מאז 1948, השאלה 'מי אזרח.ית' נותרה פתוחה.

חשבתי הרבה אם להעלות פרק השבוע, יומיים אחרי תחילת הלחימה עם איראן. בהתחלה חשבתי להעלות פרק שעוסק במקום רחוק, אולי כדי שנוכל לחשוב על משהו אחר, אבל בדיוק סיימתי לערוך את השיחה עם פרופסור אורית רוזין מאוניברסיטת תל אביב על השנים הראשונות במדינת ישראל, והבנתי שזה הפרק הנכון לרגע הזה.

אנחנו מדברים על דברים לא פשוטים. על הסכנה שחשו בשנים הראשונות, על הפחד, וגם על הדרישה מעולי המזרח להפוך לישראלים ולשכוח את המסורת שאיתה באו.

אבל אולי הכי חשוב, ממש בסוף, דברנו קצת גם על הרגע שהכל מתחבר. על הרגע שהמדינה הזו הופכת לבית.

לי זה עזר.

האזנה נעימה ושנדע ימים טובים

Professor Orit Rozin, Tel Aviv University

אורית רוזין היא פרופסור להיסטוריה יהודית באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר שלה הם היסטוריה חברתית ותרבותית של החברה ישראלית בשנות החמישים והשישים (של המאה ה-20), היסטוריה של רגשות, מדיניות כלכלית, זכויות ילדים, הקשר בין האזרח למדינה, הבית הישראלי, וזכויות אדם וזהות לאומית.

בין ספריה: ״חובת האהבה הקשה, יחיד וקולקטיב בישראל בשנות החמישים״ (עם עובד, 2008), ״בית לכל היהודים: אזרחות, זכויות, וזהות לאומית במדינה הישראלית החדשה״ (ברנדייס, 2016), ו״רגשות של קונפליקט, ישראל 1949-1967״ (אוקספורד, 2024)

״ציונות באי נחת״ גם בפייסבוק:

https://www.facebook.com/profile.php?id=61573777389566