האם הציונות היא בעצם סוג של זהות יהודית, ולא באמת השארנו את היהדות מאחור, בגולה?
ומה עם החרדים? יכול להיות שגם הם תופעה מודרנית?
בשיחה עם ד״ר תומר פרסיקו ממכון הרטמן שאלנו מהי בעצם זהות יהודית — דת, תרבות, לאום, או אולי משהו אחר לגמרי...
חזרנו לשורשי הוויכוח הזה בראשית הציונות וראינו איך הוא ממשיך גם היום. למשל, תהינו האם כל זה קשור גם לחיפוש אחר האלוהים לאחר השביעי באוקטובר?
שיחה על זיכרון, שייכות, וחיפוש אחר משמעות.
Dr. Tomer Persico
ד״ר תומר פרסיקו הוא עמית מחקר במכון שלום הרטמן. תחומי מחקרו כוללים רוחניות עכשווית ודתות עולם, זהות יהודית מודרנית, וצורות של חילון ודתיות בישראל. הוא שימש כמרצה אורח במשך שלוש שנים במכון למשפט עברי ולימודי ישראל באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ושימש כמנהל האקדמי של ארגון ״קולות״. ספרו האחרון הוא ״אדם בצלם אלוהים - הרעיון ששינה את העולם ואת היהדות״ יצא ב-2021 בהוצאת ידיעות ספרים ולאחרונה גם בהוצאת אוניברסיטת ניו יורק.
״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
#יהדות #היסטוריה #ציונות
מה קורה כשהסיפור הלאומי היהודי פוגש את החלום האמריקאי?
בשיחה עם ד״ר נעם גיל, מחזאי וחוקר ספרות ותרבות אמריקאית, אנחנו מדברים על המקום של הציונות בתרבות האמריקאית: מפול ניומן בסרט ההוליוודי ״אקסודוס״, דרך וודי אלן, ועד למקום של הציונות וישראל בשמאל הליברלי היום, אחרי השביעי באוקטובר.
Dr. Noam Gil
ד״ר נעם גיל הוא מחזאי ותסריטאי ישראלי וחוקר ספרות ותרבות יהודית אמריקאית. הוא מלמד בחוג לאנגלית וללימודים אמריקאיים באוניברסיטת תל אביב. מחזותיו הוצגו בתאטרון תמונע, הבימה ובקרוב גם בבית ליסין. מחזה שכתב "המתנחל", שהוצג בתיאטרון תמונע, במסגרת אנסמבל קבוצת עבודה, זכה בפרס מחזה השנה בטקס פרסי קיפוד הזהב לתיאטרון הפרינג' הישראלי.
האם ביאליק היה באמת משורר גדול ברמה עולמית? מה הפך אותו למשורר הלאומי? ואיך כל זה קשור למפעל התרגום לעברית עליו עמל שנים רבות?
על כל השאלות האלו בשיחה עם פרופסור רוברט אלטר מאוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, אחד מגדולי חוקרי הספרות העברית, ומתרגם גדול בעצמו - הוא תרגם את התנ״ך כולו לאנגלית (תנ״ך אלטר...)!!
Professor Robert Alter
רוברט אלטר הוא פרופסור אמריטוס לספרות עברית ולספרות השוואתית באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם לימד מאז 1967. הוא חבר באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ובאגודה הפילוסופית האמריקאית, ובמועצת החוקרים של ספריית הקונגרס האמריקאי, וכיהן כנשיא אגודת חוקרי הספרות והמבקרים האמריקאית.אלטר היה עמית קרן גוגנהיים פעמיים, עמית בכיר בקרן הלאומית למדעי הרוח (NEH), עמית במכון ללימודים מתקדמים בירושלים, ועמית "אולד דומיניון" באוניברסיטת פרינסטון. כמו כן הוא בעל דוקטורט לשם כבוד באוניברסיטה העברית.
אלטר חיבר עשרות ספרים על הספרות האירופית, הספרות האמריקאית המודרנית והספרות העברית החדשה, ונודע במיוחד בזכות מחקריו ותרגומיו הספרותיים של התנ״ך – כולל תרגום מלא של התנ״ך לעברית מודרנית עם פירוש מקיף. כתביו, שתורגמו לשפות רבות, עיצבו את האופן שבו קוראים את התנ״ך ואת מקומו בספרות ובתרבות המערבית.
״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
#יהדות #היסטוריה #ציונות #ביאליק #ספרות עברית
שיחה קצת שונה לימים שבין יום כיפור לחג מתן תורה עם מעוז כהנא מאוניברסיטת תל אביב על העליות החסידיות לארץ ישראל ומה שאפשר ללמוד מהן על החוויה הזו: ״עלייה״.
ובסוף אנחנו מדברים על החברה החרדית/חסידית בישראל היום. לא במסגרת השאלה החשובה מאוד של כן או לא גיוס חרדים, אלא איך החסידים מרגישים שייכים, או לא, למדינת ישראל, ואיך כל זה קשור לשואה.
Professor Maoz Kahana
מעוז כהנא הוא פרופסור חבר וראש החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. תחומי מחקרו מתמקדים בחקר הספרות הרבנית ותרבות ההלכה בעת החדשה המוקדמת. הוא חוקר חסידות, קבלה, שבתאות, וגם מדע ודפוס וכתבי יד. ספרו האחרון, ״תרנגולת בלי לב - דת ומדע בכתיבה הרבנית במאה השמונה עשרה״, הוא רב מכר שיצא בהוצאת מוסד ביאליק בשנת 2021
״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
#יהדות #היסטוריה #ישראל #ציונות #חסידות
למה ייבשו את הביצות? ולמה נטעו פה יערות? ואיך כל זה קשור לטבע באירופה ולחוות הבודדים שבנגב?
על כל זה בשיחה מרתקת על המקום של הטבע בפרויקט הציוני עם ד״ר מירי לביא נאמן ממכון הערבה.
Dr. Miri Lavi-Neemanד״ר מירי לביא נאמן מלמדת קורסים בתחום האקולוגי הפוליטית של המזרח התיכון ושל שינויי אקלים במכון הערבה ובתכנית הבינלאומית לתואר שני בהיבטי חברה ומדיניות של לימודי אקלים באוניברסיטת תל אביב. לד"ר לביא נאמן דוקטורט מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת קליפורניה ברקלי ופוסט דוקטורט מבית הספר למשפטים בברקלי. טרם חזרתה לישראל היא שמשה כמנהלת המחקר של המרכז לכלכלה חברה ומשפט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. תחומי העניין שלה הם בתחום התיאוריה הביקורתית והאפיסטמולוגיה של לימודי פיתוח ושימור
מה זה בעצם תיאטרון ציוני?בפרק הפעם אנחנו חוזרים לימים שבהם גם התיאטרון "עשה עלייה". הבימה – התיאטרון הלאומי של ישראל – התחיל בכלל במוסקבה, הציג מחזות שלא עסקו בציונות או בארץ ישראל, ורק מאוחר יותר הגיע לכאן.
אז איך תיאטרון שנולד מתוך אוונגרד, מרד במוסכמות ואמנות מודרנית הפך לחלק מהפרויקט הציוני?על זה, ועל הדמויות והשאלות שעמדו מאחורי הקלעים, אני משוחח עם ד״ר שלי זר-ציון מאוניברסיטת חיפה.
Dr. Shelly Zer-Zion, University of Haifa
ד״ר שלי זר-ציון היא בעלת תואר שלישי בלימודי תיאטרון מן האוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיהדוקטורט שימשה כעמיתת מחקר במרכז ע"ש פרנץ רוזנצוייג לחקר תרבות וספרות יהודית גרמנית, וזכתה במלגות הצטיינות שונות, וביניהן מלגת דן דוד. עם סיום הדוקטורט זכתה ד"ר זר-ציון במלגת קרן החינוך אמריקה ישראל (פולברייט) להשתלמות בתר דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק, ולאחר מכן שהתה כעמיתת מחקר באוניברסיטה של קליפורניה בסנטה קרוז. מחקרה של ד"ר זר-ציון מתמקד בתיאטרון המודרניסטי באירופה ובארץ ישראל במאות התשע עשרה והעשרים.
ספרה "'הבימה' בברלין – מיסודו של תיאטרון ציוני" ראה אור בהוצאת מאגנס
״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
#ציונות #היסטוריה #תיאטרון
השיחה השבוע עם פרופ’ דימיטרי שומסקי (האוניברסיטה העברית) היא על אחד הנושאים הבוערים בהיסטוריה – ובהווה – של הציונות: מדינת הלאום.
האם הציונות באמת דמיינה את עצמה מראש כפרויקט של מדינת לאום במודל האירופי, או שהתמונה מורכבת הרבה יותר?
והאם חוק הלאום מבטא נכון או מעוות את האידיאלים של הרצל, ז'בוטינסקי ובן גוריון?
Prof. Dmitry Shumsky
דימיטרי שומסקי הוא היסטוריון ופובליציסט, פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים. ומנהל מרכז צ'ריק לתולדות הציונות, היישוב ומדינת ישראל באוניברסיטה העברית.
נושאי המחקר שלו כוללים את תולדות הציונות, היישוב והחברה בישראל, הלאומיות המודרנית ויהודי מזרח ומרכז אירופה. ספרו האחרון,
Beyond the Nation-State: The Zionist Political Imagination from Pinsker to Ben-Gurion
הופיע ב-2018 בהוצאת אוניברסיטת ייל, ומאז זכה בציון לשבח מטעם פרס יונתן שפירא של האגודה ללימודי ישראל לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל לשנת 2019
״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
#ציונות #היסטוריה #יהדות
פרק ראשון לעונה 2!
ובשיחה הפעם - זאב ז'בוטינסקי, אבי הציונות הרוויזיונסטית, סופר, מתרגם, וכנראה אחד מהאנשים שעדיין משפיעים בצורה עמוקה על המציאות הפוליטית בישראל.
והשיחה עם חבר הכנסת, השר וסגן ראש הממשלה לשעבר דן מרידור - מי שגילם ומגלם במידה רבה את הערכים של ז'בוטינסקי בחייו הציבוריים
Dan Meridor
דן מרידור הוא פוליטיקאי ואיש ציבור ישראלי. כיהן כחבר כנסת ושר בממשלות ישראל מטעם סיעות הליכוד ומפלגת המרכז. מרידור, בנו של מנהיג אצ"ל אליהו מרידור, איש ליכוד, היה מזכיר הממשלה תחת ראשי הממשלות מנחם בגין ויצחק שמיר, לאחר מכן כיהן בתור שר המשפטים, שר האוצר, השר לענייני מודיעין וסגן ראש הממשלה. בתפקידו כשר המשפטים קידם את חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
#ציונות #היסטוריה #יהדות
Bonus episode in English. Season 2 launches in a few weeks!
In this bonus episode, we turn away from geography,politics, or history, and ask instead: what is the deeper meaning of the Land of Israel? Why couldn’t Zionism be realized in Uganda, but only here? To explore these questions, I speak with Elliot Wolfson, one of the foremost scholars of Kabbalah. Together, we discuss zimzum (divine contraction), the breaking of the vessels, and the mystical, even messianic, significance of the land—both in Jewish tradition and in messianic strands of religious Zionism today.
Professor Elliot Wolfson, UC Santa Barbara
Elliot R. Wolfson is a world renowned scholar of Jewish studies, comparative mysticism, and the philosophy of religion.
Wolfson is a Professor Emeritus (previously the Marsha andJay Glazer Endowed Chair in Jewish Studies) at the University of California, Santa Barbara. He was also the Abraham Lieberman Professor of Hebrew and Judaic studies at New York University (1987–2014).
Wolfson wrote many books and won many awards, including two National Jewish Book Awards in the Scholarship category. He is a fellow of the American Academy of Arts and Sciences, the American Academy of Jewish Research, and theAmerican Society for the Study of Religion.
Wolfson has also published three volumes of poetry(drawn from the collection of poems he has amassed for decades called Preparations for Death) and he has had a gallery show of his paintings. He has served as the editor of the Journal of Jewish Thought and Philosophy since its inception in 1992, and has also served on various editorial boards for book series and journals.
Find us on Facebook
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
Last episode of the first season. We’ll be back just before Rosh Hashana.
Special episode in English, marking 121 Years Since Herzl's Death
Before he became the visionary leader of modern Zionism, Theodor Herzl probably suffered what might have been a nervous breakdown. So how did this troubled playwright and journalist transform into a political prophet?
In this week's episode, I speak with historian Derek Penslar (Harvard University) about Herzl's inner world, the fine line between genius and madness, and why understanding Herzl's psychological state might change the way we view the origins of Zionism.
Professor Derek Penslar, Harvard University
Derek Penslar is the William Lee Frost Professor ofJewish History and directs Harvard’s Center for Jewish Studies. Penslar is a resident faculty member at the Minda de Gunzburg Center for European Studies (CES) and is also affiliated with Harvard’s Center for Middle Eastern Studies. Before coming to Harvard, Pensla taught at Indiana University Bloomington, the University of Toronto, and the University of Oxford, where he was the inaugural holder of the Stanley Lewis Chair in Israel Studies. He has taught as a visiting professor at ColumbiaUniversity, Ludwig Maximilian University of Munich, and the École des hautes études en sciences sociales (EHESS). He has held research fellowships in Germany, Israel, the United Kingdom, and the United States. Penslar is a fellow of the Royal Society of Canada and the American Academy for Jewish Research and is an honorary fellow of St. Anne’s College, University of Oxford.
Among his many books: Zionism and Technocracy: TheEngineering of the Jewish Settlement in Palestine 19870-1918 (Cambridge UP, 1991), Jews and the Military: A History (Princeton UP, 2013), Theodor Herzl: The Charismatic Leader (Yale UP, 2020), and Zionism: An Emotional State (RutgersUP, 2023).
Find us on Facebook
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
הפרק הלפני אחרון לעונה הראשונה, ואנחנו כבר עובדים על השניה
בפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו חוזרים אל קהילה שנשכחה מהנרטיב הציוני: יהודי המזרח שחיו בארץ ישראל לפני קום המדינה. הם לא "עלו לארץ" — הם כבר היו כאן. דיברו ערבית, חיו בערים המעורבות, ראו בעצמם בני המקום.
אז איך קיבלה אותם התנועה הציונית כשבאה "להקים בית יהודי"? מה הם חשבו על הציונים שהגיעו מאירופה, ואיך נוצר המתח בין זהות מקומית־מזרחית לבין הזהות העברית־אירופית שביקשה לעצב את האומה? ואיך כל זה השפיע על קליטת העלייה מארצות ערב שנים אחר כך?
על כל זה בשיחה עם ד״ר יובל עברי מאוניברסיטת ברנדייס - שיחה על זיכרון, שפה, בית, ועל יהודים ששום מטוס או ספינה הביאו אותם הנה
Dr. Yuval Evri
ד״ר יובל עברי הוא מחזיק הקתדרה ללימודי יהדות עות'מאנית, מזרחית וספרדית באוניברסיטת ברנדייס. הוא היסטוריון תרבות המתמחה בהיסטוריה ובתרבות של יהודים ספרדים ויהודים־ערבים בעת החדשה, ומתמקד במיוחד בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה־20.
ספרו הנוכחי עוסק בתהליך ההמצאה של "המזרחים"/"הספרדים" כמתווכים ו"מגשרים תרבותיים" על קו התפר שבין יהודים לערבים, ובין עברית לערבית — ובוחן כיצד העמדה החמקמקה הזו שימשה גם כבסיס להתנגדות לכוחות הלאומיים והמונולינגואליים הדומיננטיים.
ספרו האחרון, "השיבה לאנדלוס: מחלוקות על תרבות וזהות יהודית-ספרדית בין ערביות לעבריות", ראה אור בהוצאת מאגנס בשנת 2020. הגרסה האנגלית לספר עתידה לראות אור בהוצאת אוניברסיטת אינדיאנה בשנת 2026.
״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
בפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו מדברים על אחד העם — ההוגה שביקש לבנות את הציונות לא דרך צבא ומדינה, אלא דרך תרבות עברית חיה.
הוא חלם על מרכז רוחני בארץ ישראל שיאחד את העם היהודי דרך שפה, ספרות, מוסר וזהות.
ציונות, בעיניו, הייתה בראש ובראשונה פרויקט של תיקון פנימי — לא רק פתרון חיצוני לבעיה פוליטית.
על החזון הזה, ועל מקומו היום, אני משוחח עם ד״ר רות קלדרון, יוזמת ומייסדת "עלמא – בית לתרבות עברית", שפועל ברוח אחד העם וביאליק.
Dr. Ruth Calderon
ד״ר רות קלדרון היא אשת חינוך וח״כ לשעבר במפלגת יש עתיד. בעלת דוקטורט מן החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. בוגרת המחזור הראשון של בית ספר מנדל למנהיגות חינוכית. ב1989 יסדה במשותף עם מוטי בר-אור את בית מדרש 'אלול', ב1996 הקימה וניהלה את 'עלמא, בית לתרבות עברית' . יצרה והגישה את תכנית 'החדר' (שידורי קשת) בה נידונו טקסטים מן הקאנון העברי יהודי על ידי דמויות מרכזיות מן התרבות הישראלית. עמדה בראש אגף תרבות וחינוך בספרייה הלאומית. בין ספריה: ״השוק הבית הלב״ (כתר, 2000) ו״אלפא ביתא תלמודי״ (ידיעות אחרונות, 2014). על פועלה זכתה לפרס אבי חי בחינוך יהודי, פרס רוטנברג לחינוך יהודי ולתוארי דוקטור לשם כבוד מ-JTS, ברנדייס, Hebrew College ו-RRC וספארטוס. אשת סגל במכון 'מנדל' למנהיגות.
שיחה על השוליים היהודיים שהפכו לצללים הארוכים של הפוליטיקה בישראל.
בישראל כהנא הוא קול של ימין קיצוני דתי וגזעני. אבל כהנא התחיל בכלל במקום אחר: ברחובות ברוקלין.
בשיחה עם שאול מגיד מאוניברסיטת הרווארד, כהנא הוא לא איש ימין "ישראלי", אלא יהודי אמריקאי שהושפע עמוקות מהפנתרים השחורים, מהרטוריקה האלימה של התקופה, ומהמאבק הבין-גזעי בארה״ב.
כהנא שאב רעיונות של לאומנות ומיליטנטיות עירונית — ותרגם אותם לשפה יהודית-דתית-ציונית, שהדהדה הרבה מעבר לברוקלין.
Professor Shaul Magid, Harvard University
שאול מגיד הוא רב ופרופסור ליהדות מודרנית באוניברסיטת הרווארד. פרופ' מגיד חי ולמד במשך עשור בישיבות שונות בישראל, שם גם הוסמך לרבנות בשנת 1984. לאחר מכן השלים תואר שני במחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, ודוקטורט בלימודי המזרח הקרוב והיהדות באוניברסיטת ברנדייס.
מחקריו פורצים גבולות של זמן ותחום, וכוללים עיסוק בקבלה מיסטית במאה ה־16, בחסידות ובזיקותיה הנסתרות לנצרות, כמו גם ביהדות אמריקאית עכשווית, זהות יהודית, גזע ותיאוריה ביקורתית.
מגיד הוא מחברם של שמונה ספרים ויותר מ־75 מאמרים אקדמיים, לצד מעל 150 מסות ומאמרי דעה על ממדיה התרבותיים, הפוליטיים והרוחניים של החיים היהודיים המודרניים. כתיבתו תרמה תרומה משמעותית לשיח הרחב על דת, תרבות, צדק וחברה.
בין ספריו האחרונים:
״מאיר כהנא: חייו הציבוריים והגותו הפוליטית של מהפכן יהודי אמריקאי״ (הוצאת אוניברסיטת פריסנסטון), ו״הכרח הגלות״ (הוצאת עין).
״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
בפרק על הציונות ברוסיה, שיחה עם ד״ר אלכס ולדמן מאוניברסיטת תל אביב על המקום שבו נולדה הציונות. לא כמדיניות של הרצל, אלא כתנועה רחבה של צעירים שחלמו, כתבו, נאבקו — לא רק על עלייה לארץ ישראל, אלא גם על ארגון החיים היהודיים בגולה עצמה.
זו ציונות שהתחרתה חזיתית במרקסיזם על נשמת העם.
וגם, איך קרה שאף יהודי לא ידע רוסית לפני 300 שנה — ובתחילת המאה ה־20, רוסיה הייתה המרכז היהודי הגדול בעולם?
Dr. Alex Valdman
ד"ר אלכס ולדמן הוא חוקר במרכז לחקר התפוצות באוניברסיטת תל-אביב ומלמד בתוכנית הבינלאומית לתואר ראשון באוניברסיטה זו. במקביל הוא משמש כראש ההתמחות בהיסטוריה בתוכנית "שבילים" במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר-שבע. מחקריו עוסקים בהיסטוריה של מזרח אירופה בעת החדשה ובתולדותיהם של היהודים דוברי הרוסית, בדגש על שאלות של חינוך, ניעות חברתית וזהות. את עבודת הדוקטורט שלו כתב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ושימש עמית מחקר באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת פנסילבניה שבפילדלפיה. ד"ר אלכס ולדמן הוא זוכה פרס שזר לחקר תולדות ישראל לִשנת תשפ"ג, על ספרו: "הגימנזיסטים: חינוך, אקטיביזם וּמקורות האינטליגנציה היהודית באימפריה הרוסית".
מאז 1948, השאלה 'מי אזרח.ית' נותרה פתוחה.
חשבתי הרבה אם להעלות פרק השבוע, יומיים אחרי תחילת הלחימה עם איראן. בהתחלה חשבתי להעלות פרק שעוסק במקום רחוק, אולי כדי שנוכל לחשוב על משהו אחר, אבל בדיוק סיימתי לערוך את השיחה עם פרופסור אורית רוזין מאוניברסיטת תל אביב על השנים הראשונות במדינת ישראל, והבנתי שזה הפרק הנכון לרגע הזה.
אנחנו מדברים על דברים לא פשוטים. על הסכנה שחשו בשנים הראשונות, על הפחד, וגם על הדרישה מעולי המזרח להפוך לישראלים ולשכוח את המסורת שאיתה באו.
אבל אולי הכי חשוב, ממש בסוף, דברנו קצת גם על הרגע שהכל מתחבר. על הרגע שהמדינה הזו הופכת לבית.
לי זה עזר.
האזנה נעימה ושנדע ימים טובים
Professor Orit Rozin, Tel Aviv University
אורית רוזין היא פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר שלה הם היסטוריה חברתית ותרבותית של החברה ישראלית בשנות החמישים והשישים (של המאה ה-20), היסטוריה של רגשות, מדיניות כלכלית, זכויות ילדים, הקשר בין האזרח למדינה, הבית הישראלי, וזכויות אדם וזהות לאומית.
בין ספריה: ״חובת האהבה הקשה, יחיד וקולקטיב בישראל בשנות החמישים״ (עם עובד, 2008), ״בית לכל היהודים: אזרחות, זכויות, וזהות לאומית במדינה הישראלית החדשה״ (ברנדייס, 2016), ו״רגשות של קונפליקט, ישראל 1949-1967״ (אוקספורד, 2024)
״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
מה זה לקרוא ספרות עברית?
בפרק הזה של ציונות באי נחת אנחנו מדברים על הספרות העברית — לא רק דרך דמויות כמו ברנר וביאליק, אלא כמפעל תרבותי רחב שהפך למעבדה לחשוב ולספר את הציונות.
איך ספרות יכולה לדמיין אומה יהודית? באיזה אופן היא עיצבה את גבולות הזהות, המקום, והשפה?
וכיצד הפכה הציונות למרחב ספרותי ממנו כמעט ואי אפשר לצאת?
על כל זה, בשיחה עם ד״ר יעל סגלוביץ מאוניברסיטת בן גוריון
Yael Segalovitz, Ben-Gurion University of the Negev
יעל סגלוביץ היא חוקרת ספרות ומתרגמת, מרצה בכירה במחלקה לספרויות זרות ובלשנות באוניברסיטת בן-גוריון, וכיום מרצה אורחת באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, במחלקה לספרות השוואתית ובמרכז ללימודי יהדות. מחקרה עוסק במודרניזם אמריקאי, ברזילאי ועברי, ומתמקד בשאלות של קריאה, קשב, שעמום ושינה. ספרה How Close Reading Made Us (הוצאת סוני, 2024) מתחקה אחר הסירקולציה הבינלאומית של פרקטיקות קריאה והאופן שבו הן חיברו בין השדה הספרותי בארה״ב, בברזיל ובישראל במהלך המאה העשרים. סגלוביץ גם מתרגמת בין עברית, פורטוגזית ואנגלית—בין היתר את דרך הייסורים של הגוף מאת קלאריס ליספקטור (מפורטוגזית לעברית) ואת אביבה־לא מאת שמעון אדף (מעברית לאנגלית). היא מנחה את הפודקאסט Psychoanaliterature, העוסק בקשרים בין פסיכואנליזה וספרות, וכולל ראיונות עם חוקרות וסופרות כמו ג'ודית באטלר, מגי נלסון וג'יין גאלופ. בימים אלו היא שוקדת על שני פרויקטים חדשים: היסטוריה אינטלקטואלית-ספרותית של הפסיכואנליזה בספרות האמריקאית העכשווית, והיסטוריה של השינה בספרות העברית המודרנית.
״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
שבתאי צבי ורעיון המשיחיות
שבתאי צבי היה משיח שקר מהמאה ה־17, וכמעט נשכח מהזיכרון הישראלי. אבל ההשפעה שלו על העולם היהודי הייתה דרמטית — ויש מי שראו בו אפילו מבשר מוקדם של הציונות.
מה גרם למאות אלפי יהודים ללכת אחריו?איך קרסה התקווה — ומה נותר אחריה?
ואיך זה עוזר לנו לחשוב על מופעים עכשוויים של משיחיות קיצונית בחברה הישראלית?
על כל זה — בשיחה עם פרופ' רחל אליאור, חוקרת קבלה ומשיחיות, מהאוניברסיטה העברית.
השיחה מוקדשת למשה רחמני ז״ל
Professor Rachel Elior, Hebrew University
רחל אליאור היא חוקרת קבלה ישראלת, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית. פרופסור אליאור כיהנה כראש החוג למחשבת ישראל ושימשה שנים אחדות יועצת נשיא האוניברסיטה העברית לענייני מעמד האישה, ומכהנת כעמיתת מחקר בכירה במכון ון ליר בירושלים. היא לימדה באוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת שיקגו, באוניברסיטת טוקיו, ועוד. היא עורכת כתב העת "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל", וזכתה בפרס גרשם שלום לחקר הקבלה מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשנת 2006. בין ספריה האחרונים: ״ישראל בעל שם טוב ובני דורו – מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים, א-ב״ הוצאת כרמל, 2014, ו״סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבּוּרוּת, על השעבוד ועל החירות״, הוצאת כרמל, 2018.
״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
השבוע ב״ציונות באי נחת״ — מדברים על אנטישמיות.
הציונות נולדה לא רק מתוך חלום, אלא גם מתוך איום. מתוך הפחד, השנאה, והאנטישמיות.ֿ אבל מה זו בכלל אנטישמיות? ואיך נראתה לפני מאה שנה — כשעוד לא הייתה מדינת ישראל.
בפרק החדש אנחנו חוזרים אל הרגעים שבהם האנטישמיות הפכה לדלק של התודעה הציונית. מה בדיוק הרגישו אז? מה הבינו?
על כל זה ועוד נדבר עם פרופסור סקוט אורי מהחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב.
Professor Scott Ury, Tel Aviv University
סקוט אורי הוא פרופסור חבר בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, ראש מכון אווה ומארק בזן לחקר התודעה ההיסטורית ועורך בכיר של כתב העתHistory & Memory , ולשעבר ראש מכון סטפן רוט לחקר אנטישמיות וגזענות בת זמננו. מחקרו עוסק בהיסטוריה של יהדות מזרח אירופה בעת החדשה, בעיקר בפולין, תוך התמקדות בשאלות חברתיות ופוליטיות כמו עיור, לאומיות, הגירה, אנטישמיות וזיכרון. ספרו Barricades and Banners שיצא בהוצאת סטנפורד זכה בפרס זלניק מטעם ASEEES. הוא ערך במשותף מספר קובצי מחקר, ובהם אנטישמיות ופוליטיקה של היסטוריה (הוצאת ברנדייס, 2024; מרכז שזר, 2020) מושגי יסוד בחקר האנטישמיות (פאלגרייב, 2021) וקוסמופוליטיות, לאומיות ויהודים במזרח מרכז אירופה (ראוטלדג', 2014). אורי השלים את לימודיו באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובאוניברסיטה העברית בירושלים, והיה חוקר אורח באוניברסיטאות פנסילבניה, טורונטו, ורשה, ויסקונסין–מדיסון והרווארד.
״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
הפעם ב״ציונות באי נחת״ נדבר על חילוניות. חילוניות מרגישה לרובנו טבעית וברורה, אבל זו הרי המצאה של 200-300 שנה. וחשוב יותר, זו המצאה שבלעדיה התנועה הציונית בכלל לא אפשרית. כי התנועה הציונית היא לא סתם תנועה או אידיאולוגיה פוליטית יהודית. הציונות היא תנועה לאומית - מודרנית - וחילונית. היא מתחילה, בראש ובראשונה, כמרד. מרד באורח החיים בגלות, וגם מרד בדת היהודית. והציונים הם, לפחות בחלקם, אלו שהשאירו מאחור את הבית, את המסורת, ואת הדת.
אז מהי החילוניות? מתי התחילה ואיך נראתה? והאם היא דומה, או אולי שונה, מאיך שאנחנו מבינים את החילוניות היום בישראל?
על הנושאים האלה אדבר עם שמואל פיינר, פרופסור אמריטוס להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן.
Professor Shmuel Feiner, Bar-Ilan University
שמואל פיינר הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, יושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. פיינר הוא חבר במועצה הציבורית של הספרייה הלאומית ובמועצה הציבורית של מרכז זלמן שזר ועמד בראש מכון ליאו בק ירושלים לחקר יהודי גרמניה (2007–2019). הוא כתב וערך ספרים רבים. ספרו האחרון, לתולדות החילון היהודי, יצא בהוצאת בלימה בשנת 2024.
״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
This week, the conversation is in English and features Martin Jay, a leading authority on modern European intellectual history. We discuss the place of Zionism within the Frankfurt School, and in the second part, explore how some figures in the New Left maintained a relatively positive view of Israel well into the 1970s. It was especially fascinating to learn that Herbert Marcuse—one of the most prominent voices of the NewLeft—visited Israel in 1971, met with Moshe Dayan, and expressed support for the existence of the State of Israel and its right to defend itself. The conversation also touches on the thought of Walter Benjamin, Theodor Adorno, Max Horkheimer, and Leo Löwenthal.
Martin Jay is the Ehrman Professor of European History Emeritus at the University of California, Berkeley, and is widely recognized as one of the foremost intellectual historians of modernEurope. Over the past five decades, Professor Jay has profoundly shaped the field through his scholarship on the Frankfurt School, critical theory,Marxism, socialism, cultural criticism, and the evolving landscape of visual culture. His landmark book The Dialectical Imagination (1973) remains a foundational study of the Frankfurt School and its enduring legacy. His more recent books include Immanent Critiques: The Frankfurt School under Pressure (2023) and Magical Nominalism: The Historical Event, Aesthetic Reenchantment, and the Photograph (2025).
Find us on Facebook
https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566
