בפרק זה של הפודקאסט אנחנו עוסקות בנושא של "ילדים שקופים". האורחת חני עובדיה, פסיכולוגית חינוכית בשפ"ח ירושלים ומרכזת התכנית "מקום לכולם" ואת נושא "הילדים השקופים" - אותם תלמידים שנעלמים מעיני המורים והכיתה למרות שהם נוכחים פיזית.
אלו ילדים שאינם מושכים תשומת לב לטובה או לרעה, שקטים ולא יוזמים, ולעיתים אף לא מבקשים עזרה. בעוד המורה רואה בהם ילדים "שמסתדרים" ו"לא-בעייתיים", השקיפות שלהם נובעת דווקא מחוסר התייחסות הסביבה לצרכיהם הרגשיים.
חני מסבירה כיצד מתפתחת השקיפות מבחינה פסיכולוגית, תוך התבססות על מושג המירורינג של קוהוט - הצורך הבסיסי של הילד לקבל שיקוף והכרה מהסביבה. כאשר צרכים אלה לא נענים, הילד מפתח "עצמי פגוע" ולומד שהדרך לשרוד היא להיות בלתי מורגש. ההשלכות כוללות תחושת ערך עצמי ירודה, הפנמה של דפוס ההיעלמות שימשיך גם בבגרות, וחרדה במצבים חברתיים.
בשיחה אנחנו מדברות על כלים מעשיים לזיהוי והתערבות, כולל שימוש בסוציומטרי לאיתור ילדים "נשכחים", יומן נראות שבועי, שאלות אישיות קצרות בבוקר, הנכחה מתוכננת ומכתבים אישיים מהמורה. ההתערבות מתמקדת במתן מירורינג ונראות לילד, יצירת קבוצות עבודה קטנות ובטוחות, ומניעת המשך ההימנעות תוך רגישות למצבו הרגשי של הילד.
האזנה נעימה!
הכנה והגשה: נועם גרין
אורחת: חני עובדיה
עורך תוכן: אל גנון
לפודקאסט "הקול בכיתה" באפל פודקאסטלפודקאסט "הקול בכיתה" בספוטיפיי
ד"ר ז'אן פיזנטה הוא פסיכולוג קליני מומחה מדריך, מי שהיה הפסיכולוג הראשי של פנמיית הרי ירושלים ואחר כך הפסיכולוג הראשי של מכון "למרחב" שהוא מכון טיפולי הפונה לקהילה החרדית. ז'אן גם מלמד בטכנית לפוטותרפיה ובמקומות נוספים. לאחרונה ערך את הספר "מעון לנפש סוערת" המאגד בתוכו מאמרים שנכתבו על ידי הצוות הטיפולי של מסגרת טיפולית יוצאת דופן.
שוחחנו על גישתו של ווניקוט לנוער, על הקשר בין התנהגות אנטי חברתית לחסך.
שוחחנו גם על גישתו של ז'אן, מה הוא חושב על עבודת צוות ומה הפתיע אותו בתהליך כתיבת הספר.
האזנה נעימה
נועם
בפרק זה של הפודקאסט "הקול בכיתה" אנחנו מתמקדות בנושא שחיקת מורים ובמודל משל"ן למניעתה. נועם גרין, מארחת את יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית ומנהלת המרכז המערכתי בשירות הפסיכולוגי חינוכי בירושלים, מי שמלווה עשרות בתי ספר בתהליכי עומק והתמודדות עם משברים, ואורחת מיוחדת ממינהל חינוך ירושלים, עדי בילבסקי, ממונה על החינוך הממלכתי חרדי בירושלים - אשר מציגות גישה המבוססת על ניסיון רב שנים, להתמודדות עם תופעת השחיקה במערכת החינוך.
מודל משל"ן מבוסס על ארבעה מרכיבי חוסן:
משמעות (משמעות המשימה המרכזית),
שליטה (ויסות רגשי ומשימתי),
לכידות ושייכות (תחושת השייכות לקבוצה),
נראות ונוכחות (נוכחות חיה של המנהלים).
השחיקה מוגדרת כהיעדר חוסן - תהליך איטי הפוגע במורים. לפי המחקרים הפגיעה הזאת מתרחשת בעיקר בשלוש השנים הראשונות למקצוע.
בשיחה דובר על חשיבותם של מבנים ארגוניים מסודרים, הן למשימות והן לוויסות רגשי, כבסיס למניעת שחיקה. דנו בדוגמאות מעשיות למענים מונעים כמו קבוצות תמיכה למורים חדשים ותוכניות המעודדות יצירתיות וחדשנות פדגוגית. המסר המרכזי: שחיקה ניתנת למניעה באמצעות חיזוק החוסן האישי והמערכתי, ומורים אינם לבד במאבק זה.
האזנה נעימה!
הכנה והגשה: נועם גרין
אורחות: יעל שטיינברג ועדי בילבסקי
עורך הפרק: אל גנון
לתקציר על תפיסת העולם המערכתית של שפ"ח ירושלים:עבודה מערכתית | שירות פסיכולוגי חינוכי ירושלים
למאמרים מקצועיים של יעל שטיינברג ונוספים על העבודה המערכתית:"האישיות הבית ספרית" כאוסף שחקנים על הבמה
האם יש לבית הספר לא מודע? עבודה בחשיבהפסיכואנליטית מערכתית
אבחון המערכת הבית ספרית על ידי הפסיכולוג החינוכי
לפודקאסט "הקול בכיתה" בספוטיפיי
בפרק זה מתארחת דוקטור זהבה רוזנטל, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית ומנהלת השירות הפסיכולוגי-חינוכי בירושלים, לשיחה על בניית קשר אמון ותקשורת טובה עם הורים.
ד"ר רוזנטל הציגה את מודל מחשב"ה - מסגרת עבודה מעשית לצוותי חינוך המבוססת על חמישה עקרונות מרכזיים:
מנטליזציה - היכולת להיכנס להלך הרוח של ההורה ולהבין את נקודת המבט שלו.
חיבור - הצטרפות למקום שבו ההורה נמצא והובלתו לעבר המטרה המשותפת.
שותפות- בניית ברית עבודה אמיתית ולא ציפייה לצייתנות.
בהירות - להיות כמו מגדלור שמאיר את עצמו - ברורים לגבי ערכים וגבולות.
העצמה- מתן תפקיד משמעותי לכל צד.
שוחחנו גם על ארבעת ממדי המודעות של הורים (מבוסס על רמות ההורות של פרופ' אסתר כהן. צירפנו קישור להרצאה שלה) - מהרמה האגוצנטרית- התמקדות בצרכי ההורה, דרך הרמה המסורתית- ערכים חברתיים, הרמה הממוקדת בילד, ועד הרמה האנליטית- ראייה רחבה של המציאות.
היכרות עם המודל יכולה לעזור לציוותי החינוך למצא את הדרך להתחבר להורים וליצור תקשורת שמקדמת את התלמיד.ה. ולכם.ן ההורים שמאזינים, יכולה לעזור ולתת נקודות לשימת לב והתפתחות אישית כהורים מודעים יותר.
האזנה נעימה
הכנה והגשה: נועם גרין
אורחת: זהבה רוזנטל
עורך הפרק: אל גנון
למתעניינות במידע נוסף הקיים ברשת:הרצאה של פרופ' אסתר כהן - גוונים של הורות.
פרק מ"נפשות וחסרונן" בנושא: איך לדבר עם ילדים בשפה מחוללת שינוי? שלמה נדלר מארח את הרב והפסיכולוג ישי שליף | נועם גרין.
פרק מ"נפשות וחסרונן" בנושא: הפסיכולוגית שרי ברלינסקי על יצירת סביבה מוגנת לילדים: מרחב מוגן | נועם גרין
לפודקאסט "הקול בכיתה" בספוטיפיי
בפרק החדש של פודקאסט "הקול בכיתה" מבית "נפשות וחסרונן", אני מארחת את קרן בלי, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומובילת הפורום להתמודדות עם אובדן ושכול בשירות הפסיכולוגי החינוכי בירושלים. הפורום הוקם בימי הקורונה ומטרתו היתה להוביל תפיסה ופרקטיקה מול מקרים של אבדן ואבל שאיתם מתמודדים תלמידים. ברבות הימים התווספו יתומים רבים למערכת אך כמו הפורום, גם הפרק הזה, מיועד גם לשכול "אזרחי" שמתאים גם לאבדן ושכול בימים רגילים.
קרן משתפת כיצד אובדן מהדהד לאורך החיים בצורת ספירלה, כאשר ההתמודדות משתנה בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילד ולנסיבות חייו. היא מסבירה את התפקיד המשמעותי של הצוות החינוכי בליווי תלמידים שחוו אובדן - החל מהבשורה לכיתה, דרך הביקור בשבעה, ועד לגישור בחזרה לשגרת הלימודים.
בשיחה שוחחנו על המודל הדואלי להתמודדות עם אובדן ושכול, המתייחס לשני מעגלים: מעגל השכול - הכולל את הרגשות והמחשבות סביב האדם שאבד, ומעגל החיים - המתייחס לגורמי הלחץ שהם תוצר של האובדן והצורך להמשיך בשגרה. קרן מדגישה שאצל ילדים, המעברים בין המעגלים עשויים להיות כה מהירים שמבוגרים עלולים לטעות ולחשוב שהילד אינו מתאבל.
הפרק מציע גישה ייחודית להתייחס לתלמידים שחוו אובדן כאל תלמידים עם צרכים מיוחדים, הזקוקים לתוכנית אישית שתכלול מפגשים עם ההורה הנותר והתייחסות לאתגרים הספציפיים עמם המשפחה מתמודדת. ומדגיש כיצד מערכת החינוך יכולה להוות עוגן משמעותי עבור ילדים בתהליכי אבל.
לפרקים נוספים בפודקאסט "הקול בכיתה"
למתעניינות במידע נוסף הקיים ברשת:
קריאה נוספת על המודל הדואלי
אובדן ותהליכי אבל בקרב ילדים ומתבגרים
לצפיה בהרצאת youtube בנושא
ש. רובין - מבוא למודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול - עם איורים, תמונות והסברים עבור אנשי מקצוע והציבור.
ברוכות הבאות וברוכים הבאים ל"הקול בכיתה" פודקאסט שהוא שיתוף פעולה בין שפ"ח ירושלים ו"נפשות וחסרונן".
בכל פרק אני מארחת מומחית מהשירות הפסיכולוגי לשיחה על נושא שמעסיק אתכם צוותי החינוך, ואותנו, צוות הפסיכולוגים הירושלמי.כמובן שגם הורים מוזמנים להאזין ולא לשכוח לשלוח לנו משוב:)
הפרק הנוכחי עוסק בחרדה: איך מזהים ילד חרדתי בכיתה? מה ההבדל בין פחד נורמטיבי לחרדה? ומה עושים כשמתרחש התקף חרדה בבית הספר?
בפרק זה מתארחת את איריס היימן, פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, לשיחה על הפרעות חרדה בקרב ילדים ודרכי ההתמודדות במסגרת החינוכית.
נדבר על מעגל החרדה וההימנעות, נבחן את תפקיד הצוות החינוכי והפסיכולוג, ונלמד טכניקות מעשיות להרגעה מיידית. נעסוק בעבודה עם הורים, בחשיבות הזיהוי המוקדם, ובבניית תכנית איש קשר אפקטיבית לילדים חרדתיים. פרק חיוני לכל מורה, יועצת או הורה המתמודדים עם אתגרי החרדה במציאות המורכבת של ימינו.
הכנה והגשה: נועם גרין
אורחת: איריס היימן
עורך תוכן: אל גנון
לפרקים נוספים על עבודה עם ילדים בפודקאסט נפשות וחסרונן:
איך לדבר עם ילדים בשפה מחוללת שינוי? שלמה נדלר מאחר את הרב והפסיכולוג ישי שליף ז"ל
מרחב מוגן- כיצד נדבר מוגנות עם הילדים שלנו. נועם גרין מארחת את הפסיכולוגית שרי ברלינסקי
לאתר השירות הפסיכולוגי חינוכי ירושלים:
בלב העבודה הקלינית-תיאורטית של ביון ניצבת תיאוריית החשיבה שלו. ביון התנגד לתפיסה המבחינה בין רגש לחשיבה וראה בחשיבה יכולת הכרוכה באופן בלתי נפרד ברכיבים רגשיים. למעשה, ביון מיקם את יכולת החשיבה בלב ההתפתחות הפסיכולוגית והניח כי הקונפליקט המרכזי איתו מתמודדים בני האדם הוא המתח בין הצורך בידיעה עצמית לבין נטייה להימנע מידיעה זו, המצריכה מגע עם סבל וכאב נפשי.
הילה טאובר, מטפלת באומנויות וחובבת התיאוריה של ביון, הגיעה לסדרה למטפלים כדי להאיר את עיני, ואולי גם את עינכם, בהבנה ראשונית של התיאוריה של ביון והפרקטיקה הנגזרת ממנה.
האזנה נעימה
נועם
רובינו מכירות ומכירים את הטיפול הקבוצתי, רובינו מכירות ומכירים גם את הפסיכולאיזה (להרחבה האזינו לפרק מהי פסיכואנליזה?)
אבל,
אנליזה קבוצתית?
כדי להכיר את סוג הטיפול המרתק הזה, התארחו בפודקאסט ד"ר יעל דורון, פסיכולוגית שיקומית, אנליטיקאית קבוצתית, מרצה, והמטפלת הזוגית האגדתית שמלווה את הסדרה חתונה ממבט ראשון. וידידה גולדברג, מטפלת באומנויות, יזמית חברתית בבריאות הנפש בקהילה החרדית ובתהליך הכשרה לאנליזה קבוצתית,
לשיחה על
התיאוריה, הפרקטיקה, למי הטיפול מתאים וכמובן להרחבה על ההקשר התרבותי לקהילה החרדית.
האזנה נעימה
נועם
לפרקים נוספים בסדרה:
**הפרק מכיל תוכן שיווקי
תתארו לכם שאתם יושבים בחדר הטיפול יחד עם אבא, אימא, האחות שאתם הכי אוהבים, או זאת שתמיד היתה לוקחת לכם דברים מהמגירה, או זאת שנולדה כשכבר לא גרתם בבית.
הטיפול המערכתי משפחתי עושה זאת במציאות, מכניס לחדר הטיפולים את המשפחה במטרה להזכיר לכם מה הכוח שלכם כמשפחה ולהיות בתהליך טיפולי שמשפיע על כולם.
בפרק הזה שוחחנו, ד"ר מיכה בלזר ואני על התיאוריות העומדות בבסיס הטיפול המערכתי- משפחתי וזוגי, על הפרקטיקה ועל ההכשרה הנדרשת.
האזנה נעימה
נועם
על המכון למשפחה: המכון למשפחה של נווה ירושלים מכשירה מטפלים מהמגזר הדתי – חרדי מזה 25 שנה בקמפוס מקסים בהר נוף
ירושלים. צוות המכון כולל כ- 30 אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחום.
המכון כולל שני מרכיבים: (1) קליניקה המעניקה טיפול פרטני, זוגי ומשפחתי במחירים מסובסדים הניתנים מטפלים בוגרי
תואר שני. כיום הקליניקה נותנת שירות ל-400 מטופלים בשבוע מכל המגזרים בחברה, על ידי 80 מטפלים ובליווי
הדרכה קבועה של כ-20 מדריכים.
(2) שני מרכזי הכשרה בפסיכותרפיה, טיפול זוגי ומשפחתי, אחד בעברית ואחד באנגלית ומוכרים על ידי האגודה
הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי. ההכשרה מותאמת תרבותית למגזר הדתי – חרדי ושואפת לרמה המקצועית הגבוהה
ביותר. הלימודים מתקיימים במשך שנתיים.
הייחודיות של מרכז ההכשרה של המכון למשפחה – נוה ירושלים היא בכך שכל מתמחה משתלב בקליניקה ומקבל
מקרים לטיפול בפועל כך שבשנתיים מקיף 300 שעות טיפול, וזאת בליווי של הדרכה פרטנית צמודה במפגשים
שבועיים, כך שמקבל כ- 70 שעות הדרכה בשנתיים, שזה חלק מרכזי בהתפתחותו של מטפל. וזאת בנוסף להדרכה
קבוצתית וחיה בהם המתמחים מבצעים טיפולים מאחורי מראה חד צדדית בזמן שהקולגות ומדריך מוסמך צופים בהם
ומקיימים דיון אחרי. זוהי אחת החוויות המעשירות ומפתחות ביותר של מטפלים. בנוסף, רמת המקצועיות של הקורסים
והסדנאות שואפות להעביר את המתמחים חוויה של התפתחות אישית כמטפלים וביצירת חבורת לומדים פורה. כל זאת באווירה משפחתית, מכילה ותומכת בין החברים והצוות.
https://nevefamilyinstitute.org/he/machon/
מזכירות: 026544600
וואטסאפ: 0559286050
אימייל: FamilyInstitute@nevey.org
"רגע, לא מספיק לדעת במה אני טוב ובמה אני אוהב לעסוק?" השאלה הזו נשאלת הרבה במיוחד בקרב צעירים, סביב החלטה תעסוקתית ראשונית. אבל, מסתבר שלכולנו מגוון צרכים וערכים שמבטאים מה שהכי חשוב לנו בחיים. הם אמתיים והם אותנטיים, אבל קצת חמקמקים לזיהוי. בפרק הנוכחי אירחנו את יעל לייבל, פסיכולוגית תעסוקתית בהתמחות, שנתנה הצצה לעולם הזה מתוך חוויה טיפוסית של נועצות הפונות לייעוץ סביב שינוי ובחירה תעסוקתית שניה.
האזנה נעימה
נועם
לפרקים הקודמים בסדרה
פרק שני: אבחון תעסוקתי- מהו ומה תפקידו
פרק שלישי: אקספלורציה תעסוקתית וחקר העולם בחוץ
פרק רביעי: קבלת החלטות ויישום בחירה תעסוקתית
על הסדרה:
הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה.
החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.
אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך.
איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית!
בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם לצאת לדרך.
את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים בעלי ותק בעבודה בקהילה החרדית.
זה קצת כמו לאחוז חזק בחוט שקשור לבלון הליום: אנחנו נוכל ליהנות ממנו כל עוד נאחוז היטב בחוט. כך גם ברגע של בחירה ויישום החלטה תעסוקתית. אנחנו חותרים לקשור את התובנות, הרעיונות והעקרונות התיאורטיים לכדי החלטה, למטרות ולצעדים קונקרטיים. איך כל זה נדחס לפגישה אחת? על זה בדיוק שוחחנו בפרק הזה.
האזנה נעימה!
נועם
לפרקים הקודמים בסדרה:
פרק שני: אבחון תעסוקתי, מהו ומה תפקידו
פרק שלישי: אקספלורציה תעסוקתית וחקר העולם שבחוץ
עוד על הסדרה:
הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה.
החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.
אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך.
איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית!
בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם לצאת לדרך.
את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים בעלי ותק בעבודה בקהילה החרדית.
בפרק הנוכחי צללנו לשלב של אקספלורציה תעסוקתית, ושוחחנו על האתגרים שיכולים ללוות שלב זה. מדובר בשלב עדין בייעוץ בו אנו עוברים מעיסוק בעולם הפנימי אל עיסוק בעולם החיצוני, והחוויה שמתלווה למפגש הישיר איתו. איך עושים מעבר כזה דרמטי מבלי ללכת לאיבוד? כיצד מבצעים חקר תפקיד בצורה אפקטיבית? בזה בדיוק עסקנו בפרק הזה.
האזנה נעימה!
נועם
לפרקים הקודמים בסדרה:
פרק שני: אבחון תעסוקתי, מהו ומה תפקידו
עוד על הסדרה:
הכירו את הסדרה שעוסקת בפסיכולוגיה של עולם התעסוקה.
החיים שלנו מלאים בבחירות. מכל מיני סוגים. גדולות וקטנות. אחת הגדולות שבהן היא הבחירה התעסוקתית, וליתר דיוק – הבחירות התעסוקתיות שמלוות אותנו לאורך החיים התעסוקתיים.
אם בעבר בחירה תעסוקתית נחוותה כמו עמידה על שביל שהמשכו ידוע מראש, הרי שכיום זה יותר כמו עלייה על סירה שעומדת אל מול אוקיינוס גדול. אוקיינוס של אופציות, הזדמנויות, שילובים, תמורות, אילוצים ושינויים, שמשפיעים תדיר על מסלול הניווט בהמשך.
איך מקבלים החלטה בעולם כל כך רועש וקצבי? בעולם בו השפע של מידע זמין נחווה כמו ג'ונגל של קולות, שכל אחד מהם מושך לכיוון אחר? מאיפה בכלל מתחילים? כמה רגשות, חששות, זיכרונות, שאיפות, ערכים, צרכים, תשוקות וגם קונפליקטים, מתעוררים ברגע של בחירה תעסוקתית!
בדיוק בזה עוסקת הפסיכולוגיה של עולם העבודה, ולזה נועדו תהליכי ייעוץ (וטיפול) תעסוקתיים. במפגש בין הנפש שלנו לעולם העבודה. במיני-סדרה הבאה, שקראנו לה "על המחיה", בחרנו לתת הצצה קטנה למה שקורה במרחב הזה שנקרא ייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי. בקצרה: לאפשר כמה רגעים של שקט והקשבה, להנמיך את הווליום של הרעשים בחוץ, ולהגביר את הווליום של הקול הפנימי. להיזכר מי אנחנו, מה חשוב לנו, ואולי בעיקר - מה הסיפור שלנו. ומשם לצאת לדרך.
את הסדרה מעבירים שלמה נדלר ויהונתן למדן, פסיכולוגים תעסוקתיים מומחים בעלי ותק בעבודה בקהילה החרדית.
טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) הוא סוג של פסיכותרפיה להוביל לחיים ששווה לחיות אותם,
ה - D :הגישה הדיאלקטית (גם וגם) מדגישה את חשיבות האיזונים בטיפול
ומזכירה לנו שיש יותר מדרך אחת לראות כל מצב ויותר מדרך אחת לפתור כל בעיה, שחשוב מאוד
לראות את העולם כמורכב לא רק משחור או לבן וששני דברים שנראים לנו כמנוגדים זה לזה, יכולים להיות שניהם נכונים.
ה - B :הגישה ההתנהגותית מדגישה את חשיבות השינוי בטיפול ומציעה כלים שיאפשרו חיזוק של התנהגויות רצויות והפחתה של התנהגויות בלתי רצויות.
ה - T :הטיפול, מדגיש את חשיבות הקשר הטיפולי וכולל פגישות פרטניות עם מטפל, לימוד מיומנויות ועוד.
טיפול DBT מוגדר כטיפול קו ראשון בהפרעת אישיות גבולית. שירה צימרמן היא מטפלת באומנויות שעברה הכשרה מקיפה בשיטת טיפול זו והיא אחת המטפלות החרדיות היחידות שמומחית בהעברת קבוצות בשיטה זאת. בפרק זה אותו מארחת ברכי שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית ובעלת הכשרה בטיפול ב DBT, משתפות אותנו שירה וברכי בעקרונות השיטה, באופן בו מומלץ לעבוד איתה ועוד...
האזנה נעימה
נועם
לפרקים נוספים בסדרה:
על הפרעת אישיות גבולית עם הפסיכיאטרית ד"ר מרים פינק
על קשר עם אדם נרקיסיסט עם הפסיכולוגיות גיטי גפני וברכי שגב
לפרקים נוספים העוסקים בשיטות טיפול:
על טיפול נרטיבי בפגיעות עם הפסיכולוג ישי שליף, חלק ראשון
על עבודת גוף בטיפול בטראומה עם המאמנת והפסיכולוגית (שבדרך) אור אורן
ד"ר פינק היא פסיכיאטרית ילדים ונוער של מחוז ירושלים בקופת חולים לאומית.
בשיחה חשובה ומרתקת היא שתפה אותי בקריטריונים הרלוונטיים לאבחון הפרעת אישיות, הפתיעה אותי עם כמה שינויים כלפי הגישה לאבחנה ודיברה על התקווה הקיימת בטיפולים המוצעים למתמודדות ומתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית.
בני משפחה, חברים ומתמודדים, וגם אנשים שרוצים לדעת עוד, זה הפרק בשבילכם.
האזנה נעימה
נועם
קשה, אולי אי אפשר להציל אדם בוגר מקשר מתעלל. אבל יש טיפים והמלצות, מה לעשות ומה לא לעשות.
חלק שני בשיחה עם ברכה שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית ויזמית חברתית, וגיטי גפני, פסיכולוגית קלינית מומחית ובוגרת ההכשרה של עוגן. חלק בו שוחחנו על שיקום, על מה אנחנו יכולות לעשות בשביל אלו שעדיין לא רוצות ורוצים שיקום, ממה להיזהר ועל מה לא לוותר.
למרות הכל, זה פרק של תקווה.
האזנה נעימה
נועם
לעוד מידע בנושא של נפגעי אלימות נרקיסיסטית ופסיכופתית פנו לעוגן
לפרקים נוספים בסדרה:
לגדול עם הורים נרקיסיסטיים חלק ראשון
על הפרעת אישיות גבולית עם הפסיכיאטרית ד"ר מרים פינק
כמה מילים מגיטי:
"אני גיטי גפני, פסיכולוגית קלינית מומחית. עובדת באלעד ובירושלים.
לפני כ7 שנים נחשפתי, בעקבות מקרה שהייתי מעורבת בו, למושג של התעללות נרקיסיסטית וגיליתי שיש פה תחום חשוב ומשמעותי שאני לא מכירה ושלא מספיק קיבל דגש בשנות הלימודים וההכשרה שלי עד אז. התחלתי לחפש חומר וללמוד את הנושא. ככל שלמדתי, הבנתי יותר ויותר כמה ידע בנושא הוא קריטי וכמה טיפול לא מותרם עלול להסב נזקים ואפילו לייצר לפעמים סוג של פגיעה נוספת..."
בפרק זה משוחחות ברכי שגב, פסיכולוגית בהתמחות קלינית ויזמית חברתית, וגיטי גפני, פסיכולוגית קלינית מומחית בוגרת ההכשרה של "עוגן", על הנרקיסיסט ותחבולותיו, קשר עם נרקיסיסטים, מערכות יחסים רעילות בעבודה בזוגיות ועוד, איך זה נראה ומרגיש? זיהוי נשימה עמוקה ועל התקווה בטיפול מקצועי ורגיש.
האזנה נעימה
נועם
לעוד מידע בנושא של נפגעי אלימות נרקיסיסטית ופסיכופתית פנו לעוגן
חלק שני בשיחה על הורות נרקיסיסטית בו התארחו ברכי שגב, פסיכולוגית קלינית בהתמחות, וג'סיקה וולף, פסיכולוגית קלינית מומחית.
בחלק הזה התמקדנו בהשלכות של הורות נרקסיסטית.
איך מתפתחת חרדה, תחושת אשמה תמידית, הערכה עצמית נמוכה, ולעיתים קושי בויסות רגשי...
מה עושים אם אכן מתמודדים עם הורים נרקסיסטים? האם ניתן ליצור נפרדות? לתקן?
ברור שאנחנו מאמינות שכן! ניתן לבנות מחדש עם תמיכה חיצונית וטיפול נכון.
האזנה נעימה
נועם
לפרקים נוספים בסדרה:
לפרקים נוספים עם ג'סיקה וולף:
לפרקים נוספים עם בריכ שגב:
קידום אורח חיים מוגן לילדים והורים
“אמא שלי כל הזמן מדברת על ההצלחות שלי בחוץ. על כמה ההישגים שלי גבוהים וכמה אני יותר טובה מאחרות, אבל מעולם לא מחמיאה לי כשאנחנו מדברות ביננו, היא כאילו לא יודעת כמה חשוב לי לשמוע ממנה את זה??"
"ההורים שלי מחפשים לשלוט עלי כבר מהילדות ניסו לדרוש ממני להיות מה שלא רציתי ולא התאים לי, החליטו לי לפרטי פרטים את חיי מלבוש מאוד מסויים (בלי קשר לחלק הערכי דווקא) ועד מקצוע שאבחר וכן הלאה..."
" למרות שגדלתי ואני בעלת משפחה עדיין הקולות של אמא הם חלק מהראש שלי וקשה לי להחליט לבד או לסמוך על ההחלטות שלי..."
המשפטים האלו הם חלק ממה שעובר על אנשים בוגרים שגדלו בצילה של הורות נרקיסיסטית.
ה זה אומר לגדול לצד הורה נרקיסיסט? כיצד ניתן לזהות הורות נרקיסיסטית? מה עושים אם הורים נרקיסיסטים?
ברכה שגב, פסיכולוגית קלינית בהתמחות ויזמית חברתית בשיחה עם ג'סיקה וולף, פסיכולוגית קלינית מומחית, בשיחה על מושקעות הורית בריאה ועל כזו שפחות.
האזנה נעימה
נועם
לפרקים נוספים עם ג'סיקה וולף:
לפרקים נוספים עם ברכה שגב:
אור אורן, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה שיקומית ומאמנת קראטה מוסמכת בשיחה בה ניסינו לענות לשאלות העוסקות בשילוב בין טיפול לאימונים באומנויות לחימה. חשבתי שהכי נכון יהיה לצטט פוסט שכתבה אור על עבודתה (בדף הפייסבוק שלה, ממליצה לעקוב) וכך היא כתבה:
"בשנים האחרונות אני מתעסקת הרבה בנושא של הגנה עצמית. בקורסים של נשים, נערות וילדים אני נתקלת לא מעט בשאלות מהי הגנה עצמית.
האם הגנה עצמית זה להגן על עצמי מפני תוקף או פוגע?
האם הגנה עצמית זה בכלל להגן על עצמי מפני מכרים או זרים?
האם הגנה עצמית זה להגן על עצמי פיזית או נפשית?
האם הגנה עצמית זה להגן או לתקוף?
האם הגנה עצמית זה לכולם?
האם הגנה עצמית זה להקשיב לעצמי?
האם הגנה עצמית יכולה לבוא לידי ביטוי גם במצבים לא מסוכנים?
האם הגנה עצמית זה תחושת בטן?
האם הגנה עצמית זה שימושי?
באחד הקורסים האחרונים אחת הבנות סיכמה את הקורס ואמרה:
"למדתי לא רק הגנה עצמית, למדתי להקשיב לעצמי, לסמוך על עצמי....
הגנה עצמית זה לא רק מצבי קיצון, כשנמצאים בסכנה, צריך להשתמש בזה ביום יום שלנו"
כמה שהיא צודקת,
כמה מדויק
הגנה עצמית היא לא רק למצבי קצה, היא מלווה אותי ביום יום, בהחלטות, בשמירה על עצמי מול מקום עבודה, לימודים, שכנים, משפחה
היא מאפשרת לי לבחור, לדעת ולהכיר מה היכולות שלי, מה האפשרויות שלי "
****
הפרק הוקלט במסגרת העונה השלישית של הפודקאסט שעוסקת במוגנות ובטיפול בפגיעות. ההקלטה התקיימה לפני שהטיפול בטראומה הפך להיות שאלה של רוב תושבי מדינת ישראל ואני מקווה שיתן כלים ורעיונות גם בהקשרים אלו.
האזנה נעימה
נועם
לפרקים נוספים העוסקים בטיפול בטראומה:
הפרק הראשון על טיפול בטראומה ב EMDR
טיפול נרטיבי בפגיעות, חלק ראשון
על טיפול DBT בהפרעת אישיות גבולית
מושג הזהות הוא מושג מרכזי ביותר בהגות של אריקסון , מושג שדרכו הוא בוחן את תהליך ההתפתחות בכלל ואת שלב ההתבגרות בפרט. הוא עסק בה בהרחבה בספריו והמשיג את התפתחות הזהות באופן שנתן ביטוי למאפיינים פסיכו- תרבותיים של האדם.
חננאל גולדפינגר, דוקטורנט לעבודה סוציאלית, מרצה, מדריך ומטפל התארח לשיחה על מושג הזהות והתפתחותו, וכמובן, על ההקשר החרדי.
האזנה נעימה
נועם
לפרקים נוספים בסדרה הפסיכואנלטית:
אמונה ופסיכואנליזה- עם מתי בן צור