בפרק 46 ד״ר תמר סתר וד״ר שי צור שוחחו על אחד המחזות האהובים, המפורסמים והמצוטטים ביותר – ״חשמלית ושמה תשוקה״ של טנסי וויליאמס. הן שאלו איזה עידן מנצח בסוף המחזה – העידן של בלנש או של סטנלי? הן דיברו על המשולש שעומד במרכז המחזה – סטלה, אחותה בלנש ובן-זוגה סטנלי, משולש שמתמודד עם פוריטניות, בתוליות, טוהר, עידון, לובן אל מול יצריות, מוות, אפלה וכוחות טבע אימתניים.
הן שאלו מה בין המחזה הזה ובין מחזה אחר של טנסי וויליאמס ״חתולה על גג פח לוהט״, ואיך ״אדיפוס המלך״ קשור. וגם: הדרכים שבהם המחזה מתמודד עם חטא היוהרה, הומוסקסואליות, נידוי, אונס, איזון נפשי, גותיות דרומית, פוקנר והחלום האמריקאי. וכמובן שגם איליה קזאן, וויויאן לי ומרלון ברנדו הוזכרו בשיחה.
ד״ר תמר סתר וד״ר שי צור מנחות סדנאות קריאה וכתיבה ונותנות הרצאות בנושאי ספרות ותרבות. בסדנאות ובהרצאות הן בוחנות שאלות שקשורות למערכות יחסים, אהבה, תשוקה, אינטימיות, מגדר, קדמה ואסתטיקה על בסיס טקסטים ספרותיים, כפי שהן עושות ביחד בפודקאסט. למידע נוסף אפשר לפנות לד״ר תמר סתר במייל tamar.setter@gmail.com ולד״ר שי צור במייל tzurshai@gmail.com. לינק לערוץ היו טיוב של ד״ר תמר סתר: https://www.youtube.com/@TamarSetterLit.
פרקי ההסכת מוקלטים ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי, לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ גידי נבו (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם בהסכת.
תחקיר והנחיה: ד״ר שי צור וד״ר תמר סתר.
טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.
מה בין חריטה על עצים ובין סטיקרים של הנצחה שממלאים את המרחב הציבורי בישראל מאז השבעה באוקטובר? מדוע קשה לחיות לצד זיכרון? האם זה אומר שעדיף לשכוח? אם אני מרגיש ששכחתי משהו, ואיני זוכר מהו הדבר ששכחתי, האם זה אומר שבאמת שכחתי אותו?
בפרק 45 ראיינו את ד״ר נועם תירוש. דיברנו איתו על שפת הסתרים של גופו של קפקא, ועל היצורים ההיברידיים שממלאים את יצירתו, על משבר המסורת היהודית ועל משבר המודרנה, והאם נועם באמת מאמין במה שכתב על קפקא – כלומר, בזכות המולדת של כולנו להשכח?
ביקשנו להבין האם שכחה היא ריפוי והאם זיכרון הוא ריפוי, בהקשר ליצירותיו של קפקא ״יוזפינה ועם העכברים״, ״מכתב לאבא״, ״המשפט״ ו״הגלגול״, ולחיים בישראל אחרי השבעה באוקטובר.
דיברנו על רצון, שליטה, החלמה מאבל, ורוחות רפאים. דיברנו גם על AI, והיכן מתבטאת האנושיות שלנו בעידן הבינה המלאכותית. וגם גילינו מהו הסטיקר האהוב על נועם.
פרקי ההסכת מוקלטים ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי, לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ גידי נבו (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם בהסכת. תודה רבה לד״ר נועם תירוש שהתארח.
תחקיר והנחיה: ענבל בראל וד״ר תמר סתר.
טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.
מהו מקומה של הספרות העברית שנכתבה לפני מאה שנה בחיינו כיום? האם ישנם סופרים בספרות הישראלית העכשווית שכותבים ״בגדול״ כפי שכתבו פעם? ואיך קשור רובינזון קרוזו לספרות העברית החדשה?
בפרק 44 ראיינו את פרופ׳ אבנר הולצמן. הוא סיפר לנו על מקומה של הספרות הישראלית העכשווית בחייו, על קנאותו לקריאה מקרוב ולציונות. הוא גם סיפר לנו כיצד הוא בוחר את מושאי מחקריו, כיצד הגיע לחקור את ברדיצ׳בסקי, ומה אנחנו יכולים ללמוד על חיינו כיום מחייהם של הסופרים העברים שנפטרו כולם בגיל צעיר יחסית.
פרקי ההסכת מוקלטים ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי, לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ גידי נבו (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם בהסכת. תודה רבה לפרופ׳ אבנר הולצמן שהתארח.
תחקיר והנחיה: ענבל בראל וד״ר תמר סתר.
טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.
בפרק 43 ד״ר תמר סתר וד״ר שי צור שוחחו על אחד הרומנים המפורסמים ביותר בתולדות האנושות – ״אנה קארנינה״ של לב טולסטוי. השיחה שאלה על האופן שבו הרומן מתייחס לשבירת הטאבו שעומד במרכזו, שהוא עזיבת אם את בנה ובעלה בחברה דתית, שמרנית, מעמדית ושוביניסטית, שנמצאת על סף שינוי עצום, בזמן שרוסיה הצארית חווה זעזועים טקטוניים.
המנחות ביקשו להבין מדוע הרומן הזה הוא רומן טראגי ומהו הקשר בין מי שקורא בו כיום ובין הדמויות שמככבות בו. לקראת סופה, השיחה עסקה בחייו של טולסטוי לאחר כתיבת הרומן, וב״אומץ לחולין״ של לאה גולדברג. אבל מעל כל זאת, השיחה ביקשה להבין מהי תשוקה ומהי אהבה, ומהו הקשר בינן ובין אינטגרציה ואיזון.
ד״ר תמר סתר וד״ר שי צור מנחות סדנאות קריאה וכתיבה ונותנות הרצאות בנושאי ספרות ותרבות. בסדנאות ובהרצאות אלה הן בוחנות שאלות קיומיות על בסיס טקסטים ספרותיים, כפי שהן עושות ביחד בתוכנית זאת. למידע נוסף אפשר לפנות לד״ר תמר סתר במייל tamar.setter@gmail.com ולד״ר שי צור במייל tzurshai@gmail.com. לינק לערוץ היו טיוב של ד״ר תמר סתר: https://www.youtube.com/@TamarSetterLit.
פרקי ההסכת מוקלטים ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי, לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ גידי נבו (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם בהסכת.
תחקיר והנחיה: ד״ר שי צור וד״ר תמר סתר.
טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.
בפרק 42 של ״ספרות זה הקול״ שוחחו תלמידות ותלמידי הקורס ״שמעו סיפור״ עם מנחת הקורס ד״ר תמר סתר על הסיפור ״תעלולים״ של אליס מונרו. השיחה עסקה בהשפעותיהן של יצירות שייקספיר על הסיפור, על הדימוי הפופולארי של ברבור שחור בתרבותנו, על האח המרושע, על אפלה אנושית, על פאסיביות נשית ועל אשפוז פסיכיאטרי. אבל בראש ובראשונה השיחה עסקה בתעלולים, כיאה ליום שבה היא הוקלטה, ה-1.4. תודה רבה לתלמידות ותלמידי הקורס על השתתפותם בפרק.
פרקי ההסכת מוקלטים ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי, לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ גידי נבו (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם בהסכת.
משתתפות ומשתתפים (לפי סדר האלף-בית): רעות מרים גזבר, דנה גלברט, יערה טל, תמי יואב, אופיר לוי, איה סלפק, יואב פרץ ותור קרון.
הנחיה, עריכה וטכנאות אולפן: ד״ר תמר סתר.
בפרק 41 ד״ר תמר סתר וד״ר שי צור שוחחו על שני סיפורים קצרים: ״על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה״ של ריימונד קארבר ועל ״בריחה״ של אליס מונרו. הדיון עסק בשאלה מהי אהבת אמת ומהי אובססיביות, והאם יש פער בין שני הדברים בכלל? כיצד הם משתקפים ביצירות הספרותיות הללו? הדיון גם ביקש להבין איזו יצירה ספרותית נולדת כאשר מנתצים את הפוליטיקלי קורקט, ואת מקומה של הגאולה בשני הסיפורים.
להרצאות, סדנאות קריאה וכתיבה בהנחיית ד״ר שי צור אנא צרו קשר עימה במייל: tzurshai@gmail.com ולהרצאות, סדנות קריאה עם ד״ר תמר סתר אנא צרו קשר עימה במייל: tamar.setter@gmail.com
פרקי ההסכת מוקלטים ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי, לפרופ׳ חיים וייס ולפרופ׳ גידי נבו (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם בהסכת.
תחקיר והנחיה: ד״ר שי צור וד״ר תמר סתר.
טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.
איך כותבים על מצב אנושי וחברתי ולא על מקרה פרטי, האם אפשר באמת לאהוב את העבודה שלנו, האם זה בכלל אפשרי בעידן שלנו – אהבה?
בפרק 40 ראיינו את הסופרת והמשוררת תהילה חכימי. דיברנו איתה על נשים ממתכת. על המשמעות של העבודה בחיינו, על הקדשת חיים שלמים לעבודה שמתרברת כהשלכת החיים לריק.
על האופן שבו אנו הישראלים מדמיינים את אמריקה, מפנטזים עליה, תופסים עצמנו כקשורים לתרבות שלה.
על מעין אחווה אמריקאית-ישראלית בכל הנוגע למקומם המרכזי של כלי-נשק בתרבות. על מקומות עבודה ישראלים כמושפעים מהתנהלות שאופיינית לצבא, על האופן בו כללי התפקוד בעבודה חודרים גם למערכות היחסים הפרטיות, לבית, ובסופו של דבר מחליפים את האינטימיות. על כתיבה נשית ככזו שנוטה לעסוק בתנאים הפיזיים – בעבודה, במה שדרוש לקיום הבסיסי. על האופן שבו העבודה, בעידן הזה, תובעת מאיתנו לכלות במסגרתה את כל מאגרי הזמן, האנרגיה והליבידו שלנו. על האופן שבו אנו הופכים, במסגרת כל זה, לרכיב קטן במכונה.
תודה רבה לתהילה חכימי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.
תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.
תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.
טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.
מה הקשר בין גרגור סמסא לגיבורות תוכנית הריאליטי ״הברבור״? האם מצבו השרצי של סמסא הוא גלגול של מצבו האנושי הקודם, או גילומו האותנטי דווקא? מדוע אנו מפחדים מג׳וקים ולא מנמלים? ומדוע דרך ז׳אנר האימה אנו מתוודעים בצורה המקיפה ביותר אל מצבו של האדם?
בפרק 39 ראיינו את פרופ' עמרי הרצוג על הדרכים שבהן הפוסט-מודרניזם בא לידי ביטוי בתרבות הפופולארית העכשווית, וכיצד אפשר לבחון מחדש יצירות מופת דרך אותה תרבות פופולארית. דיברנו איתו על ניתוחים פלסטיים ועל תפיסות עכשוויות של יופי שמובילות לטשטוש הגבול שבין אותנטי למזויף. דיברנו איתו גם על הנשגב בספרות ועל האושר כאירוע פומבי בעולם של רשתות חברתיות, וניסינו לפענח את מהות הקשר שבין יופי לאידיאולוגיות פוליטיות. לסיום שוחחנו על מעברו של הרצוג מהאוניברסיטה העברית למכללת ספיר ועל חוויית ההוראה שלו במכללה שנמצאת בשטח אש, שמאפשרת לו ולתלמידיו לחצות גבולות.
תודה רבה לפרופ' עמרי הרצוג על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ גידי נבו, לפרופ' חביבה ישי, ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה לגלי סיטון מייסדת ההסכת. תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. מזל-טוב למעין ראפא על לידת בנה השני סיני 😊.
תחקיר והנחיה: ענבל בראל וד״ר תמר סתר.
עריכה: ד״ר תמר סתר.
מהו הטייפקאסט שאליו מלוהק אתגר קרת בדרך כלל בקולנוע ובטלוויזיה? מה בין כתיבת ספרות ובין בחירת אמצעי תחבורה? מה מקומה של המחשבה בכתיבה (רמז: לא גדול)? מי השפיע על אתגר? (רמז: אישה שאינה סופרת)? מה אתגר חושב על מיומנות בכתיבה?
בפרק 38 ראיינו את פרופ' אתגר קרת על סיפוריו הקצרים ועל ״החמישייה הקאמרית״. ביקשנו להבין מאיזה מקום הוא כותב סיפורים ומאיזה מקום הוא מנחה סדנאות כתיבה. דיברנו איתו על מיומנות בכתיבה, על מוזה, הילה, עצמיות, שטחיות ועומק, אינדיבידואליות, פוליטיקה וטכנולוגיה והקשר ביניהן,
וגילינו שלדעתו כל אדם יכול לכתוב סיפור.
לפרק נלווה פרק בונוס קצרצר בשם ״סטארסקי והאץ׳״ שבו תמר מספרת לאתגר סיפור.
תודה רבה לפרופ' אתגר קרת על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ גידי נבו, לפרופ' חביבה ישי, ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה למייסדת ההסכת ומגישת פרקיו הראשונים גלי סיטון. מזל-טוב למנחת ההסכת מעין ראפא על לידת בנה השני סיני 😊.
תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.
תחקיר והנחיה: ענבל בראל וד״ר תמר סתר.
עריכה: ד״ר תמר סתר.
מדוע חנה ארנדט לא החשיבה את עצמה פילוסופית פוליטית ומדוע היא לא חיבבה את סטפן צווייג? כיצד התייחס ז׳ק דרידה למושג ״דה קונסטרוקציה״? ומדוע מיכל בן-נפתלי מסתייגת מהגדרתה כ״חוקרת״?
בפרק 37 ראיינו את פרופ' בן-נפתלי על יצירתה הספרותית והפילוסופית המפוארת. שוחחנו על הדהירה שליוותה את תחילת דרכה האקדמית ואת הנסיגה שהגיעה אחריה, וכיצד היא תופסת כיום את מחקריה הראשוניים. דיברנו על הדרכים שבהן משלבת בן-נפתלי טקסטים של אחרים בטקסטים שלה, וביחסי הגומלין שהיא מנהלת עם ההוגים האירופאים הגדולים של המאה העשרים ז׳אק דרידה, מוריס בלאנשו, חנה ארנדט וג׳וליה קריסטבה, ועם משוררות ישראליות כמו דליה רביקוביץ ודמויות נשיות מקראיות כמו רות ונעמי ומיכל בת-שאול. דיברנו על כתיבה מלנכולית ומינורית ועל הכנסת אורחים, וניסינו להבין ביחד מהם השוליים ומהו המרכז ביצירה ובחיים.
תודה רבה לפרופ' מיכל-בן נפתלי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ גידי נבו, לפרופ' חביבה ישי, ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. מזל-טוב למעין ראפא על לידת בנה השני סיני 😊.
תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.
תחקיר והנחיה: ענבל בראל וד״ר תמר סתר.
עריכה: ד״ר תמר סתר.
מהי ה-JIP, הג'ואיש יזראלי פרינסס? ומדוע שום דבר לא משביע את רעבונה? האם הישראליות הורסת את היהדות או שהיהדות הורסת את הישראליות? כיצד משתנה היחס בין ה"אני" למרחב שמופיע בספרות דור הפלמ"ח ביחס לספרות העברית בשנות השישים ולבסוף בדור שנות התשעים, ואיך זה קשור לאובדן נקודת הציון, האמת והמוסר, למצב בו נתונה החברה הישראלית היום?
בפרק 36 ראיינו את פרופ' יגאל שוורץ, ראש מכון הקשרים על שלושת ספריו החדשים: "נתונים בנדידה", "ג'ק ואפון הפלא או למה אני מעריץ את האנגלים וגם החלילן מהמלין או סיפורם של אלה שנשארו מאחור", ו"ללכת ברחובות הפנימיים –היקום של יואל הופמן".
דיברנו איתו על מחקר ספרות עברית מתוך מבט של רוחב יריעה ודרך חיפוש הקשרים שבין תופעות ספרותיות שונות, מתוך השאלות מה מושפע ממה ומי מדבר עם מי. על היכולת לזהות מבנים ופרטים בה בעת. על תפיסת הגאון הספרותי מול האמונה שאדם הוא תמיד בן דורו ותקופתו ומושפע מהם. על המלחמה הנצחית בין הגוף והנשמה, על השאלה האקזיסטנציאלית "למה אני כאן" כמקור לכעס וכמנוע לאקטיביות. על פתקאות החלומות של יואל הופמן, על רות אלמוג כנציגת הסיפורת הפמיניסטית הישראלית. על היות העם היהודי שרוי בתבניות של חזרה משיחית ומחזוריות מיתית מול כניסתו למודרניות וקבלת עיקרון המציאות. על נשים ונערות שחוזרות שוב ושוב בכתיבה ובזכרונות ונותרות חידתיות ולא מפוענחות. על החיות, המגע בעורק החיים ובאפשרות המטפיסית שבעצם המפגש עם הנשיות.
תודה רבה לפרופ' יגאל שוורץ על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ גידי נבו, לפרופ' חביבה ישי, ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.
תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תודה לשיר גוטליב על טכנאות האולפן.
תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.
עריכה: ד״ר תמר סתר.
מה היחס בין פנטזיה למציאות? כיצד לקרוא את המציאות? האם יש לקרוא אותה באמצעות דמיון? ומה בין כתיבת פנטזיה ובין המקום הנשי השולי והמאוים בחברה?
בפרק 35 ראיינו את הסופרת, המשוררת, המסאית והעיתונאית נורית זרחי. דיברנו איתה על בדידות, אבל, אינטימיות, גבולות, חלומות, יצירה, על מה שברור בעולם ועל מה שלא, על מסתורין, על מאגיות, על התחום של העצמי ועל אובדן נרטיב העל של הציונות ביצירה ובחיים.
תודה רבה לנורית זרחי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.
תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.
תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.
עריכה: מעין ראפא.
טכנאית אולפן: ד״ר תמר סתר.
בפרק 34 ראיינו חמש סטודנטיות מן הקורס ״שמעו סיפור – הפקת פודקאסט נרטיבי״ של המחלקה לספרות עברית באב״ג את מנחת הקורס ד״ר תמר סתר, ושאלו שאלות על הרומן ״מים אדירים״ של אהרן אפלפלד (2011). השיחה עסקה בשאלות של קדמה מול מסורת, ביחסים בין יהודים לנוצרים בעיר צ׳רנוביץ וסביבתה במחצית הראשונה של המאה העשרים כפי שהם נשקפים ביצירת אפלפלד, ובניסיון להבין מהם המופעים של הומניזם, אנטישמיות ואוטו אנטישמיות ויחסי הגומלין ביניהם ביצירת אפלפלד ובחיינו כיום בישראל שלאחר השבעה באוקטובר.
תודה רבה לגלית סליקטר ברק, כרמל פוליבודה, הודיה בוזגלו, יוספית שוהם אשר ונגה חיימוביץ על השתתפותן בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור.
תחקיר, הנחיה ועריכה: ד״ר תמר סתר.
איך כותבים על ישראל ועל הישראליות מרחוק, מה מגיע קודם– התוכן או הצורה, האם דמויות ספרותיות חייבות לעבור שינוי פנימי, מה פירוש תהליך חניכה ברומן, מה זה אומר באמת להתבגר, מה הבעיה עם בת' מארץ' מ"נשים קטנות" ודמויות שכמותה?
בפרק 33 ראיינו את הסופרת מאיה ערד. דיברנו איתה על מות הסיפור הקצר ומות הספרות בכלל, על הקאנון הספרותי ועל סגירתו בשנות התשעים, על הקולות החדשים שהחלו להשמע בשדה הספרותי מאז, על הכתיבה על ישראל ועל הישראליות מבחוץ ובה בעת הכי מבפנים, על הקשר בין כתיבת ספרות למחקר אקדמי, על האופן בו מפגש עם חוקרת ספרות יכול לחלץ ממשבר כתיבה, על ההבנה שיכולות להיות סיבות סוציולוגיות למשברים אישיים ומקצועיים ועל אפשרויות הפעולה שנפתחות עם ההגעה להבנה הזו. על קנאה כאחד הרגשות הבסיסיים. עוד דיברנו על העיסוק הרבגוני בצורה הספרותית, על ריבוי קריאות ועל ההבנה שהתבגרות אמיתית תמיד כרוכה בהכרה במגבלות ובהתאמה למציאות.
תודה רבה לד״ר מאיה ערד על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.
תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.
תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.
טכנאית אולפן נייד ועריכה: ד״ר תמר סתר.
מה בין עיירה יהודית בתחום המושב מסוף המאה ה-19 לחיינו הסבוכים בישראל כיום? מה בין אישה עגונה שפורסמה מודעה בעניינה בעיתון ״המליץ״ בסוף המאה ה-19 ובין חרם של נשים חרדיות על בני-זוגן כיום? והאם הסופרים והסופרות הישראלים והישראליות כיום מיהרו לנטוש את הספרות הלאומית שנכתבת מנקודת המבט של הצופה לבית ישראל, שלא בצדק?
בפרק 32 ראיינו את הסופר יניב איצקוביץ׳. דיברנו איתו על שאלות של מוסר והאופן שבו הן מתבטאות בספרות שכתב ובספרות הישראלית של תחילת המאה ה-21. דיברנו איתו על סוגים שונים של יהדות ועל חולייהָ השונים של החברה הישראלית. ביקשנו להבין ביחד כיצד אפשר לכתוב סיפור לאומי גדול מתוך הסיפור המשפחתי הקטן, ומדוע יש בניסיון אפשרות לתפיסת מציאות חדשה ומפוכחת יותר שתאפשר לנו להיות עיוורים פחות.
תודה רבה ליניב איצקוביץ׳ על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.
תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.
תחקיר, הנחיה, טכנאות אולפן ועריכה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.
איך הופכים מילים לחומר, מה מתגלה כשחוזרים לשיר ישן ומתחילים למחוק, מה בין האילוצים שבשירה הקונספטואלית ובין אנושיות ואינטימיות, ואיך מוצאים את הקדם-דגם של השיר?
בפרק 31 ראיינו את המשורר אלכס בן ארי. דיברנו איתו על חיים בעולם מתוך חוויה של ידיעה מול עמדה של לא יודע, על טקסט כחומר, כשעיטה בשדה פתוח, כבריכת כדורים, כמרחב ללישה, להשתכשכות, להוויה. דיברנו איתו גם על גרסאות כיסוי מוצלחות שהן למעשה גרסאות גילוי, על שירי מחיקה כקאברים לשיר המקורי, על מקור ומקוריות. עסקנו בשפע האינסופי, המסחרר, המבעית, המצחיק שגלום בהמנון הלאומי, במילון ובשפה העברית.
דיברנו גם על אילוצים בכתיבת שירה כדרך לצאת מעצמך, על היכולת לזוז בתוך טקסט מבלי לעבור קודם דרך העצמי, על זהות כחומר, על מפגשים עם אחרים כזהות, על חיים מתוך זיקה, בתוך רקמה, ועל הקשר של כל זה לדרך שעוברת בין השירה הלירית להייקו לשירה המושגית ובחזרה ללירית, בתוך השאלה הנצחית מזשיר ומזושירה.
תודה רבה לאלכס בן ארי על השתתפותו בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.
תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.
תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.
טכנאות אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.
איך כותבים על רוע צרוף, האם הוא נחווה כיישות או כחסר, האם חווית המציאות שלנו תואמת את המציאות שמופיעה בספרות העברית הריאליסטית, למה פסיכופתיים הם הרבה פחות מעניינים מהומברט הומברט למשל?
בפרק 30 ראיינו את הסופרת גַיל הראבן. דיברנו איתה על ספרות שדוברת אמת. על איך כותבים פרוזה כעת ומה קוראים. על האופן בו ניתן לכתוב את המציאות שאנו חווים, על זוועותיה ונפלאותיה ושלל האירועים הלא מסתברים שבה, מבלי שיתפסו כהגזמה זולה או כמלודרמה. על עיוורון מוסרי ועל צידוקים מגוונים ונפתלים בדרך אליו. על המוזרות והזרות שבאמהות ובהורות. על שעבוד לאהבה שיכול להוביל דווקא לשחרור ועל הקשר שלו לאהבת אלוהים ולנגיעה בטרנסצנדנטלי. על כתיבה כשדה ניסויים, כמחקר, על ההבדל שבין כתיבה מתוך טיעון לכתיבה בעקבות שאלה. על להיות ילדים שספרים גידלו אותם ועל האופן בו סיפורים מלמדים אותנו על העולם.
תודה רבה לגיל הראבן על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.
תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.
תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.
טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.
מה בין ספרות בורגנית וספרות שוליים, בין היחס לחיים מתוך שאיפה לצמיחה ושיפור תמידיים מול תפיסתם כפגיעים לגורל גחמני בסגנון הטרגדיה היוונית, ומהי ״גנרלסקאיה פרוזה״ – פרוזה של אלופים?
בפרק 29 ראיינו את הסופרת אלונה קמחי. דיברנו איתה על ספרים שמתחילים כתרגילים ומפתיעים את הכותבת, על האפשרות המטאפורית שמעמידות בפנינו דפורמציות אנושיות. על החוויה של היות חריג, מפלצתי, על התאבדות כאקט של אהבה עצמית, על אחווה נשית, על אוננות נשית בספרות העברית, על הפמיניזם העכשווי, ועל מה זו באמת העצמה נשית ומה היחס לגבר בתוך כל זה. דיברנו על האהבה הרומנטית כתופעה תרבותית ועל הציפיות שלנו ממנה. וגם על האהבה האחרת – לחברוֹת, לאומנות, לחוויות מקריות שמזדמנות בדרכנו – על האהבה שתמיד ישְׁנה.
תודה רבה לאלונה קמחי על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.
תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת. תודה ליזהר אשדות על העזרה בתפעול האולפן הנייד.
תחקיר, עריכה והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.
טכנאית אולפן ועריכה טכנית: ד״ר תמר סתר.
מה בין הרצון לשנות ליכולת להשתנות, מהם היחסים בין שינוי וחיים, בין סתירות וסדקים לאמת, איך אמנות יכולה להציל, ומהם שני הכללים היחידים לגידול ילדים?
בפרק 28 ראיינו את מרית בן ישראל, סופרת, מסאית ואומנית רב-תחומית. דיברנו על סיפורים שבאים בחלום, על חיישני אידיאולוגיות רגישים ועל האופן בו האידיאולוגיה כורתת איברים כדי שהפרט יתאים. על הילדה היחידה והבודדה מול המערכת, על הרצון להוליד את עצמי מעצמי מול הרצון לא להשאיר אף איבר ואף אדם בחוץ, על מה שאובד בעקבות הדרישה להתמחות בנושא אחד, על ספרות מאלפת ועל ספרות כחירות. על החיוניות של חירות התנועה בין השכל והרחם כפי שהם נתפסים בשיח הפמיניסטי, על האפשרות לתקן מערכות יחסים ועל סופים טובים.
תודה רבה למרית בן ישראל על השתתפותה בפרק. תודה רבה לפרופ׳ חביבה ישי ולפרופ׳ חיים וייס (המחלקה לספרות עברית) ולפרופ׳ יגאל שוורץ (מכון הקשרים), על תמיכתם הרבה בהסכת. תודה רבה למנהל רדיו BGU ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור. תודה רבה לגלי סיטון שייסדה את ההסכת והגישה וערכה את עשרים ושלושת הפרקים הראשונים שלו.
תודה לזיו גרינברג על הלחנת הפתיח המוזיקלי וביצועו. תודה לארטיום פינדיורין על הקריינות המשובחת.
תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.
טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.
