כששומעים את השם אבי גרייניק – ישר עולות תמונות של הומור, מוזיקה ובמה: "ילדים סורגים לאלוהים", הצגות, סטנדאפ, אינספור רגעים קומיים שחרוטים בזיכרון התרבותי שלנו.
אבל מאחורי הצחוק והבמה מסתתר סיפור אישי לא פחות מרתק – ואמיץ.
אבי גילה רק בבגרות שהוא חי עם הפרעת קשב. פתאום הרבה חלקים שלא הסתדרו – חוויות בבית הספר, התחושה שלא מצליח להשתלב במערכת, המעברים, החיפוש – קיבלו שם.
וזה לא רק על קושי. זה גם על כוח. כי לאורך השנים, בלי לדעת, הוא לקח את המאפיינים של ADHD – האנרגיה, הדמיון, התזזיתיות – והפך אותם לדלק היצירתי שהוביל אותו להיות אחד היוצרים הכי מגוונים בישראל: שחקן, קומיקאי, מוזיקאי, כותב ומרצה.
בפרק הזה אנחנו מדברים על הכול:
איך מרגיש ילד שמנסה להשתלב במערכת שלא בנויה בשבילו, מה קורה כשאתה מגלה בגיל מאוחר שיש לזה שם, איך הומור יכול להפוך לכלי הישרדותי – ואיך בונים קריירה שלמה דווקא מתוך הייחודיות שלך.
זה פרק על יצירה, על קבלה עצמית, על איך הופכים "שונות" לעוצמה – וגם על ההבנה הפשוטה והעמוקה הזאת: לא צריך להתאים למערכת כדי להשפיע עליה.
אם הרגשתם פעם לא חלק מהמסגרת, אם ניסיתם שוב ושוב להבין מה לא עובד – השיחה עם אבי גרייניק תיתן לכם השראה, תזכיר לכם שאתם לא לבד, ותראה שאפשר לקחת את עצמכם – בדיוק כמו שאתם – ולהפוך את זה ליתרון.
יש אנשים שהחיים שלהם הם שיעור – לא בספר, לא בהרצאה – אלא פשוט בעצם זה שהם חיים.
דניאל מורס הוא בדיוק אדם כזה.
הוא נולד עם תסמונת טורט, ומגיל צעיר מאוד למד איך זה להרגיש שונה, איך זה כשכולם מסתכלים, איך זה לנסות להשתלב במערכת שלא יודעת להכיל אותך.
הוא עבר בריונות, נשירה, תרופות, חוסר אונים – רגעים שבהם נדמה שאין דרך החוצה.
אבל מה שהופך את הסיפור שלו לכל כך מעורר השראה, זה שהוא לא עצר שם.
דניאל מצא דרך לקחת את הדבר הכי קשה בחיים שלו – ולהפוך אותו למנוע של צמיחה.
הוא התחיל לשתף, להרצות, לעמוד מול תלמידים, מול מנהלים, מול קהל – ולהראות שאפשר. שאפשר לחיות עם שונות, שאפשר להפוך כאב לכוח, ושאפשר לבחור לספר את הסיפור שלך – גם אם הוא לא תמיד יפה או "מושלם".
בפרק הזה אנחנו צוללים למסע של דניאל:
איך נראתה הילדות עם טורט, מה קרה ברגעי השפל, איך נראה הרגע שבו הוא החליט לעלות על במה, ומה הוא למד על בני אדם כשהתחיל לספר את הסיפור שלו בקול רם.
זה פרק על אומץ, על הומור, על התמודדות יומיומית – ובעיקר על האפשרות להפוך את עצמנו מ"מישהו שלא שייך" למישהו שמשפיע.
ואם אתם מכירים את התחושה הזאת – של לנסות להסתיר חלקים בכם, של להרגיש לפעמים לא מתאימים – השיחה הזאת תיגע בכם בדיוק במקום הזה.
למה כל כך הרבה אנשים עם ADHD מרגישים שהם לא שייכים?
למה אנחנו לפעמים שותקים ומצטמצמים – ולפעמים עושים הכול כדי שיראו אותנו?
בפרק הזה אני מדבר על שתי אסטרטגיות הישרדות שמאפיינות הרבה מאיתנו עם מוח ADHDי:
🔹 היעלמות שקטה – כדי לא להפריע, לא לטעות, לא להיחשף
🔹 בולטות מוגזמת – כדי שלא יתעלמו, כדי להרגיש שייכים, גם אם במחיר של שחיקה
אנחנו מדברים על הקושי להבין קודים חברתיים, על הפער בין פוטנציאל לתוצאה, על רגישות חושית ורגשית גבוהה – ועל איך כל זה מתרגם לבושה, לתחושת ניתוק, ולחיים שבהם אנחנו לא באמת נוכחים.
אבל יש גם דרך שלישית. דרך שבה אנחנו לא צריכים להיעלם, ולא חייבים להציג הופעה.
דרך שבה אפשר פשוט להיות – ולהתחיל לבנות חיים שמתאימים למוח שלנו, במקום להילחם כדי להתאים למערכת שלא נבנתה עבורנו.
זה פרק על נוכחות, על זהות, על עומק רגשי – ועל איך ADHD הוא לא בעיה, אלא תבנית הפעלה אחרת, עם יתרונות אמיתיים – כשמבינים איך לחיות איתה נכון.
בפרק הזה אני יושב לשיחה כנה, חכמה ומטלטלת עם ד"ר אלה גורדון – נוירולוגית שמתמחה בהפרעות קשב במבוגרים.
אנחנו מדברים על איך זה לגלות בגיל 30, 40 או אפילו 50 שהבלגן, הקושי להתמקד, התחושת זרות – הם לא עצלנות או פגמים באופי, אלא חלק ממשהו עמוק יותר.
דיברנו על האבחון: מה הוא באמת בודק, למה הוא חשוב גם אם כבר מזמן סיימנו ללמוד, ואיך הוא יכול להפוך נקודת שבירה לנקודת מפנה.
ועל הדרך, נגענו גם בפחדים, באמביציה, במסכות, ובאומץ להכיר סוף סוף את עצמנו כמו שאנחנו.
זה פרק שהוא לא רק על אבחון – הוא על זהות, על חמלה, ועל האפשרות להתחיל מחדש גם כשכבר התרגלנו לחיות אחרת.
🎧 ברוכים הבאים לפרק על מוח, רגש, חיים עם הפרעת קשב – וד״ר אלה גורדון, שמצליחה להסביר את זה כמו שאף אחד עוד לא הסביר לכם.
בפרק הזה אני יושב לשיחה עמוקה, מצחיקה ומרגשת עם הקומיקאי יוסי גבני.
אנחנו מדברים על איך זה באמת לחיות עם ADHD – לא כהגדרה רפואית, אלא כחוויה יומיומית:
איך זה משפיע על היצירה, על הרגש, על המוזיקה שנוגעת בדיוק איפה שכואב, ואיך לפעמים דווקא ההפרעה עוזרת לנו לשרוד את המשברים הכי גדולים.
דיברנו על בכי, על כאוס, על חיבור לעולם, על האנשים שלא מבינים – וגם על למה יוסי גבני מופיע בתמונה הראשונה שלי אי פעם עם אשתי.
זה פרק שהוא לא רק על קשב – הוא על לב פתוח, על כאב שמתחלף בצחוק, ועל ההבנה העדינה שלפעמים הבלגן שלנו הוא לא טעות – הוא תדר.
🔊 ברוכים הבאים לפרק על מוזיקה, רגש, יצירתיות, והפרעת קשב – עם יוסי גבני
כל החיים חיכיתי לרגע שבו “יתחשק לי” להתחיל.
חיפשתי את הדרייב, את ההשראה, את הפוש הזה שיגרום לי לזוז.
ולא משנה כמה ניסיתי – הוא פשוט לא הגיע.
בפרק הזה אני מסביר למה מוטיבציה היא אחת ההונאות הכי גדולות שמכרו לנו, במיוחד למי שיש לו מוח ADHD כמוני.
🧩 מה תלמדו בפרק הזה:
למה מוטיבציה היא לא תנאי להתחלה – אלא תוצאה של התחלה
איך נראה מבפנים מוח שלא יודע להתניע, ואיך זה מרגיש
מה הקשר בין תנועה, גירוי ודופמין – ולמה בלי תזוזה אין רגש
למה "עוד סרט מוטיבציה ביוטיוב" לא באמת עוזר
ואיך פעולה קטנה, אפילו מגוחכת, יכולה להזיז הר
💬 זה פרק על שבירת מיתוסים, הבנה עצמית, וחזרה לנקודת ההתחלה האמיתית – לא זו שאמרו לכם לחכות לה.
–––
📲 רוצים להמשיך את השיחה?
אני מזמין אתכם לעקוב אחריי גם ברשתות החברתיות:
🔹 אינסטגרם: @idanapelman
🔹 טיקטוק: @idanapelman
🎯 ואם אתם מחפשים ליווי אישי, ייעוץ, או תוכניות שעוזרות לאנשים עם ADHD להתמודד, להתקדם ולבנות את החיים שמתאימים להם – אתם מוזמנים להיכנס לאתר שלי:
🌐 www.apelman.co.il
–––
🎙️ ויש גם את הפודקאסט השני שלי – "מדברים קריירה" – שבו אני מדבר על עולם העבודה דרך הכובע שלי כיועץ קריירה, יחד עם מירי, השותפה שלי לעסק.
אם אתם מתלבטים, נתקעים, מחפשים כיוון או פשוט רוצים להבין איך להתנהל בתוך עולם תעסוקתי רועש – זה המקום.
📬 אהבתם את הפרק? שתפו, דרגו, או תשלחו למישהו שזה בדיוק מה שהוא היה צריך לשמוע היום.
כל פרגון שלכם מקדם את האנושות צעד אחד קדימה לפתרון משבר האנרגיה. אין לי מושג למה. אבל תזרמו נו. בזמן שאתם קוראים את השורות האלה כבר יכולתם לשתף את הפרק
ברוכים הבאים ל"נפש וריכוז" – הפודקאסט שמדבר על החיים עם מוח ADHDי, רגיש, מוצף וחכם מדי בשביל שיטות שמיועדות לאחרים.
בפרק הבכורה נפרק את אחת האשליות הכי הרסניות שיש לנו: התחושה שאנחנו "מקולקלים", "עצלנים", או שפשוט "אין לנו כוח רצון".
נסביר למה זה בכלל לא אתם – אלא מערכת שלמה של חוקים, ציפיות, ושיטות ניהול חיים שלא נבנו למוח שלכם.
🧩 מה תלמדו בפרק הזה:
למה מוח עם ADHD לא מגיב לשיטות קלאסיות של פרודוקטיביות ומשמעת עצמית
איך נראית החוויה מבפנים – כשכולם מצליחים לנהל את הזמן ורק אתה לא
מה ההבדל בין מוח נורמטיבי לבין מוח עם מערכת דופמינרגית שונה
למה "פשוט תתחיל" זו לא עצה אלא בדיחה
ואיך נוכל להתחיל לבנות מערכת שמתאימה לנו – ולא להיפך
💬 זה פרק על הבנה עצמית, חמלה, ושבירת מיתוסים – עם רגעים של הומור, כאב, ותקווה.
–––
📲 רוצים להמשיך את השיחה?
אני מזמין אתכם לעקוב אחריי גם ברשתות החברתיות:
🔹 אינסטגרם: @idanapelman
🔹 טיקטוק: @idanapelman
🎯 ואם אתם מחפשים ליווי אישי, ייעוץ, או תוכניות שעוזרות לאנשים עם ADHD להתמודד, להתקדם ולבנות את החיים שמתאימים להם – אתם מוזמנים להיכנס לאתר שלי:
🌐 www.apelman.co.il
–––
🎙️ ויש גם את הפודקאסט השני שלי – "מדברים קריירה" – שבו אני מדבר על עולם העבודה דרך הכובע שלי כיועץ קריירה, יחד עם מירי, השותפה שלי לעסק.
אם אתם מתלבטים, נתקעים, מחפשים כיוון או פשוט רוצים להבין איך להתנהל בתוך עולם תעסוקתי רועש – זה המקום.
📬 אהבתם את הפרק? שתפו, דרגו, או תשלחו למישהו שזה בדיוק מה שהוא היה צריך לשמוע היום.
כל תגובה שלכם – זה הדופמין שלי.
