יפית רנד חלתה בסרטן ארבע פעמים. והיא עדיין אופטימית. למעשה, היא מגדירה את עצמה כ"אופטימית ללא תקנה".
מה זה אומר "אופטימית ללא תקנה" בתוך מציאות קשה? איך אפשר להישאר אופטימית אחרי שחלית בסרטן ארבע פעמים? איך עושים את זה בפועל ולא רק בתיאוריה?
יפית רנד אוהבת את החיים, יזמית בנשמה, מנהיגה מנטורית, עם יותר מ-20 שנה בתחום ניהול ההון האנושי בתעשייה האווירית. הסיפור שלה מהמם והוא יכול לתת לכולנו השראה, וגם פרקטיקה איך לעבור ולהתמודד עם משברים.
בשיחה יפית הסבירה לי איך נראה אופטימיזם אמיתי במציאות, לא במובן הקלישאתי של "יהיה בסדר", אלא כבחירה מוסרית שכל אחד יכול לבחור. היא מדגימה איך Growth Mindset הפך מקונספט מקצועי לדרך חיים, ונותנת דוגמאות קונקרטיות איך זה עובד בפועל.
היא דיברה על האתגר של "שידור חוזר של מחלת הסרטן", איך מתמודדים עם חזרת מחלה כזו שוב ושוב ועדיין שומרים על האופטימיזם. היא מסבירה את המשמעות של "החיים קורים/קוראים לנו" בהקשר של התמודדות עם משברים, ומה ההבדל בין אופטימיזם נאיבי לאופטימיזם חכם שמבוסס על ניסיון.
יפית נותנת כלים מעשיים, איך שינוי מיינדסט משפיע על שינוי אורח חיים בפועל, ומה משתנה קודם: החשיבה או הפעולות. היא עונה על השאלה הקשה: מה העצה למישהו שנתקע במצב קשה ומתקשה לראות את ההזדמנויות בתוכו, ואיך מאזנים בין קבלה של המצב הקיים לבין הרצון לשנות ולהשתפר.
הצעד הבא שלי - קורס התפתחות בעבודה
שיעורים קצרצרים למנהלים
מה הזווית הנשית שחסרה במחקר הקליני הפסיכדלי? איך עוברים מהטריפ הראשון למחקר קליני מקצועי? מה מספר המחקר הכי מעודכן על מיקרו-דוזינג?
מה שעשרות שנים נחשב לטאבו מוחלט, היום הופך למחקר מדעי חדיש שמביא תוצאות מדהימות בטיפול בדיכאון, PTSD, חרדה והפרעות נפשיות קשות.
טלי אברון היא פסיכונאוטית ומנהלת מחקרים קליניים – ניסויים בבני אדם – בדגש על מחקרים פסיכדליים. היא מתמקדת בעולם של מזעור נזקים (harm reduction) וניהלה את הצוות האירופאי של המחקר הפורץ דרך בתחום PTSD ו-MDMA. טלי עבדה בחברת המחקר הפסיכדלי הגדולה בעולם MAPS, ומפיקה את הכנס הנשי הפסיכדלי הראשון שייערך בישראל.
טלי חושפת את הממצאים המפתיעים על מיקרודוזינג, וסיפרה לי למה לעזאזל צריך כנס נשי בתחום הפסיכדלי - מה כל כך שונה בין נשים וגברים ביולוגית ומדוע זה רלוונטי למחקר הקליני.
הצעד הבא שלי - קורס התפתחות בעבודה
שיעורים קצרצרים למנהלים
מנותני החסות לפרק –
ביטוח נסיעות לחו"ל הפניקס Smart
לינקים טלי -
כנס מרחיבות תודעה - הרשמה לעדכונים
מאגר מידע של נשים ופסיכדליה - פרויקט knowledgebase
הנטוורק הנשי הפסיכדלי בלינקדאין
מה משותף לסטיב ג'ובס, וורן באפט ואילון מאסק? איך אפשר ללמוד מהתבוננות במצליחים סדרתיים? איך הם מסתכלים על זמן ותעדוף משימות ומה נוכל ללמוד מהם? מה זה "מטבעות זמן" ואיך זה יכול לשנות את ההסתכלות שלך על החיים?
אמיר פלד, מנהל מוצר בכיר ומהנדס, בנה פילוסופיית הצלחה מתוך התבוננות במצליחים הגדולים של דורנו (והדור שלפנינו). הוא כתב את ספרו על מטבעות זמן בדנמרק, לאחר שבשיא הקריירה הוא ואשתו עזבו הכל, לא למשרה חדשה אלא מתוך ניסיון ליישום התיאוריה שפיתח.
אמיר אולי זכור לחלקכם מהופעתו בתוכנית "הכרישים", שם הוא שבר את שיא הצעת ההשקעה המהירה ביותר. אבל מה שמעניין יותר זו הפילוסופיה שעומדת מאחורי הגישה שלו. הוא מאמין שהחיים הם משחק אסטרטגי, ושמי שמבין את חוקי המשחק יכול לשחק אותו טוב יותר.
בשיחה עם ליאור, אמיר מסביר את הקונספט של "מטבעות זמן" – איך אפשר להסתכל על החיים כעל משחק שבו יש מטבעות שונים שאפשר לצבור, להשקיע ולסחור בהם בתבונה. הוא מביא דוגמאות מהמצליחים הסדרתיים שחקר – איך הם חושבים, איך הם מתכננים, ומה מייחד אותם מהאחרים.
הפרק הזה הוא החלק השני של שיחה שנמשכה שעתיים וחצי, כי הנושא היה כל כך מרתק שלא הצלחנו להפסיק.
הצעד הבא שלי - קורס התפתחות בעבודה
שיעורים קצרצרים למנהלים
שיעור יצירתיות בעבודה
מה משותף לסטיב ג'ובס, וורן באפט ואילון מאסק? איך אפשר ללמוד מהתבוננות במצליחים סדרתיים? איך הם מסתכלים על זמן ותעדוף משימות ומה נוכל ללמוד מהם? מה זה "מטבעות זמן" ואיך זה יכול לשנות את ההסתכלות שלך על החיים?
אמיר פלד, מנהל מוצר בכיר ומהנדס, בנה פילוסופיית הצלחה מתוך התבוננות במצליחים הגדולים של דורנו (והדור שלפנינו). הוא כתב את ספרו על מטבעות זמן בדנמרק, לאחר שבשיא הקריירה הוא ואשתו עזבו הכל, לא למשרה חדשה אלא מתוך ניסיון ליישום התיאוריה שפיתח.
אמיר אולי זכור לחלקכם מהופעתו בתוכנית "הכרישים", שם הוא שבר את שיא הצעת ההשקעה המהירה ביותר. אבל מה שמעניין יותר זו הפילוסופיה שעומדת מאחורי הגישה שלו. הוא מאמין שהחיים הם משחק אסטרטגי, ושמי שמבין את חוקי המשחק יכול לשחק אותו טוב יותר.
בשיחה עם ליאור, אמיר מסביר את הקונספט של "מטבעות זמן" – איך אפשר להסתכל על החיים כעל משחק שבו יש מטבעות שונים שאפשר לצבור, להשקיע ולסחור בהם בתבונה. הוא מביא דוגמאות מהמצליחים הסדרתיים שחקר – איך הם חושבים, איך הם מתכננים, ומה מייחד אותם מהאחרים.
הפרק הזה הוא החלק הראשון של שיחה שנמשכה שעתיים וחצי, כי הנושא היה כל כך מרתק שלא הצלחנו להפסיק.
הצעד הבא שלי - קורס התפתחות בעבודה
שיעורים קצרצרים למנהלים
לספר של אמיר ״מצליחים סדרתיים״
מנותני החסות לפרק:
שחר הוא ״המנהל החדש״. לא כי הוא חדש בניהול, להיפך, הוא ממש ותיק בניהול - אלא כי הוא חדש בגישה שלו, בדרך בה הוא מגייס אנשים, בונה להם תרבות עבודה בריאה ויזמית, ובדרך בה הוא מסתכל על עולם הניהול.
שחר פולק עוסק בהנדסת תוכנה כבר יותר מעשרים שנה. במהלך השנים לקח חלק בכמה אקזיטים, הוביל צוותים, טעה בגדול, השתפר, ולמד מאלפי אנשים מוכשרים שעבד איתם. היום הוא מוביל את הפיתוח ב-ImagenAI, מגיש את "מפתחים מחוץ לקופסה" ולא מזמן הוציא את הספר "המדריך לסטארטאפיסט בגלקסיה" – למי שמוביל צוות פיתוח ורוצה לעשות את זה קצת יותר טוב, וקצת פחות לבד.
דיברנו על המון דוגמאות מהשטח, עם הרבה שיעורים שיעזרו למי שרוצה להבין איך נראה ניהול מהזן החדש, היה רוצה לדעת למצוא לו מנהלים כאלו - או לנהל ככה בעצמו.
הצעד הבא שלי - קורס התפתחות בעבודה
שיעורים קצרצרים למנהלים
מנותני החסות לפרק:
איך נראה מבפנים מסע שמבחוץ נראה נוצץ? מה קורה כשמצליחים עסקית אבל השדים בפנים לא מוכנים להירגע? ומה קורה כשמשקיע הון-סיכון חדש הולך לטיפולים פסיכותרפיים, ריברסינג ופסיכדלים?
ב-2017 התראיין גיא קצוביץ' בפופקורן כמי - הוא בדיוק עזב את ניהול האקסלרטור של 8200 ותכנן להקים קרן השקעות. היום הוא חוזר כשותף-מנהל ב-Fusion – גוף ההשקעות הפעיל ביותר בישראל.
מאז ההקלטה הקודמת השקיע גיא במעל 130 חברות שגייסו חצי מיליארד דולר ומחזיקות בשווי מצרפי של כ-1.9 מיליארד דולר. אבל המסע היה הרבה יותר מורכב ומעניין ממה שנראה מבחוץ – כולל תגובות שליליות ברשת שפגעו בו, שנים של גיוסים מאתגרים, ובעיקר מסע אישי עמוק.
הזדמנות לעצור באמצע המסע, ולשים לב להתרחשויות הפנימיות שבו. למחירים שמשלמים. ולמה אפשר לעשות עם זה.
הצעד הבא שלי - קורס התפתחות בעבודה
שיעורים קצרצרים למנהלים
מנותני החסות לפרק -
להאט את קצב גידול תאי הסרטן בחמישים אחוז באמצעות תהליכי תודעה בלבד? איך היא הוכיחה את זה? ומהם אותם תהליכי תודעה?
ד"ר שירלי שפירא פרסמה מחקרים שהראו האטה משמעותית בקצב גידול תאים סרטניים בזכות טיפולים לא קונבציונליים.
שירלי היא מומחית בפנימית והמטולוגיה (תחום ברפואה העוסק במחלות דם, ובעיקרן סרטני דם ולימפה) - מנהלת תחום המטולוגיה ב "מכבי שירותי בריאות" ועד לאחרונה עבדה כהמטולוגית בביה״ח מאיר.
בשלהי 2017 התחילו לנבוט בקרבה הבנות עמוקות לגבי הקשר בין גוף לנפש במחלת הסרטן, ובהדרגה התעצב מודל ה-CCRC (Cognitive Cell Re-Coding), השואף לקידוד מחדש של תאי הסרטן על ידי התודעה. משנת 2018 היא מובילה מחקרים רפואיים פורצי דרך על השפעת תהליכי תודעה מבוססי CCRC על מהלך מחלת הסרטן.
דיברנו על הדרכים לקודד מחדש את התא, על הקשר בין מה שקורה במוח, לגוף, ועל שלושת הרבדים בהם צריך לגעת כדי להבריא - ההתנהגותי, המנטלי, וגם... זה הרוחני - שהוא הכרחי לטענתה.
הצעד הבא שלי - קורס התפתחות בעבודה
מה זה בכלל "מהנדסת הרפתקאות"? איך יוצרים חוויה שגורמת לאדם לצאת ממנה אחר לחלוטין? ומה קורה כשמתגלה שלולית דם אמיתית רגע לפני אירוע השקה של דיסני?
סמדר קרמפף היא מהנדסת הרפתקאות. בין השאר יצרה אירוע השקה אימרסיבי לליין האיפור של דיסני, קווסטים ששוחקו ברחבי העולם, ומשחק "חפש את המטמון" למבוגרים שנמשך 4 ימים בטירה עתיקה. אם ראיתם את הסרט The Game או את הסדרה Westworld, סמדר יוצרת בדיוק רגעים כאלה – מינוס הרובוטים הרצחניים.
בשיחה דיברנו על מה גורם לחוויה להיות יותר טובה, וממש פירקנו את זה לגורמים שאפשר להבין מהם איך תוכלו, גם אתם, לחשוב על ייצור חוויות או הרפתקאות לחברים או לאהובים שלכם. סמדר פירטה את שבעת המילים שמנחות אותה בעיצוב חוויות: עיצוב עולם, סיכון, אליבי, מפתן, גילוי, מבנה, שינוי.
למה אנחנו כל כך רגילים להיות צופים פסיביים בחיים? סמדר מסבירה איך שוברים את זה ואיך ההבדל בין תיאטרון רגיל לחוויה אימרסיבית יכול לשנות את הדרך שבה אנחנו חווים את המציאות. היא נותנת כלים פרקטיים איך ליישם את הגישה הזו בחיים הרגילים ואיך להפוך ארוחת חברים להרפתקה בלתי נשכחת.
הצעד הבא שלי - קורס התפתחות בעבודה
מה קורה כשאדם קריאטיבי שעבד עם מותגים כמו שוקולד פרה או נפתלי בנט מחליט לעזוב הכל בשביל פרויקט שיאגד את מכתבי הנופלים במלחמה? איך בורחים מקלישאות כדי להגיע לאמת? ומה גרם לספר הזה להיות רב-מכר?
שלמה קווס, איש קריאטיב וסטנדאפיסט שעזב קריירה במשרדי הפרסום הגדולים של תל אביב, החליט לאגד את מכתבי הפרידה של נופלי מלחמת חרבות ברזל. הספר שלו "אם אתם קוראים את המילים האלה" הפך לרב-מכר, אבל המסע אליו היה הרבה יותר מורכב ממה שנראה מבחוץ.
דיברנו על להרים פרויקט ענק בלי ניסיון. על איך מתעסקים בנושא כל כך כואב בלי לאבד את זה. אבל דיברנו גם על איך להכניס לזה הומור. ובמיוחד על איך האמת מתחילה שהקלישאות נגמרות.
איך קייטי פרי טסה לחלל בלי אסטרונאוטים מאומנים? איך מעצבים מושבות על מאדים? מה זה בכלל "אדריכלית חלל"? ואיך תא שאסטרונאוטים יכולים לישון בו, הפך למיזם של "מונשוט סקס בחלל" עם מימון פוטנציאלי של 30 מיליון דולר מדורקס?
מיכל זיסו, אדריכלית ארץ וחלל, מובילה תחום חדשני שמשלב עיצוב, חדשנות ועתידנות. כמייסדת theZISO – פלטפורמה להפרעה יצירתית, היא עובדת במפגש בין עולמות שלכאורה לא קשורים, מפיתוח pod שינה לאסטרונאוטים ועד מחקר על מוגבלויות בחלל. מיכל הסבירה למה אסטרונאוט קטוע רגל יכול להיות יותר יעיל מאסטרונאוטית "רגילה", וגם - איך החלל הופך למעבדה ענקית לחיזוי העתיד של כדור הארץ.
מיכל סיפרה לי הרבה רכילות על מה קורה עכשיו בענייני החלל - הממשלתיים אבל בעיקר הפרטיים, ואיך כל זה משפיע עלינו יום יום בלי שאנחנו אפילו שמים לב.
איך מגשימים חלום ילדות לעבוד בדיסני? מה זה "האומץ לבנות כל תפקיד מאפס"? איך מתמודדים כשחלום הילדות נשבר? ומה עומד מאחורי ״להיות אמיצה״ בצורה פרקטית - מהן ההתנהגויות שמאפשרות להיות יותר אמיץ?
בשיחה איתי סיפרה נגה גור-אריה איך הצליחה להגשים את חלום הילדות שלה לעבוד בדיסני, את המשמעות של "תמיד להגיד קודם כל כן, אחר כך להבין מי מה מו" – ועל עוד ארבע פרקטיקות שמאפשרות לה להיות יותר אמיצה ולהשיג את החלומות שלה.
נגה חושפת גם את הצד הקשה יותר – איך התמודדה עם הרגע שבו דיסני, חלום הילדות שלה, הפך לסיוט כשבוטלה המשרה שלה חודשיים אחרי הלידה. היא מדברת על הסיפור המטורף במוזיאון מדאם טוסו בלונדון שבו התקף חרדה הפך אותה לאקטיביסטית. כמי שמרצה קורס על שיווק גלוקאלי בתאגידי ענק, היא מסבירה את ההבדל בעבודה עם מטה עולמי לעומת חברה ישראלית, ואיך מתמודדים עם הבדלי התרבויות האלו. אבל בעיקר, היא נותנת עצות פרקטיות למי שרוצה להיות יותר אמיץ.
יש תקופות, כמו זו הנוכחית - שניה וחצי אחרי המלחמה מול איראן ותוך כדי המלחמה בעזה, שאולי כדאי לשקול לשנות ולו לתקופה קצרה את הדרך בה אנחנו מנהלים את הקריירה שלנו (או חיים את החיים שלנו). העצירה בתקופה האחרונה החזירה אותי לשיחה עם רינת שרצר ולרעיון שלה - "מה קורה אם היינו מתנהגים קצת יותר כמו הביצית?"
מהי תודעת ביצית ואיך אפשר להשתמש בה בחיים שלנו? מהם 4 המחזורים הקיימים בטבע ובמחזור הנשי? למה בפסיביות יש יכולת בחירה? ומתי כדאי לקחת צעד אחורה ולאפשר לדברים להגיע אלינו?
רינת שרצר היא יזמת חברתית, מהנדסת ביוטכנולוגיה, ומעצבת שירות אסטרטגי שהספיקה להיבחר כאחת מ-40 הדוברות המבטיחות של 2020 על פי Real Leaders Magazine, להרצות בשלל האוניברסיטאות הנבחרות בארה״ב, להיות מוזמנת לנאום בפסגת הנשים של האו”ם לקראת יום האישה הבינלאומי, להקים את Of Course Global – חברה לחדשנות חברתית שמנגישה אסטרטגיית עיצוב ועשייה חברתית וסביבתית לארגוני ענק כמו פייזר וממשלת שוויץ – וכעת לנהל את התואר השני בניהול עיצוב וחדשנות בבצלאל.
הזמנתי את רינת שרצר כדי לגלות לנו את הסוד שלה להספיק כל כך הרבה – שהחיים שלנו לא לינאריים (הם יותר מחזוריים ממה שנדמה לנו), שאנחנו לאו דווקא צריכים להיות כל הזמן בעשייה (טוב גם לקחת צעד אחורה ולהתבונן) ושבכלל – יש מקום חשוב גם לזמנים בהם אנחנו קצת יותר כמו הביצית – בקבלה של העליות והמורדות, בהמתנה למתנה, בהבנת הכוח שבבחירה, ובהתבוננות פנימית רגע לפני שאנחנו יוצאים למרוץ נוסף.
הצעד הבא שלי - קורס התפתחות בעבודה
שיעורים קצרצרים למנהלים
מנותני החסות לפרק:
איך אפשר לקרוא אנשים כמו ספר פתוח רק מהמידע שהם חושפים ברשתות החברתיות? מה פוסט בלינקדאין ואפילו רק תמונה חושפים על האישיות שלנו? ואיך מזהים קווים נרקיסיסטיים או פסיכופתיים דרך התנהגות דיגיטלית?
מסתבר שכל פוסט, תמונה, לייק ושיתוף מגלים על האישיות שלנו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. הבחירה במוזיקה, במשרד, ברכב או אפילו התצורה של שולחן העבודה שלנו חושפת צרכים רגשיים עמוקים ותכונות אישיות שאנחנו לא תמיד מודעים אליהן.
ד״ר דר פלג הוא פרופילאי עסקי ופלילי עם תואר דוקטור לפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים. הוא שירת כקצין וראש מעבדה במדור לפסיכולוגיה חקירתית במז"פ, והתמחה בפרופילאות פלילית, ראיונות קוגניטיביים ובדיקות פוליגרף. היום, הוא ראש התכנית לפרופילאות עסקית, וחלוץ בתחום האבחון האישיותי מרחוק – יוצר פרופילים מעמיקים על אנשים על בסיס המידע הפומבי שלהם ברשתות חברתיות. התוצר, שנקרא psychological due diligence משמש ארגונים בגיוס, השקעות, ניהול סיכונים ומשא ומתן מותאמים פרסונלית.
בשיחה סיפר לי איך הבין שמנכ״ל פוטנציאלי צריך לידו דמות אם, הסביר את ההבדל בין פרופילאות פלילית לעסקית, ואיך "השילוש האפל באישיות" – נרקיסיזם, מאקיאווליות ופסיכופתיה – מתגלה ברשתות חברתיות.
מנהלים/ות או מכירים כאלו? זה יכול לעזור -
הקלטתי את זה באוקטובר 2023 ועכשיו זה שוב רלוונטי -
שישה פרקים של רבע שעה, שיכולים לעזור לכל מי שצריך לנהל עכשיו. כי למרות שאנחנו בעין הסערה, העסקים שמשלמים לנו משכורות צריכים להמשיך להתנהל. ובתוכם, מנהלות ומנהלים נמצאים בתוך דילמות מסובכות. מתקשים ליצור שקט לעובדים שלהם. וגם לעצמם. אבל אין ברירה. אנחנו לא בטוחים כמה זמן זה יימשך, והכלכלה שלנו צריכה להמשיך להתקיים. יש עסקים חיוניים, ויש חברות הייטק גלובליות, יש כאלו שפשוט לא יכולים לעצור.
נ.ב.מדי פעם תשמעו משהו שהוא פחות רלוונטי כי עברו כמעט שנתיים. אני סומך על המאזינים שיבינו את זה.
שהכל ייגמר לטובה, שהחיילים והחטופים יחזרו בשלום, ונחזור לשגרה במהרה.
איך זה מרגיש להיות בריטי שעלה לישראל שלוש פעמים? מה מייעצים למנכ״לים כשהעולם מסביב בשינוי מתמיד? ואיך מקינזי בעצמה משתנה לאור כניסת ה-AI?
דיוויד צ'ין הוא שותף בכיר במקינזי והשותף-המנהל של מקינזי ישראל. בריטי שעלה לישראל שלוש פעמים, בפעם השלישית בשיא הקורונה כדי להוביל את הסייט הישראלי, לפני כן הוביל את פרקטיקת המגזר הציבורי של מקינזי באירופה, ואת עבודת הייעוץ עם משרדי ביטחון וצבאות ברחבי העולם
בשיחה סיפר על עבודת ייעוץ שנסע בשבילה לבקר צבא בעיראק, על הטיסה להאיטי שלושה ימים אחרי רעידת האדמה הקטסטרופלית, ועל מנכ״לים שצריכים לקבל החלטות באי-ודאות. שמעתי גם את דעתו על מהפכת ה-AI וכמה מהר (או לאט) ארגונים יאמצו אותה.
מנותני החסות לפרק -
אם הזמן/האנרגיה שלכם חשובים לכם - אתם חייבים להקשיב לפרק הזה.
איך נפיק את המירב מהזמן שבו אנחנו ערים? למה היכולת לנתח תהליכים היא כל כך חשובה? מהם הבזבוזים שקיימים בחיינו? ומהם חמשת הדברים שמוסיפים לנו ערך יומיומי ומאפשרים להניע תהליכים של שינוי?
סיון מדליון סיימה את הטכניון בהצטיינות. אחרי 7 שנים בהם שיפרה שיטות ותהליכים ברפאל, ואחרי שהפכה לראשונה לאמא, החליטה להקים עסק. היא מאמינה שכל אחד יכול לנהל ולשפר את התוצאות בכל רובד בחייו בעזרת שיטה סדורה, ממש כמו במפעל. התהליכים שהיא מעבירה מתמקדים בשיטה מרתקת שפיתחה בשם - LeanDividual
(ובשמה העברי - "דרך הערך") המבוססת על רעיון הניהול הרזה (הי יפן!) Lean Management.
כל-כך נהניתי מהשיטה הרזה שלה שהפרק איתה לא נותר רזה וגלש לכמעט שעתיים של שיחה, שיא פופקורן של כל הזמנים.
מנותני החסות לפרק:
האם אפשר ללמוד משהו פרקטי מעולם האמנות שיעזור לנו בעולם העסקי?
מהן המיומנויות של אמנים מהן אנחנו יכולים ללמוד? ולמה אמנות בעצם קשורה למנהיגות?
בעידן שלנו דווקא היכולת ליצור, לחשוב אחרת, ולהתבונן בעולם בעיניים של אמן הופכת להיות קריטית - כי היא עוסקת בדרכי חשיבה והתנהגויות שאפשר ושווה לאמץ גם בעבודה של מי שאינו אמן.
ניר הינדי הוא מרצה בינלאומי מוביל המתמחה ביצירתיות ומנהיגות. הוא מקדם את גישת "אמנות עסקית" (Business Artistry) – תפיסת עולם המשלבת בין אסטרטגיה עסקית לבין חשיבה אמנותית. כמייסד חברת The Artian, הוא משתף פעולה עם חברות גלובליות כמו גוגל, SAP וטיקטוק, ומסייע לגשר בין תחומי הרוח והטכנולוגיה כדי לבנות ארגונים שמצטיינים בביצועים אך גם נשארים אנושיים.
הינדי, מרצה בבית הספר למנהל עסקים IE ומנטור באוניברסיטאות הרווארד ו-MIT, בשיחה הסביר איך כישורים מעולם האמנות הופכים קריטיים בעידן הבינה המלאכותית, ואיך אפשר לפתח את הצד היצירתי כדי להפוך למנהל-אמן. הוא גם ענה על השאלה הקשה – איך מתמודדים עם התנגדות של אנשי עסקים שחושבים שאמנות זה "לא מעשי"?
מהן הטקטיקות הכי בסיסיות בפוליטיקה ארגונית? למה לכולם שווה במינימום להכיר אותן, אם לא להשתמש בהן? איך להגיע לפגישה כשכולם כבר מסכימים איתך? איך יוצרים קשר עם האנשים הנכונים בחברה? ואיך אפשר להפוך את "המשחק הפוליטי" למיומנות שלומדים ומשפרים?
הנושא שכולם חושבים עליו אבל כמעט אף אחד לא מלמד באופן מסודר הוא פוליטיקה ארגונית. לא משנה כמה אתם מקצועיים, חרוצים או מוכשרים – אם אתם לא יודעים לנווט את המים הפוליטיים בארגון, ייתכן שתתקעו. בעוד שיש אינספור קורסים על ניהול תקציב, זמן וצוות, כמעט אין הכשרה מסודרת על איך באמת לקדם אינטרסים בארגון, לבנות קואליציות, או לזהות התנגדויות מוקדמות.
אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים כבר 18 שנה. במסגרת הדוקטורט שלו בקבלת החלטות ושינויי עמדה במחלקה לניהול בבר אילן, הוא לומד ומלמד פוליטיקה ואסטרטגיה ארגונית.
כשארגון ביטחוני גדול פנה אליו, במקום להתחיל ללוות אותם מיד, אור ביקש להיות זבוב על הקיר בישיבות שלהם, במשך שלושה חודשים, כדי ללמוד בעצמו. מה שגילה הפך למתודולוגיה שלמה – יש שיטות, טכניקות ומיומנויות ברורות שאפשר ללמוד, לתרגל ולשפר, גם בזירה ה"אפורה" וה"עמומה" של פוליטיקה ארגונית.
מנותני החסות לפרק:
איך גורמים לסטארטאפ קטן להיראות פי עשרה מגודלו האמיתי? מה ההבדל בין לשחק על בטוח לבין לקחת סיכונים מחושבים? ואיך מגייסים אנשים שאין להם שום ניסיון קודם?
אודי לדרגור, לשעבר ה-CMO של גונג וכיום האוונגליסט הראשי שלה, טוען שלשחק על בטוח היא האסטרטגיה המסוכנת ביותר. בספרו החדש "Courageous Marketing", הוא מציג את תפיסת "השיווק האמיץ" שהפכה את גונג למותג מוביל ואיך גייס את מנהל הסושיאל הראשון של הסטארטאפ ממשאית אוכל פיליפיני!
אודי, שמעולם לא נכנס לתפקיד קיים אלא תמיד יצר את התפקידים שלו מאפס, מסביר את היתרונות והחסרונות בגישה ואיך השיג המלצות לספרו מכותבים מובילים כמו רוברט צ'אלדיני ודניאל פינק.
איך אפשר להפוך כאב אישי למנוע של עשייה משמעותית? מה קורה כשאדם מתעקש לראות מעבר למציאות הקיימת ומדמיין עולם טוב יותר? ומה הקשר בין טכנולוגיה, פילנתרופיה ורפואה?
עידן מגידיש, יזם חברתי סדרתי, הפך את הטרגדיה האישית שלו – מחלת הסרטן של אשתו גל – לשורה של מיזמים פורצי דרך שמשנים את חייהם של אלפי אנשים. הוא מוביל את "צמיחה מתוך משבר", תכנית תמיכה מיוחדת ליזמים המתמודדים עם משברים אישיים, ואת "הגל הירוק" – יוזמה שסייעה לכ-6,000 חולים ומחלימים מסרטן מול מערכת הבריאות.
בשיחה עידן חושף את הרגע שגרם לו להרגיש שהוא צריך לשנות את הדברים בעצמו, את הסיפור המרגש של אביו בטיפולי כימותרפיה, ונותן אינספור דוגמאות למיזמים שנולדו בזכות איכפתיות של אזרח מן השורה.
עידן מסביר איך הוא מצליח לנהל מספר פרויקטים במקביל ובקצב גבוה, מתי לוותר ומה להתעדף. הוא מדבר על הדפוסים המשותפים שזיהה אצל מאות יזמים שצמחו מתוך משבר, ועל הקו האופייני שמחבר בין אנשים שהופכים טראומה למנוע של יזמות וצמיחה.
כמי שעובד בתפר שבין המגזר העסקי, הפילנתרופי והציבורי, עידן מספר על האתגרים בעבודה מול כל מגזר ועל ההזדמנויות הגדולות ששילוב טכנולוגיה בעולמות חברתיים מביא איתו. הוא גם משתף תובנות על הקשר בין חוויית הילדות שלו בגוש קטיף והעקירה משם, לבין עבודתו היום בליווי אנשים שחווים טראומות.
מנותני החסות:
