סיפורה של רב"ט אופיר דוידיאן ז"ל, מש"קית לוגיסטיקה, שנפלה בשבת ה-7/10 בקרב עם מחבלים בבסיס אורים, מרחק הליכה מהבית שלה. בשיחה עצובה וכנה, מספרת אמא שלה, לילך, על האחות הבכורה שהייתה ה"דבק" בבית והייתה ועודנה דמות להערצה של ארבע אחיותיה, על יחסי אם-בת-חברות שהיו להן, על החלומות והשאיפות של אופיר שלא התגשמו ועל פעולות ההנצחה שמשאירות את אופיר חיה בליבה ובנשמתה.
סיפור נפילתה בקרב של אופיר, שזור עם פעולות החילוץ האמיצות שביצע אביה אסף, שעות ספורות לאחר מותה, מבלי לדעת ואפילו לדמיין את אשר קרה לה ולו.
לצד העצב האינסופי, בוחרת לילך בכל יום, במאמץ ובנחישות, להמשיך בחיים, לשמוח ולשמח למען אופיר ולמען המשפחה