כיצד הבנת הפן האנושי של הדיפלומטיה יכולה לשנות את הדרך שבה אנחנו תופסים יחסים בין מדינות, ומה זה אומר על תהליכי קבלת החלטות ברמות הגבוהות ביותר?בפרק הרביעי של העונה הרביעית אנו מארחים את פרופ' זוהר קמפף מהחוג לתקשורת ועיתונאות ואת פרופ' גדי היימן מהמחלקה ליחסים בינלאומיים, לשיחה על פרויקט המחקר המשותף הפורה שלהם שבוחן את התפקיד המגוון והמפתיע של יחסים בין אישיים בקשרים דיפלומטיים.

בפרק אנחנו צוללים אל מאחורי הקלעים של הדיפלומטיה ובוחנים כיצד קשרים אישיים, ידידויות, מחוות פרטיות וכדומה משפיעים על יחסים בין מדינות. בניגוד לדימוי של דיפלומטיה כתחום קר, מחושב ומונע מאינטרסים בלבד, המחקר של זוה רוגדי מגלה שהתנהלות אישית, רגעים של אמון ונרטיבים משותפים יכולים לשנות כיווני מדיניות ולהכתיב תהליכים היסטוריים.

נפתח את הפרק בדיון על הפער שהדימוי הזה משקף, וגם על הדמות הייחודית של הדיפלומט או הדיפלומטית המורכבת מאדם פרטי וגם ממדינה על כלל אזרחיה. נבין בדיוק כיצד אוספים מידע על תהליכים שמתרחשים לרוב מאחורי דלתיים סגורות, ואיך קשרים אישיים הם המפתח, בסופו של דבר, גם למחקר על יחסים בין אישיים.

בהמשך, נרחיב על נרטיבים משותפים וזיכרון קולקטיבי, ונבחן כיצד הזכרה של העבר והבניית היסטוריה משותפת יכולים לחזק יחסים דיפלומטיים, במיוחד בטקסים רשמיים ובנאומים מדיניים. נעסוק גם בשאלה – מהו הגבול בין יחסים רשמיים לבלתי רשמיים, וכיצד אי-פורמליות יכולה להיות כלי משמעותי בדיפלומטיה?

לקראת סוף הפרק, נעבור לדיון על תפקיד המחקר האקדמי בתקופת המלחמה. נדון כיצד האירועים הפוליטיים האחרונים משפיעים על תפיסות המחקר ועל הדרך שבה חוקרים ניגשים לנושא הדיפלומטיה בכלל - וגם נשמע על האופטימיות העמוקה שזוהר וגדי מצאו דווקא במחקר על חשיבות ומרכזיות היחסים הטובים בין נציגי מדינות בתקופה הקשה הנוכחית.