סיפורה של סמ"ר נועה פרייס ז"ל, תצפיתנית ששירתה בבסיס נחל עוז.
נועה שהייתה השראה עוד בחייה, הייתה גם מודל לאומץ - האומץ לעשות את מה שהאמינה בו ושאהבה לעשות, גם אם זה קשה ודורש מאמצים רבים. נועה וחברותיה שאהבה כל כך, בחרו להישאר יחד בבסיס שנכבש, גם ברגעים האחרונים והקשים שלהם, תוך שמירה על ערך החברות והרעות.
בכנות ובכאב רב, מספרים הוריה, ארז וסיגל, על הילדה החכמה והחרוצה, החיילת שהתגברה על הקשיים של תחילת השירות הצבאי, על ימי ההמתנה הבלתי אפשריים להודעה הקשה מכל על כך שנועה נהרגה ועל הרצון להמשיך הלאה
