למה תלמידים מסוימים נמצאים בסיכון מוגבר לחוסר מוטיבציה? ואיך זה קשור לזהות האתנית או התרבותית שלהם? איך אנחנו יכולים להילחם ב"איום הסטריאוטיפ" שגורם לחלק מהתלמידים שלנו להרגיש שהם לא שייכים ולהאמין שהם לא מסוגלים להצליח? בפרק הזה נדבר על כמה מחקרים מרתקים שניסו לענות על השאלות האלה, ונציע דרכים לתרגם את המסקנות שלהם לעבודה היומיומית שלנו בכיתה. בקרו באתר

האם התלמידים שרודפים אחרינו כדי שנעלה להם שתי נקודות במבחן הם בעלי מוטיבציה בריאה? אילו סוגים שונים של מטרות עומדים מאחורי הלמידה של התלמידות והתלמידים שלנו? אילו סוגים ראוי שנטפח? ואיך אנחנו יכולים לעשות את זה? בפרק הזה נדבר על סוגים שונים של מטרות, לפי תאוריית מטרות ההישג, ונציע דרכים לטיפוח המטרות שיעודדו את התלמידים שלנו ללמידה. בקרו באתר

איך האופן שבו תלמידים מסבירים את ההצלחות והכישלונות שלהם משפיע על סיכויי ההצלחה שלהם בעתיד? תאוריית הייחוס טוענת שלסיבות שלהן התלמידים מייחסים הצלחות וכישלונות יש השפעה אדירה. אז איך אנחנו יכולים להשפיע על התפיסות האלה, כדי לגרום לתלמידים להאמין שהם יכולים להצליח? בקרו באתר

האם תחרותיות היא יצר מזיק שאנחנו רוצים לדכא בכיתה? או שאולי זו דרך מוכחת להגביר מוטיבציה בקרב תלמידים? האם עדיף לטפח שיתוף פעולה על פני תחרות או שאולי אפשר לשלב ביניהם? בפרק הזה ניגע בעקרונות המרכזיים לקיום תחרות בכיתה, בניסיון לנצל את כל היתרונות שיש בה, אבל גם למזער את הנזקים. בקרו באתר

כולנו שמענו בשנים האחרונות את המושג "למידה מבוססת פרוייקטים". הדגם הזה של למידה נחקר כבר עשרות שנים, והדעות לגביו רחוקות מלהיות חד-משמעיות. בפרק הזה נמשיך את הפרק הקודם, והפעם נצלול לדגמים ספציפיים של למידה קבוצתית. מלבד למידה מבוססת פרוייקטים, נדבר גם על שיטת גי'גסו ועל שיטת הצוותים כדגמים של למידה קבוצתית. האם למידה מבוססת פרוייקטים באמת עובדת או שזה סתם מותג? על מה צריך להקפיד כדי שתצליח? ואילו דגמים אחרים כדאי לנו לנסות בכיתה? בקרו באתר

בפרק הקודם הבנו שחיבור וקשר אנושי הם תנאי ליצירת מוטיבציה פנימית. אבל איך אנחנו יכולים להקדיש זמן ליצירת אינטראקציות בינאישיות כשאנחנו צריכים להספיק את החומר? אם נהפוך את הלמידה לחוויה קבוצתית, נוכל להשיג שתי ציפורים במכה אחת, אבל למידה קבוצתית היא אתגר לא פשוט עבורנו כמורים. מהם הקשיים ואיך אנחנו יכולים להתגבר עליהם? על מה אנחנו צריכים להקפיד כדי שהלמידה הקבוצתית תצליח? https://etaiha9.wixsite.com/balilmod

 אחת התאוריות הרחבות והמפורסמות ביותר בתחום המוטיבציה היא תאוריית ההכוונה העצמית. אחד מהרעיונות המרכזיים בתאוריה הזו הוא שיש לכל בני האדם, בכל הקשר ובכל תרבות, שלושה צרכים אנושיים בסיסיים. כאשר שלושתם נענים, מתעוררת בנו מוטיבציה פנימית. בפרק הזה ננסה לפרק יחד את התאוריה הגדולה הזו למשמעויות הפרקטיות עבורנו כמורות ומורים. מהם שלושת הצרכים של התלמידים שלנו, שצריכים להיענות כדי שתהיה להם מוטיבציה פנימית ללמידה? ואיך אנחנו יכולים לענות עליהם בכיתה?

שינון הוא מהמילים המושמצות ביותר בשדה החינוך כיום. רבים טוענים שזכירת עובדות היא ההיפך מלמידה משמעותית. הפרק הזה לא בא לעודד להגדיל את היקף השינון בכיתה, אלא לתת רעיונות פרקטיים להפיכת התהליך לחוויה חיובית. השינון הוא כישור נדרש (ויש שיטענו - רצוי) במערכת כיום, ולכן כדאי שיהיה אפקטיבי. מה אפשר ללמוד ממדעי הקוגניציה על מה שאפשר לעשות בכיתה? אילו שיטות יעזרו לתלמידים שלנו לזכור? בקרו באתר

 חיזוקים שונים, ממילות שבח ועד פרסים, הם אולי הדרך הכי אינטואיטיבית שלנו לעודד תלמידים ללמוד. זו גם דרך שיש עליה ביקורת - היא הופכת את ה"פרס" למטרה, במקום שהלמידה עצמה תהיה המטרה. איך אפשר להשתמש בחיזוקים כדי לעורר מוטיבציה אצל התלמידים שלנו, ולצמצם את ההשפעות השליליות שלהם? מה אנחנו יכולים ללמוד ממחקרים על האופן שבו אנחנו מעניקים חיזוקים בכיתה? בקרו באתר