מניעת נפילות בגיל השלישי - המדריך המלא: במצגת שלפניכם ריכזנו בצורה ברורה ונגישה את כל המידע החשוב על מניעת נפילות בגיל השלישי זאת כדי שתוכלו להבין את התמונה המלאה בצורה פשוטה, מדויקת וברורה. המצגת נבנתה באמצעות מערכת AI חדשנית, ומתבססת על מקורות אמינים ומעודכנים מתוך אתר חברת פיזיגרופ. יחד עם זאת המידע אינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. לקריאה מעמיקה, הרחבה ומידע נוסף, מוזמנים להיכנס לקישורים המצורפים 👇 📞 לייעוץ אישי ולהתאמת מטפל מומחה: 058-5810058 ✅ הירשמו לערוץ פיזיגרופ ביוטיוב כדי להישאר מעודכנים בתכנים מקצועיים, סרטונים והמלצות מעשיות לשמירה על הבריאות! מקורות: https://www.youtube.com/watch?v=Z26J30sEKQE https://youtu.be/k4vY9EFszFQ?si=e9GwOzoyYa84TPWi https://www.youtube.com/watch?v=OhAAatRxqDQ מאמרים באתר: https://physio-tnoa.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9c%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%a2-%d7%a0%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%a6%d7%9c-%d7%9e%d7%91%d7%95%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%9d/ https://physio-tnoa.co.il/%d7%a9%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%95%d7%99-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%a2%d7%aa-%d7%a0%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa/  

ספסטיות לאחר שבץ מוחי - מה צריך לדעת? במצגת שלפניכם ריכזנו בצורה ברורה ונגישה את כל המידע החשוב על ספסטיות לאחר שבץ מוחי זאת כדי שתוכלו להבין את התמונה המלאה בצורה פשוטה, מדויקת וברורה. המצגת נבנתה באמצעות מערכת AI חדשנית, ומתבססת על מקורות אמינים ומעודכנים מתוך אתר חברת פיזיגרופ. יחד עם זאת המידע אינו מחליף ייעוץ רפואי אישי. לקריאה מעמיקה, הרחבה ומידע נוסף, מוזמנים להיכנס לקישורים המצורפים 👇 📞 לייעוץ אישי ולהתאמת מטפל מומחה: 058-5810058 ✅ הירשמו לערוץ פיזיגרופ ביוטיוב כדי להישאר מעודכנים בתכנים מקצועיים, סרטונים והמלצות מעשיות לשמירה על הבריאות! מקורות: https://physio-tnoa.co.il/%d7%a1%d7%a4%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8-%d7%a9%d7%91%d7%a5-%d7%9e%d7%95%d7%97%d7%99-%d7%94%d7%92%d7%95%d7%a8%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%9c/ https://youtu.be/zU00RGKBea0 https://youtu.be/wKSFvbGnGHo https://youtu.be/L8KwFhlgcjI למידע נוסף הכנסו לאתר פיזיוגרופ - המרכז הארצי לפיזיותרפיה ושיקום: https://physio-tnoa.co.il או התקשרו עכשיו לשיחת ייעוץ והכוונה: 058-5810058

ההפניה צריכה לצאת על שם ״נועה בן שטרית״ מספר ספק: 0011023229 ותכלול את הפרטים הבאים: פרטי הזכאי תקופת תוקף ההפניה סוג הטיפולים (ריפוי בעיסוק) לפי מק״ט מספר 010570 מספר הטיפולים ותדירות הטיפולים אשר מאושרים לזכאי https://shikum.mod.gov.il/medical/physical-fitness/occupational-therapy למי מתאימים טיפולי ריפוי בעיסוק עד הבית של משרד הבטחון? ריפוי בעיסוק הוא טיפול פרא-רפואי שמסייע בתהליך השיקום, בדרך לחזרה לתפקוד מיטבי בפעולות יומיומיות בבית, בעבודה וכמובן בקהילה. הטיפול ניתן כחלק מהזכאות לטיפולים פרא-רפואיים דרך אגף השיקום. תחומי הטיפול בריפוי בעיסוק מגוונים וכוללים בין היתר: שיקום נוירולוגי לאחר אירוע מוחי, חבלת ראש, פגיעת חוט שדרה וכו׳. שיקום נוירולוגי הוא טיפול ארוך טווח במטרה להחזיר את המטופל לתפקוד מקסימלי. תהליך השיקום מאפשר למטופלים להכיר את גופם לאחר הפגיעה, להבין מהן היכולות התפקודיות שלהם, ומתמקד כמובן בשיפור היכולות הפיזיות והקוגניטיביות במטרה להשיג חיים עצמאיים ככל הניתן וכמובן איכות חיים מיטבית. ריפוי בעיסוק הוא אחד הטיפולים המשמעותיים בתהליך השיקום הנוירולוגי. מאחר ומטופלים רבים הסובלים מפגיעות נוירולוגיות לא מצליחים לבצע פעולות יומיומיות פשוטות, כמו: צחצוח שיניים, רחצה, לבוש, הליכה, כתיבה וכו,.. בטיפולים מתרגלים שוב ושוב את הפעולות היומיומיות המאתגרות הללו, לומדים איך לעבוד יחד עם הגוף ובמידת הצורך איך ״לפצות״ על חולשת שרירים ומגבלה בעזרת אביזרי עזר וטכניקות פיצוי. מטרת הטיפול היא להתאים לכל מטופל את הכלים שיאפשרו לו להשיג עצמאות רבה ככל הניתן, בהתאם למצבו, לצרכים ולשאיפות שלו. הטיפול כולל: תרגול לחיזוק השרירים תרגול להגדלת טווחי התנועה שיפור הקואורדינציה והמיומנויות של הידיים תרגול תפקודים יומיומיים תרגול מיומנויות חשיבה, כגון: זיכרון, תפיסה, ארגון חזותי או מוטורי ועוד התאמת סדים ואביזרי עזר טיפולי ריפוי בעיסוק לשיקום קוגניטיבי ולשיפור הזכרון. , התארגנות, סדר יום לקות קוגניטיבית היא מצב המשפיע על העצמאות ועל התפקוד של האדם. ותהיה לו השפעה גם על המשפחה והחברים. אנחנו נשים לב שיש : חוסר התמצאות, בלבול, פגיעה בתהליכי חשיבה, פגיעה בזיכרון וביכולת הקשב, קושי בזיהוי סיטואציות וקושי לנהל תהליכים… ועוד…. לעתים ישנה ירידה במודעות ואף חוסר מודעות…. זה מצב הפוגע ביכולת לזהות סיכונים ולהבין השלכות של מעשים או מילים שאומרים. וזה מכניס את המשפחה למצב מאוד עדין… מרפאה בעיסוק לאבחון ושיקום קוגניטיבי תבצע במפגשים הראשונים הערכה ותבנה תוכנית טיפולים אישית, הכוללת: תרגילים לשיפור פעולות יומיומיות תרגילים לשיפור הזיכרון הדרכה מקיפה למשפחה ולמטפל העיקרי עם דרכי התמודדות וכמובן מציאת פעילויות פנאי מתאימות ובניית סדר יום אופטימלי. ריפוי בעיסוק לשיקום כף היד לאחר תאונות, פציעות ירי, כוויות או חבלה. שיקום כף יד מתאים לאנשים לאחר פגיעות טראומטיות, כוויות, ניתוחים ובעיות אורתופדיות. המטרה היא לשפר את טווחי התנועה, להפחית כאבים ונפיחות, לשפר כוח ותפקוד, ולאפשר למטופל חזרה לתפקוד יומיומי מיטבי. הטיפול מתמקד ב תרגול מוטורי ותחושתי: תרגילים לשיפור טווחי תנועה, כוח, קואורדינציה ומוטוריקה עדינה של כף היד. הפחתת נפיחות: טכניקות ספציפיות להורדת נפיחות בגפה העליונה. טיפול בצלקות: התאמת חבישות לחץ ורפידות סיליקון לטיפול בצלקות לאחר כוויות או ניתוחים. התאמת אביזרי עזר או סדים במידת הצורך הדרכה תפקודית: הדרכה כיצד לבצע פעילויות יומיומיות (כמו לבוש, אכילה, רחצה) באופן עצמאי. טיפולים לשם שיפור תפקודי היומיום לאחר הסרת גבס, ניתוח או דלקת חמורה וכד׳. הטיפול נעשה דרך תרגול ממוקד שמחזק את השרירים, טווחי התנועה, משפר את הקואורדינציה והמוטוריקה העדינה. התאמת אביזרי עזר הטיפול בריפוי בעיסוק מותאם אישית לממצאים בהערכה ולצורך השיקומי שלך, ומטרתו היא להציב מטרות ויעדים מוגדרים, לצורך חזרה לתפקודי החיים השונים בצורה מיטבית. הרבה פעמים ההידרדרות אצל מבוגרים מתרחשת בהדרגה, ולכן כדאי לדעת לזהות סימני אזהרה מוקדמים שמאותתים על ירידה בתפקוד הפיזי, הקוגניטיבי או הרגשי. 🟢 תחת הסימנים הפיזיים נרצה לשים לב ל: הליכה לא יציבה – צעדים קטנים, גרירת רגליים, צורך להיתמך ברהיטים. נפילות או מצבים של ״כמעט-נפילות״. קושי לקום מהכיסא או מהמיטה - פתאום צריך כמה וכמה נסיונות עד שמצליחים לקום או שחייבים עזרה לקום. ירידה בכוח ובסיבולת – מתעייפים מהר יותר מפעולות פשוטות. ירידה במשקל או תיאבון מופחת (עלול לרמז על ירידה במסת השריר או מחלה כלשהי). הזנחה בהיגיינה האישית (מתקשים להתקלח, להתלבש). (כל אלה מהווים סיכון לנפילות וירידה בתפקוד היומיומי והעצמאות) 🟡 סימנים קוגניטיביים, רגשי

כנכי צה״ל המוכרים ע״י משרד הביטחון, יש לכם זכאות לטיפולי פיזיותרפיה בבית ללא עלות. ויש לכם בעצם מימון מלא ע״י אגף השיקום. ההפניה צריכה לצאת על שם ״נועה בן שטרית״ מספר ספק: 0011023229 ותכלול את הפרטים הבאים: פרטי הזכאי תקופת תוקף ההפניה סוג הטיפולים (פיזיותרפיה) לפי מק״ט מספר 010043 או מק״ט מספר 032296 מספר הטיפולים ותדירות הטיפולים אשר מאושרים לזכאי https://shikum.mod.gov.il/medical/physical-fitness/physiotherapy א. הזכאות לטיפולים היא בהתאם לכך ש: יש לך זכאות לקבל טיפול רפואי מאגף השיקום. הטיפול נחוץ עבור פגיעה שהוכרה או שהוגשה עבורה בקשה להכרה. כמובן שהזכאות נקבעת על פי קריטריונים רפואיים ומקצועיים ובאישור הרופא המחוזי. ב. כדי לקבל הפניה, יש לפנות תחילה למרפאה המחוזית שלך, ושם לבקש הפניה לרופא מומחה שבהסדר או לבקש החזר עבור ייעוץ רופא פרטי. ג. רופא מומחה - הוא זה שיבדוק אותך, יעבור על כל המסמכים הרפואיים, הדמיות, בדיקות וכו׳ ויוציא לך המלצה רפואית לטיפול. https://shikum.mod.gov.il/medical/clinic/expert כדי לקבל הפניה לרופא מומחה, יש לשלוח פנייה באתר למרפאה במחוז או לפנות למוקד 8150*, ולבקש הפניה לרופא מומחה הנדרש עבור הפגיעה שלך. ניתן לבחור לקבל הפניה לכל אחד מהרופאים שבהסדר עם אגף השיקום או למרפאה ציבורית באחד מבתי החולים. אם אין לך רופא מועדף, אנחנו נבחר עבורך בהתאם למקום מגוריך. לאחר קבלת ההפניה יש לקבוע תור לרופא באופן עצמאי. עלות הביקור והבדיקה הרפואית מכוסים על ידי אגף השיקום, אין צורך לשלם לרופא. ד. רופא מחוזי - עובר שוב על המסמכים, בודק אותך ומעיין בהמלצת הרופא המומחה. בהתאם לצורך הרפואי הוא מאשר הפניה לטיפולים. ההחלטה אם לתת הפניה היא של הרופא המחוזי, בהתאם להמלצת רופא מומחה. ה. קבלת הפניה ראשונית ל 8 טיפולים (במכון או בבית לפי ההמלצה הרפואית). לאחר שהתקיימו הטיפולים הראשונים - הפיזיותרפיסט מכין לך דוח אבחון עם ממצאי הבדיקות שלו, דיווח על תוכן הטיפול וכן המלצה להמשך טיפולים. הדוח הזה עובר למשרד הביטחון שמפיק הפניה להמשך טיפולים באישור הרופא המחוזי. מה כולל הטיפול? אבחון, בניית תוכנית טיפולים, ביצוע הטיפולים, הערכת מצב במהלך ואחרי הטיפולים, וייעוץ לניהול אורח חיים בריא. הטיפולים מותאמים אישית לסוג הבעיה וחומרתה. שקף 5 ג׳ חשוב לדעת: ההפניה לטיפול היא ללא עלות, והאגף מתחייב לתשלום עבור הטיפול. את התור לטיפול אתם קובעים באופן עצמאי מול ספק השירות. באזור האישי באתר אגף השיקום, ניתן לצפות בהפניות ובסטטוס הטיפולים. אנחנו בפיזיוגרופ, ספקים של משרד הביטחון לטיפולי פיזיותרפיה בבית! החברה מופיעה תחת השם שלי - נועה בן שטרית. מספר הספק שלנו הוא: 0011023229 המק״ט לטיפולי פיזיותרפיה שצריך להופיע על ההפניה הוא: 010043 חשוב לי להדגיש שכל אחד מהפיזיותרפיסטים שלנו נמצא בפיקוח מלא שלי באופן אישי והצוות. יש לנו קרוב ל 250 מטפלים בפריסה ארצית מאוד רחבה ואנחנו עושים את מירב המאמצים לתת מענה מקצועי ומיידי. היתרון הוא שאנחנו יכולים להחליף גם מטפל במקרה של חופשות או אפילו חוסר שביעות רצון. יש מטופלים שמקבלים זכאות ל 4-6 טיפולים בשבוע ואנחנו יודעים לשלב עבורם מספר מטפלים במקביל. עם תרגול נכון ומדוייק, בליווי פיזיותרפיסט מנוסה בהחלט ניתן להשיג שיפור, אשר מחזיר את האיכות לחיים. הפיזיותרפיסט מתחשב ברקע הרפואי של המטופל, בודק את היכולות והמגבלות שלו ובוחן את סביבת המגורים. כל המידע הזה עוזר לו לבנות תוכנית טיפול מותאמת אישית. יש מגוון אפשרויות עצום לתרגול ושיקום. לכן נקפיד לשלב את אלמנטים שונים. כח - נאמן את כח וסיבולת השרירים, יחד עם מהירות התגובה. כך שניתן יהיה לבצע פעולות חוזרות לאורך זמן כנגד התנגדות. סיבולת - עבודה על סיבולת לב-ריאה. במידת הצורך אף שיקום נשימתי למטופלים רלוונטיים. הטיפול יסייע לנו להתעייף פחות ביציאה מהבית, מקלחת ממושכת וכד׳. טווחים וכאב - הטיפול מתמקד גם בשיפור טווחי התנועה וגמישות המפרקים והגב. נטפל בכאבים שעלולים להפריע בתנועה, בתפקוד היומיומי ובשינה. שיווי משקל, הליכה ותפקוד - עבודה על שיווי המשקל היא קריטית למניעת נפילות, חבלות ואשפוזים. עבודה על שיפור ההליכה מאפשרת הקניית ביטחון בהליכה בבית ובחוץ וכמובן שזה גם תרגול של סיבולת. בנוסף, הטיפול בסביבה הביתית מאפשר הבנה עמוקה של הצורך בפעולות מסויימות ותרגול ממוקד מטרה. כשהפיזיותרפיסט רואה את אבא מתקשה לקום מהכורסא המועדפת עליו בסלון - הוא יכול לתרגל עם אבא מספר רב של פעמים וללמד אותו את השיטה היעילה ביותר לעשות זאת בכוחות עצמו. ואם לאמא חשוב להכין בעצמה את כוס הקפה שלה כפי שהיא אוהבת, ניתן לתרגל במטבח. זה תרגול שכולל עבודה על שיווי משקל, קשר עין יד, סדר פעולות,

מתי נכי צהל יכולים להזמין טיפול אח או אחות בבית? אחות פרטית לטיפול בבית ומתן תרופות טיפול והחלפת בזונדה, מתן זריקות וטיפול תרופתי בהמלצת רופא, מתן עירוי נוזלים או אנטיביוטיקה לוריד, טיפול חוקן, צינתור, טיפול בקטטר, טיפול בסטומה טיפול בפצעים קשיי ריפוי, הסרת חבישות ותפרים לאחר ניתוח או פציעה וכד׳. אחים מוסמכים לטיפול בפצעים אחות מוסמכת המטפלת בפצעים קשיי ריפוי על רקע סכרת או כוויות. טיפול בפצעי לחץ דורש התמחות מיוחדת של צוות הסיעוד. הטיפול משלב שימוש במשחות ייעודיות, טיפול בפצע עצמו, חבישה והדרכת המשפחה והמטפלים. שימו לב.. פצע קטן ברגל? עלול להסתבך. ליווי של אחות פצעים מוסמכת – קריטי לריפוי. אחות לאחר ניתוח לאחר ניתוח יש חשיבות עצומה למעקב צמוד אחר תהליך ההחלמה ודיווח מידי לצוות הרפואי. בנוסף, האחות דואגת להחלפת תחבושות, מתן זריקות, החלפת עירויים וכד׳. כמובן שגם הסרת תפרים או סיכות ע"י אח או אחות יכולים להתבצע בבית. האחות תבחן את איחוי הפצע ותוודא שאין סימני זיהום. בנוסף, תנחה אותך להמשך טיפול בפצע. כמובן שיש להכין מכתב של המנתח המציין את מועד הוצאת התפרים. טיפול בסטומה במקרה בו יש סטומה, המטופל והמשפחה זכאים לליווי, הדרכה וטיפול בפצעים בעקבות סטומה. הטיפול השוטף בפצעים ובנגעים הנובעים מהסטומה חשוב מאוד ומונע זיהומים. האח עוקב אחר תהליך הריפוי ומדריך את המטופל ומשפחתו כיצד להתנהל נכון עם הסטומה. טיפול בזונדה או PEG כאשר אנשים זקוקים להזנה שאינה דרך הפה, למשל כשהמטופל עם בעיות בליעה, ייתכן שיקבל המלצה רפואית להתחיל הזנה בזונדה. טיפול בזונדה - יש חשיבות גדולה לחיבור תקין של הזונדה כדי למנוע סיבוכים, לכן טיפול בזונדה בבית, חייב להיעשות ע"י אחות מוסמכת מקצועית ומנוסה! במידה ולאחר כ 4 שבועות לא הצליח להיגמל מהזונדה, יומלץ על הזנה עם (גסטרוסטום) PEG בטיפול ב PEG - החשיבות של הביקור הראשון טמונה בהדרכת המשפחה והמטפל העיקרי. תקבלו הדרכה איך לחבר את הפורמולה, המים והתרופות. כל זאת כדי למנוע סיבוכים. כדי למנוע הופעת עצירות, בחילה ושילשולים האח או האחות יוודאו את המלצות הדיאטנית לגבי קצב מתן ההזנה וכד׳. בנוסף, תינתן הדרכה על ביצוע מעברים בצורה בטוחה, מניעת פצעים, מניעת זיהומים וכד׳. באופן קבוע, יינתן מעקב של אח או אחות מנוסים, שיידעו לבצע בדיקה של האיזור, יוודאו שאין פצעים, יבדקו את הצינורית וידריכו את המשפחה או המטפל. במקרה שבו לא הצלחתם לפתוח או לשחרר סתימה בצינורית האח/ות יוכל לטפל. גירוי מקומי של העור סביב הצינור דורש טיפול. צוות האחים של פיזיוגרופ יגיע עם חבישות ותכשירים מתאימים לטיפול באיזור. עירוי נוזלים ואנטיביוטיקה לוריד ע״י אח בבית המטופל במידה והתקבלה הוראה רפואית למתן עירוי נוזלים או אנטיביוטיקה, צוות האחים שלנו יוכל לסייע ולבצע את הטיפול בבית. טיפול בקטטר נכי צה״ל הזקוקים להחלפת קטטר באופן קבוע, יכולים להעזר בשירות אח עד הבית. כמובן, שיש להצטייד מראש בקטטר במידה הנכונה ומהחומר המתאים (סיליקון או גומי). בהתאם להוראה רפואית, ניתן גם לבצע הליך גמילה מקטטר. מה כולל שירות אח בבית המטופל עבור נכי צהל? במפגש הראשון, האח או האחות יבצעו אבחון מקיף של מצבו הרפואי של המטופל. חובה להכין מסמכים רפואיים הכוללים המלצה רפואית מפורשת. לאחר מכן מבוצע הטיפול עצמו כגון: החלפת חבישות, הוצאת התפרים, טיפול באינפוזיה או בעירוי, הוצאת הקטטר וכד׳. חלק משמעותי בטיפול הוא גם ההדרכה לבני המשפחה והמטפל. במידת הצורך, תקבלו המלצה מקצועית של האח או האחות לגבי המשך הטיפולים. את ההמלצה הזו תשלחו למשרד הביטחון כדי שיוכלו לאשר המשך טיפולים. (חשוב לנו לציין כי לרשות צוות האחים והאחיות שלנו, עומד רופא כונן הזמין להם בכל רגע נתון לכל שאלה והתייעצות מקצועית בה הם עלולים להיתקל בשטח.) הזכאות ניתנת דרך אגף השיקום של משרד הביטחון (נכים). אנחנו מסייעים לכם בתהליך! אין צורך לשלם – הזכאות מגיעה לכם לפי חוק. ההפניה צריכה לצאת על שם ״נועה בן שטרית״ מספר ספק: 0011023229 ותכלול את הפרטים הבאים: פרטי הזכאי תקופת תוקף ההפניה סוג הטיפולים (אח מוסמך) לפי מק״ט מספר 027321 מספר הטיפולים ותדירות הטיפולים אשר מאושרים לזכאי חשוב מאוד שנשים לב גם לפצעים בעור שלא מתאחים. פצעים בעור שלא מתאחים פצעים שלא נסגרים במשך שבועיים–שלושה. פצעי לחץ (בעיקר אצל מי שיושב או שוכב הרבה). סימנים לזיהום: אודם, חום מקומי, הפרשה, ריח לא נעים. התפתחות פצעים , יכולה להעיד על חולשה כללית, תת־תזונה, סוכרת לא מאוזנת או ירידה בניידות. ➡️ חשוב לפנות לרופא/אחות להערכה מוקדמת – פצעים אצל מבוגרים מתדרדרים מהר. ✅ מה כדאי לעשות אם מזהים סימנים? חשוב להתחיל מבדיקה רפואית מקיפה – רופא משפחה / גריאטר לבדיקת ה

המתמודדים עם סוכרת, בנושא “כף רגל סוכרתית - אתגרים ופתרונות טיפוליים”. ההרצאה תספק ידע חשוב על מניעה וטיפול בסיבוכים הקשורים לכף הרגל, כדי שתוכלו לתמוך ולסייע באופן המיטבי. ההרצאה תועבר על ידי ד”ר ריאד אבו רקייה, מומחה בעל ניסיון רב בתחום, שיסביר על הסיכונים, דרכי הטיפול והצעדים לשמירה על בריאות כף הרגל. פיזיוגרופ המרכז הארצי לבריאות ושיקום: 073-2123200 058-5810058 https://physio-tnoa.co.il/

אם אתם או אחד היקרים לכם עבר שבץ מוחי ואתם רוצים ללמוד איך לעזור, אנחנו מזמינים אתכם להשאיר פרטים כאן בקישור: https://bit.ly/3Z9ntUS אנחנו נדאג לשלוח לכם את המדריך המלא לנפגעי שבץ. לפרטים נוספים חייגו 058-5810058 או 073-2123200ואחד מנציגי פיזיוגרופ ישמח לשוחח איתכם פיזיוגרופ המרכז הארצי לפיזיותרפיה ושיקום http://physio-tnoa.co.il/

״בקול גדול״ תרגילים לשיפור הדיבור במחלת הפרקינסון. ההרצאה מועברת ע״י ענת זית, קלינאית תקשורת המתמחה בשיקום קול. חברה בועד המנהל של איגוד הקול הישראלי משנת 2021. עובדת ביחידה להפרעות תנועה בבית החולים איכילוב ובעלת קליניקה פרטית בקיבוץ שפיים. מוגש באהבה עי פיזיוגרופ: המרכז הארצי לבריאות ושיקום. מומחים בטיפול למאובחני פרקינסון. לשיחת ייעוץ: 073-2123200 058-5810058 https://physio-tnoa.co.il/

פעילות גופנית עוזרת לנו לשמור על בריאות גופנית ונפשית, והיא אחד הכלים החשובים במניעת מחלות ושיפור הבריאות הגופנית והנפשית בכל גיל ומצב בריאותי. פעילות גופנית חשובה במיוחד לאיזון גורמי סיכון לשבץ מוחי כמו סוכרת ויתר לחץ דם. אך נשאלת השאלה, איזו פעילות גופנית מתאימה לאנשים אחרי שבץ מוחי וכיצד נוכל להתמיד בפעילות לאורך זמן?    לייעוץ והכוונה התקשרו עכשיו: 058-5810058 פיזיוגרופ המרכז הארצי לפיזיותרפיה ושיקום http://physio-tnoa.co.il/   על יתרונות פעילות גופנית כבר שמעתם? מחקרים רבים מצביעים על היתרונות המובהקים של פעילות גופנית וביניהם: מניעת מחלות: מחקרים מראים שפעילות גופנית יכולה לסייע במניעת מחלות לב וסוכרת. ומפחיתה גורמי סיכון למחלות נוספות כגון יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם. אשר משפיעים בתורם על הסיכון לשבץ מוחי. בנוסף, פעילות גופנית מסייעת באיזון רמות הסוכר בדם ורגישות לאינסולין. שיפור המצב המנטלי נפשי: פעילות גופנית מייצרת הורמוניים ונוירוטרנסמיטרים (ביטא-אנדורפין, אדרנלין, דופאמין וסרוטונין)  שמפחיתים סטרס ולחץ בצורה טבעית המאפשרים שיפור במצב הרוח, החיוניות ותחושת המסוגלות. מחקרים אף מראים כי לאנשים פעילים יש סיכון נמוך יותר לחוות דיכאון. בנוסף, פעילות גופנית משפיעה גם על איכות השינה לטובה שבתורה משפרת את איכות החיים. ירידה בסכנת נפילות: ככל שעולה הגיל, עולה גם הסיכון לנפילות. מה שיכול להוות אסון בשמירה על העצמאות! פעילות גופנית משפרת את כוח השרירים והגמישות, כמו גם את שיווי המשקל והקואורדינציה. בכך מפחיתה סכנה לנפילות.  אנחנו חייבים למנוע נפילות מאחר וההתאוששות מהן גובה זמן יקר ומהווה סכנה ממשית.בנוסף, פחד מנפילה מביא לחוסר פעילות אשר בתורה מגדילה את סכנת הנפילה. לכן, כל פעילות מניעתית חשובה ביותר. שיפור יכולות קוגניטיביות: אינספור מחקרים מדברים על סיכון נמוך יותר לחלות באלצהיימר או לפחות להאט את ההתקדמות של המחלה. לפעילות גופנית יש יכולת הגנה על המוח מפני ירידה קוגניטיבית קלה בזקנה. ואף משפרת את יכולת הריכוז.  קשרים חברתיים: שמירה על  קשרים חברתיים חשובה מאוד עבור כלל האוכלוסיה ובפרט לנפגעי שבץ ומפחיתה תחושת בדידות ודיכאון. פעילות גופנית יכולה להפוך לזמן משמעותי ומרגיע, לייצר הנאה וסיפוק וכמובן גם מסגרת חברתית עשירה.  המפתח הוא מציאת פעילות מהנה, בהתאם ליכולות הפיזיות שלך. עצמאות ושיפור איכות החיים: פעילות גופנית מחזקת אותנו, משפרת את הגמישות והתנועה, שומרת על שגרת חיים פעילה ועצמאית ככל הניתן. בנוסף, משפרת את איכות השינה וחילוף החומרים. מחקרים מראים לנו שככל שאנו יותר פעילים, מנגנוני ההתמודדות הטבעיים של הגוף שלנו עם כאב משתפרים ומתייעלים. כלומר, ניתן להתייחס לפעילות גופנית ככלי להורדת והתמודדות עם כאב. >>> אז מה צריך לעשות כדי ליהנות מכל היתרונות של פעילות גופנית?<<<   כמה פעילות גופנית צריך לבצע? ההמלצה הכללית של ארגון הבריאות העולמי WHO, היא לבצע לפחות 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית כל שבוע.  ההבדל בין פעילות גופנית בעצימות נמוכה, בינונית וגבוהה מתייחס לרמת המאמץ הפיזי במהלך הפעילות. כדי להבין זאת, אנחנו מתייחסים לדופק וגם להרגשה הפיזית של האדם עצמו.    אבל….  מה קורה כשמדובר באדם שעבר אירוע מוחי? כאשר מדובר באוכלוסייה של אנשים שעברו שבץ מוחי, ההנחיות משתנות מעט.  רוב ההנחיות והמחקרים, מתייחסים לאנשים עם פגיעה בינונית עד קלה בעקבות השבץ. בנוסף, לרוב מדובר באנשים בשלב הסאב-אקוטי או הכרוני לאחר השבץ. זאת אומרת אנשים שעברו מעל ל 3-6 חודשים מהשבץ.    אנשים לאחר שבץ מוחי צריכים בדרך כלל לשאוף להשיג 10 עד 40 דקות של פעילות אירובית בעצימות בינונית, 3 עד 5 ימים בשבוע. בנוסף, יש לבצע 2-3 ימים בשבוע - אימון התנגדות. הכוונה לאימון כח.  האם מסוכן לבצע פעילות גופנית לאחר שבץ מוחי? כפי שאתם ודאי יודעים, כל אדם שעבר שבץ הוא ייחודי ושונה מהאחר. הפגיעה לאחר שבץ מתחלקת למספר תחומים ולכן כל אדם צריך התאמה אישית של תכנית אימון ותרגול בהתאם ליכולותיו. כך נימנע מסיכון מיותר.   בבניית התוכנית, נצטרך להתחשב במגבלות הבאות לאחר אירוע מוחי: מגבלות בתנועה ותחושה בעקבות שבץ:ירידה בכוח השרירים, חולשת צד (המיפרזיס) עד כדי המיפלגיה (שיתוק צד אחד של הגוף). יש אנשים עם תת פריקת כתף שצריכים להיות זהירים מאוד.  לחילופין טונוס גבוה מאוד - ספסטיות אשר מגבילה את התנועה הפרעות תחושה פגיעה בקואורדינציה, סנכרון התנועות חוסר שיווי משקל וסכנת נפילה תחושה של ורטיגו בעיות הליכה חשוב מאוד להתחשב גם בכאבים שונים שעלולים להופיע - עקב חוסר שימוש ביד, הליכה בצורה לא מאוזנת, תנועות פיצוי שמבצעים בגוף.  מגבלה שפתית לאחר אירו

שיקום לאחר אשפוז   לייעוץ והכוונה חייגו עכשיו 058-5810058 https://physio-tnoa.co.il/ פיזיוגרופ המרכז הארצי לפיזיותרפיה ושיקום   אחרי תקופה ארוכה של אשפוז בבית חולים, רבים מגלים שהמסע אל ההחלמה רק התחיל.  השיקום הביתי מציע גישה פרקטית ויעילה להתאוששות, המתאימה יותר לצרכים ולרצונות האישיים של כל מטופל ומשפחתו. היום תקבלו ממני כלים פרקטיים, כיצד תוכלו לסייע בשיקום ברמה הפיזית והנפשית של יקיריכם. אני נועה בן שטרית, ואני אשתף אתכם מתוך ידע מקצועי וכמובן מהניסיון האישי שלי כפיזיותרפיסטית וכמייסדת חברת פיזיוגרופ. אנחנו מספקים טיפולי פיזיותרפיה ושיקום לאלפי מטופלים ברחבי הארץ. לאחר ניתוחים, אשפוזים או מחלה ממושכת.   >>> אני בטוחה שאתם שמחים מאוד שבני משפחתכם לקראת שחרור. האשפוז הממושך מתיש, וכמובן טומן בחובו סכנות של ממש.    אשפוז ממושך בבית חולים יכול להשפיע באופן משמעותי על כל אחד, אך על מבוגרים אף יותר.  בעקבות חוסר תנועה ופעילות גופנית לתקופה ממושכת אנחנו רואים פעמים רבות ירידה במסת השריר ירידה משמעותית בכושר הגופני ירידה בצפיפות העצם: בעקבות חוסר פעילות וחוסר ״העמסת משקל״ על המפרקים השונים. ירידה באיכות העצם מהווה סכנה להיווצרות שברים בעקבות נפילה.  כאבי שרירים ומפרקים יכולים אף הם להופיע לאחר תקופה ממושכת של שכיבה וישיבה ללא עמידה זקופה ותנועה יומיומית. פגיעה בתפקוד מערכת הנשימה: תקופות שכיבה ארוכות יכולות להשפיע על תפקוד הריאות ולגרום לירידה בנפח הנשימה, מה שעלול להגביר את הסיכון לדלקת ריאות ובעיות נשימה אחרות. שינויים בתפקוד מערכת העיכול: תזונה שונה וחוסר פעילות יכולים לגרום לבעיות עיכול כמו עצירות או שינויים בתדירות הפרשות. סיכון לזיהומים ובעיות בעור: מטופלים השוכבים במיטה לתקופה ארוכה נמצאים בסיכון מוגבר לפתח פצעי לחץ וזיהומים. פגיעה במצב הנפשי: אשפוז ממושך יכול להשפיע גם על מצב הרוח, ולגרום לדיכאון, חרדה, ותחושת בדידות. זה עלול להשפיע לרעה על אופן התמודדות עם ההחלמה. ירידה קוגניטיבית או דליריום: מצבים של בלבול, קושי בריכוז, שינויים במצב הרוח, הזיות, פחדים ושינויים קוגניטיביים. מצב זה עלול להיווצר בעקבות אשפוז ממושך כאשר המטופל מאבד אוריינטציה במקום הימצאו והבחנה בין יום ולילה, זיהומים, תרופות מסויימות, סטרס, אי ספיקת איברים.    כל הדברים האלה מובילים לירידה משמעותי ביכולת התפקודית, וביכולת לבצע פעולות יומיומיות כמו קימה מהמיטה, הליכה, רחצה וכדומה. כמובן שאיכות החיים נפגעת מאוד והשאיפה לחזור הבייתה כמה שיותר מהר רק גדלה.    >>  יחד עם זאת, המעבר מסביבת בית החולים המבוקרת לחיי היומיום בבית יכול להיות מאתגר. שיקום ביתי עם ליווי נכון, מאפשר למטופלים להמשיך בתהליך ההחלמה במקום שבו הם מרגישים הכי בנוח - הבית שלהם. לקראת השחרור, חשוב מאוד להבין את המצב הבריאותי והפיזי של בן משפחתכם. כמו כן, נרצה להיערך לחזרה הביתה  כדי להימנע מ״הפתעות״ ומגבלות בלתי צפויות<<     כמשפחה, חשוב לספק תמיכה פיזית ונפשית לבן המשפחה. תחילה, נרצה להיות נוכחים ״מסביב לשעון״. ייתכן שהליווי והתמיכה ינתנו ע״י המשפחה או מטפל/ת סיעודי/ת.    לרוב, בית החולים יכין אתכם לשחרור מבחינה רפואית. תקבלו מכתב שחרור מסודר ובו כל המרשמים והתרופות המומלצות. במידה ועברתם ניתוח, או שיש פצע, קטטר, סטומה וכד׳ - תקבלו פרוטוקול טיפולי שלם.  בדרך כלל, תקבלו גם המלצות ל״שיקום בקהילה״. הכוונה היא לשירותי השיקום של קופת החולים אשר כוללים לרוב טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וקלינאי תקשורת. כמובן שיש לפנות אל רופא המשפחה ומרפאת האם להכוונה נוספת ומעקב רפואי.  נהיה חייבים להיעזר באנשי מקצוע כדי להכין את הקרקע לשובו של בן המשפחה. חשוב להפנים, שהורים שלנו אינם באותה יכולת גופנית כפי שהיו לפני האשפוז. ייתכן שעכשיו היא כבר לא מסוגלת לקום לבד מהמיטה, אולי הוא לא מסוגל ללכת לשירותים ללא תמיכה והשגחה צמודה.    זו בדיוק הסיבה שנרצה להיעזר במטפלים ממקצועות הבריאות שיעזרו לנו להתכונן לשיבה הביתה וכן ללוות אותנו במהלך מסע השיקום הביתי.  אנחנו כמובן ממליצים, לתכנן מראש, ליצור איתנו קשר לקראת השחרור כדי שנוכל לתאם טיפול פיזיותרפיה ליום שאחרי השחרור. המטרה היא לשמור על רצף טיפולי ולהתחיל בשיקום הביתי כמה שיותר מהר.    על מנת להקל את התפקוד בבית, חשוב להיערך מראש גם עם אביזרי עזר מתאימים.  אנו ממליצים לשאול: כיסא גלגלים כיסא רחצה / כיסא שירותים ניידות: הליכון, רולטור, מקל להתקין מאחזים, מעקה הגבהה לשירותים - שמקלה את הקימה מיטה או כורסא מתכווננת מנוף הרמה במידת הצורך  >>> אחד היתרונות המרכזיים של שיקום ביתי הוא האפשרות להתאים את התהליך לצרכים הייחודיים של כל מ

אני נועה בן שטרית, פיזיו מוסמכת, מייסדת ובעלים של חברת פיזיוגרופ. אנחנו מותג ארצי בתחום השיקום. אתם וודאי מניחים שאם אני עומדת פה, אני באה לייצג את עולם הפיזיותרפיה. אתם בטח גם שואלים את עצמכם - ״אם יש לי שחיקה אמיתית בברך, למה שפיזיותרפיה תעזור לי? ״ ואתם צודקים - כי הנזק שנגרם למפרקים הוא בלתי הפיך! https://physio-tnoa.co.il/ לייעוץ והכוונה תתקשרו לפיזיוגרופ: 058-5810058 אני כאן כדי לשתף אתכם כיצד איך להקל על עצמכם ולדחות ניתוח ככל הניתן. אני אשתף מתוך נסיוני כפיזיותרפיסטית בתחום השיקום בארץ ובהולנד. וכן כמייסדת פיזיוגרופ שמספקת טיפולים משמרים לאלפי מטופלים בארץ. האם יש טיפול קסם? האם בריאות זה רק מצב גופני? ברור לכם שלא, הרי הבריאות שלי היא לא רק העצמות, המפרקים והשרירים שלי. זה שיש לי שחיקת סחוס (OA), לא הופך אותי לחולה ולא אמור לפגוע לי באיכות החיים והתפקוד. בראייה השיקומית שלנו, הדגש של כל תהליך השיקום הוא על התפקוד בפעילויות היום יום ועל איכות החיים. מה התרחיש הכמעט קבוע של אנשים הסובלים משחיקת סחוס? מתחילים עם כאבים שמתגברים ומגבלה כלשהי בתנועה. בעקבות הכאבים מתחילים לחשוש מנזק ופונים לבירור רפואי. בהדרגה מצמצמים את התנועה שלנו, כי מחכים שיעבור או לקבל תשובות של הדמיות. ברור לנו שכאשר פחות פעילים הגוף שלנו נחלש והיכולות שלנו נהיות מוגבלות יותר ויותר. ייתכן מאוד שבעקבות הכאבים, סיגלנו לעצמנו הליכה פחות טבעית (עד כדי צליעה). ואנחנו גורמים לעומס שונה על מפרקים סמוכים כמו הירך, הברך, והגב התחתון. כמובן שהמעגל הזה חוזר על עצמו ורק הולך ומחמיר . מה שהתחיל עם שחיקת סחוס בברך, מתפתח לבעיה מורכבת יותר. שאנחנו לא ניהלנו נכון. ובגללה מגיעים למצב של כאבים באיזורים שונים בגוף בלי קשר לבעיה המקורית בברך או בירך. את אפשרויות הטיפול השונות אתם בוודאי מכירים. אנחנו מדברים על: טיפול תרופתי שנועד בעיקרו להקל על הכאבים הזרקות סטרואידים/ חומצה היאלורונית שינויים באורח החיים : ירידה במשקל (שתפחית את העומס על המפרקים) אביזרי עזר ותמיכה. אבל אם יש דבר אחד שאתם באמת צריכים לעשות זה פעילות גופנית ופיזיותרפיה! נחזור לשאלה שאיתה התחלנו - ״אם יש לי שחיקה אמיתית בברך, למה שפיזיותרפיה תעזור לי? ״ אבל השאלה האמיתית שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא ״האם אנחנו משתמשים בגוף שלנו בצורה נכונה? לגוף שלנו יש יכולות לפצות על מגבלות שונות. ואנחנו בפיזיותרפיה נותנים לגוף את התמיכה הנכונה כדי לעשות את זה. הנזק שנגרם למפרקים הוא בלתי הפיך ומשפיע לרעה על איכות החיים. טיפולי הפיזיותרפיה נועדו להאט את התקדמות השחיקה ולהפחית את הכאבים והמגבלות שאנחנו מרגישים ביומיום. בטיפולי הפיזיותרפיה אנחנו עובדים על חיזוק כח השרירים - והמטופל מקבל גם תכנית תרגול עצמית. שיפור גמישות המפרקים הפחתת כאבים שיפור התפקוד - עבודה על הליכה התאמת אביזרי עזר במידת הצורך פיזיותרפיה היא לא קסם אבל היא מנצלת את המשאבים והיכולות של הגוף. אין פה קסם אבל נחוצה השקעה והתמדה מצד המטפל והמטופל! הפיזיותרפיסט משלב מספר שיטות טיפול כמו למשל: טיפול מנואלי לשיפור טווחי התנועה….. שיטות שונות להפחתת כאבים: דיקור מערבי, גירוי חשמלי, הסברה והדרכה על השינויי באורח החיים, על מנגנוני הכאב, שפע מוטיבציה לתרגול ועשייה התאמת אביזרי עזר לתמיכה והפחתת עומסים מהמפרק - כמו למשל הליכה עם מקל ואילו התאמת מדרסים. וגולת הכותרת היא כמובן בניית תכנית אימון מותאמת אישית שמטרתה לחזק את השרירים, לשפר את התנועה, סיבולת, ההליכה והתפקוד היומיומי. **לא סתם הטיפול השמרני המומלץ על ידי אורטופדים הוא פיזיותרפיה! אנחנו רואים בשטח, אלפי אנשים עם שחיקת סחוס, שטיפולי פיזיותרפיה ותרגול יומיומי מאפשרים לנהל אורח חיים פעיל, דינמי ובריא - ללא ניתוח! תרגילים - אם יש מסר אחד שאני רוצה שתצאו איתו מכאן היום זה- תרגול! תכנית האימונים והתרגול צריכה להתייחס לכל פלג הגוף התחתון לשם השגת איזון במפרקים. אחד הדברים הבולטים ביותר שאנחנו רואים הוא חולשה של שרירי הארבע ראשי האחראי על יישור הברך וחולשה של שרירי הישבן! ברור לכם שיש עוד שפע תרגילים שלא אוכל להדגים כאן עכשיו.. כולם מוזמנים להוציא טלפונים, תסרקו את הברקוד ותגיעו ישר לערוץ והיוטיוב של פיזיוגרופ. הברקוד יביא אתכם ישירות לסדרת סרטונים שמתאימים לאנשים הסובלים משחיקת סחוס או אפילו עברו ניתוח החלפת מפרק. בתחתית אחד הסרטונים יש כפתור אדום - תלחצו עליו והרשמו כמנויים. - כך תקבלו התראה ברגע שעולה סרטון חדש. התרגילים האלה הם התחלה מצויינת אבל כדי להגיע לשיפור משמעותי אי אפשר לדלג על טיפולי פיזיותרפיה עם פיזיותרפיסט שמתמחה בפגיעות אורטופדיות. אני מזמינה אתכם, שוב לסרוק את הברקוד, להכנס לאתר

שינניות רבות סובלות מכאבים, בעיקר בצוואר, בכתפיים ובידיים. הכאבים מופיעים עקב שילוב של גורמים סביבתיים, יציבה לקויה, ותנועות חוזרות ונשנות. https://physio-tnoa.co.il/ בואו נפרט קצת יותר: עבודה ממושכת באותה התנוחה: טיפולי שיניים דורשים מרופאי שיניים לשמור על תנוחות ספציפיות לתקופות ממושכות. החזקת הראש והצוואר במצב נוטה קדימה בזמן עבודה על מטופלים עלולה לאמץ את שרירי הצוואר והכתפיים, ולהוביל לאי נוחות וכאב. עבודה במנח לא נוח: שינניות עובדות בתנועות מדוייקות, בתוך מרחב פעולה קטן בחלל הפה. העבודה הזו מחייבת אותן להתכופף, להתפתל ולאמץ תנוחות ראש וצוואר לא טבעיות כדי להגיע לאיזורים שונים. עבודה בזוויות כאלה, עלולה להפעיל עומס נוסף על השרירים והמפרקים. השרירים נתפסים ומובילים לכאבים. תנועות חוזרות: שינניות מבצעות תנועות חוזרות (רפטטיביות) ומדויקות בידיים ובפרקי כף היד, כגון אחיזת מכשור דנטאלי בזמן ניקוי שיניים. תנועות חוזרות ונשנות אלו עלולות להוביל לעייפות שרירים, מאמץ ופציעות יתר. דיוק ומוטוריקה עדינה: ניקוי שיניים למשל, דורש רמה גבוהה של דיוק ושליטה במוטוריקה עדינה. אחיזה מתמדת של מכשירים קטנים ותנועות קטנות עלולות להוביל לעייפות שרירים, אי נוחות בידיים ובסופו של דבר עומס יתר על השרירים והמפרקים שיכולים להוביל לדלקות. עומס בעבודה: ימי עבודה ארוכים ועמוסים, עם מעט מידי הפסקה בין מטופל למטופל עלולים להחמיר את מתח השרירים והכאבים. הרי זו עבודה פיזית ואינטנסיבית והיא לא דומה לעבודה משרדית מגוונת. לכן, חשוב להעניק לגוף שלנו הפוגה מהתנועות החוזרניות. ארגונומיה: במידה ולא נקפיד על עבודה עם ציוד מותאם בחלל נוח, אנחנו נאלצים לעבוד במנחים לא טובים שעלולים להגביר את הסיכון לעומסים על מערכת השריר- שלד. (גובה הכיסא של המטופל ושלי!!) אורח חיים: כמו כל אדם אחר, חוסר בפעילות גופנית (או מעט מידי), יציבה שפופה, חוסר בשינה, מתח וסטרס ביומיום, תזונה לא מאוזנת .… -- כל אלה יכולים להשפיע לרעה על נוקשות הגוף, שרירים תפוסים, ובכלל על מנגנוני הכאב. האנטומיה והמצב הגופני/ בריאותי של כל אדם יכולים להשפיע על האופן שבו הם מגיבים לעומסים שמופעלים על הגוף בעבודה. יש אנשים שעשויים להיות מועדים יותר לפתח כאב בשל המאפיינים הפיזיים הייחודיים שלהם. ויש כאלה שהגוף שלהם יכול להתמודד עם יותר עומס. … הכאבים הנפוצים מופיעים בעיקר בצוואר, בכתפיים ובידיים. שרירים תפוסים: בחגורת הכתפיים והצוואר. תסמונת כאב מיופשיאלית: נקודות הדק (נק׳ טריגר) או קשרים בשרירים שעלולים לגרום לכאב ואי נוחות מושלכים באזורים שונים, כולל הצוואר, הכתפיים והידיים. דלקות בגידים: נוצרות לרוב עקב ביצוע תנועות חוזרניות עם מאמץ יתר. בדיוק כפי שקורה בטיפול ניקוי שיניים. נחוש כאב ומגבלה בתנועה. תסמונת התעלה הקרפלית: תסמונת התעלה הקרפלית מתרחשת כאשר מופעל לחץ על העצב המדיאני, העובר דרך פרק כף היד. זה יכול להוביל לכאב, עקצוצים וחוסר תחושה ביד ובאצבעות. תסמונת Outlet Thoracic: מצב זה כרוך בלחץ של עצבים או כלי דם בחלל שבין עצם הבריח לצלע הראשונה, מה שמוביל לכאב ואי נוחות בצוואר, בכתף ​​ובזרוע. רדיקולופתיה צווארית: לחץ או גירוי של שורשי עצב בעמוד השדרה הצווארי, עלולים לגרום לכאב מקרין, חוסר תחושה ותחושות עקצוץ לכיוון הכתף, הזרוע והיד. פריצת דיסק: פריצת דיסק בעמוד השדרה הצווארי שלוחצת על העצב. הדבר גורם לכאב המקרין אל הכתף, הזרוע והיד. דלקת פרקים: שינויים ניווניים או דלקת במפרקי הצוואר, הכתפיים או הידיים עלולים לגרום לכאב ונוקשות כרוניות. יציבה כפופה : בעקבות עבודה ממושכת ביציבה לקויה עלול להיווצר חוסר איזון בשרירים ולכאבים באזורים שונים, כולל הצוואר, הכתפיים והידיים. אני אישית מאמינה שצירוף של הרבה שינויים קטנים יכול להביא לשינוי משמעותי. הפסקות קצרות במהלך היום בין מטופל למטופל. ביצוע מתיחות באופן קבוע (במהלך יום העבודה) לצוואר, גב עליון, לזרועות וכף היד. תרגול כזה משפר את הגמישות, מרפה שרירים תפוסים. ביצוע עיסויים באופן קבוע לשחרור והרפיית השרירים. חימום האיזור יכול לעזור כאשר השרירים מאוד תפוסים. ביצוע תרגילי חיזוק לשרירים זוקפי הגב והצוואר. בעצם כדי לאזן את היציבה הכפופה שלנו אורח חיים בריא - שינה מספקת, תזונה בריאה, פעילות גופנית קבועה, איזון עבודה ופנאי, הפחתת גורמי סטרס. תשומת לב לשיפור היציבה - להזדקף באופן קבוע, כל הזמן לבחון איך אני עובדת, איך היציבה שלי, האם אני מכווצת את חגורת הכתפיים שלי יותר מידי, איפה הידיים שלי. טיפולי פיזיותרפיה ארגונומיה - לוודא התאמה של אופן העבודה וסביבת העבודה. במידת הצורך טיפול רפואי אחד הדברים המשמעותיים במניעה הוא הארגונומיה. ארגונומיה מתייחסת להתאמת סביבת הע

מחקרים רבים מצביעים על היתרונות המובהקים של פעילות גופנית וביניהם: מניעת מחלות: מחקרים מראים שפעילות גופנית יכולה לסייע במניעת מחלות לב וסוכרת. ומפחיתה גורמי סיכון למחלות נוספות כגון יתר לחץ דם ויתר שומנים בדם. אשר משפיעים בתורם על הסיכון לשבץ מוחי. בנוסף, פעילות גופנית מסייעת באיזון רמות הסוכר בדם ורגישות לאינסולין. אני נועה בן שטרית. מייסדת פיזיוגרופ בריאות ושיקום. אתם מוזמנים להתקשר אלינו ולהתחיל כבר היום את פעילות השיקום שלכם עם הפיזיותרפיסטים המומחים שלנו.לשיחת ייעוץ התקשרו: 058-5810058http://physio-tnoa.co.il/ שיפור המצב המנטלי נפשי: פעילות גופנית מייצרת הורמוניים ונוירוטרנסמיטרים (ביטא-אנדורפין, אדרנלין, דופאמין וסרוטונין) שמפחיתים סטרס ולחץ בצורה טבעית המאפשרת שיפור במצב הרוח, החיוניות ותחושת המסוגלות. מחקרים מראים כי לאנשים פעילים יש סיכון נמוך יותר לחוות דיכאון. בנוסף, פעילות גופנית משפיעה גם על איכות השינה לטובה שבתורה משפרת את איכות החיים. 3. ירידה בסכנת נפילות: ככל שעולה הגיל, עולה גם הסיכון לנפילות. מה שיכול להוות אסון בשמירה על העצמאות! פעילות גופנית משפרת את כוח השרירים והגמישות, כמו גם את שיווי המשקל והקואורדינציה. בכך מפחיתה סכנה לנפילות. אנחנו חייבים למנוע נפילות מאחר ולמבוגרים לוקח יותר זמן להתאושש מהן והסיכון לשברים גדול בגלל ירידה בצפיפות העצם. בנוסף, פחד מנפילה מביא לחוסר פעילות אשר בתורה מגדילה את סכנת הנפילה. לכן, כל פעילות מניעתית חשובה ביותר. 4. שיפור יכולות קוגניטיביות: אינספור מחקרים מדברים על סיכון נמוך יותר לחלות באלצהיימר או לפחות להאט את ההתקדמות של המחלה. לפעילות גופנית יש יכולת הגנה על המוח מפני ירידה קוגניטיבית קלה בזקנה. ואף משפרת את יכולת הריכוז. 5. קשרים חברתיים: שימור של קשרים חברתיים חשוב מאוד עבור כלל האוכלוסיה ובפרט בני הגיל השלישי כדי להמנע מבדידות ורגשות של דיכאון. פעילות גופנית יכולה להפוך לזמן משמעותי ומרגיע, לייצר הנאה וסיפוק וכמובן גם מסגרת חברתית מעשירה. המפתח הוא מציאת פעילות מהנה, בהתאם ליכולות הפיזיות שלך. 6. עצמאות ושיפור איכות החיים: פעילות גופנית מחזקת אותנו, משפרת את הגמישות והתנועה, שומרת על שגרת חיים פעילה ועצמאית. בנוסף, משפרת את איכות השינה וחילוף החומרים. מחקרים מראים לנו שככל שאנו יותר פעילים, מנגנוני ההתמודדות הטבעיים של הגוף שלנו עם כאב משתפרים ומתייעלים. כלומר, ניתן להתייחס לפעילות גופנית ככלי להורדת והתמודדות עם כאב. לפי ארגון הבריאות העולמי- מומלץ לבצע 150 דקות של פעילות בעצימות בינונית כל שבוע. ניתן לחלק זאת למחזורים של 10 דקות בכל פעם. פעילויות שנחשבות עצימות בינונית הן: הליכה, ניקיון הבית, ריקוד בבית, רכיבה על אופניים או שחייה. ניתן להמיר את 150 הדקות ל 75 דקות בשבוע של פעילות מאומצת. פעילות מאומצת יכולה להיות ריצה, שחיה מהירה יותר, ריקודי עם, חתירה, שיעורים בסטודיו וכדומה. ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי היא לגוון בפעילות הגופנית ולשלב מספר סוגי תרגול בתכנית האימון: שיפור הכושר האירובי (סיבולת לב-ריאה) ובכך להתעייף פחות ביציאה מהבית, מקלחת ממושכת וכד׳. שיפור כח וסיבולת השרירים כך שניתן יהיה לבצע פעולות חוזרות לאורך זמן כנגד התנגדות. תרגול שכזה משפיע לחיוב גם על צפיפות העצם. מבוגרים צריכים לבצע פעילויות לחיזוק השרירים לפחות פעמיים בשבוע. התרגילים צריכים להתמקד בקבוצות שרירים עיקריות ולכלול תרגילים כגון הרמת משקולות, שימוש ברצועות התנגדות או ביצוע תרגילי משקל גוף כמו שכיבות סמיכה וכפיפות בטן. גמישות ותנועה כך שניתן להתנועע בחופשיות ועם פחות כאבים. שיפור שיווי משקל חיוני למניעת נפילות העלולות להביא עימן שברים ואשפוזים מיותרים. שיפור הקואורדינציה המשפיעה על אופן ביצוע פעולות מהיומיום, שיפור הקוגניציה וה״גמישות המוחית״. תרגילים לשיפור שיווי המשקל והקואורדינציה כוללים תנועות כמו יוגה, טאי צ׳י או תרגילי שיווי משקל ספציפיים. שיפור תפקודי היומיום כך שניתן לבצע פעולות יומיומיות ללא עייפות שרירים מוגזמת, בצורה בטוחה ויעילה. הראייה היא שכאשר קל לי יותר להיות פעילה, אני אהיה יותר פעילה. חשוב לי קודם כל להדגיש, שאנחנו צריכים לדעת להתאים את הפעילות הגופנית כך שתהיה מדוייקת ובטוחה גם עבור אנשים עם מגבלה, כאב או מחלה כרונית. לכן אני מביאה כאן מספר דוגמאות אבל ההמלצה היא להיפגש עם פיזיותרפיסט שידע לבנות עבורך את התוכנית המדויקת ביותר. 1. כדאי לבחור פעילות מעניינת, מאתגרת, בטוחה ונגישה. רצוי לבחור מסגרת פעילות נוחה וזמינה אשר תעודד אותנו להתמיד. 2. מומלץ להתחיל בהדרגה, להעלות את הקצב ואת תדירות האמונים בהדרגה. 3. תעקבו אחר ההתקדמות שלכם באמצעות "יומן אימונים" שיעז

הרצאה ייחודית של הפיזיותרפיסט עופר צחר על פציעות כף רגל וקרסול נפוצות. ההרצאה מוגשת בחסות חברת אבידור מרכזי בריאות לרגל. ההרצאה נועדה להרחבת הידע של פיזיותרפיסטים כחלק מרצון חברת פיזיוגרופ להעשיר ידע. פיזיוגרופ בריאות ושיקום 058-5810058 http://physio-tnoa.co.il/

מניעת נפילות אצל מבוגרים בגיל השלישי הרצאה ייחודית 👨‍⚕️ על מניעת נפילות בגיל השלישי שליש מבני הגיל השלישי נופלים לפחות פעם אחת בשנה! נפילות עלולות להוביל לחבלות ראש, דימום מוחי ושברים. החדשות הטובות הן ש.. ✅יש פעולות פשוטות שאפשר לעשות כדי למזער את הסיכון לנפילות! בהרצאה הקרובה נלמד טיפים מצילי חיים מהפיזיותרפיסטית הראשית של פיזיוגרופ המרכז הארצי לפיזיותרפיה - נועה בן שטרית. ✅ לשיחה עם צוות הייעוץ של Physiogroup פיזיוגרופ המרכז הארצי לפיזיותרפיה חייגו: 058-5810058 https://physio-tnoa.co.il/  

שווי משקל ומניעת נפילות: פיזיוגרופ, המרכז הארצי לפיזיותרפיה ושיקום 058-5810058 http://physio-tnoa.co.il/   לא רק אקרובט או לוליין בקרקס ההולך על חבל דק צריך לשמור על שיווי המשקל. ביומיום שלנו, כל אחד מאיתנו מבצע אינסוף פעולות בהן אנחנו נדרשים לשמור על שיווי המשקל שלנו כדי לא ליפול. זאת אומרת שכל אדם עלול לאבד את שיווי המשקל שלו. אבל שימו לב, יש אנשים עם סיכון גבוה יותר לנפילות!   אני נועה בן שטרית, פיזיו מוסמכת, מייסדת ובעלים של חברת פיזיוגרופ. אנחנו חברה שמספקת טיפולי פיזיותרפיה והשיקום בכל הארץ. אתם וודאי מניחים שאם אני עומדת פה, אז אני באה לייצג את עולם הפיזיותרפיה. וברור שאתם צודקים. היום נעסוק במחלות שמאופיינות בנפילות, על הפחדים, על הסיכונים ועל מה שאנחנו, הילדים, יכולים לעשות כדי למנוע את הנפילה הבאה של ההורים שלנו.    אני אשתף מתוך הניסיון האישי שלי כפיזיותרפיסטית בתחום השיקום בארץ ובהולנד. וכן כמייסדת פיזיוגרופ שמספקת טיפולי פיזיותרפיה לאלפי מטופלים בארץ! עמוד 2 - מה הסכנות בנפילה  קרוב למליון מבוגרים מעל גיל 65 חיים בישראל. אך שימו לב כי שליש מהם נופלים לפחות פעם אחת בשנה! חשוב שתדעו שהנפילה הראשונה  - היא אזהרה גדולה לנפילות נוספות שיכולות לבוא בעקבותיה. נפילות בגיל המבוגר עלולות להוביל לחבלות ראש / דימום מוחי, לשברים בצוואר הירך, בכתף או ביד. כדי שתבינו עד כמה זה חמור - מחקרים מראים ששבר בצוואר הירך גורר אחריו ניתוח, 20 ימי אשפוז בממוצע, ירידה תפקודית משמעותית, ואפילו 20% תמותה בשנה הראשונה לאחר הניתוח!! רבים לא מודעים לעובדה, כי -  מעבר לפגיעה הפיזית, הנפילות עלולות לגרום לפגיעה נפשית:אנשים רבים נשארים עם "תסמונת לאחר נפילה": פחד, חרדה, ירידה בתפקוד, בלבול ודיכאון. זה מעגל קסמים שבו הם ממש סובלים מחרדת נפילה והופכים להיות משותקים מפחד! עמוד 3 - הסכנה הטמונה בירידה בשיווי המשקל מה התרחיש הכמעט קבוע של אנשים בגיל המבוגר? ירידה בשיווי המשקל או חלילה נפילה מובילה לחשש מנפילות.  התחושה הזו, מביאה לכך שאנשים מקרקעים את עצמם, יושבים רוב היום, הולכים מעט מאוד בתוך הבית  וקמים רק לדברים הנחוצים.  הם נועלים עצמם בבית ולא יוצאים לשום מקום… כמובן שמצב זה מוביל לגלגל שלג ענק של פחד, חוסר פעילות גופנית, חולשה נוספת, ירידה נוספת בשיווי המשקל, החמרה במצבים בריאותיים רבים ועוד ועוד… כמובן שהמעגל הזה חוזר על עצמו ורק הולך ומחמיר! זאת בדיוק הסיבה, שהטיפול בירידה בשיווי המשקל והתפקוד צריך להיות כמה שיותר מיידי ואינטנסיבי במטרה להחזיר לאנשים את הביטחון בהליכה ופעילות.  הטיפול הזה, הוא לא עניין של מה בכך ודורש טיפול מקצועי מאוד. וכמובן שאני מתכוונת לפיזיותרפיה.    עמוד 4 - על המערכות השונות שאחראיות על שיווי המשקל  חשוב לי שתבינו את מורכבות הגוף שלנו.  כדי שנוכל לשמור על שיווי המשקל, אנחנו צריכים לדעת מה מנח הגוף שלנו בכל רגע נתון. האם אנחנו עומדים במקום או צועדים, האם אנחנו על משטח יציב או עם מהמורות, האם הגוף נוטה לצד מסויים או עומד במרכז.  את המידע על מנח הגוף, אנחנו מקבלים ממספר מקורות:  חוש הראייה (העיניים שלנו): אנחנו יכולים להביט במרחב ולקבל אוריינטציה. המערכת הווסטיבולרית: איבר שיווי המשקל באוזן הפנימית. זו המערכת שמספקת למוח מידע רציף על תנועות הגוף והראש ועל מיקומו של הגוף.  (המערכת הווסטיבולרית כוללת חלקים של האוזן הפנימית והמוח שבעזרתם מפקחים על שיווי המשקל ותנועות העיניים. זאת בעזרת הפעלת רפלקסים שמטרתם שמירה על שיווי המשקל ומיקוד הראייה בזמן תנועה. כך אנחנו בעצם יכולים לזהות מה למעלה/למטה, אנחנו יכולים לראות ברור בזמן תנועה ומזהים את כיוון ומהירות התנועה. ) חוש המגע (פרופריוספציה): זוהי מערכת שמורכבת מחיישנים (רצפטורים) הפזורים בכל המפרקים ומשדרים למוח בזמן אמת את מצב גופנו יחסית לסביבה. (זוהי התחושה באיברים, מפרקים והשרירים שלנו בכל רגע נתון.)המערכת הפרופריוצפטיבית אחראית על התחושה הפנימית של הגוף ובאמצעותה המוח מפענח את התנוחות והתנועות של כל חלקי הגוף.  מערכת העצבים, המוח שלנו - מעבד את כל המידע שמתקבל מהמערכות השונות וכמובן נותן הוראות לתיקון והתאמה מתמדת של הגוף. עמוד 5 - גורמים ביולוגיים לסיכון לנפילה כפי שהבנו, יש מספר מערכות בגוף האחראיות על שיווי המשקל.יחד עם זאת יש גורמים נוספים שעלולים להגדיל את הסיכון לנפילה. גורמים ביולוגיים:עליה בגיל כפי שציינתי בהתחלה. ירידה בחוש השמיעה והראייה - חושים חשובים מאוד לאוריינטציה במרחב. כאבי מפרקים (ברכיים, יריכיים, גב) המשפיעים על ההליכה. חוסר גמישות ונוקשות, ירידה בכח השרירים - שאלה דברים שבהחלט שמים עליהם דגש רב בטיפולי הפיזיותרפיה! מחלות נוירולוגיות כגון פרקי

אני נועה בן שטרית, פיזיו מוסמכת, מייסדת ובעלים של חברת פיזיוגרופ. אנחנו מותג ארצי בתחום השיקום. אתם וודאי מניחים שאם אני עומדת פה, אני באה לייצג את עולם הפיזיותרפיה. אתם בטח גם שואלים את עצמכם - ״אם יש לי שחיקה אמיתית בברך, למה שפיזיותרפיה תעזור לי? ״ ואתם צודקים - כי הנזק שנגרם למפרקים הוא בלתי הפיך! אני כאן כדי לשתף אתכם כיצד איך להקל על עצמכם ולדחות ניתוח ככל הניתן. אני אשתף מתוך נסיוני כפיזיותרפיסטית בתחום השיקום בארץ ובהולנד. וכן כמייסדת פיזיוגרופ שמספקת טיפולים משמרים לאלפי מטופלים בארץ. האם יש טיפול קסם? האם בריאות זה רק מצב גופני? ברור לכם שלא, הרי הבריאות שלי היא לא רק העצמות, המפרקים והשרירים שלי. זה שיש לי שחיקת סחוס (OA), לא הופך אותי לחולה ולא אמור לפגוע לי באיכות החיים והתפקוד. בראייה השיקומית שלנו, הדגש של כל תהליך השיקום הוא על התפקוד בפעילויות היום יום ועל איכות החיים. 3 מה התרחיש הכמעט קבוע של אנשים הסובלים משחיקת סחוס? מתחילים עם כאבים שמתגברים ומגבלה כלשהי בתנועה. בעקבות הכאבים מתחילים לחשוש מנזק ופונים לבירור רפואי. בהדרגה מצמצמים את התנועה שלנו, כי מחכים שיעבור או לקבל תשובות של הדמיות. ברור לנו שכאשר פחות פעילים הגוף שלנו נחלש והיכולות שלנו נהיות מוגבלות יותר ויותר. ייתכן מאוד שבעקבות הכאבים, סיגלנו לעצמנו הליכה פחות טבעית (עד כדי צליעה). ואנחנו גורמים לעומס שונה על מפרקים סמוכים כמו הירך, הברך, והגב התחתון. כמובן שהמעגל הזה חוזר על עצמו ורק הולך ומחמיר . מה שהתחיל עם שחיקת סחוס בברך, מתפתח לבעיה מורכבת יותר. שאנחנו לא ניהלנו נכון. ובגללה מגיעים למצב של כאבים באיזורים שונים בגוף בלי קשר לבעיה המקורית בברך או בירך. את אפשרויות הטיפול השונות אתם בוודאי מכירים. אנחנו מדברים על: טיפול תרופתי שנועד בעיקרו להקל על הכאבים הזרקות סטרואידים/ חומצה היאלורונית שינויים באורח החיים : ירידה במשקל (שתפחית את העומס על המפרקים) אביזרי עזר ותמיכה. אבל אם יש דבר אחד שאתם באמת צריכים לעשות זה פעילות גופנית ופיזיותרפיה! נחזור לשאלה שאיתה התחלנו - ״אם יש לי שחיקה אמיתית בברך, למה שפיזיותרפיה תעזור לי? ״ אבל השאלה האמיתית שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא ״האם אנחנו משתמשים בגוף שלנו בצורה נכונה? לגוף שלנו יש יכולות לפצות על מגבלות שונות. ואנחנו בפיזיותרפיה נותנים לגוף את התמיכה הנכונה כדי לעשות את זה. - מה עושים בפועל בטיפול? הנזק שנגרם למפרקים הוא בלתי הפיך ומשפיע לרעה על איכות החיים. טיפולי הפיזיותרפיה נועדו להאט את התקדמות השחיקה ולהפחית את הכאבים והמגבלות שאנחנו מרגישים ביומיום. בטיפולי הפיזיותרפיה אנחנו עובדים על חיזוק כח השרירים - והמטופל מקבל גם תכנית תרגול עצמית. שיפור גמישות המפרקים הפחתת כאבים שיפור התפקוד - עבודה על הליכה התאמת אביזרי עזר במידת הצורך - פיזיותרפיה היא לא קסם אבל היא מנצלת את המשאבים והיכולות של הגוף. אין פה קסם אבל נחוצה השקעה והתמדה מצד המטפל והמטופל! הפיזיותרפיסט משלב מספר שיטות טיפול כמו למשל: טיפול מנואלי לשיפור טווחי התנועה….. שיטות שונות להפחתת כאבים: דיקור מערבי, גירוי חשמלי, הסברה והדרכה על השינויי באורח החיים, על מנגנוני הכאב, שפע מוטיבציה לתרגול ועשייה התאמת אביזרי עזר לתמיכה והפחתת עומסים מהמפרק - כמו למשל הליכה עם מקל ואילו התאמת מדרסים. וגולת הכותרת היא כמובן בניית תכנית אימון מותאמת אישית שמטרתה לחזק את השרירים, לשפר את התנועה, סיבולת, ההליכה והתפקוד היומיומי. **לא סתם הטיפול השמרני המומלץ על ידי אורטופדים הוא פיזיותרפיה! אנחנו רואים בשטח, אלפי אנשים עם שחיקת סחוס, שטיפולי פיזיותרפיה ותרגול יומיומי מאפשרים לנהל אורח חיים פעיל, דינמי ובריא - ללא ניתוח! - תרגילים - אם יש מסר אחד שאני רוצה שתצאו איתו מכאן היום זה- תרגול! תכנית האימונים והתרגול צריכה להתייחס לכל פלג הגוף התחתון לשם השגת איזון במפרקים. אחד הדברים הבולטים ביותר שאנחנו רואים הוא חולשה של שרירי הארבע ראשי האחראי על יישור הברך וחולשה של שרירי הישבן! ברור לכם שיש עוד שפע תרגילים שלא אוכל להדגים כאן עכשיו.. כולם מוזמנים להוציא טלפונים, תסרקו את הברקוד ותגיעו ישר לערוץ והיוטיוב של פיזיוגרופ. הברקוד יביא אתכם ישירות לסדרת סרטונים שמתאימים לאנשים הסובלים משחיקת סחוס או אפילו עברו ניתוח החלפת מפרק. בתחתית אחד הסרטונים יש כפתור אדום - תלחצו עליו והרשמו כמנויים. - כך תקבלו התראה ברגע שעולה סרטון חדש. - האתר התרגילים האלה הם התחלה מצויינת אבל כדי להגיע לשיפור משמעותי אי אפשר לדלג על טיפולי פיזיותרפיה עם פיזיותרפיסט שמתמחה בפגיעות אורטופדיות. אני מזמינה אתכם, שוב לסרוק את הברקוד, להכנס לאתר פיזיוגרופ ולבחור את הפיזיותרפיסט המד

אחד מכל עשרה נפגעי שבץ מוחי הם צעירים בני פחות מ 50. אירוע מוחי בגיל צעיר נעשה נפוץ יותר ויותר.. בראיון זה נדון בגורמי הסיכון הספציפיים לצעירים והשלכות השבץ והשיקום של צעירים.בין גורמי הסיכון הספציפיים לצעירים נמצאות מחלות גנטיות כמו מחלת פברי, ומחלה גנטית נוספת הפוגעת בכלי דם קטנים.  צפו בראיון בהשתתפות:פרופסור נתן בורנשטיין -  יו״ר החברה הישראלית לשבץ מוחי, מנהל מערך המח ב״יח שע״צ וכן יו״ר עמותת נאמןהגברת פנינה רוזנצוייג - מנכלית עמותת נאמן לנפגעי שבץ מוחינועה בן שטרית - מנכלית פיזיוגגרופ בריאות ושיקוםהראיון מוגש כשירות לציבור בשיתוף חברת טקדה ישראל בע"מ לשיחת ייעוץ התקשרו: 058-5810058 פיזיוגרופ המרכז הארצי לפיזיותרפיה ושיקום http://physio-tnoa.co.il/

לאיזה רופא פונים אחרי אירוע מוחי? שבץ מוח או אירוע מוחי דורשים תהליך שיקום ממושך. אחרי אשפוז בבית החולים ואחרי תקופה במרכז שיקום משתחררים הבייתה. האם תקופת השיקום ממשיכה גם אחרי שנה או שנתיים מהשבץ? התשובה היא כן! אך הדבר החשוב ביותר היא השאלה: מי מנהל את התיק הרפואי שלי? איזה רופא מטפל בי לאורך זמן? צפו בראיון בהשתתפות: פרופסור נתן בורנשטיין - יו״ר החברה הישראלית לשבץ מוחי, מנהל מערך המח ב״יח שע״צ וכן יו״ר עמותת נאמן הגברת פנינה רוזנצוייג - מנכלית עמותת נאמן לנפגעי שבץ מוחי נועה בן שטרית - מנכלית פיזיוגרופ בריאות ושיקום 058-5810058 https://physio-tnoa.co.il/

זהירות ! אירוע מוחי חולף הוא סימן אזהרה חמור אירוע מוחי חולף TIA הוא סימן אזהרה חמור לאירוע מוחי אמיתי! צפו בראיון בהשתתפות: פרופסור נתן בורנשטיין - יו״ר החברה הישראלית לשבץ מוחי, מנהל מערך המח ב״יח שע״צ וכן יו״ר עמותת נאמן הגברת פנינה רוזנצוייג - מנכלית עמותת נאמן לנפגעי שבץ מוחי נועה בן שטרית - מנכלית פיזיוגגרופ בריאות ושיקום 058-5810058 https://physio-tnoa.co.il/