למה אין בישראל, בניגוד למדינות אחרות בעולם, משרד לתכנון העתיד, האם עדינות בביקורת ספרות נובעת מהיעדר או שהיא דווקא ביטוי לעוצמה, מהו המקום של המבקר הספרותי במציאות הנוכחית ומה הלאה?

בפרק 48 ראיינו את המשוררת, החוקרת, העורכת ויזמת התרבות ד״ר נועה שקרג׳י. דיברנו איתה על תחושות של חידלון, ועל האופנים שבהם אנו יכולים לפעול כדי להרחיב את צעדינו, מחשבותינו ואת היכולת שלנו להתנגד. על ההכרח להחזיק בתקווה, תמיד ובמיוחד כעת, ועל הסיכון הרגשי הגלום בבחירה לדמיין עתיד. על התפקיד של הדימיון כצעד הראשון לקראת מימוש במציאות.

על רעיונות שיכולים להפוך לכלים. על היות משוררת ויזמת תרבות בה בעת, על החיים בתרבות צעירה שיש עוד הרבה לחדש בה, על השותפות והיחד ככוח חשוב ליצירה והוצאה לפועל של יוזמות תרבותיות ויצירתיות. על העדינות בביקורת ככוח, כניקיון וכיופי, כאמצעי לתיקון ושינוי. העדינות כפרי של בחירה מודעת וכביטוי של עוצמה ודיוק. על תשומת הלב בביקורת כדבר היקר ביותר שאפשר לתת ליצירה במציאות העכשווית.

תודה רבה לנועה שקרג׳י על השתתפותה בפרק. פרקי ההסכת מוקלטים ‫ברדיו BGU. תודה רבה למנהל הרדיו ד״ר בוזי רביב על הליווי המסור, ולמרכז היזמות 360 של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. תודה רבה למחלקה לספרות עברית ולמכון הקשרים על תמיכתם בהסכת. 

תחקיר והנחיה: מעין ראפא וד״ר תמר סתר.

טכנאית אולפן ועריכה: ד״ר תמר סתר.