בפרק הפודקאסט שוחחנו על השימוש בכלי Figma Make, ככלי לפרוטוטייפינג מהיר ובדיקות משתמשים.
נסטיה גולובוצקי מצוות המוצר של אש הסבירה כיצד השתמשה בפיגמה מייק כדי לבנות אב־טיפוס לטופס מורכב שמחשב ערכים בזמן אמת – צורך שנבע מעבודה מול קהלים כמו רואי חשבון ובנקאים, שדורשים דיוק גבוה במספרים.
הפרק התמקד בגישה פרקטית שמתחילה מהגדרה מדויקת של מה רוצים לבדוק, ממשיכה דרך ניסוח פרומפט חכם (בשילוב ChatGPT), ועוברת דרך עבודה ישירה עם פיגמה מייק כדי לדמות את ההתנהגות הנדרשת, גם אם העיצוב עדיין לא מושלם. נסטיה הדגישה את היתרון שבמהירות - אפשר לבנות אב־טיפוס פונקציונלי ולהשתמש בו לבדיקה מיידית, בלי להפעיל צוות פיתוח. בנוסף, היא שיתפה כיצד להשתמש באותו תהליך ובאותה שיחה עם ChatGPT גם ליצירת שאלון בדיקה, סיכום ראיונות משתמשים, ואפילו לאפיון פתרונות ראשוניים – מה שחוסך המון זמן וממקסם את הערך מכל שיחה עם משתמש. בשיחה נגענו גם בהתמודדות עם תקלות, בניית אב־טיפוס בשלבים, שמירה על גרסאות, והתובנה שה־AI הוא לא תחליף לאדם – אלא שותף שעוזר לבצע משימות חוזרות ומורכבות במהירות, תוך שמירה על שליטה אנושית ויצירתיות.
מה אם קונפליקטים לא היו בעיה – אלא הזדמנות להבין לעומק את הצרכים של מי שמולך?
בפרק החדש דיברתי עם בועז בראל מהמעבדה לסימולציות על פתרון קונפליקטים בדרך קצת אחרת – דרך חקירה, הבנה וסימולציה של מצבים אמיתיים מהחיים המקצועיים (והאישיים).
במקום לראות אנשים כ"קשים" או "בעייתיים", הגישה שמציעה המעבדה היא להבין את הלחצים, התפקידים והצרכים שמתנגשים מאחורי הקלעים.
שחקנים מקצועיים יוצרים סצנות המבוססות על קונפליקטים אמיתיים – המשתתפים חווים את הסיטואציה, מנתחים את ההתנהגות, שומעים משוב מהקבוצה ומהשחקנים, ומגלים איך הם באמת פועלים תחת לחץ.
התוצאה? פיתוח יכולות כמו הקשבה פעילה, אמפתיה, אסרטיביות, רגישות ויכולת תגובה מדויקת – גם כשזה מורכב.
לא כדי "לפתור" את הקונפליקט – אלא כדי ללמוד איך להתמודד איתו בצורה אפקטיבית, מודעת, ולא שיפוטית.
מי שרוצה לשמוע עוד פרטים אפשר לפנות לבועז דרך האתר:
https://www.thesimulab.com/
תום אבן בנה לעצמו פאנל של סוכנים בצ׳אט, שכל אחד מהם מדמה קול אחר בצוות שלו – טכנולוגיה, פרודקט, מרקטינג ואסטרטגיה.
הם תמיד זמינים, תמיד מגיבים בפרספקטיבה הייחודית שלהם, ויש גם סוכן מנחה שמוביל את הדיון ומוציא תובנות.
דיברנו גם על מה קורה כשה-AI לא רק מייעץ – אלא גם מתחיל לבצע משימות בעצמו.
בהמשך נפרסם גם את הפרומפטים ואת ההדגמות – כדי שתוכלו לנסות את זה בעצמכם.
היה כיף להשתתף בפאנל מסכם במפגש של קהילת Design Systems Israel שהתקיים במשרדי Melio ✨
רותם דקל שאירגנה את המיטאפ פתחה את האירוע בהרצאה מעוררת השראה על נגישות בדיזיין סיסטם – נושא קריטי שכדאי לכל צוות עיצוב לקחת בחשבון.
https://vimeo.com/1083800315/ab05e48b90
אחריה שמענו את מיכל כהן עם הרצאה מרתקת על כלי בינה מלאכותית שיכולים לעזור לנו ולייעל את העבודה בבניית דיזיין סיסטם.
https://vimeo.com/1083800184/ee2af3aa13
ולבסוף, פאנל סופר מעניין בהנחיית ארז רזניקוב, שבו דיברנו על אתגרים, פתרונות וחזון לעתיד.
תודה רבה לשותפים לפאנל 🫶
📌 למי שרוצה להמשיך וללמוד על דיזיין סיסטמס – מוזמנים להיכנס לאתר שמרכז ידע בנושא
תמצאו שם תשובות לשאלות נפוצות, קישורים לכלים שמייעלים את העבודה, ואפילו סדנה מוקלטת לצפייה חופשית שתלמד אתכם לבנות דיזיין סיסטם בפיגמה – שלב אחרי שלב.
מוזמנים לשאול בתגובות כל שאלה שעדיין לא קיבלה מענה, או לשתף כלים שחייבים להיכנס לרשימה – נשמח ללמוד מכם!
בפרקים הקודמים דיברנו על ווייב קודינג – גישה זורמת ואינטואיטיבית שבה העבודה עם קוד מרגישה כמו שיחה עם שותף חכם.
היום אנחנו לוקחים את זה צעד קדימה, עם סיפור שממחיש איך הגבולות בין עיצוב לפיתוח ממשיכים להיטשטש.
בפרק הזה אני מדבר עם ליטל, מעצבת מוצר שלא מזמן עשתה צעד לא שגרתי:
היא זנחה את פיגמה, כי היא גילתה שדווקא בתוך הקוד, דרך קרסר, היא מצליחה להשפיע יותר, להבין לעומק, ולעבוד באמת יחד עם הפיתוח.
היא כותבת שאלות, מבינה בעיות, מציעה פתרונות – והכול קורה בתוך הסביבה של המתכנתים.
והתוצאה? שיתוף הפעולה בין עיצוב לפיתוח קפץ לרמה חדשה. פחות תרגומים, פחות חיכוכים – יותר הבנה משותפת.
דרך הסיפור שלה נדבר על מה זה באמת קוד בווייב, איך נראה שיתוף פעולה בעידן של בינה פועלת, ולמה אולי הגיע הזמן שגם מעצבים יהיו חלק מתוך הקוד – לא רק סביבו.
הצטרפו אלינו לפרק מלא תובנות פרקטיות שיעזור לכם למנף את ה-AI מבלי ללכת לאיבוד.
בפרק הזה דיברתי עם צחי דינר על ההשפעה של הבינה המלאכותית על תהליכי עיצוב וניהול מוצר — ואיך להתמודד עם ההצפה הבלתי נגמרת של כלים חדשים ותחושת ה-FOMO, או יותר נכון FOBO(Fear of a Better Option) שמתלווה אליה.
נושאים שדיברנו עליהם:
הקבלות לשינויים טכנולוגיים קודמים – כמו המעבר לדיגיטל והעלייה של תחום ה-UX.
איך לזהות כלים שבאמת מוסיפים ערך, ולא רק עוד "רעש".
שילוב של AI בשלבי מחקר, יצירת קונספטים, פרוטוטייפים והשראה.
איך ליצור סוכני AI מותאמים אישית למשימות ספציפיות.
למה חשוב להפעיל שיקול דעת אנושי בכל שלב — גם בעולם אוטומטי.
המעבר לכלים שהם פלטפורמות שלמות ולא רק אפליקציות בודדות.
המעצב בתור "יוצר" חדש – שממנף AI כדי להגשים רעיונות מהר יותר.
איך לגשת לאקו-סיסטם של AI: להגדיר צורך ברור ולבחון רמות שונות של שימוש.
החשיבות של לשאול "למה" אנחנו בכלל משתמשים ב-AI, ולא רק "איך".
יצירת השראה חדשה ועולמות חזותיים שונים על ידי שימוש בכלים כמו
Ideogram & Midjourney
הפרק הזה הוא המשך ישיר לשיחה הקודמת על יצירת פרוטוטייפים מהירים באמצעות כלי בינה מלאכותית. הפעם צללנו לעולם שבו העיצוב הוא נקודת הפתיחה – דיברנו על גישה של UI First לפיתוח מוצרים.
אירחתי את אבישי כהן, מנכ"ל Anima, לשיחה על הכלי שפיתחו שמאפשר פיבלוש ישיר מקובצי Figma לקוד חי. דיברנו על שני יוז-קייסים עיקריים:
יצירת פורטפוליו בפיגמה וייצוא מיידי לאתר מתפקד
עיצוב מסך, פיבלוש לפרוטוטייפ חי, ואז איטרציות באמצעות פרומפטים
שילבנו גם הדגמות וידאו חיות, ודיברנו על היתרונות בגישה שבה העיצוב מוביל – שליטה, חופש ויכולת לבחון רעיונות מהר מול משתמשים ומפתחים.
לינק להדגמה בוידאו:
https://youtu.be/N9nNaZ4_2pU?si=lBAUqjnLxXtfIpSS
לינק להתנסות באנימה:
בפרק זה נצלול עם ארז לעולם הפרוטוטייפינג המודרני ונבחן את הכלים החדשניים העומדים לרשות מעצבי המוצר.
נחקור את המתח המעניין בין פלטפורמות קנבס מסורתיות כמו פיגמה, המציעות שליטה מדויקת אבל מנותקות מהמציאות, לבין כלי בינה מלאכותית חדשניים המאפשרים יצירת מוצרים פעילים ובדיקתם בתנאי אמת.
נגלה כיצד שילוב נכון בין שני העולמות יכול להאיץ את תהליך הוולידציה ולשפר משמעותית את תהליך פיתוח המוצר.
לינקים לכלים שסקרנו בפרק:
וזה הלינק לפלאגין של בילדר בפיגמה שדרכו אפשר להעביר דברים מפיגמה ישירות ללאבאבל
הייתם רוצים להעלות את החשיבות של עיצוב ויואיקס באירגון שבו אתם עובדים?
לקבל מקום בשולחן מקבלי ההחלטות ולהטמיע את חוויית המשתמש בתהליכים החשובים באירגון?
בפרק הזה נכיר את המודל של נילסן-נורמן להתפתחות ה-UX בארגונים, נלמד כיצד לזהות את שלב ההתפתחות בו נמצא הארגון שלכם, ונטמיע כלים וטיפים פרקטיים שיכולים להוביל אתכם לשלב הבא.
הצטרפו לשיחה עם דורון אגוזי, Director of Design ב-Viber, שמביאה ניסיון עשיר וטיפים שיעזרו לכם להעלות את רמת ה-UX בארגון ולהשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות.
לינק למודל:
בפרק הזה שירה תציג לנו את הדרך להשתמש בחוזקות שלנו לעיצוב הקריירה.
אנחנו נעבור דרך כל השלבים ביוזר ג׳רני של עובד - מחיפוש עבודה, דרך התחלת העבודה והשתלבות בצוות, וזיהוי הזדמנויות להתקדם בקריירה בתוך האירגון או מחוץ לו.
לינק למדריך של שירה שיעזור לכם להבין מה החוזקות שלכם:
https://dub.sh/preassessment
אנחנו יכולים להעזר בבינה מלאכותית כמכפיל כח בכל אחד מהשלבים בתהליכי Design Thinking. רן לירון משתף אותנו בכלים מומלצים לכל שלב.
אפשר לצפות במצגת שמלווה את הפרק
צ׳אטים שילוו אותנו לאורך כל הדרך:
https://openai.com/chatgpt/
https://claude.ai/
https://www.perplexity.ai/
https://copilot.microsoft.com/
https://gemini.google.com/
הכנה - מחקר שוק ומחקר משתמשים
סקרים:
https://www.typeform.com/
https://www.surveymonkey.com/
https://www.jotform.com/
הקלטה ותמלול אוטומטי של ראיונות:
https://www.zoom.com/
https://sonix.ai/
https://turboscribe.ai/
ניתוח סנטימנט ותובנות:
https://www.usertesting.com/
https://www.qualtrics.com/
https://www.repustate.com/
מחקר שוק:
https://competely.ai/
יצירת אמפתיה - ניתוח הצרכים, הרגשות והקשיים של המשתמשים
https://miro.com/
הגדרת הבעיה - דיוק האתגר או הבעיה שמכוונים לפתור HMW
https://miro.com/
יצירת מגוון רעיונות - לצאת מהקופסא, ליצור מגוון רחב של פתרונות
https://www.figma.com/figjam/
פרוטוטייפ
https://www.dora.run/ai
https://www.usegalileo.ai/
בר רחמים חקרה בשלושת השנים האחרונות את האלגוריתם של לינקדאין ובפרק הזה היא הולכת לשתף איתנו את כל הסודות - קבלו טיפים שכל אחד יכול ליישם בקלות כדי לשפר את הניראות שלו בלינקדאין, להגדיל חשיפה ולהתממשק עם יותר לקוחות / מעסיקים פוטנציאליים.
הזמנתי את שגיא שרייבר להדגים לנו מה זה אומר עיצוב אמוציונלי כדי שנבין ונדע לנמק החלטות עיצוביות ואיך להשפיע על המשתמשים באמצעות הטריגרים.
אפשר לראות בוידאו את הקטע שבו שגיא ממש מדגים איך עובדים טריגרים פסיכולוגיים בעיצוב על אתרים מוכרים דרך הלינק:
https://youtu.be/K5C91gB1s-Y
כל הפרטים על הסדנה שהוא הולך להעביר בקרוב יחד עם הנחה לחברי הקלאב אפשר למצוא פה בלינק:
https://workshop.pixelperfect.co.il/saar-dt/
סיקרתי את כנס UXI Live של ברק דנין, שתמיד מביא לנו תכנים ברמה המקצועית הגבוהה ביותר. מעבר למינגלינג ולמפגש עם דמויות מפתח מהתעשייה, יצאתי עם המון תובנות מעשיות.
מה עשיתי? פשוט שאלתי את עצמי - מה אני לוקח מכל הרצאה? כיצד אוכל ליישם זאת בעבודה היומיומית שלי?
אז, הכנתי עבורכם סיכום תמציתי של כל שיחה עם הטייק אווי האישי שלי וראיונות עם המרצים והמרצות ששיתפו את מה שהם היו הכי רוצים שתאמצו.
תודה ענקית על שיתוף הפעולה!
1:30 יקי גני שיתף איך הוא השתמש בכלי בינה מלאכותית כדי ליצור גרסה חדשה לשיר ׳חור בלבנה׳ של רוקפור והקים לתחייה את האומנים הכי גדולים שכבר לא בחיים. הוא הדגיש את החשיבות של שילוב אינטליגנציה אנושית עם כלים של בינה מלאכותית ליצירת תוצרים אמנותיים ומשמעותיים.
לינק לקליפ של יקי
https://www.facebook.com/share/v/8f1GMCnTnDEJWbmF/?mibextid=qi2Omg
14:00 צחי דינר דיבר על איך בינה מלאכותית יכולה לשפר חדשנות ויזואלית והדגיש את החשיבות של תהליך היצירה והלמידה מטעויות.
24:17 בוב אוראל הדגיש את החשיבות של הזרקת יצירתיות למערכות עיצוב ומציאת דרכים להוסיף נגיעות ייחודיות גם במסגרת מבנים מובנים. הוא שיתף על החשיבות של מציאת חיבור אישי לפרויקט כדי להניע יצירתיות.
29:46 אבירן רווח דיבר על ניצול חוזקות אישיות בעיצוב וכיצד ליישר את התפקיד עם החוזקות כדי למקסם אנרגיה ופרודוקטיביות. הוא הדגיש את החשיבות של זיהוי חוזקות דרך ניתוח מפורט של פרויקטים קודמים.
34:39 אסף כץ דיבר על היתרונות של שימוש בקוד לאנימציות, והדגיש את החשיבות של הבנת ספריות אנימציה וכלים לתקשורת אפקטיבית בין עיצוב לפיתוח.
43:45 שני ברזילי דיברה על שימוש בכלים של בינה מלאכותית לייעול תהליכי עבודה ביצירת דיזיין סיסטם, להפחתת משימות חוזרות ולשיפור תיעוד והדגישה את החשיבות של התגברות על הפחד משימוש בכלים אלו והתייחסות אליהם כחברי צוות יקרי ערך.
51:45 דניאל וייצנר דיברה על בניית אמון משתמשים דרך חוויות אמפתיות ושיתפה תובנות ממחקר של גוגל על מדדים התנהגותיים לחסימת התראות. היא שיתפה תובנות ממחקר של גוגל על מדדים התנהגותיים לחסימת התראות.
1:00:50 מאיה גולדברג דיברה על עיצוב חוויות אמפתיות על ידי התייחסות לצרכים פונקציונליים ורגשיים. היא שיתפה תובנות מעבודתה על רובוט חברתי לקשישים, והדגישה את החשיבות של הבנת ההקשר הרגשי של המשתמשים.
1:10:22 ד״ר מיכל הלפרין בן צבי דיברה על עיצוב כוללני למשתמשים מהגיל השלישי והדגישה את החשיבות של התחשבות גם בהיבטים שימושיים וגם רגשיים. היא הסבירה כיצד עיצוב לקהל מבוגר יכול לשפר את המוצר עבור כל המשתמשים.
1:19:00 נעמה כץ רום דיברה על החשיבות של הבנת כוונת המשתמשים ומוטיבציה, במיוחד עבור משתמשים עם כוונה נמוכה. היא שיתפה דוגמאות על איך כוונת המשתמשים משפיעה על תהליך העיצוב והמליצה להשתמש בנתונים ותצפיות אמיתיות כדי לשפר את המעורבות.
1:30:00 סיון הורביץ דיברה על עיצוב למשתמשים במצבים רגשיים טעונים והדגישה את החשיבות של הבנת ההקשר הרגשי של המשתמשים ועיצוב באמפתיה. היא שיתפה תובנות מראיונות משתמשים והדגישה את החשיבות של מחקר משתמשים מתמשך.
1:37:56 מקס שפירו דיבר על עיצוב מידע עם השפעה רגשית, במיוחד בתקופות משבר. הוא הדגיש את החשיבות של חיבור עם רגשות המשתמשים ליצירת חוויות משמעותיות ומשפיעות והציג דוגמאות מעבודתו בסטודיו קשת דיגיטל אחרי ה7 באוקטובר.
בין אם השתתפת בכנס ובין אם לא - הפרק הזה עומד לספק ערך עצום!
כניסה לתפקיד חדש מלווה בהתרגשות ואנרגיה לצד אתגרים והתלבטויות. בפרק הזה מיטל ואסנת ילוו אותנו בהתמודדויות האלו דרך הגדרת מטרת על, גזירת יעדים קצרי טווח וקביעת פעולות שתלויות בנו על מנת לעמוד ביעדים ולמדוד אותם.
מיטל ואסנת מגיעות עם נסיון של שנים בניהול, פרודקט ופיתוח ומציעות תהליך ליווי וקואוצ’ינג ב Ripple.
ניהול מוצר זה ללא ספק תפקיד מגוון ומעניין עם הרבה ערך.
עופר וייסבלום יתן לנו טיפים איך נוכל להגדיל את הסיכויים להכנס כתפקיד ראשון לתחום ניהול המוצר על ידי הכרת החוזקות שכבר יש לנו. בפרק הזה נבין מה הכישורים שצריך לתפקיד ניהול המוצר דרך הבנת הצרכים בכל אחד מהשלבים במחזור החיים של המוצר:
1. פיתוח רעיוני - חקר שוק, מתחרים והתנהגות של משתמשים Go to market
2. ולידציה ומרקט פיט - בדיקה שיש צורך אמיתי והגדרת MVP
3. גדילה - תמיכה בתשתיות, אנשי מכירות ומרקטינג, חשיבה עסקית והגדרת UVP
4. שימור לקוחות - ייעול כח אדם, ניהול זמן ותיעדופים Customer success
5. דעיכה - תקשורת מול לקוחות ועבודה עם חוזים Legal
אסטרטגיית מותג זה איך אתה מציג את עצמך לעולם. הזמנתי את איתן צ׳יטיאט, המייסד והמנהל של סוכנות מיתוג מעולה בשם Natie לספר לנו איך לבנות אסטרטגיית מותג בצורה טובה.
יש פה אימלוק קטן אבל מומלץ להאזין לפרק ולשמוע דוגמאות להבנה של התהליך:
הצעד הראשון זה להקשיב ולהבין דרך המון פגישות עם היזמים, ראיונות עם עובדים בחברה ולקוחות.
לוקחים את כל התובנות ומתוך זה מייצרים פרזנטציה יבשה של האמת שלהם, מי הקהל שלהם ואיך הם שונים מהמתחרים (ולמה שיאמינו להם).
זה הבסיס לבחירת ערכים שאנחנו רוצים שאנשים ירגישו כלפי המותג שלנו ומשקפים את האמת, ומתוך זה מפתחים גם אישיות מותג.
זה כוכב הצפון וכל דבר שאנחנו עושים צריך להתיישר לזה.
השלב הבא זה לתרגם את כל מה שעשינו בשלב הראשון לסיפור ופה מתחילים להיות יצירתיים.
הסיפור צריך להיות עטוף ברגש ומשהו מעורר השראה.
את הסיפור אפשר להעביר ולבטא בכל צורך ובכל פלטפורמה שיש לנו וזה לא משנה מה המוצר עושה.
מתוך האישיות של המותג אפשר גם לבנות בקלות לוגו, פלטה צבעונית וקונספט עיצובי.
די לפומו!!! פיגמה הכריזו על גירסה חדשה עם שיפורים מאוד משמעותיים שגרמו ללא מעט דיונים ברשת והלחיצו חלק גדול מהקהילה. חשוב להבין מה חדש אבל לא חייבים לאמץ ישר. מומלץ לחשוב טוב ולהעריך אימפקט מול מאמץ מבחינת זמן ותחזוקה ולהחליט אם יוצאים להרפתקאה הזאת - כמובן שאפשר לעשות את זה בשלבים לפי מה שהכי רלוונטי ויתן הכי הרבה ערך לעבודה היומיומית שלכם.
אז בשביל זה התכנסנו, הזמנתי את עומר פרנק ויחד נעשה לכם קצת סדר בארבעת החידושים המרכזיים:
Variables (Aliasing)
צריך לתקשר את הלוגיקה שיצרנו בדיזיין סיסטם לפיגמה וכאן וריאבלז נכנסים לתמונה. נתחיל מ2 הסוגים הראשונים של יצירת צבעים ויחידות מידה - החידוש המשמעותי ביותר זה יצירה של אליאסים כלומר, קישורים והורשה של תכונות. מה שלא יכלנו לעשות לפני בסטיילים והשתמשנו בפלגאינים כמו פיגמה טוקנז. זה אומר שאפשר ליצור קודם סקלה צבעונית ולתת שמות, נגיד לכחול מסויים אבל אז גם לקשור את הכחול הזה גם לצבע רקע מסויים וגם לצבע טקסט וברגע שמשנים את צבע היסוד גם הטוקנים משתנים. אותו הדבר ביחידות מידה, נגיד קפיצות של 4 פיקסל ואז להשתמש לריווחים. בנוסף יש לנו עכשיו גם יכולת לייצר ערכים שונים של צבע לאותו הטוקן וככה לעבור בין דארק טים ולייט טים בצורה אוטומטית.
Auto-layout (Responsive)
אפשר לייצר רספונסיביות אוטומטית על ידי הגדרות של לוגיקה בהגבלת ערכים של אלמנטים עם מינימום ומקסימום של גובה ורוחב בשילוב של יכולת חדשה שמאפשרת ׳לארוז׳ את האלמנטים בצורה חכמה וגמישה. זה מאפשר לנו גם להראות את העיצובים שלנו בתצוגה של פלטפורמות שונות והעיצוב ישתנה בצורה אוטומטית. נגיד, להראות איך אותו העיצוב יראה במובייל ובטאבלט. זאת גישה טובה מאוד לתקשורת עם פיתוח בסביבה דיגיטלית אמיתית.
Prototyping (Conditional Logic)
אם דיברנו בהתחלה על 2 ערכים של וריאבלז של צבע וגודל, יש עוד 2 ערכים של סטרינג ובוליאן שקשורים לפרוטוטייפינג חכם. נכנסת פה חשיבה לוגית ויצירה של פלואו מורכב. במקום ציור בעולם קאנבסי מהיר ומלוכלך (שאנחנו משלמים עליו בכאוס ויזואלי מאחורי הקלעים) אנחנו יכולים להכניס ערכים ולבנות סוג של דאטה בייס וליצור התניות (גדול מ.. קטן מ.. מה קורה אם..). נוסף לנו גם פריוויו בתוך הקאנבס כדי שנוכל לראות בלייב שינויים ולבדוק את הלוגיקה בצורה מיידית.
Dev Mode (Communication)
זה אולי מה שהכי הלחיץ מעצבים אבל פיגמה פשוט הצהירו שהם באים לתת מענה למשתמשים שלא מרגישים כרגע בנוח לעבוד עם פיגמה - מפתחים. הם עונים על צרכים של מפתחים וזה לא אומר עכשיו שמעצבים בהכרח חייבים לדעת קוד וכל ההצהרות האלו. שום דבר לא השתנה במובן הזה, זה פשוט יוצר שיח יותר טוב בין מעצבים ומפתחים ואנחנו צריכים כמו לפני לעבוד בצורה נכונה ולהעביר למפתחים את העיצובים שלנו בצורה מקצועית. אנחנו יכולים לסמן איזורים כמוכנים לפיתוח והם יראו רק את האיזורים האלה, נוספו להם גם דרכי נביגציה יותר נוחות לסינון, יכולות אינספקט והשוואה כדי לראות מה השתנה בעיצוב ופלגאינים שמאפשרים להם להתממשק עם סביבת העבודה שלהם.
המצב במשק לא פשוט בכלל, הרבה מעצבים ומעצבות נמצאים בתהליך חיפוש עבודה וברשתות נשמעים כל הזמן קולות יאוש. עידו זייפמן יעשה לנו סקירה על המצב האמיתי בתעשיית ההיי-טק ונבין כולנו למה אפשר להיות אופטימיים. נצייד אתכם במלא כלים פרקטיים למציאת עבודה בצורה אקטיבית ונשתף בלינקים ודוגמאות מהשטח.
הקלטנו את הפרק כשאני בתאילנד ועידו בבולגריה אז הקליטה לא משהו.. סורי.. אימלוק למי שאין זמן לשמוע את החפירות שלנו:
הפרק הזה בא בהמשך ישיר לפרק הקודם עם מיכל מימרן ברזילי (טיפים ודגשים לחיפוש עבודה אפקטיבי)
https://open.spotify.com/episode/4Qi1ypxkWVu12iPs5R2Q0b?si=22cf3c6df923481d
כל הזמן יש הרגשה כאילו אין מספיק משרות אבל זה פשוט לא נכון. אפשר לראות את דו״ח החדשנות -
https://startupnationcentral.org/
אנחנו פשוט צריכים להרחיב את מרחב החיפוש שלנו במקום רק לרפרש את הלינקדאין אבל עדיין להתמקד בתחומים שמעניינים אותנו. אז איך עושים את זה?
קודם כל מייצרים לעצמנו הזדמנויות על ידי חיפוש אקטיבי של חברות שגייסו לאחרונה ושל חממות. יש רשימה דינמית באתר של לסטרטאפ
https://www.lastartup.co.il/
ברגע שמצאנו חברות שגייסו ומעניינות אותנו אפשר לחפש חברות מתחרות באותו תחום עניין ולהשוות מובילים בכל קטגוריה
https://www.g2.com/
אפשר גם לבקש פידבק מקצועי ולבחון תיקי עבודות של מעצבים שהתקבלו לעבודה במשרות בתחום. מומלץ לצאת מהביצה של האירועים שיש לנו בתחום העיצוב ולפגוש אנשים בצורה לא פורמלית מחברות רלוונטיות במיטאפים של ניהול מוצר ויזמות.
אנחנו יכולים לעשות מבחן פסיכולוגי ולהבין מה התכונות המרכזיות אצלנו ואיזו עבודה הכי מתאימה לתכונות האופי שלנו כדי להציב לנו מטרה ברורה
https://www.viacharacter.org/
תיק העבודות שלנו צריך להיות ממוקד, דינמי ומותאם לפי משרה, מריה נתנה דוגמה מעולה בפוסט
https://www.facebook.com/groups/StartupDesigners/permalink/3315577015324230
להתכונן לשלבים מתקדמים של מבחני בית, הספר הזה זאת דוגמה מצויינת
Solving product design exercises - Artiom Dashinsky
כדי להרחיב את היצע המשרות אנחנו יכולים פשוט לצאת מהשטאנץ, לדוגמה - להכנס למשרת סניור במקום ניהול, לחפש חצי משרה ולשלב הוראה או ייעוץ במקביל וככה גם לייצר ערך לקהילה ולקדם את הקריירה בו״ז.
תהליך חיפוש העבודה יכול להיות חווייה מאוד מאתגרת, במיוחד בתקופה האחרונה.
בפרק הזה אנחנו הולכים לעבור על כל התהליך ולתת טיפים ודגשים מהצד השני - מיכל בתור הד-האנטרית למעצבים ואני כמנהל צוות עיצוב.
נעבור יחד על כל השלבים, מיצירת פרופיל בלינקדאין, דרך הגשת קו״ח, תיק עבודות, ראיון טלפוני, ראיון עם ראש צוות עיצוב, תרגילים וראיון עם הדרג הבכיר.
לינק לצ׳ק ליסט בתהליך חיפוש עבודה:
https://docs.google.com/document/d/1wQNbL_O-rsfNmrsQwJ-Dsn20Wqvn0skE4Qwz9Us-4IU/edit?usp=sharing
