ברוכים הבאים לדיבור עצמאי, פודקאסט על עיצוב ועסקים, אנחנו לא תמיד מתעניינים בקריפטו, 
פעם בכמה שנים וגם אז בתור אנקדוטה, 
אבל הפעם התארח אצלי חלוץ שמצוי בתחום הזה כבר עשור: 
הוא רכש את הביטקוינז הראשונים שלו ב-18 דולר ליחידה, 
הוא היה חלק ממקימי הבר קיימא - בר חברתי שפעל בפלורנטין ב-2013, 
שלא במקרה היה המקום הראשון בארץ שיכלת לשלם על המבורגר טבעוני ובירה בביטקוין. 
הוא ראיין את ויטליק (הממציא של איתריום) כשהוא ביקר בישראל ולא במקרה התגלגל ללפתוח סוכנות שעושה קמפיינים להשקות של מטבעות ולגייס ללקוחותיו עשרות מיליוני דולרים. הזמנתי את אופיר אביגד להתארח בפודקאסט בשביל לתת פרספקטיבה על העולם הזה, והשינויים שהוא עבר לאורך השנים, מעולם שרק מפתחים מבינים (2013), לבריכה של סקאמרים (2017) למקום היותר בוגר ויציב שהקריפטו הפך היום.
 אופיר סיפר על המיזם החדש שלו, על העתיד של הכסף הדיגיטלי והסביר למה לדעתו קריפטו, בתוכו DEFI הוא ההזדמנות הגדולה של המילניאלז לחיים בכבוד.

אופיר ליברמן - מעצב, מרצה, אמן, הגיע לפודקאסט בשביל להסביר לנו שהNFT זה מדיום אומנותי, זאת אומרת שבעזרת קוד וחוקיות ניתן לייצר דימויים שונים וייחודיים שנוצרים בתוך מערכת של שיקולים ואפשרויות בין היוצר לבין הרוכש. אופיר השיקר מספר קולקציות מוצלחות ב-ARTBLOCKS והוא עובד על פרוייקטים נוספים בתחום.

מי מבין ב-NFT? מה הקטע עם התמונות האלה שאנשים משלמים כלכך הרבה כסף? האם התמונות שוות את הכסף? מה המוטיבציה של הרוכשים לרצות בעלות על דברים כאלה? למה כל פרוייקט נשמע כמו סקאם? גל שיר האהוב, הגיע לפודקאסט לעשות לנו סדר בעולם של הNFT, מה המשמעות של כל ההייפ סביב התחום ולאן זה הולך. דיברנו על הקריירה שלו, על המעבר מלהיות 
שכיר לעצמאי, ומשם ליוצר במשרה מלאה, על החשיבות של בניית קהילה, ועל ההשקה הסופר מוצלחת שלו של קולקציית NFT בשם סליימז. 

בואו לקבוצה של דיבור עצמאי בפייסבוק, לסשן שאלות ותשובות עם גל בעקבות הפרק.

דיבור עצמאי חוזר!!! אם התגעגעתם לשיחות שלי עם מעצבים מרתקים ודמויות מרגשות מעולם העיצוב - אני מקווה שאתם תאהבו את הספיישל החדש! בחודשים האחרונים אני מוצא את עצמי מתמכר לכל מה שקשור בקריפטו, ממש נסחף לתוך העולם הזה בלי שליטה. מצד אחד יש את את החמדנות, לעשות מלא כסף בטווח קצר - זה עוד לא קרה לי, אבל מצד שני כשמתעמקים בפרוייקטים השונים מגלים עולם של פתרונות חכמים, אלגנטיים וזולים לבעיות שונות שיש בכל מיני תחומים. זה מרגיש כמו UX יותר טוב לעולם הפיננסי ולעולם בכלל. התומכים אומרים שה- WEB3.0 יעשה את הכל דמוקרטי, יעצב מחדש את האמנות המסחר והטכנולוגיה, וייתן לאנשים שליטה ישירה יותר על החיים שלהם. הכל יהיה פשוט וואו. זה מהפכה בקנה מידה של האינטרנט, 
תחשבו על כמה עבודה שהוא יצר 
וכמות עבודות הוא הרג
איך תקשרנו לפני האינטרנט ואיך אנחנו מתקשרים היום
איך צרכנו תוכן לפני האינטרנט ואיך היום
האינטרנט הרג את הפרינט, והפרינט היה ביג במשך איזה 500 שנה. בקיצור מדובר במגה טרנד שהולך לשנות את החיים שלנו ואתם מכירים אותי אני אוהב להיות חרד מהעתיד, אז אני ממש מת להבין איך הדבר הזה ישפיע עליי ועלינו, מה נעשה? ממה נתפרנס? מה נאכל? האם לא נצא מהבית לעולם? על השאלות האלה ועוד הרבה אחרות - הסדרה הזאת תנסה לענות, בכך שאני אראיין את האנשים שכבר נמצאים שם, בין אם הם יוצרים NFT, או בונים בלוקצ’יינז, או מנהלים קרנות מהתחום או סיציולוגים ופילוסופים של העתיד. וכאן גם ההזדמנות שלכם להיות חלק מהדבר הזה:
אני רוצה לשמוע מכם שאלות שמעניינות אתכם
המלצות על מרואיינים שיתאימו לי
ונושאים שאתם רוצים שאני אגע בהם סיבות שלדעתכם זה לא דבר אמיתי וכו… 

תכתבו לי בפוסט, או בפרטי, ובואו להיות חלק מההפרתקאה הזאת, נתראה בפרקים הקרובים.

שיר כצנל הייתה בכלל יועצת ארגונית בקבע. הקריירה שלה הייתה מסודרת, היא אהבה את מה שהיא עושה  ולא היה חסר לה שום דבר בחיים. עד שיום אחד הייעוד שלה קרא לה והיא הבינה את השליחות שלה בחיים.  **לאפשר לכל מי שגדלו על בת הים הקטנה להגשים את החלופם שלהם להפוך לבני ובנות ים** בפרק הזה שיר חושפת את הדרך שהיא עשתה ב-4 וחצי שנים האחרונות כשעזבה את הקריירה הבטוחה שלה בצבא בשביל להגשים את החלום הזה, בשביל עצמה וגם בשביל כל שאר האנשים שהיו צריכים אותה.

ענבל לפידות וידאל עושה מיתוגים מהממים ויקרים במהירות הבזק. וככה היא גם גם מוכרת !את התהליך שלהללקוחות שנכנסים חסרי זהות ויוצאים עם ברנד מפואר מרוצים עד הגג. זה סיפור על למצוא את התחום המתאים, שהולם את החזוקות ואת השאיפות שלך, לארוז את זה כמוצר ולמכור אותו ללקוחות שהכי צריכים אותו. איך היא עושה את זה ? כמה היא גובה? ומאיפה מגיעים הלקוחות שלה? כל זאת ועוד בפרק החדש של הפודקאסט!

ישבתי עם נהר גבע, מנכ"ל של אפליקציית לאיקומרס בשם זיק אנליטיקס. נהר היה הלקוח הראשון שלי אחרי הלימודים, והמיתוג שעשינו בשביל החברה שלו עובד עד היום, ואני גאה בו מאוד, זה לא היה מהפכני ברמה העיצובית אבל כן היה לנו פיצוח נכון של הקהל והנישה - דיברנו לאנשים בגובה העיניים ובעקביות, דרך הכאבים והתקוות שלהם והם הקשיבו ובאו.

אז איך אפשר להצליח לעשות יותר עבודה, להוציא פחות כסף על קבלני משנה ולראות את העבודה מתרחשת גם כשאנתם נחים? טל פלורנטין מגלה את הסוד לעבודה עם פרילנסרים בפלטפורמות - שיכולים לעזור לנו עם עיצוב, קופי, פיתוח, מוזיקה, חוזים ובגדול כל מה שרק אפשר להעלות על הדעת. אני יודע שיש הרבה סטיגמות על עבודה עם ספקים מחו”ל ובעיקר על המזרח הרחוק, אז טל מסביר בצורה סופר ברורה למה כדאי מאוד לעשות את זה, ממה להמנע ואיך להוריד את הסיכון כלכך נמוך שזה פשוט לא הגיוני לעבוד אחרת. טל פלורנטין בנה אינספור מוצרים בעזרת פרילנסרים, הוציא ספר, ואפילו את כל הסטארטאפ הנוכחי שלו סמוראי - בנה 100% רימוט עם אנשי מקצוע מכל העולם שששמחים לעבוד איתו ולקדם את המיזם. טל מאמין שיותר מעצבים צריכים להיות יזמים של המוצרים של המחר ועבודה עם פלטפורמות פרילנסרים - כשנעשית בדרך נכונה - היא כלי עוצמתי לוולידציה על רעיון, לבדוק את השוק ואפילו לבנות את כל המוצר. האזנה נעימה!

פגשתי את נתי בשביל לקבל קצת מידע על המשבר הכלכלי הקרוב. הוא לא מבטיח משבר כלכלי, כי אי אפשר להבטיח דברים מהעתיד, אבל הוא מסביר איך הסבירות למשבר עלתה והסבירות למשבר חמור עלתה הרבה. נתי מציע כמה דרכים רציונליות ומפתיעות להתמודד עם מצב של ירידה משמעותית בהכנסה, ואומר שהחלק הכי חשוב הוא להתכונן אליהן עכשיו. כי החלק הכי חשוב בעסקים וכלכלה זה לשמור על מצב הרוח. ואם מתכוננים לנורא מכל – הוא מפסיק להיות כלכך נורא, והופך לשדה של אפשרויות.

הילה אורן אוהבת עיצוב נתונים, ויש לה סטודיו שממוקד בפרוייקטים שדורשים הנגשה של המון מידע בצורה פשוטה. הדרך שלה אל הפוקוס הזה הייתה ארוכה ומלאת תהפוכות. בשיחה כנה פתוח וכנה היא מספרת על הדרך שלה, על התהליך של למצוא את הפוקוס, את הלקוחות שמוכנים לשלם ועל שינויים מבניים שהסטודיו שלה עבר במהלך השנים. הכנות שלה מעוררת השראה, והיה לי מרתק לדבר איתה, מקווה שגם אתם תהנו :) האזנה נעימה!

הזמנתי את אליק לדבר איתי על המצב בתקופת משבר הקורונה, דיברנו על ההיבטים העסקיים, הרגשיים, הכלכליים והיזמיים של התקופה הקרובה. ניסינו לתת קונטקסט רחב למצב, מצד אחד להבין את הרגשות ומצד שני לזהות הזדמנויות לפתח את העסק, להשקיע בעצמנו, להצל את הירידה לדברים שלא מספיקים ביומיום. דיברנו על אלמנט הבחירה, והיכולת לקחת אחריות על המצב ולהשתמש בכלים שיש לנו בשביל להשאר בשליטה, להתקדם בלי להרגיש קורבן של המצב. אם הייתם מקבלים החלטה לצאת לחודשיים של דאון טיים בשביל להשקיע בעסק, מה היו הדברים שהייתם עושים? בואו לקבוצה של דיבור עצמאי בפייסבוק

**** דיבור עצמאי – פרק חדששש **** ענבר עדות מספרת בגאווה ובטחון עצמי מעורר השראה על כמות משוגעת של אתרי מכירות שהיא עיצבה במשק הישראלי (תמי4, שטראוס פלוס, קרולינה למקה, מילגה, רנואר, טוונטיפורסבן, שילב, מגה ספורט, הום סנטר, לנדוור, יד מרדכי, ביג) ועל 4 סטארטאפים שהיא הובילה לאקזיטים, ועל לקוחות בינלאומיים דוגמת פייפאל, ורייזון, AOL, ו-וויוורק, טקקראנצ', והאפינגטון פוסט. כאילו היא באמת כבשה את הפסגות המרשימות שעולם העיצוב מציע, וכל זה בשביל לגלות שהפכה למפעל קטן שיודע לייצר חווית משתמש מעולה במשך רוב שעות היממה, אבל בפועל הייתה עבד של העבודה שלה. היא מספרת על המחירים שמשלמים על מצויינות וההתעקשות להיות בטופ. זה פרק על הדרך של ענבר לקריירה משוגעת ומדהימה, אבל הוא גם על התובנה שהחיים הם לא רק עבודה, וכמה שלא נלחמים בשיניים להגשים את חלומות הקריירה – בסוף מוותרים על דברים חשובים. ועל ההבנה שעבודה זה לא הכל. סיפור עם סוף טוב

סער פרידמן מנהל את סוכנות המיתוג והפרסום אולי הכי גדולה בישראל, בין הלקוחות שלו: בנק הפועלים, בזק, פריגת, בלאק, ספרייט, ללין, אל-על, ועוד. חיפשתי, כמו תמיד, להבין מה הדרך שהוא עשה בעולם העיצוב מהצעדים הראשונים ועד ההצלחות הגדולות והפעם יותר מפעמים אחרות, ראיתי שהאמת הפשוטה היא שהתמדה ומחזוריות הם הכלים היחידים שאפשר לסמוך עליהם. דיבכרנו על מיצוב ועל תמחור, על ספקים חיצניים, על לקוחות גדולים ובעיות שונות, אבל בעיקר היה מיוחד לשמוע מעצב שמבין בעסקים ולמרות ההצלחות שלו הוא מדבר בענווה ובכבוד גדול למיומנות ולידע שנרכש במאמץ וזיעה ולאורך זמן.

אחת התנועות החשובות שאנחנו לא מקדישים להן מספיק תשומת לב היא התנועת הנו-קוד זאת שמאפשרת לאנשים ללא רקע בתכנות לבנות מוצרים דיגיטליים די משוכללים בשבריר מהזמן הדרוש בשיטות המסורתיות.

דיבור עצמאי פרק חדששש! נפגשתי עם דורון גולדנברג, הבעלים של פירמה, אחת מחברות המיתוג הגדולות בישראל, דורון סיים את בצלאל בשנת 2002, והלך להיות ארט דירקטור אצל שלמור אבנון עמיחי. ואחרי שנתיים וחצי הוא פתח את פירמה עם השותף שלו אלעד משען, ומאז ועד היום הם הובילו יותר מ-700 תהליכי מיתוג, מעסיקים כ-50 עובדים ומחפשים כל הזמן דרכים להתחדש ולהציע ערך.

אני מפחד ממעיין פרוינד מאז שהוא אמר אצל ליאור פרנקל שמעצבים חייבים לעבור בסטודיו וללמוד את העבודה לפני שהם יוצאים לעצמאות. עקבתי אחרי התוצרים של אוסום ביראה וחשש, ולא העזתי להזמין את מעיין לשיחה ושהוא יעלה עליי… למזלי הזמן עבר, וצברתי מספיק ניסיון וחוויות בשביל להגיד שאני כבר במקום אחר, אבל העבודה של אוסום עדין נותרה קסומה בעיניי. אז אזרתי את האומץ הנדרש ופניתי אליו. אוסום היא סוכנות מיתוג שהלקוחות שלהם הם מותגים גדולים שכולנו מכירים: פפר, הודיז, ארומה תל אביב, גט, אוטותל ועוד, ומעיין הוא המנכ”ל שלה. הזמנתי אותו לשיחה על אסטרטגיה מותגית. מה זה בכלל? איך עושים את זה? ואיך זה משפיע על המוצר עצמו ועוד… והוא, בשיחה הכי דוגרי מספק הצצה מרתקת למהלכים גדולים כמו האסטרטגיה של האירוויזיון האחרון, המיתוג של דלתא ועוד…

פרק 36 - כנרת יפרח כשכנרת עלתה על הבמה בכנס יו אקס אי לייב היא לא ידעה עד כמה הוא ישנה את חייה, ויהפוך אותה מעורכת לשונית אנונימית לסמכות עליונה בעולם ה-UX, ושכל השוק ירדוף אחריה בדרישה לאיפיוני שפה, סדנאות, הדרכות לצוותים, עותקים של הספר, והרצאות. כל זה קרה באמת, רק שזה לא סיפור סינדרלה קלאסי, ולפני נק’ המפנה היו כמה וכמה שלבים מקדימים, וגם לאחר הכנס, הייתה טונה של עבודה קשה בשביל לגרום לתחום הזה להתרומם ולהיות זאת שמובילה אותו. בשיחה כנה ופתוחה עברנו על הדרך של כנרת מאנונימיות להצלחה, הלקוחות שידעו לכוון אותה לקפיצות בקריירה, על המחירים של התהילה ועל החיים שלאחר מכן - איך יוצרים איזון בין מה שהעולם צריך ממך ולבין מה שאת צריכה בשביל עצמך.

להב הלוי בכלל לא תכנן להיות מעצב גרפי, הוא הלך לבצלאל להבחן לעיצוב תעשייתי, ובמקרה מצא את עצמו בתקש”ח. רק אחרי כמעט עשור בניו-יורק , הוא הסכים להפוך להיות מעצב גרפי. בשיחה דיברנו על השינויים שעברו על העולם שלנו, על דברים חולפים ועל אמיתות נצחיות, זה לא פרק מלא באקשן אייטמז טקטיים, אלא צעד אחורה, לתמונה הגדולה - שיחה על עיצוב, פרסום, כסף, מטרות גדולות ונקודות קטנות של אושר בתוך המציאות השוחקת. דיברנו על ההבדל בין מיתוג היום לבין פעם, על המרחב הציבורי, על המשמעות האמיתית מאחורי חווית משתמש. להב לא מפחד להגיד שלא כל מסעדה צריכה מיתוג, שהוא מעצב לוגואים באינדיזיין כי ללמוד תוכנה חדשה זה בזבוז זמן מבחינתו, הוא לא מבין מה המעצבים בוויז עושים כל היום כי העיצוב לא טוב, ואין לו בעיה להודות שמסמך אסטרטגיה של 48 עמודים לרוב מכיל 46 עמודים של קשקוש ושרוב העסקים לא צריכים כזה (כולל דוגמה לארגון שכן צריך). כמו מורה טוב, הוא יורה ביקורת חדה ומדוייקת על העולם והמרחב הציבורי, אבל באותה נשימה הוא מקבל בהרבה אמפתיה והבנה את המקום של עיצוב בעולם, את האדישות של הדור שלנו לפוליטיקה ואת העובדה שבסוף יש בני אדם שצורכים את העבודה שלנו - והטבע האנושי לא לא משתנה בקצב של הטכנולוגיה



באתר של נטלי וסער גיל כתוב בענק שהם לא זמינים כרגע ללקוחות חדשים, ומציעים למבקרים לפנות למתחרים הכי טובים שלהם. 

נטלי וסער בנו לעצמם סטודיו מושלם שתפור למידותיהם: כל אחד מבני הזוג אחראי על פן אחר בתפעול של הסטודיו - לפי החוזקות שלו/שלה.

הם פותחים את היום בהליכה על החוף, עובדים 5 שעות ביום עם לקוחות מגניבים שהם אוהבים ומעריכים, מבלים הרבה שעות עם הילדים, ומצליחים לייצר פרוייקטים ברמה גבוהה. בשיחה ניסיתי להתחקות אחר התהליך שלהם ולהבין איך כל הקסם הזה מצליח להתרחש בתוך מציאות סואנת ורועשת לרוב העצמאים בישראל הם סיפרו לי על איזון בין עבודה לחיים שהם למדו בשנה שהם היו באוסטרליה, על עבודה מרחוק, על אופטימיזציה חכמה של משימות שוטפות ועל חוסר המוכנות שלהם לנסוע לפגוש לקוחות במשרדים שלהם.

היה לי מאוד מעניין לשמוע את מאחורי הקלעים של הסטודיו שלהם, ואני מקווה שגם לכם יהיה :)

איזה דברים קטנים וגדולים אתם עשיתים בשביל לייעל את העבודה שלכם, ולהקטין את ההתעסקות בכל מה שמסביב לעיצוב?