בפרק זה של "מזג מקומי" מתארחת פרופ' מאיה נגב מאוניברסיטת חיפה, מומחית למדיניות בריאות וסביבה. השיחה עוסקת בקשר ההדוק בין שינויי האקלים לבריאות הציבור, ובשאלה איך מדיניות מקומית ולאומית יכולה להציל חיים.
פרופ' נגב מסבירה כיצד שינויי האקלים מגבירים בעיות קיימות כמו גלי חום, התחממות המרחב העירוני, התפרצויות מחלות ויתושים, ומדגישה את הצורך בפעולה מערכתית – ממשרדי הממשלה ועד לרשויות המקומיות. היא משתפת במחקרים עדכניים המעידים על עלייה בתחלואה ובתמותה, וביוזמות חדשניות להיערכות, החל ממערכות התרעה מוקדמות ועד פתרונות קהילתיים כמו סיירות מתנדבי אקלים.
השיחה נוגעת גם באתגרים המערכתיים של משרד הבריאות, במקומה הקריטי של המניעה, ובפוטנציאל העצום למדיניות שמקדמת גם אקלים וגם בריאות – מדשאים מוצלים ומוגנים, הצללת מרחבים ציבוריים והתאמת הסביבה העירונית לחיים בעולם מתחמם, ועד תזונה צמחונית בבתי חולים.
בפרק זה של מזג מקומי מתארחת טל מילס, המנכ"לית היוצאת של המועצה לבנייה ירוקה, לשיחה מרתקת על בנייה חכמה, ערים מקיימות והחזון לעתיד עירוני עמיד, ירוק ובריא יותר. טל משתפת במסע האישי שלה מהעולם העסקי לתחום הקיימות, ובעקרונות שלקחה איתהלאורך הדרך כדי להצליח לחולל שינוי דרך שותפויות - בין קבלנים, רשויות, אקדמיה וממשלה.
הדיון נוגע בהיבטים פרקטיים של בנייה ירוקה בישראל:
- יישום תקן הבנייה הירוק (מ־2022) והפערים בין רשויות שונות.
- היתרונות הכלכליים והתפעוליים של מבנים ירוקים.
- אתגרי השיפוץ הירוק והצורך בהרחבת התקן גם להתחדשות עירונית.
- הדילמה בין רגולציה ותמריצים וההבדלים בין מה שקורה בעולם לעומת איך הדברים עובדים בישראל.
- שכונה 360 והטמעת החשיבה על מרחב ציבורי מוצל, מעודד הליכתיות ותומך קהילה.
- למידה בין־לאומית (ונקובר, אמסטרדם, סינגפור) והשראה לתכנון ישראלי מותאם אקלים.
- תפקידה הקריטי של הרשות המקומית כגורם מניע שינוי.
בפרק זה אנחנו צוללים לתכנון עירוני מנקודת מבטם של הילדים והילדות, עם בשמת צפדיה וולף, אדריכלית ומנהלת אורבן 95, במועצה לבנייה ירוקה. בשיחה היא מסבירה מדוע העיר, כפי שהיא קיימת כיום, לרוב לא מותאמת לצרכי הילדים והמשפחות, ואיך תכנון נכון יכול להפוך את המרחב הציבורי למקום שמזמין משחק, מפגשים קהילתיים ואיכות חיים לכלל התושבים בכל הגילאים.בפרק נשמע על השראה מערי אירופה, שבהן מזרקות שכונתיות, מתקנים יצירתיים ומרחבים פתוחים מאפשרים לילדים והילדות לשחק בחופשיות, תוך קירוב קהילה ועידוד מפגשים בין הדורות. בשמת משתפת כיצד התוכנית הבינלאומית "Urban 95" – שנוסדה בקרן הולנדית ופועלת בכ-80 ערים בעולם – מאפשרת לראות את העיר מנקודת מבט של ילד בגובה 95 ס"מ, ולתכנן בהתאם.איפה זה פוגש את ההיערכות לשינוי אקלים? שינוי תפיסתי בתכנון העירוני יכול להשפיע על כל המחלקות בעירייה – תחבורה, חינוך, רווחה וסביבה – ולהביא לשיפור רחב לכלל התושבים. לבסוף, נשמע כיצד הצלחת התוכנית בתל אביב הובילה להתרחבות לפריסה ארצית, במטרה להכשיר צוותים מרשויות מקומיות שונות בישראל וליישם שינוי דומה ברחבי המדינה.
אנחנו מארחים את אורטל שמלץ, מומחית לניהול ידע, לשיחה על האופן שבו רשויות מקומיות יכולות לנהל ולשתף ידע כדי לשפר שירותים ולהתמודד עם אתגרי שינוי האקלים.אורטל מסבירה שניהול ידע הוא תהליך חיוני לשימור והנגשה של ידע ארגוני, המונע אובדן מידע יקר ערך עם פרישת עובדים. היא מדגישה כי מדובר בתהליך מורכב המשלב יצירת ידע חדש, ארגון והנגשה שלו בזמן ובמקום הנכונים.בהקשר הרשויות המקומיות, האתגר הוא כפול בשל מגוון השירותים והתחומים בהם הן פועלות. עם זאת, מיזמים כמו "מיזם 265" מאפשרים שיתוף פעולה רחב בין רשויות באמצעות מפגשים, שיתוף מקרי בוחן ויצירת פלטפורמות לשיתוף פרויקטים, מה שמגביר חדשנות ומקדם פתרונות יעילים. כשמדובר בשינויי אקלים, ניהול ידע הופך לכלי אסטרטגי קריטי המאפשר לרשויות להתכונן לאתגרים עתידיים מורכבים מעבר לטיפול במקרים שגרתיים. בפרק מודגש הצורך לאזן בין עומס תיעוד הידע לבין התועלת הממשית לעובדים ולארגון כולו.
בפרק זה, אנחנו צוללים לעולם המבוזבז של המזון בישראל – ומגלים עד כמה הוא עמוק, יקר ובעיקר בר שינוי. ד"ר מיכל ביטרמן, מנכ"לית TNS ישראל, חושפת את האפקט הפסיכולוגי שמרחיק אותנו ממזון "מוצל", את הכשלים הרגולטוריים שמובילים לזריקת שליש מהמזון, וגם את ההזדמנות הכמעט בלתי ממומשת של הרשויות המקומיות להוביל שינוי מערכתי. איך שוק איכרים יכול להיות מהלך עירוני, למה תמחור דינמי בסופר הוא לא רק הגיוני – אלא הכרחי, ומה קרה כשבכנס אקלימא חילקו ארוחה שכולם אהבו, וגילו שהיא הוכנה מאוכל שהיה אמור להיזרק. קריאה לרשות המקומית הראשונה שתרצה לעשות את זה כמו שצריך – כבר בפנים.
בפרק הזה של מזג מקומי אנחנו מארחים את ד"ר עמיאל וסל, מנהל האגף לחוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה – האיש שאחראי על גיבוש התשתית הלאומית להיערכות לשינוי האקלים בישראל. בשיחה כנה ובלתי מלוטשת, עמיאל משתף על הדרך המקצועית שהובילה אותו לתפקיד, ומדבר בגובה העיניים על הפערים, החסמים וגם ההזדמנויות.
בין ניהול תרחישי ייחוס ל-2070, לתקצוב מזגנים לקשישים בדירות עמידר – נוגעים בפרקטיקה ובחזון. מדוע הרשויות המקומיות הן החוליה הקריטית במאמץ הלאומי? איך מחליטים כמה גשם "לתכנן עליו"? ולמה עצים הם לא רק צל, אלא מדיניות?
הפרק מציע הצצה נדירה למאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות האקלימיות בממשלה, ומראה כיצד תכנון ארוך טווח יכול – וצריך – להתחיל עכשיו. גם כשתקציבים קורסים, גם כשיש מלחמה.
בפרק הנוכחי של מזג מקומי, אנחנו מארחים לשיחה את ליאת ארבל – מנכ"לית-משותפת חדשה באקלימא ומובילה ותיקה בזירה המוניציפלית. בשיחה דיברנו על תובנות מהשבועות האחרונים, על תפקוד הרשויות המקומיות בזמן חירום, ועל איך בונים חוסן אקלימי דרך כלים ניהוליים, תכנון עירוני ומנהיגות מקומית. ליאת מציגה גישות מתקדמות לניהול מקלטים, שבילי אופניים וגינון בר-קיימא, ונותנת הצצה לעבודה מול רשויות בתכנית "הרשויות השאפתניות".
סדרת פרקים קצרים מתוך שידור פודקאסט לייב בכנס הקיימות במרחב הכפרי
סדרת פרקים קצרים מתוך שידור פודקאסט לייב בכנס הקיימות במרחב הכפרי
סדרת פרקים קצרים מתוך שידור פודקאסט לייב בכנס הקיימות במרחב הכפרי
סדרת פרקים קצרים מתוך שידור פודקאסט לייב בכנס הקיימות במרחב הכפרי
סדרת פרקים קצרים מתוך שידור פודקאסט לייב בכנס הקיימות במרחב הכפרי
סדרת פרקים קצרים מתוך שידור פודקאסט לייב בכנס הקיימות במרחב הכפרי
סדרת פרקים קצרים מתוך שידור פודקאסט לייב בכנס הקיימות במרחב הכפרי
סדרת פרקים קצרים מתוך שידור פודקאסט לייב בכנס הקיימות במרחב הכפרי
סדרת פרקים קצרים מתוך שידור פודקאסט לייב בכנס הקיימות במרחב הכפרי
בפרק הזה אנחנו מארחים את ליהי ברמן שחר - לשעבר אקטיביסטית סביבתית והיום מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה ויו”ר משותף של פורום מנהלי האיגודים והיחידות לאיכות סביבה בישראל. יחד אנחנו שוחים אל תוך המים (המטאפוריים וגם האמיתיים) של מפרץ חיפה, ושואלים:
איך נשמע הסיפור של מישהי שהתחילה בלקדם חסכמים בברזי הטכניון - ומצאה את עצמה בחזית המאבק על איכות הסביבה בצפון? איך נראית עבודה אמיתית לשינוי סביבתי כשאת בתפקיד בכיר בתוך המערכת ? מה קרה כשעיריית חיפה פינתה 1,000 טון בטון מהחופים - ולמה זה הרבה יותר מסיפור מקומי? והאם עוד נראה את הרכבת החיפאית סוף סוף יורדת מתחת לאדמה?
ליהי משתפת בכנות נדירה בדרך שהיא עברה, בקונפליקטים שבין אקטיביזם לניהול ציבורי - ובתובנות שלה על איך מתכננים ערים, חופים, ומדיניות ששמה את האנשים והסביבה בלי לפגוע בתעשייה המקומית ובלי להתפשר.
בפרק הזה אנחנו מארחים את זיו דשא, ראש מועצת זכרון יעקב לשעבר, לשיחה על תפקיד ראש הרשות בהובלת שינוי אקלימי ברשויות המקומיות ובהתמודדות עם שינויי האקלים.
איך נראה תהליך קבלת ההחלטות ברשות מקומית כשמדובר בנושאים סביבתיים? איך זה להיות ראש רשות בעל אג'נדה סביבתית? ואיך ניתן לקדם פתרונות תחבורתיים יעילים ברמה המקומית?
זיו משתף מניסיונו על ההתמודדות עם חום קיצוני, הצפות ושריפות, ומדבר על החשיבות של תחבורה ציבורית אפקטיבית, שמירה על עצים במרחב הציבורי ועוד. בנוסף, בשיחה הוא משתף על התמודדות עם תושבים, יוזמות סביבתיות מקומיות ואפילו האם המאבק הסביבתי ברשויות המקומיות יכול להפוך לקלף מנצח בבחירות.
פרק שכולו עוסק במנהיגות, סביבה, רשויות מקומיות ומה שביניהן.
משטחה של מדינת ישראל נמצא בתחומי המועצות האזוריות, ובהתאם, מרבית השטחים הפתוחים והחקלאיים נמצאים במרחב הכפרי. שטחים אלה מספקים תועלות אקולוגיות ואקלימיות משמעותיות ומשמשים את כלל תושבי המדינה, אך בו בזמן מתמודדים עם איומים גוברים: אירועי קיצון, לחצי פיתוח, פגיעה במערכות אקולוגיות ושינויים אקלימיים שמשפיעים על החקלאות והקהילות המקומיות.
בפרק הזה אנחנו מארחים את הילה אקרמן ממרכז השלטון האזורי ואת ליאור גוטסמן פישר מקק"ל לשיחה כנה על המציאות בשטח – מהם האתגרים המרכזיים של המרחב הכפרי? אילו חסמים עומדים בפני הרשויות? ואיך ניתן להפוך את ההתמודדות עם משבר האקלים להזדמנות לחיזוק הרשויות והתושבים?
בין היתר, מדברים על תוכנית אקלים אזורי, יוזמה חדשה של אגף אקלים וקיימות בקק"ל, בשיתוף מרכז השלטון האזורי ומרכז אקלימא, שנועדה לספק למועצות האזוריות כלים לפיתוח אסטרטגיות אקלים יישומיות, עם דגש על ניהול השטחים הפתוחים והחקלאות המקיימת.
שיחה מקצועית, בגובה העיניים, בלי סיסמאות – מוזמנים להאזין ביוטיוב ובספוטיפיי.
=============================
אל תפספסו את כנס הקיימות במרחב הכפרי שיתקיים ב- 18/03/2025 במועצה אזורית ברנר. בואו לומר שלום, גם הפודקאסט יהיה שם, ונשדר בלייב לאורך כל הכנס.
פרטים על הכנס - https://lp.vp4.me/13i7
הפרק הנוכחי עוסק בתפקידו של פורום ה-15, המאגד את הערים הגדולות והעצמאיות בישראל ופועל לקידום ביזור סמכויות מהשלטון המרכזי לרשויות המקומיות. האורחת, מאיה קרבטרי, מנהלת מחלקת סביבה ותכנון בפורום ה-15, מתארת את האתגרים העומדים בפני הערים החברות, את שיתופי הפעולה ביניהן, ואת הדרכים בהן הן מקדמות מדיניות עירונית במגוון תחומים כגון תחבורה, תכנון עירוני והיערכות למשבר האקלים.
מאיה מדגישה כי הרשויות המקומיות נוקטות יוזמה ופועלות באופן עצמאי לשיפור איכות החיים של תושביהן, בין היתר באמצעות קידום תחבורה ציבורית, פיתוח תשתיות לרוכבי אופניים, אימוץ בנייה ירוקה והתמודדות עם אתגרי אקלים כמו גלי חום והצפות. עם זאת, היא מציינת כי קיימים חסמים ממשלתיים, בעיקר בשל הריכוזיות הגבוהה בישראל בתחומים כמו תחבורה ופסולת, המגבילים את יכולתן של הרשויות ליישם פתרונות אפקטיביים.
לדבריה, בין ההצלחות המשמעותיות של הפורום ניתן למנות את אימוץ הסטנדרטים המחייבים לבנייה ירוקה, קידום חקיקה סביבתית והשפעה על תהליכי קבלת החלטות ברמה הארצית. החזון של פורום ה-15 הוא פיתוח עירוניות איכותית ומקיימת, תוך חשיבה לטווח ארוך, שתאפשר לערים בישראל לשמש דוגמה להתמודדות חכמה עם שינויי האקלים והאתגרים האורבניים של העתיד.
=============================
האתר המעולה של פורום ה-15: https://www.forum15.org.il/
האתר של רשת הערים ICLEI שהפורום הצטרף לאמנה שלו: https://iclei.org/
האתר המעולה של פורום ה-15 - https://www.forum15.org.il/
האתר של רשת הערים ICLEI שהפורום הצטרף לאמנה שלו - https://iclei.org/
אמנת האקלים של פורום ה-15 (2008)-
תכנית "ברית ערים לאיכות חיים וסביבה"(2018)-
הוספת פרק חדש בנושא חוסן אקלימי לתכנית ברית ערים (2022)-
כלי יישום והנחיות לקידום מדיניות אקלים בעיריות (מתעדכן)-
פרקטיקות (Best Practices) ליישום אמנת האקלים בעיריות (מתעדכן)-
https://did.li/egqx5
מדיניות הבנייה ירוקה של פורום ה-15 (2011 ומתעדכנת מעת לעת)-
מסמך חוסן עירוני בשגרה ובחירום, 2020 (נכתב בקורונה אבל רלוונטי לחוסן עירוני בשגרה ובחירום)-
קורס העיר הישראלית 2030: תכנון עירוני מחוץ לקופסא – השנה יתחיל המחזור השמיני
"הפורום העירוני לבנייה ירוקה של פורום ה-15" - פורום עמיתים של אנשי מקצוע בעיריות העוסקים בנושא הבנייה הירוקה