בפרק החדש של פודקאסט "הקול בכיתה" מבית "נפשות וחסרונן", אני מארחת את קרן בלי, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומובילת הפורום להתמודדות עם אובדן ושכול בשירות הפסיכולוגי החינוכי בירושלים. הפורום הוקם בימי הקורונה ומטרתו היתה להוביל תפיסה ופרקטיקה מול מקרים של אבדן ואבל שאיתם מתמודדים תלמידים. ברבות הימים התווספו יתומים רבים למערכת אך כמו הפורום, גם הפרק הזה, מיועד גם לשכול "אזרחי" שמתאים גם לאבדן ושכול בימים רגילים.
קרן משתפת כיצד אובדן מהדהד לאורך החיים בצורת ספירלה, כאשר ההתמודדות משתנה בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילד ולנסיבות חייו. היא מסבירה את התפקיד המשמעותי של הצוות החינוכי בליווי תלמידים שחוו אובדן - החל מהבשורה לכיתה, דרך הביקור בשבעה, ועד לגישור בחזרה לשגרת הלימודים.
בשיחה שוחחנו על המודל הדואלי להתמודדות עם אובדן ושכול, המתייחס לשני מעגלים: מעגל השכול - הכולל את הרגשות והמחשבות סביב האדם שאבד, ומעגל החיים - המתייחס לגורמי הלחץ שהם תוצר של האובדן והצורך להמשיך בשגרה. קרן מדגישה שאצל ילדים, המעברים בין המעגלים עשויים להיות כה מהירים שמבוגרים עלולים לטעות ולחשוב שהילד אינו מתאבל.
הפרק מציע גישה ייחודית להתייחס לתלמידים שחוו אובדן כאל תלמידים עם צרכים מיוחדים, הזקוקים לתוכנית אישית שתכלול מפגשים עם ההורה הנותר והתייחסות לאתגרים הספציפיים עמם המשפחה מתמודדת. ומדגיש כיצד מערכת החינוך יכולה להוות עוגן משמעותי עבור ילדים בתהליכי אבל.
לפרקים נוספים בפודקאסט "הקול בכיתה"
למתעניינות במידע נוסף הקיים ברשת:
קריאה נוספת על המודל הדואלי
אובדן ותהליכי אבל בקרב ילדים ומתבגרים
לצפיה בהרצאת youtube בנושא
ש. רובין - מבוא למודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול - עם איורים, תמונות והסברים עבור אנשי מקצוע והציבור.