In this episode, we explore how memes serve as windows into the evolving logics of generation, value, and belonging in digital culture. Our guest, Dr. Tommaso Trillò, Senior Lecturer in the Department of Communication and Journalism at the Hebrew University and former postdoctoral researcher in prof. Limor Shifman’s ERC project DigitalValues, joins us for a conversation about the everyday aesthetics of internet humor and what they reveal about how people inhabit platforms today.
We begin by discussing two emblematic meme genres — Good Morning memes and POV memes — each drawing on different social and technological ecologies. Through these cases, Trillò shows how meme cultures articulate generational logics and values in everyday digital life. Good Morning memes, circulating mostly through family group chats on platforms like WhatsApp and Facebook, reveal how older users express care and social presence through repetitive and affective visual forms. POV memes, emerging from TikTok’s short-video culture, highlight how younger users explore identity, affiliation, and shared experience within algorithmically curated spaces. Together, these examples offer a glimpse into how digital media sustain diverse modes of community and expression across generations.
The conversation expands to consider how values such as authenticity, identity, and affiliation become encoded in digital images and vernaculars, following insights from the DigitalValues project. We examine how memes act not only as humorous artifacts but also as cultural texts that negotiate what users find meaningful, desirable, or genuine online.
Finally, we discuss the broader theoretical frameworks of platform vernaculars, platform politics, and platform imaginaries — exploring how users adapt to the constraints and invitations of specific platforms like Facebook, Instagram, and TikTok, and how these spaces, in turn, shape both aesthetic norms and generational imaginaries. The episode concludes with reflections on the professionalization of content creation and the transformation of social media from spaces of personal communication to algorithmically curated environments of performance and aspiration.
כיצד נראית תחיית העברית כשמסתכלים עליה לא רק כנרטיב תרבותי או סיפור היסטורי, אלא כתהליך טכנו-לשוני מלא כשלים, אילוצים והמצאות? בפרק הזה אנחנו מארחים את ד"ר עידו רמתי לשיחה על המופעים הפחות מוכרים של העברית במפגש עם מדיה, טכנולוגיות תקשורת ומכונות במובן הכי מילולי של המילה.
במהלך הפרק אנחנו עוקבים אחר הדרך שבה טכנולוגיות המדיה החדשות של המאה התשע עשרה הופיעו במקביל לתהליך החידוש או התחייה המואץ של העברית, משפת קודש לשפה דבורה. הופעה מקבילה זו לא הייתה רק מקרה, אלא תהליך עומק של שזירה והשפעה הדדית בין עיצוב הממשקים הטכנולוגיים החדשים ובין הופעת העברית מחדש על במת ההיסטוריה.
העברית נאלצה להתאים את עצמה — או להתעקש על ייחודיותה — כדי להשתלב במכונות כתיבה שתוכננו לשפות אחרות, בקוד מורס שלא תוכנן לתנועות, ובכיתות שבהן איש לא דיבר אותה כשפת אם. נשמע מעידו איך מורים הפכו לפונוגרפים חיים, איך כיווניות הטקסט הפכה לשדה קרב, ואיך חומרי למידה כמו ספרי תמונות, תקליטים ושידורי רדיו לא רק שיקפו את העברית — אלא עיצבו אותה.
בהמשך, נעבור לדיון תיאורטי רחב יותר: מה זה בכלל אומר להבין שפה דרך טכנולוגיות מדיה? האם שפה מתקיימת אי פעם מחוץ למדיום? נחשוב יחד כיצד מתודולוגיות שונות של מחקרים היסטוריים של מדיה מאפשרים לנו לחשוב גם קדימה - אל העתיד השועט של הקשר בין שפה, תרבות וטכנולוגיה.
In this episode we explore how the concept of privacy is evolving in the digital age. Join us for a thought-provoking conversation as we discuss theoretical challenges, global comparisons, and interdisciplinary research shaping the understanding of digital privacy today with the co-founders of CPRN - Comparative Privacy Research Network.
We begin by examining why privacy remains a contested and complex concept, considering its shift from a strictly legal definition to an evolving social expectation. Next, we introduce the Comparative Privacy Research framework, exploring how privacy concerns and behaviors vary dramatically across different cultural, political, and technological contexts.
Our guests reflect on how comparative research can inform better privacy regulations and why privacy literacy alone cannot fully address the structural challenges posed by digital platforms. Finally, we delve into the collaboration and co-authoring process behind privacy research, highlighting the interdisciplinary nature of the field, the journey from initial ideas to publication, and offering practical advice for emerging scholars.
CPR framework: https://doi.org/10.1080/01972243.2025.2451863
CPRN – Comparative Privacy Research Network : https://comparativeprivacy.org/
In this episode we delve into the rapidly evolving field of digital Holocaust historiography, exploring how digital tools and artificial intelligence are reshaping the way we research, remember, and engage with Holocaust memory. Join us for an insightful conversation with Dr. Tobias Ebbrecht-Hartmann, Associate Professor at the Hebrew University of Jerusalem, and Dr. Alina Bothe, Project Director and Principal Investigator of the initiative #LastSeen – Pictures of Nazi Deportations.
We begin by examining the theoretical foundations of digital Holocaust historiography, discussing what it means to treat historical sources as interactive, curated digital objects, and exploring the ethical considerations that accompany this digital transformation. Then, we highlight groundbreaking projects such as VHH – Visual History of the Holocaust, #LastSeen, and Memorise, revealing how annotation, immersive testimonies, and spatial reconstruction bring new dimensions to historical memory.
Our guests then reflect on the broader implications of these technologies, addressing the methodological, ethical, and historiographical challenges of interpreting sensitive historical materials in digital environments. Finally, we discuss the collaborative nature of interdisciplinary research, sharing personal insights and practical advice for scholars navigating this exciting and complex new terrain.
כיצד הבנת הפן האנושי של הדיפלומטיה יכולה לשנות את הדרך שבה אנחנו תופסים יחסים בין מדינות, ומה זה אומר על תהליכי קבלת החלטות ברמות הגבוהות ביותר?בפרק הרביעי של העונה הרביעית אנו מארחים את פרופ' זוהר קמפף מהחוג לתקשורת ועיתונאות ואת פרופ' גדי היימן מהמחלקה ליחסים בינלאומיים, לשיחה על פרויקט המחקר המשותף הפורה שלהם שבוחן את התפקיד המגוון והמפתיע של יחסים בין אישיים בקשרים דיפלומטיים.
בפרק אנחנו צוללים אל מאחורי הקלעים של הדיפלומטיה ובוחנים כיצד קשרים אישיים, ידידויות, מחוות פרטיות וכדומה משפיעים על יחסים בין מדינות. בניגוד לדימוי של דיפלומטיה כתחום קר, מחושב ומונע מאינטרסים בלבד, המחקר של זוה רוגדי מגלה שהתנהלות אישית, רגעים של אמון ונרטיבים משותפים יכולים לשנות כיווני מדיניות ולהכתיב תהליכים היסטוריים.
נפתח את הפרק בדיון על הפער שהדימוי הזה משקף, וגם על הדמות הייחודית של הדיפלומט או הדיפלומטית המורכבת מאדם פרטי וגם ממדינה על כלל אזרחיה. נבין בדיוק כיצד אוספים מידע על תהליכים שמתרחשים לרוב מאחורי דלתיים סגורות, ואיך קשרים אישיים הם המפתח, בסופו של דבר, גם למחקר על יחסים בין אישיים.
בהמשך, נרחיב על נרטיבים משותפים וזיכרון קולקטיבי, ונבחן כיצד הזכרה של העבר והבניית היסטוריה משותפת יכולים לחזק יחסים דיפלומטיים, במיוחד בטקסים רשמיים ובנאומים מדיניים. נעסוק גם בשאלה – מהו הגבול בין יחסים רשמיים לבלתי רשמיים, וכיצד אי-פורמליות יכולה להיות כלי משמעותי בדיפלומטיה?
לקראת סוף הפרק, נעבור לדיון על תפקיד המחקר האקדמי בתקופת המלחמה. נדון כיצד האירועים הפוליטיים האחרונים משפיעים על תפיסות המחקר ועל הדרך שבה חוקרים ניגשים לנושא הדיפלומטיה בכלל - וגם נשמע על האופטימיות העמוקה שזוהר וגדי מצאו דווקא במחקר על חשיבות ומרכזיות היחסים הטובים בין נציגי מדינות בתקופה הקשה הנוכחית.
In this episode of The SIP, we celebrate the release of Not Your Parents' Politics: Understanding Young People's Political Expression on Social Media, published by Oxford University Press. Join us as we sit down with Prof. Neta Kligler-Vilenchik from the Hebrew University of Jerusalem and Prof. Ioana Literat from Teachers College, Columbia University, to explore their groundbreaking research on youth, politics, and social media.
We begin by uncovering the origins of their joint work, diving into the personal motivations and academic perspectives that inspired their project. Then, we introduce the expressive citizenship model, their innovative theoretical contribution, and discuss how collaboration shaped its development.
As the conversation unfolds, our guests reflect on the personal elements included in their book and share insights about the challenges and rewards of writing together. Finally, we look to the future, with practical advice for researchers and a glimpse at the evolving landscape of youth political participation.
פרקים מספר שלוש וארבע של העונה הרביעית הם שני חלקים של שיחה משותפת עם תום דיבון וליטל הניג, דוקטורנטים במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. המחקר של תום עוסק ביחסי משתמשים, פלטפורמות ויוצרי תוכן, ומחקרה של ליטל מתמקד בעבודת זיכרון השואה בתרבות הדיגיטלית. יחד, ולאורך שני הפרקים, נשוחח על הדרכים המגוונות בהן זיכרון אירועים טראומתיים ואלימים מתעצבים ברשתות החברתיות, איך מוסרים ומקבלים עדות על זוועות בעידן הדיגיטלי ומה המקום המפתיע אך מרכזי שתופסת משחקיות (Playfulness) בתהליכים האלו.
בפרק הנוכחי אנחנו מכנסים את המושגים שעלו בפרק הראשון - הנצחה, חינוך, עדות, זיכרון - ומוסיפים את מושג המשחקיות, על מנת לבחון מגמות חדשות בזכרון והנצחה, של השואה ובכלל. נתהה האם משחקיות היא שפה ייחודית לדיגיטלי, כיצד מייצבים עדות וזיכרון לאורך זמן בעידן שטף המידע, האם אירועים טראומתיים "מתנהגים" באותה צורה בעידן הרשתות החברתיות - ונהרהר יחד על עתיד הזיכרון וההנצחה האפשריים של מלחמת השביעי באוקטובר.
פרקים מספר שלוש וארבע של העונה הרביעית הם שני חלקים של שיחה משותפת עם תום דיבון וליטל הניג, דוקטורנטים במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. המחקר של תום עוסק ביחסי משתמשים, פלטפורמות ויוצרי תוכן, ומחקרה של ליטל מתמקד בעבודת זיכרון השואה בתרבות הדיגיטלית. יחד, ולאורך שני הפרקים, נשוחח על הדרכים המגוונות בהן זיכרון אירועים טראומתיים ואלימים מתעצבים ברשתות החברתיות, איך מוסרים ומקבלים עדות על זוועות בעידן הדיגיטלי ומה המקום המפתיע אך מרכזי שתופסת משחקיות (Playfulness) בתהליכים האלו.
בפרק הנוכחי, שמהווה את החלק הראשון בשיחה, אנחנו פותחים בנקודות המוצא המחקריות של תום וליטל, בהן השואה תופסת מקום מרכזי. הזוויות השונות של שני המחקרים לגבי השואה, ודרך התחדשות הזיכרון שלה ברשתות, מובילות אותנו לנסח יחד את המושגים החשובים לצורך הדיון בפרק הבא שיתמקד במשחקיות ובאתגרי ההנצחה והזיכרון של האירועים הקשים העכשוויים.
עונה חדשה לפודקאסט של מכון סמארט - תקשורת, מדיה ומחקר לאור המלחמה.
בפרק השני של העונה הרביעית אנחנו מארחים את טלי אהרוני, דוקטורנטית במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית, שותפה בקבוצת המחקר "פרופסי" של פרופ' קרן טננבוים-ויינבלט. המחקר של טלי עוסק בנושא אמון ואי אמון בחדשות, והפרק מתמקד בזווית של תופעת ההימנעות מחשיפה לחדשות - ובייחוד בהיבט של סביבת המדיה והחדשות מאז השביעי באוקטובר.
במהלך הפרק נשוחח על דרכי החשיפה המגוונות לחדשות בסביבה הרוויה במדיה דיגיטליים ופלטפורמות משולבות בימינו, על השיקולים החומריים שמעורבים בהחלטה להתנזר מחדשות, על הסיכויים להתמיד בהתנזרות כזו ועל היתרונות והחסרונות האפשריים שלה. הפרק נפתח בניסיון להגדיר את הסיבות להימנעות מחדשות וקווי האופי שלה וממשיך אל התמקדות בנושאים כמו תפקודם של תאים משפחתיים-זוגיים כדרך להימנעות מתוך חלוקת אחריות בין בני זוג. ניגע בנרטיב העמוק בנוגע לתחושת החובה האזרחית בדמוקרטיה להיות מעודכן - ונסיים במחשבות על ההקשר הישראלי הייחודי, השפעת המלחמה על מחקרה של טלי ועל הממדים הרצויים של חשיפה לחדשות בכלל.
עונה חדשה לפודקאסט של מכון סמארט - תקשורת, מדיה ומחקר לאור המלחמה.
בפרק הראשון של העונה הרביעית אנו מארחים את ד"ר לילי בוקסמן-שבתאי, מרצה במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. הפרק מתחיל בדיון על מחקרה של לילי על ריבויי משמעויות - פוליסמיה - במקרים של דיווחים חדשותיים. כיצד מודדים ומנתחים את התופעה של התקבלות שונה לחלוטין של אותה ידיעה בקהלים שונים? מה תפקידה של המסגרת, או השימה בקונטקסט של הידיעה, בקביעת מידת הפוטנציאל הפוליסמי שלה?
בהמשך הפרק אנו עוברים לפלטפורמה הייחודית של הטיקטוק ולזירת קרב הדימויים שהיא מארחת, במיוחד בהקשרו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מחקרה של לילי בזירה הזו החל עם מבצע "שומר החומות" והתפקיד המרכזי שמילא בה טיקטוק, ונמשך גם בזמני מלחמה אלה. הדיון על ריבוי המשמעויות מתמקד בזירות אלו של "דיפלומטיה אזרחית" וצורות התפקוד שלהן במרחב האינטרטקסטואלי של טיקטוק בעת מלחמה, ומסתיים במחשבות על תפקידו של המחקר הייחודי של לילי - וקבוצת המחקר שהיא מובילה, המורכבת משתי חוקרות יהודיות ושתיים פלסטיניות - בכינון פרקטיקה של ניתוח שוויוני ועמוק של המציאות.
באיזו מידה, ובאילו דרכים, משפיעות רשתות חברתיות על עיצוב הערכים התרבותיים שכולנו חיים ומתנהגים לאורם? איך ערכים מבוססי תרבות והקשר כמו אותנטיות, יופי, נאמנות, הגשמה עצמית וכדומה משתנים בעקבות השהות המתמשכת שלנו בעולם הוירטואלי - ואיך הם משנים בתורם את ההתנהגות שלנו במרחבים המקוונים והלא-מקוונים (עדיין)?
היום, אמנם, כבר מובן לנו מאליו שהרשתות החברתיות השונות מחוללות בחיינו שינויים עמוקים במגוון תחומים, ביחס למצב לפני הופעתן (לא כל כך מזמן, למען האמת). אבל הקשר המדויק שמתקיים בין ערכים, תרבות, טכנולוגיה והמודל הכלכלי של הרשתות החברתיות עדיין צופן בחובו דינמיקות מורכבות שקשה לנסח. כדי לעזור לנו לפזר קצת מהערפל ולמקד את המבט שלנו על היחס בין ערכים והעולם הוירטואלי אנו מארחים הפעם את פרופסור לימור שיפמן, שמובילה בשנים האחרונות את קבוצת המחקר Digital Values - The construction of values in digital spheres, קבוצת מחקר בינלאומית שנתמכת על ידי מועצת המחקר האירופית, הERC, ושמטרתה להבין ולהציג את תהליך הבנייה של ערכים ב, ובאמצעות, רשתות חברתיות.
נשוחח על הדרך בה ניגשים מלכתחילה לחקור ערכים תרבותיים ומה היחס בין ערכים לנורמות, או צורות התנהגות מסוימות. נמשיך בהבנת הקשר בין פלטפורמה מקוונת לעיצוב ערך תרבותי, וכיצד מתבטאים שינויים בפלטפורמות שונות על ערכים שונים והנוכחות שלהם במרחבים מקוונים ולא מקוונים (או - "מסורתיים"). נתחקה אחר הערכים - הלא פחות חשובים - של הפלטפורמות עצמן, אלו שמתבטאים במגוון דרכים כמו תנאי השימוש, פעילות סינון התוכן או עיצוב ממשק המשתמש. לסיום, ננסה להבין יחד אם ניתן לדמיין רשת חברתית קצת אחרת, בעלת איזונים טובים יותר עם העולמות התרבותיים שסביבה - אך שלא מפשיטה, כפי שקורה בדרך כלל, את הכיף מחווית השהות ברשת.
מגיש: יואל בוטביניק
תקשורת ופסיכולוגיה פוליטית: כוחם של מנהיגים מחוץ לגבולות מדינתם.
כיצד אנו מגבשים דעה על אזרחי מדינות זרות? מהם השיקולים ודרכי עיבוד המידע שמעורבים בהחלטות שלנו לטייל במדינה אחת במקום באחרת, או לרכוש מוצר שמוצאו ממדינה מסוימת? מסתבר שלדמות המנהיג.ה הפוליטיים של אותן מדינות יש השפעה מכרעת על הדרך בה נענה על השאלות האלו בפרט - ועל הדרך בה מדינות מנהלות את יחסיהן הבינלאומיים בכלל.
על מנת לצלול לצומת המרתקת הזו בין פסיכולוגיה, תקשורת ודיפלומטיה אנחנו מארחים הפעם את ד"ר מיטל בלמס-כהן, חוקרת של השפעות תקשורת ופסיכולוגיה פוליטית.
נשוחח על דרך בה מדיה פוליטיים נוטים בעשורים האחרונים להתרכז בדמות המנהיג על חשבון סיקור המפלגות ו/או המרחב הפוליטי של מדינות זרות, ועל ההשפעה הדרמטית שיש לעובדה הזו על יחסים בינלאומיים. נרחיב דוגמאות עכשוויות כמו הנהגתו של זלנסקי את התנגדות אוקריאנה לפלישה הרוסית או בחירתו של אובמה לנשיאות ארצות הברית כדי לאבחן את הדרך בה מנהיגים בונים את עצמם ביחס למציאות התקשורתית החדשה - ואת עומק המנגנונים הפסיכולוגיים שיכולים להטות החלטות ענק ציבוריות כמו סיוע צבאי למדינה אחרת. ניגע גם במקרה הישראלי - ובדרכים שעוד נותרו לנו להיות צרכני תקשורת פוליטית מודעים ורגישים יותר.
מגיש: יואל בוטביניק
כשבני ובנות עשרה נענים לאתגרי טיקטוק פוליטיים או מניעים טרנדים מחאתיים באינסטגרם - האם מדובר בהשתתפות באותה התרחשות פוליטית שבה לוקחים חלק גם המבוגרים? באיזו מידה אנחנו צריכים להתייחס ברצינות לביטוי פוליטי של בני נוער שמבוסס על נורמות וכללי התנהגות שמכתיבות פלטפורמות דיגיטליות? מה הפער בין השהות - מלאת האתגרים והסכנות - של ילדים ובני נוער ברשתות חברתיות, ובין הזדמנות הפז שאותן רשתות מייצרות לאותם צעירים וצעירות לגבש עמדה פוליטית בשפה שלהם?
השאלות הבוערות והרלוונטיות האלו נמצאות בלב השיחה עם פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק, שספרה Not Your Parents’ Politics: The Unexpected Forms of Youth Political Expression on Social Media - שנכתב יחד עם פרופ' יואנה ליטראט מאוניברסיטת קולומביה - יתפרסם בקרוב בהוצאה האוניברסיטאית של אוקספורד.
נשוחח על עצם המוטיבציה המחקרית להתמקד בקטגוריה המורכבת של ילדים ובני נוער, על הנטייה שלנו כמבוגרים להציב חסמי כניסה לדיון הפוליטי ונזכיר מידי פעם את הרקע הישראלי הסוער בעת הזאת. ננסה לצפות במבט אופטימי על האפשרויות שגלומות בהתגברות ההשתתפות הפוליטית ושינוי השיח ברשתות החברתיות, דרך בחינה של מודלים שונים אך משתלבים של השתתפות דמוקרטית מיטיבה.
מגיש: יואל בוטביניק
מארחים את ד"ר דמיטרי (דימה) אפשטיין לשיחה על המושג שנדמה שאנחנו פוגשים בכל פינה בשנים האחרונות: פרטיות. האם תאגיד עצום שפועל ואוסף מידע באמצעות אלגוריתם מכבד את זכותנו לפרטיות כפי שאנחנו מבינים אותה? איך, בעצם, אנחנו תופסים אינטואיטיבית את הזכות לפרטיות? או את עצם המושג פרטיות?
בפרק נבין שלא כולם מדברים בהכרח על אותו דבר כשהם אומרים "פרטיות", ושתהליכי עומק חברתיים מורכבים משחקים תפקיד מכריע הן בנגישות לפרטיות הולמת והן בהגדרת גבולותיה של זכות לפרטיות. נשוחח על ההבדלים בין גישה "אנכית" לגישה "אופקית" לפרטיות, ונצפה קדימה למידת ההשפעה של מחקר ואקטיביזם אזרחי על שמירת הזכות לפרטיות בעתיד.
דימה הוא מרצה בכיר במחלקה לתקשורת ועיתונאות ובבית הספר למדיניות וממשל, וחבר סגל במרכז לחקר הסייבר. עד לפני כחודש דימה היה יושב ראש איגוד חוקרי ממשל אינטרנט, והוא אחד מן המקימים של רשת בינלאומית למחקר השוואתי של פרטיות.
מגיש: יואל בוטביניק
עונה חדשה ושונה לפודקאסט של מכון סמארט: בעונה הזו נקיים דו שיח מעמיק עם חוקרים וחוקרות מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית על נושאים שעולים מתוך המחקר העכשווי שלהם.
והפעם, מארחים את פרופ' ניקולס (ניק) ג'ון לשיחה על קשרים חברתיים בעידן הרשתות החברתיות, דווקא מזווית הסיום שלהם: כיצד פלטפורמות שונות מתמודדות עם הרצון שלנו לנתק קשר עם אדם אחר? מה שונה בניתוק קשר ווירטואלי מניתוק קשר "ממשי"? כמה שליטה יש לנו, בסופו של דבר, על ניהול הקשרים החברתיים שלנו? שאלות כאלו ואחרות על מצב החברתיות שלנו יובילו אותנו לנתח יחד את המושג "חברתיות סינתטית", אותו מפתח ניק בזמן האחרון. ניגע בדוגמאות שונות שממחישות את הצורך במונח שמשלב את אופי הקשרים החברתיים של הרשת ואלו של העולם האמיתי.
ניק הוא פרופסור חבר במחלקה לתקשורת ועיתונאות וחוקר אינטרנט ותרבות דיגיטלית. משמש סגן נשיא - ובקרוב נשיא - של איגוד חוקרי האינטרנט (AoIR).
מגיש: יואל בוטביניק.
עונה חדשה ושונה לפודקאסט של מכון סמארט: בעונה הזו נקיים דו שיח מעמיק עם חוקרים וחוקרות מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית על נושאים שעולים מתוך המחקר העכשווי שלהם.
והפעם, מארחים את פרופ' עמית פינצ'בסקי לשיחה על הדים והדהודים, בעקבות ספרו החדש "אקו". ניגע בשלל הדוגמאות לנוכחות ההד סביבנו - החל ממורשת המיתוס היווני על אקו ונרקיסוס, דרך חדרי תהודה (אקו צ'יימברז) ברשתות החברתיות ועד דרכי התקשורת של עטלפים ודולפינים. ננתח את הרלוונטיות העמוקה שטמונה בהד כמדיום וכמושג לצורך הבנת הדרך בה מתגבש סובייקט אנושי, ונפתח פתח לתפיסת ההד כביטוי לגישה מוסרית של מענה וזמינות לקריאתו של האחר.
עמית פינצ'בסקי הוא פרופסור מן המניין במחלקה לתקשורת ועיתנאות, ראש מכון סמארט וחוקר תיאוריה ופילוסופיה של תקשורת ומדיה.
מגיש: יואל בוטביניק
Aysha Egbaria is a Ph.D. candidate at the Department of Communication and Journalism at the Hebrew University of Jerusalem. Her dissertation focuses on social media use and religious identity change. Specifically, she focus on the experience of Muslim Arab women who used social media while becoming more religious despite their close environment rejections.
Yonatan Fialkoff is a recent graduate of the doctoral program at the communication department of the Hebrew University in Jerusalem. His dissertation focuses on the social manifestations, cultural meanings and normative implications concerning the notion of "communication skills." In addition to his research in the field of communication, Yonatan is Head of Strategy in Zzapp Malaria.
Blake Hallinan researches how technologies such as ratings, reviews, engagement metrics, and recommendation systems shape cultural notions of value and worth. Blake is currently a postdoctoral research fellow with the DigitalValues project but will take on a new role in the department as a senior lecturer this fall.
Noa Shakargy is writing her doctoral dissertation on the meditation of literature in the digital age. Noa is also a poet and an editor, she recently published her book titled Internetica - the theory of poetry in the age of Internet, which was published by the Bialik Institute.
נועה שקרג'י משוררת, עורכת וחוקרת. כותבת דוקטורט במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית על המדיטיזציה של הספרות בעידן הדיגיטלי. לאחרונה ראה אור ספרה אינטרנטיקה - תורת השירה בעידן האינטרנט בהוצאת מוסד ביאליק.
