמינה בו ושאהבה לעשות, גם אם זה קשה ודורש מאמצים רבים. נועה וחברותיה שאהבה כל כך, בחרו להישאר יחד בבסיס שנכבש, גם ברגעים האחרונים והקשים שלהם, תוך שמירה על ערך החברות והרעות.

בכנות ובכאב רב, מספרים הוריה, ארז וסיגל, על הילדה החכמה והחרוצה, החיילת שהתגברה על הקשיים של תחילת השירות הצבאי, על ימי ההמתנה הבלתי אפשריים להודעה הקשה מכל על כך שנועה נהרגה ועל הרצון להמשיך הלאה

סיפורו של רס"מ (מיל') עפר יונג ז"ל, האלטרואיסט, שתמיד חשב קודם כל על האחרים - על האדם, החברה, כדור הארץ. על כולם.

בעצב ובגעגוע, מספרת דנה אשתו-אהובתו ואם ילדיהם אורי ואיתן, על הג'ודוקא המצטיין, אשר הכוח שהניע אותו לא היה רק פיזי אלא פנימי, על האיש שחי מתוך תחושת אחריות עמוקה – למשפחה, לחברים ולמדינה. במשך שנים יצא עפר שוב ושוב לשירות מילואים, לא רק כחובה אלא מתוך אהבה אמיתית לרעות שנרקמה שם, לשיחות, לבדיחות, ולשותפות בלב ובשטח. גם בקרב בו נפל, הוא חתר למגע ונע קדימה, כמו תמיד, אל המקום שבו היה צריך אותו. זהו סיפורו של אדם שחי ונהרג מתוך אותה תכונה נדירה שהובילה אותו כל חייו: נתינה בלי גבול

סיפורו מעורר ההשראה של רס"ן הוד שרייבמן ז"ל, הקצין המצטיין, אשר בחר להיות בחוד בכל תפקיד שעשה, מתוך אמונה שלמה שכך צריך לעשות כדי לשמור על הבית והמדינה. כך היה בסיירת צנחנים, כך היה כמ"פ בהכשרות וכך גם מצא את מותו בקרב בעזה, כמ"פ ביחידה הרב מימדית, כשהוא מוביל מלפנים, שלושה חודשים בלבד לאחר שנישא לאהובתו, יובל.

בשיחה מרגשת עם יובל, היא מספרת על הילד שצייר בשיעורים והצליח במבחנים, על הנער השאפתן והרציני שידע גם לצחוק ולעשות שמח ועל הבן זוג, הקצין הגיבור שהיה גם המשורר הפרטי שלה והשאיר אחריו כתבים רבים.

סיפורו של רס"ר (מיל') רועי אברהם מימון ז"ל, פרמדיק לוחם ביחידת יהל"ם. רועי, אשר התעקש להתגייס למילואים על מנת להילחם באיומי הטילים על מדינת ישראל, נהרג לבסוף בעזה במבצע להשמדת מפעל נשק.

בשיחה עם בת זוגו נויה, היא מספרת בגעגוע אין סופי על רועי הטבעוני מתוך אידיאולוגיה וחמלה על כל אדם או בעל חיים, על הלוחם האמיץ, הפרמדיק החכם שרצה להציל חיים ועל הרומנטיקן שתכנן כבר את הצעת הנישואין שלא קרתה.

אם לסכם במשפט אחד את הקשר שלה עם רועי - אז כך אמרה נויה בשיחה: עם רועי תמיד הרגשתי בית, תמיד הוא היה הבית שלי

פרק מיוחד לציון 29 שנים לנפילתו ו-50 שנה ללידתו, של סמ"ר יצחקי שפירא.

בשיחה שלנו, חברי ילדות של יצחקי, עם אמו אסתר, אנחנו מעלים זכרונות וגם קצת צוחקים, על הילדות, החברות, השובבות והאופי המיוחד שלו. איך בעצמאות יוצאת דופן של נער נחוש, בחר בית ספר תיכון ופשוט טיפל בכל מה שצריך בכדי להתקבל ולעבור אליו. כך גם החליט וקנה רכב משפחתי וכך גם קפץ מהרכב המשוריין מבלי לחשוש בכדי לנסות להציל פצועים ונפגע בעצמו.

אנחנו בני 50, עשרים ותשע שנים לנפילתו

סיפורו של סרן לירון שניר ז"ל, אשר גדל על המורשת של חטיבת גולני והגשים את חלומו להיות לוחם ומפקד בסיירת. לירון, אשר תמיד ראה את האחר לנגד עיניו ולפניו, עזר לחיילים הבודדים, לאנשים הקשישים, לטרמפיסטים בכבישים ולמעשה לכל מי שנקלע לדרכו. בדיוק כמו הסטיקר שיצא לזכרו "מזת'ומרת אחי? עם ישראל צריך אותנו"

בשיחה מרגשת עם אחיו התאום אלון, הוא מספר על הקשר המיוחד שלהם, על הילדות זה לצד זה עשרים וארבע שעות ביממה ועל הגעגוע האינסופי ללירון

סיפורו של רס"ל (במיל') מעוז פניגשטיין ז"ל, הבן, הנכד והנין הבכור, שחי את חייו באקסטרים ומת מות גיבורים מירי צלף בעזה. מעוז, לוחם דובדבן, אלוף הניווטים, אשר לקח בקלילות גם את תקופת השירות המאתגרת והקשה היה אוטודידקט אשר למד במקצועיות וביסודיות כל תחום שאהב - אם זה סקי, חד אופן או חלקי האופנוע.

בשיחה מרגשת עם אביו אלעד, הוא מספר על הקשר המיוחד ביניהם, על תהומות העצב לאחר נפילתו ועל ההחלטה שלו ושל משפחתו לבחור בכל יום בחיים

סיפורו של רס"ן (במיל') נאיל פוארסה ז"ל, בן העדה הדרוזית, דור חמישי בעיר מע'אר, אשר נהרג מפגיעת כטב"מ ב-19/09/2024. נאיל, אשר שירת כמ"פ, נפצע מירי נ"ט בתחילת המלחמה והתעקש לחזור לשירות המילואים ולחייליו, למרות הפציעה.

בשיחה עם הוריו, רפיק ואלהאם, הם מספרים בגעגוע על הילד של אמא ואבא, שלא פיספס הזדמנות לבקר אותם, על התלמיד המחונן אשר הצטיין בכל מקום בו למד ועל האיש שתמיד התעקש לתת מעצמו יותר ממה שנדרש ממנו.

סיפורו של סמ"ר תומר יעקב מזרחי ז"ל, לוחם סיירת נח"ל שנהרג בקרב גבורה בשמחת תורה, השבעה באוטובר, בהגנה על מוצב סופה והישובים הסמוכים. תומר, אשר היה מהראשונים לזהות את מתקפת המחבלים, שימש כקשר מ"פ וניהל קרב קשה מול עשרות מחבלים כאשר לצידו לוחם פצוע קשה ומפקד הרוג והוא עצמו פצוע אנוש ובכך עיכב מאוד את התקדמות המחבלים אל עבר היישובים ומנע את חטיפת שלושתם.

בשיחה מרגשת עם הוריו דוד ושרית, הם מספרים על הילד השובב שהפך לנער בוגר ואחראי, אוטודידקט שלימד את עצמו בין השאר גם לנגן, מרכז העניינים החברתי שלא בזבז רגע בחייו הקצרים כל כך.

גם ברגעיו אחרונים, בחר תומר, שלא נשבר מקשיים, מאכזבות או כשלונות, להילחם עד נשימתו האחרונה.

זהו סיפור גבורה של מי שבחר להיות גיבור

סיפורו של רס"ן יהודה נתן כהן ז"ל, הילד החכם והמוצלח, אלוף הישיבה בשחמט, האיש שחיפש חיים פשוטים ואשר בצניעותו הרבה הסתיר הרבה מההישגים שלו. יהודה, היה מ"פ אהוב ומוערך בסיירת גבעתי ונפל בקרב גבורה בצפון רצועת עזה, קרב בו הציל את הפלוגה מהתקפה קטלנית.

בפרק מיוחד עם הדודות שלו, הן מספרות על הגעגוע האינסופי לאחיין המתוק ולחיים שלפני ועל כל כך הרבה סיפורי גבורה שהסתיר בצניעות רבה והתגלו לאחר מותו

סיפורו של סמ"ר שחר כהן מבטח ז"ל הילד הנחוש בעל רגישות גבוהה לסביבה, שהפך לנער בוגר ורציני. שחר נלחם להיות קרבי ועשה מאמצים גדולים כדי שזה יקרה. בשיחה עם הוריו ארז ושירה נשמע על הילדות שלו, על השירות שלו בחטיבה 401 של השריון, עד שנהרג מפצצת מרגמה בעזה ועל ההתמודדות של המשפחה