להאט את קצב גידול תאי הסרטן בחמישים אחוז באמצעות תהליכי תודעה בלבד? איך היא הוכיחה את זה? ומהם אותם תהליכי תודעה?
ד"ר שירלי שפירא פרסמה מחקרים שהראו האטה משמעותית בקצב גידול תאים סרטניים בזכות טיפולים לא קונבציונליים.
שירלי היא מומחית בפנימית והמטולוגיה (תחום ברפואה העוסק במחלות דם, ובעיקרן סרטני דם ולימפה) - מנהלת תחום המטולוגיה ב "מכבי שירותי בריאות" ועד לאחרונה עבדה כהמטולוגית בביה״ח מאיר.
בשלהי 2017 התחילו לנבוט בקרבה הבנות עמוקות לגבי הקשר בין גוף לנפש במחלת הסרטן, ובהדרגה התעצב מודל ה-CCRC (Cognitive Cell Re-Coding), השואף לקידוד מחדש של תאי הסרטן על ידי התודעה. משנת 2018 היא מובילה מחקרים רפואיים פורצי דרך על השפעת תהליכי תודעה מבוססי CCRC על מהלך מחלת הסרטן.
דיברנו על הדרכים לקודד מחדש את התא, על הקשר בין מה שקורה במוח, לגוף, ועל שלושת הרבדים בהם צריך לגעת כדי להבריא - ההתנהגותי, המנטלי, וגם... זה הרוחני - שהוא הכרחי לטענתה.
הצעד הבא שלי - קורס התפתחות בעבודה
מה זה בכלל "מהנדסת הרפתקאות"? איך יוצרים חוויה שגורמת לאדם לצאת ממנה אחר לחלוטין? ומה קורה כשמתגלה שלולית דם אמיתית רגע לפני אירוע השקה של דיסני?
סמדר קרמפף היא מהנדסת הרפתקאות. בין השאר יצרה אירוע השקה אימרסיבי לליין האיפור של דיסני, קווסטים ששוחקו ברחבי העולם, ומשחק "חפש את המטמון" למבוגרים שנמשך 4 ימים בטירה עתיקה. אם ראיתם את הסרט The Game או את הסדרה Westworld, סמדר יוצרת בדיוק רגעים כאלה – מינוס הרובוטים הרצחניים.
בשיחה דיברנו על מה גורם לחוויה להיות יותר טובה, וממש פירקנו את זה לגורמים שאפשר להבין מהם איך תוכלו, גם אתם, לחשוב על ייצור חוויות או הרפתקאות לחברים או לאהובים שלכם. סמדר פירטה את שבעת המילים שמנחות אותה בעיצוב חוויות: עיצוב עולם, סיכון, אליבי, מפתן, גילוי, מבנה, שינוי.
למה אנחנו כל כך רגילים להיות צופים פסיביים בחיים? סמדר מסבירה איך שוברים את זה ואיך ההבדל בין תיאטרון רגיל לחוויה אימרסיבית יכול לשנות את הדרך שבה אנחנו חווים את המציאות. היא נותנת כלים פרקטיים איך ליישם את הגישה הזו בחיים הרגילים ואיך להפוך ארוחת חברים להרפתקה בלתי נשכחת.
הצעד הבא שלי - קורס התפתחות בעבודה
מה קורה כשאדם קריאטיבי שעבד עם מותגים כמו שוקולד פרה או נפתלי בנט מחליט לעזוב הכל בשביל פרויקט שיאגד את מכתבי הנופלים במלחמה? איך בורחים מקלישאות כדי להגיע לאמת? ומה גרם לספר הזה להיות רב-מכר?
שלמה קווס, איש קריאטיב וסטנדאפיסט שעזב קריירה במשרדי הפרסום הגדולים של תל אביב, החליט לאגד את מכתבי הפרידה של נופלי מלחמת חרבות ברזל. הספר שלו "אם אתם קוראים את המילים האלה" הפך לרב-מכר, אבל המסע אליו היה הרבה יותר מורכב ממה שנראה מבחוץ.
דיברנו על להרים פרויקט ענק בלי ניסיון. על איך מתעסקים בנושא כל כך כואב בלי לאבד את זה. אבל דיברנו גם על איך להכניס לזה הומור. ובמיוחד על איך האמת מתחילה שהקלישאות נגמרות.
איך קייטי פרי טסה לחלל בלי אסטרונאוטים מאומנים? איך מעצבים מושבות על מאדים? מה זה בכלל "אדריכלית חלל"? ואיך תא שאסטרונאוטים יכולים לישון בו, הפך למיזם של "מונשוט סקס בחלל" עם מימון פוטנציאלי של 30 מיליון דולר מדורקס?
מיכל זיסו, אדריכלית ארץ וחלל, מובילה תחום חדשני שמשלב עיצוב, חדשנות ועתידנות. כמייסדת theZISO – פלטפורמה להפרעה יצירתית, היא עובדת במפגש בין עולמות שלכאורה לא קשורים, מפיתוח pod שינה לאסטרונאוטים ועד מחקר על מוגבלויות בחלל. מיכל הסבירה למה אסטרונאוט קטוע רגל יכול להיות יותר יעיל מאסטרונאוטית "רגילה", וגם - איך החלל הופך למעבדה ענקית לחיזוי העתיד של כדור הארץ.
מיכל סיפרה לי הרבה רכילות על מה קורה עכשיו בענייני החלל - הממשלתיים אבל בעיקר הפרטיים, ואיך כל זה משפיע עלינו יום יום בלי שאנחנו אפילו שמים לב.
איך מגשימים חלום ילדות לעבוד בדיסני? מה זה "האומץ לבנות כל תפקיד מאפס"? איך מתמודדים כשחלום הילדות נשבר? ומה עומד מאחורי ״להיות אמיצה״ בצורה פרקטית - מהן ההתנהגויות שמאפשרות להיות יותר אמיץ?
בשיחה איתי סיפרה נגה גור-אריה איך הצליחה להגשים את חלום הילדות שלה לעבוד בדיסני, את המשמעות של "תמיד להגיד קודם כל כן, אחר כך להבין מי מה מו" – ועל עוד ארבע פרקטיקות שמאפשרות לה להיות יותר אמיצה ולהשיג את החלומות שלה.
נגה חושפת גם את הצד הקשה יותר – איך התמודדה עם הרגע שבו דיסני, חלום הילדות שלה, הפך לסיוט כשבוטלה המשרה שלה חודשיים אחרי הלידה. היא מדברת על הסיפור המטורף במוזיאון מדאם טוסו בלונדון שבו התקף חרדה הפך אותה לאקטיביסטית. כמי שמרצה קורס על שיווק גלוקאלי בתאגידי ענק, היא מסבירה את ההבדל בעבודה עם מטה עולמי לעומת חברה ישראלית, ואיך מתמודדים עם הבדלי התרבויות האלו. אבל בעיקר, היא נותנת עצות פרקטיות למי שרוצה להיות יותר אמיץ.
יש תקופות, כמו זו הנוכחית - שניה וחצי אחרי המלחמה מול איראן ותוך כדי המלחמה בעזה, שאולי כדאי לשקול לשנות ולו לתקופה קצרה את הדרך בה אנחנו מנהלים את הקריירה שלנו (או חיים את החיים שלנו). העצירה בתקופה האחרונה החזירה אותי לשיחה עם רינת שרצר ולרעיון שלה - "מה קורה אם היינו מתנהגים קצת יותר כמו הביצית?"
מהי תודעת ביצית ואיך אפשר להשתמש בה בחיים שלנו? מהם 4 המחזורים הקיימים בטבע ובמחזור הנשי? למה בפסיביות יש יכולת בחירה? ומתי כדאי לקחת צעד אחורה ולאפשר לדברים להגיע אלינו?
רינת שרצר היא יזמת חברתית, מהנדסת ביוטכנולוגיה, ומעצבת שירות אסטרטגי שהספיקה להיבחר כאחת מ-40 הדוברות המבטיחות של 2020 על פי Real Leaders Magazine, להרצות בשלל האוניברסיטאות הנבחרות בארה״ב, להיות מוזמנת לנאום בפסגת הנשים של האו”ם לקראת יום האישה הבינלאומי, להקים את Of Course Global – חברה לחדשנות חברתית שמנגישה אסטרטגיית עיצוב ועשייה חברתית וסביבתית לארגוני ענק כמו פייזר וממשלת שוויץ – וכעת לנהל את התואר השני בניהול עיצוב וחדשנות בבצלאל.
הזמנתי את רינת שרצר כדי לגלות לנו את הסוד שלה להספיק כל כך הרבה – שהחיים שלנו לא לינאריים (הם יותר מחזוריים ממה שנדמה לנו), שאנחנו לאו דווקא צריכים להיות כל הזמן בעשייה (טוב גם לקחת צעד אחורה ולהתבונן) ושבכלל – יש מקום חשוב גם לזמנים בהם אנחנו קצת יותר כמו הביצית – בקבלה של העליות והמורדות, בהמתנה למתנה, בהבנת הכוח שבבחירה, ובהתבוננות פנימית רגע לפני שאנחנו יוצאים למרוץ נוסף.
הצעד הבא שלי - קורס התפתחות בעבודה
שיעורים קצרצרים למנהלים
מנותני החסות לפרק:
איך אפשר לקרוא אנשים כמו ספר פתוח רק מהמידע שהם חושפים ברשתות החברתיות? מה פוסט בלינקדאין ואפילו רק תמונה חושפים על האישיות שלנו? ואיך מזהים קווים נרקיסיסטיים או פסיכופתיים דרך התנהגות דיגיטלית?
מסתבר שכל פוסט, תמונה, לייק ושיתוף מגלים על האישיות שלנו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. הבחירה במוזיקה, במשרד, ברכב או אפילו התצורה של שולחן העבודה שלנו חושפת צרכים רגשיים עמוקים ותכונות אישיות שאנחנו לא תמיד מודעים אליהן.
ד״ר דר פלג הוא פרופילאי עסקי ופלילי עם תואר דוקטור לפסיכולוגיה חברתית מאוניברסיטת תל אביב ותואר שני במשפטים. הוא שירת כקצין וראש מעבדה במדור לפסיכולוגיה חקירתית במז"פ, והתמחה בפרופילאות פלילית, ראיונות קוגניטיביים ובדיקות פוליגרף. היום, הוא ראש התכנית לפרופילאות עסקית, וחלוץ בתחום האבחון האישיותי מרחוק – יוצר פרופילים מעמיקים על אנשים על בסיס המידע הפומבי שלהם ברשתות חברתיות. התוצר, שנקרא psychological due diligence משמש ארגונים בגיוס, השקעות, ניהול סיכונים ומשא ומתן מותאמים פרסונלית.
בשיחה סיפר לי איך הבין שמנכ״ל פוטנציאלי צריך לידו דמות אם, הסביר את ההבדל בין פרופילאות פלילית לעסקית, ואיך "השילוש האפל באישיות" – נרקיסיזם, מאקיאווליות ופסיכופתיה – מתגלה ברשתות חברתיות.
מנהלים/ות או מכירים כאלו? זה יכול לעזור -
הקלטתי את זה באוקטובר 2023 ועכשיו זה שוב רלוונטי -
שישה פרקים של רבע שעה, שיכולים לעזור לכל מי שצריך לנהל עכשיו. כי למרות שאנחנו בעין הסערה, העסקים שמשלמים לנו משכורות צריכים להמשיך להתנהל. ובתוכם, מנהלות ומנהלים נמצאים בתוך דילמות מסובכות. מתקשים ליצור שקט לעובדים שלהם. וגם לעצמם. אבל אין ברירה. אנחנו לא בטוחים כמה זמן זה יימשך, והכלכלה שלנו צריכה להמשיך להתקיים. יש עסקים חיוניים, ויש חברות הייטק גלובליות, יש כאלו שפשוט לא יכולים לעצור.
נ.ב.מדי פעם תשמעו משהו שהוא פחות רלוונטי כי עברו כמעט שנתיים. אני סומך על המאזינים שיבינו את זה.
שהכל ייגמר לטובה, שהחיילים והחטופים יחזרו בשלום, ונחזור לשגרה במהרה.
איך זה מרגיש להיות בריטי שעלה לישראל שלוש פעמים? מה מייעצים למנכ״לים כשהעולם מסביב בשינוי מתמיד? ואיך מקינזי בעצמה משתנה לאור כניסת ה-AI?
דיוויד צ'ין הוא שותף בכיר במקינזי והשותף-המנהל של מקינזי ישראל. בריטי שעלה לישראל שלוש פעמים, בפעם השלישית בשיא הקורונה כדי להוביל את הסייט הישראלי, לפני כן הוביל את פרקטיקת המגזר הציבורי של מקינזי באירופה, ואת עבודת הייעוץ עם משרדי ביטחון וצבאות ברחבי העולם
בשיחה סיפר על עבודת ייעוץ שנסע בשבילה לבקר צבא בעיראק, על הטיסה להאיטי שלושה ימים אחרי רעידת האדמה הקטסטרופלית, ועל מנכ״לים שצריכים לקבל החלטות באי-ודאות. שמעתי גם את דעתו על מהפכת ה-AI וכמה מהר (או לאט) ארגונים יאמצו אותה.
מנותני החסות לפרק -
אם הזמן/האנרגיה שלכם חשובים לכם - אתם חייבים להקשיב לפרק הזה.
איך נפיק את המירב מהזמן שבו אנחנו ערים? למה היכולת לנתח תהליכים היא כל כך חשובה? מהם הבזבוזים שקיימים בחיינו? ומהם חמשת הדברים שמוסיפים לנו ערך יומיומי ומאפשרים להניע תהליכים של שינוי?
סיון מדליון סיימה את הטכניון בהצטיינות. אחרי 7 שנים בהם שיפרה שיטות ותהליכים ברפאל, ואחרי שהפכה לראשונה לאמא, החליטה להקים עסק. היא מאמינה שכל אחד יכול לנהל ולשפר את התוצאות בכל רובד בחייו בעזרת שיטה סדורה, ממש כמו במפעל. התהליכים שהיא מעבירה מתמקדים בשיטה מרתקת שפיתחה בשם - LeanDividual
(ובשמה העברי - "דרך הערך") המבוססת על רעיון הניהול הרזה (הי יפן!) Lean Management.
כל-כך נהניתי מהשיטה הרזה שלה שהפרק איתה לא נותר רזה וגלש לכמעט שעתיים של שיחה, שיא פופקורן של כל הזמנים.
מנותני החסות לפרק:
האם אפשר ללמוד משהו פרקטי מעולם האמנות שיעזור לנו בעולם העסקי?
מהן המיומנויות של אמנים מהן אנחנו יכולים ללמוד? ולמה אמנות בעצם קשורה למנהיגות?
בעידן שלנו דווקא היכולת ליצור, לחשוב אחרת, ולהתבונן בעולם בעיניים של אמן הופכת להיות קריטית - כי היא עוסקת בדרכי חשיבה והתנהגויות שאפשר ושווה לאמץ גם בעבודה של מי שאינו אמן.
ניר הינדי הוא מרצה בינלאומי מוביל המתמחה ביצירתיות ומנהיגות. הוא מקדם את גישת "אמנות עסקית" (Business Artistry) – תפיסת עולם המשלבת בין אסטרטגיה עסקית לבין חשיבה אמנותית. כמייסד חברת The Artian, הוא משתף פעולה עם חברות גלובליות כמו גוגל, SAP וטיקטוק, ומסייע לגשר בין תחומי הרוח והטכנולוגיה כדי לבנות ארגונים שמצטיינים בביצועים אך גם נשארים אנושיים.
הינדי, מרצה בבית הספר למנהל עסקים IE ומנטור באוניברסיטאות הרווארד ו-MIT, בשיחה הסביר איך כישורים מעולם האמנות הופכים קריטיים בעידן הבינה המלאכותית, ואיך אפשר לפתח את הצד היצירתי כדי להפוך למנהל-אמן. הוא גם ענה על השאלה הקשה – איך מתמודדים עם התנגדות של אנשי עסקים שחושבים שאמנות זה "לא מעשי"?
מהן הטקטיקות הכי בסיסיות בפוליטיקה ארגונית? למה לכולם שווה במינימום להכיר אותן, אם לא להשתמש בהן? איך להגיע לפגישה כשכולם כבר מסכימים איתך? איך יוצרים קשר עם האנשים הנכונים בחברה? ואיך אפשר להפוך את "המשחק הפוליטי" למיומנות שלומדים ומשפרים?
הנושא שכולם חושבים עליו אבל כמעט אף אחד לא מלמד באופן מסודר הוא פוליטיקה ארגונית. לא משנה כמה אתם מקצועיים, חרוצים או מוכשרים – אם אתם לא יודעים לנווט את המים הפוליטיים בארגון, ייתכן שתתקעו. בעוד שיש אינספור קורסים על ניהול תקציב, זמן וצוות, כמעט אין הכשרה מסודרת על איך באמת לקדם אינטרסים בארגון, לבנות קואליציות, או לזהות התנגדויות מוקדמות.
אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים כבר 18 שנה. במסגרת הדוקטורט שלו בקבלת החלטות ושינויי עמדה במחלקה לניהול בבר אילן, הוא לומד ומלמד פוליטיקה ואסטרטגיה ארגונית.
כשארגון ביטחוני גדול פנה אליו, במקום להתחיל ללוות אותם מיד, אור ביקש להיות זבוב על הקיר בישיבות שלהם, במשך שלושה חודשים, כדי ללמוד בעצמו. מה שגילה הפך למתודולוגיה שלמה – יש שיטות, טכניקות ומיומנויות ברורות שאפשר ללמוד, לתרגל ולשפר, גם בזירה ה"אפורה" וה"עמומה" של פוליטיקה ארגונית.
מנותני החסות לפרק:
איך גורמים לסטארטאפ קטן להיראות פי עשרה מגודלו האמיתי? מה ההבדל בין לשחק על בטוח לבין לקחת סיכונים מחושבים? ואיך מגייסים אנשים שאין להם שום ניסיון קודם?
אודי לדרגור, לשעבר ה-CMO של גונג וכיום האוונגליסט הראשי שלה, טוען שלשחק על בטוח היא האסטרטגיה המסוכנת ביותר. בספרו החדש "Courageous Marketing", הוא מציג את תפיסת "השיווק האמיץ" שהפכה את גונג למותג מוביל ואיך גייס את מנהל הסושיאל הראשון של הסטארטאפ ממשאית אוכל פיליפיני!
אודי, שמעולם לא נכנס לתפקיד קיים אלא תמיד יצר את התפקידים שלו מאפס, מסביר את היתרונות והחסרונות בגישה ואיך השיג המלצות לספרו מכותבים מובילים כמו רוברט צ'אלדיני ודניאל פינק.
איך אפשר להפוך כאב אישי למנוע של עשייה משמעותית? מה קורה כשאדם מתעקש לראות מעבר למציאות הקיימת ומדמיין עולם טוב יותר? ומה הקשר בין טכנולוגיה, פילנתרופיה ורפואה?
עידן מגידיש, יזם חברתי סדרתי, הפך את הטרגדיה האישית שלו – מחלת הסרטן של אשתו גל – לשורה של מיזמים פורצי דרך שמשנים את חייהם של אלפי אנשים. הוא מוביל את "צמיחה מתוך משבר", תכנית תמיכה מיוחדת ליזמים המתמודדים עם משברים אישיים, ואת "הגל הירוק" – יוזמה שסייעה לכ-6,000 חולים ומחלימים מסרטן מול מערכת הבריאות.
בשיחה עידן חושף את הרגע שגרם לו להרגיש שהוא צריך לשנות את הדברים בעצמו, את הסיפור המרגש של אביו בטיפולי כימותרפיה, ונותן אינספור דוגמאות למיזמים שנולדו בזכות איכפתיות של אזרח מן השורה.
עידן מסביר איך הוא מצליח לנהל מספר פרויקטים במקביל ובקצב גבוה, מתי לוותר ומה להתעדף. הוא מדבר על הדפוסים המשותפים שזיהה אצל מאות יזמים שצמחו מתוך משבר, ועל הקו האופייני שמחבר בין אנשים שהופכים טראומה למנוע של יזמות וצמיחה.
כמי שעובד בתפר שבין המגזר העסקי, הפילנתרופי והציבורי, עידן מספר על האתגרים בעבודה מול כל מגזר ועל ההזדמנויות הגדולות ששילוב טכנולוגיה בעולמות חברתיים מביא איתו. הוא גם משתף תובנות על הקשר בין חוויית הילדות שלו בגוש קטיף והעקירה משם, לבין עבודתו היום בליווי אנשים שחווים טראומות.
מנותני החסות:
למה אנחנו מרגישים רגשות אמיתיים כלפי מכשירים טכנולוגיים קרים? מה גורם לנו לבחור מותג אחד על פני אחר כשאין הבדל ממשי ביניהם? איך מילה אחת יכולה לשנות את מסלול החיים של אדם? ומהי האסטרטגיה המפתיעה של "חוסר רציונליות"?
בעולם צרכני מוצף, המותגים שמצליחים באמת הם אלה שיוצרים חיבור רגשי עם הקהל שלהם. אבל מה שנראה לנו כבחירה רציונלית, לעתים קרובות מונע על ידי טריגרים רגשיים שקשים לזיהוי – טריגרים שמומחי מיתוג כמו חגי גולדובסקי יודעים לזהות ולנצל.
חגי גולדובסקי, יזם סטארטאפים סדרתי ומומחה למיתוג מבוסס פסיכולוגיה התנהגותית, חושף את המכניקה הסמויה שמאחורי החיבור הרגשי למותגים, ומספר איך דווקא הדברים הקטנים ולא הבומבסטיים, הם אלו שגורמים לנו להיקשר למותג כזה או אחר.
שיעורים קצרצרים למנהלים
איך אדם אחד יכול לשנות את דרך התקשורת של העולם? מה קורה כשכל התעשייה אומרת שהרעיון שלך לא יעבוד? איך מתמודדים עם התנגדות של ענקי התקשורת? ומיהו האיש שקודם המציא בדיקה מהפכנית ל-HIV לפני שהפך את עולם התקשורת על פיה?
טלפון דרך האינטרנט? מובן מאליו, לא? אבל לפני פחות משלושה עשורים, חברות הטלפוניה העולמיות גבו מיליארדים על שיחות בינלאומיות, והטכנולוגיה שתשנה את זה לנצח הייתה עדיין בחיתוליה. שילמנו המון על טלפונים, ובטח לחו״ל.
אילון גנור, רופא במקצועו, יזם ופורץ דרך טכנולוגי, היה מהראשונים שהפכו את האינטרנט לרשת טלפונית עולמית, בלי תלות בתאגידים ובמחירים המופקעים שהם גובים. הוא קידם את טכנולוגיית ה-VoIP (Voice over Internet Protocol) שמאפשרת לנו היום לשוחח חינם עם כל אדם בעולם.
החזון שלו נתקל בספקות ובהתנגדות עזה. התאגידים הגדולים סירבו להאמין שאפשר להעביר קול באיכות טובה דרך האינטרנט, ועשו הכל כדי למנוע מהטכנולוגיה להתפתח. אבל גנור לא ויתר, ושנים לפני סקייפ וזום, הוא כבר הפעיל מערכת שאפשרה שיחות קוליות דרך האינטרנט.
ועוד לפני כן, הוא הוביל פריצת דרך רפואית משמעותית כשהחברה הראשונה שלו פיתחה פפטיד סינתטי לבדיקת HIV – הישג מרשים שמדגיש את היכולת הייחודית שלו לשלב בין עולמות ידע שונים.
אילון גנור מוציא בימים אלה ספר שמספר את הסיפור המטורף של החברה שבנה, ועל המאבק של דוד מול גוליית שהוביל למהפכה בתקשורת העולמית. בשיחה איתו, הוא משתף לא רק את ההיסטוריה המרתקת, אלא גם את דעותיו על ההווה והעתיד של הטכנולוגיה – עולם שמזמן שאלות מסובכות ואתגרים חדשים, ממש כמו אלה שהוא עצמו התמודד איתם.
מנותני החסות לפרק:
איך אנחנו מחליטים מה לקנות בסופּר? מה ההבדל בין נשים לגברים כשזה נוגע ליזמות טכנולוגית? מה הכוח שלנו כצרכנים? ואיך פוסט בפייסבוק הופך לסטארטאפ של 12 מיליון דולר?
גם לכם קורה שאתם יוצאים לסופּר עם רשימת קניות מסודרת ואיכשהו חוזרים הביתה עם הרבה יותר חלב ממה שאתם צריכים? וזה עוד לפני שה-Ai נכנס לנו לעגלה.
אז מסתבר שזה כבר מתחיל לקרות - תכירו את לנור דניאל, מייסדת ומנכ"לית ShopperAI, סטארטאפ מהפכני שמשנה את הדרך בה חנויות מבינות את הלקוחות שלהן, וכל זה קורה איך לא, בעזרת בינה מלאכותית.
הסיפור של לנור מרתק - ילדה מאומצת מברזיל, שהפכה לקצינה ב־8200, בגיל 20 כבר השקיעה בנדל״ן, ובגיל 29 הקימה חברה טכנולוגית שעובדת היום עם פפסיקו, רשתות סופּרמרקטים, וקיבלה השקעה מאמנון שעשוע.
איך שומרים על מותג מצליח במשך 19 שנה? איך נותנים יותר מקום ליצירה בעסק? איך אורזים מותג? ואיך כישלונות עוזרים לצמיחה בעתיד?
בעולם העסקי תמיד פועלים שני קולות - האחד שואף לשמור על הקיים, על מה שכבר עובד. והשני? מסתכל קדימה ורק מחפש איפה אפשר לחדש.
הקולות האלה לא רק קיימים בעסק – הם גם מתקיימים בתוכנו. לירון ששון מכיר את זה מקרוב. הוא יזם ובעלים של שני מותגי מזון מצליחים שנבנו בדמותו - "סילי קיד" ו"מתחת לעץ", וגם שותף בקרן נדל״ן שמונפקת בבורסה הספרדית. ישבנו לדבר על איך מקימים עסקים שנובעים מיצירה ומתשוקה, איך בונים מותגים שמצליחים לאורך שנים, מתי שומרים על הקיים ומתי חושבים על הצעד הבא? גם ברמה העסקית, וגם - האישית.
איך האינטרנט הפך ממקום של נישות למקום הכי מיינסטרים? למה ריכוזיות של כוח מסוכנת לחברה שלנו? איך נראה קמפיין בחירות בארץ? מה הקשר בין תרבות, פוליטיקה, כוח וכסף? איך תפיצו את הרעיונות שלכם?
האינטרנט הגיע עם הבטחה יפה: לתת מקום לנישות, במיוחד מה שלא התאים למדיה הישנה. פתאום כל המידע נהיה זמין לכל, כל אחד יכול להיות גם יוצר תוכן וגם צרכן תוכן, וכולנו היינו אמורים לחיות באושר ועושר עד עצם היום הזה.
אבל בפועל קרה תהליך הפוך? דווקא הרעיונות והתכנים היותר אזוטריים נדחקו הצידה, כי שוב, אינטרסים כלכליים קובעים מה נראה, מה נשמע ומה ייעלם?
האורח שלנו היום, איתמר ויצמן מאמין שזה לא חייב להיות ככה. אז הוא הקים את "רדיקל" הוצאת ספרים ו״בית רדיקל״ - מרכז קהילתי לשינוי חברתי ופוליטי עם השיווק הכי מגניב שראיתי לאחרונה. המרכז מושך אליו אלפי אנשים בכל חודש ומנגיש רעיונות אופטימיים, נגישים ומעניינים, כאלו שאולי לא תשמעו במיינסטרים.
מנותני החסות לפרק:
ביטוח נסיעות לחו"ל הפניקס סמארט
למה סלמנדרות יכולות להצמיח איברים, ואנחנו בני האדם (עדיין) לא? האם בעתיד נוכל לשדרג איברים כמו שמחליפים חלקים ברכב? מה הקשר בין תקשורת בין תאית לבריאות הגוף? והאם נוכל להאריך את החיים שלנו מעל גיל 100?
לישי אתר, יזם ביוטק שהקים כבר 4 חברות, יש חזון שאפתני - להחזיר איברים פגועים לתפקוד. אז הוא הקים את חברת BioChange שמפתחת טכנולוגיה לגידול רקמות ואיברים חדשים. וזה כבר עובד ואפילו בצורה מסחרית (לכלבים) -
זה נשמע כמו מדע בדיוני, אבל אני אוהב להביא לפודקאסט אנשים שמנסים לעשות את הבלתי אפשרי ולהפוך אותו - לאפשרי.
