סיפורו של סמ"ר איתי אליהו מרציאנו ז"ל, האח הקטן, "התינוקי" של אחיותיו הילה וחן, אשר נפל בקרב הגנה על קיבוץ יד מרדכי, בשמחת תורה, שבעה באוקטובר, כשקפץ מביתו ללא נשק אישי וללא ציוד מתאים, כי בדיוק בשביל זה הוא התגייס.
בעצב ובגעגוע הן מספרות על תחושת החמצה גדולה, עם האובדן של איתי החכם בעל הזיכרון הפנומנלי, שבקלות ובצניעות סיים את לימודיו בהצטיינות, על שוער קבוצת הכדורגל מכבי שוהם שנקראת היום על שמו, על אהבתם הגדולה שלו ושל עמית ועל המפקד שדרש מחייליו, אבל תמיד דיבר איתם בגובה העיניים.
