פרקים מספר שלוש וארבע של העונה הרביעית הם שני חלקים של שיחה משותפת עם תום דיבון וליטל הניג, דוקטורנטים במחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. המחקר של תום עוסק ביחסי משתמשים, פלטפורמות ויוצרי תוכן, ומחקרה של ליטל מתמקד בעבודת זיכרון השואה בתרבות הדיגיטלית. יחד, ולאורך שני הפרקים, נשוחח על הדרכים המגוונות בהן זיכרון אירועים טראומתיים ואלימים מתעצבים ברשתות החברתיות, איך מוסרים ומקבלים עדות על זוועות בעידן הדיגיטלי ומה המקום המפתיע אך מרכזי שתופסת משחקיות (Playfulness) בתהליכים האלו.

בפרק הנוכחי אנחנו מכנסים את המושגים שעלו בפרק הראשון - הנצחה, חינוך, עדות, זיכרון - ומוסיפים את מושג המשחקיות, על מנת לבחון מגמות חדשות בזכרון והנצחה, של השואה ובכלל. נתהה האם משחקיות היא שפה ייחודית לדיגיטלי, כיצד מייצבים עדות וזיכרון לאורך זמן בעידן שטף המידע, האם אירועים טראומתיים "מתנהגים" באותה צורה בעידן הרשתות החברתיות - ונהרהר יחד על עתיד הזיכרון וההנצחה האפשריים של מלחמת השביעי באוקטובר.