איך מבני הכוח הכלכליים ומבני הבעלות התעשיתיים הביאו אותנו למשבר הסביבתי ולאי-השיוויון הנוכחי? ומה צריך לשנות כדי להימנע מקטסטרופה אקולוגית וחברתית?
בפרק הזה שוחחנו עם מקס גרובמן, חוקר מדיניות סביבתית וכלכלה פוליטית במרכז אדווה, על הכלכלה הפוליטית של האנרגיה דרך הגישה של "הון ככוח" - תאוריה כלכלית חלופית שמסבירה איך הון הוא לא רק משאב כלכלי, אלא כלי לשליטה חברתית ופוליטית.
מה הבעיות המרכזיות בתאוריה הכלכלית הניאו-קלאסית, וכיצד הן קשורות לכישלונות שלנו להתמודד עם המשבר הפלנטרי? איך תהליכי ההפרטה של האנרגיה והתשתיות משפיעים על היכולת שלנו לעשות את השינוי הנדרש? ומה ניתן ללמוד מהמקרה הגרמני, שבו תאגידי האנרגיה הפוסילית הצליחו לשמר את השליטה שלהם למרות מדיניות לביזור משק האנרגיה?
לסיום נבחן יחד חלופות מעשיות לסדר הקיים: כיצד דמוקרטיזציה של ייצור האנרגיה ותשתיות חיוניות אחרות יכולה לקדם צדק חברתי וסביבתי? מהן הצורות השונות של בעלות ציבורית - ממשלתית, מוניציפלית וקואופרטיבית? ומה הפוטנציאל של התארגנויות אזרחיות לשנות את מאזן הכוחות?
לינקים להרחבה:
מקס גרובמן, "צדק אקלימי? בעלי הכוח מעדיפים את הפרטת משק האנרגיה" (מרכז אדווה, אוגוסט 2022)
שמשון ביכלר, יהונתן ניצן, "ההון ושברו" (2022) הספר המלא כאן
"כנסיית בתי הספר לכלכלה: בעקבות הספר 'ההון ושברו' מאת שמשון ביכלר ויהונתן ניצן" (זו הדרך, 2023)
האתר של תאוריית "הון ככוח"
Tia Levi, Emil Israel & Max Grubman, “Power (Re)distribution: How Dominant Capital Regained Control of the Energiewende” (2024)
Tia Levi & Emil Israel, “Changing Networks of Power: A Theoretical Approach to the Study of Capitalized Power in Contemporary Energy Transitions”, Energy Research & Social Science (2024)
הצטרפות לקבוצת הווצאפ בלינק
מה הקשר בין זכויות עובדים לזכויות סביבתיות? וכיצד מקדמים מעבר לכלכלה מקיימת תוך הגנה על העובדים? בפרק הזה שוחחנו עם רן רביב, מנהל תחום קיימות מקומית במרכז השל, וראומה שלזינגר, ראש מטה מרכז בארגון כוח לעובדים, על גישת "המעבר הצודק" שמחברת בין צדק סביבתי לצדק חברתי.
מאבקים לסגירת מפעלים מזהמים הופכים פעמים רבות לעימות בין הסביבתנים לעובדים. איך מגשרים על המתח הזה, ויוצרים ברית אמיתית בין ארגוני הסביבה לארגוני העובדים? ואיך הופכים את המאבק הסביבתי מאיום על התעסוקה והפרנסה, להזדמנות לתיקון חברתי?
נדבר על אסטרטגיות ופתרונות אפשריים, מהיערכות של מקומות עבודה למשבר האקלים, דרך הכשרות מקצועיות ותעסוקה חלופית לעובדי תעשיות מזהמות, ועד צמצום שעות העבודה כפתרון סביבתי וחברתי.
לינקים להרחבה:
רן רביב "הבטחת תעסוקה, פרנסה וזכויות עובדים בהתמודדות עם משבר האקלים" (פורום ארלוזורוב, אוקטובר 2023)
רן רביב, "התנועה הסביבתית וארגוני העובדים: הילכו שניים יחדיו?" (פיגומים, אפריל 2022)
ראומה שלזינגר, "מה הקשר בין סגירת מפעל להבים לצדק אקלימי?" (זמן ישראל, ינואר 2023)
עו"ד דיאנה בוארון ועו"ד רונית רונן, "השפעות משבר האקלים על בטיחות ובריאות העובדים – והצורך בהסדרה" (קו לעובד, יולי 2024)
נוגה דגן-בוזגלו, מקס גרובמן, "מעבר צודק: הגנה על עובדים במעבר לכלכלה דלת פחמן" (מרכז אדווה, נובמבר 2022)
מקס גרובמן, "בעקבות הזמן האבוד: קיצור שבוע העבודה כצעד להתמודדות עם משבר האקלים"(מרכז אדווה, נובמבר 2024)
חיים וסביבה, "מעבר צודק ותעסוקה ירוקה" בתוך "מפת דרכים - מדיניות וחקיקה סביבתית 2023"
בפרק הזה אנחנו פוגשים את עומרי בן עמי וענבל אמאר בירן מבית הספר לעסקים חברתיים, ומנסים להבין איך בעצם אפשר לעשות עסקים אחרת. מה ההבדל בין עסק רגיל, קואפרטיב ועסק חברתי, ולמה זה בכלל חשוב? איך המודל של יזמות שיתופית מציע אלטרנטיבה להתנהלות העסקית הרגילה שאנחנו מכירים.
נכיר דוגמאות מעוררות השראה כמו מצילות המזון המצמצמות בזבוז מזון ומקדמות ביטחון תזונתי, קואפרטיב התוכנה השיתופי סופי, ועוד. נבין כיצד עסקים אלה ואחרים מצליחים לשלב בין יצירת ערך קהילתי והתנהלות שיתופית-דמוקרטית, לבין קיום כלכלי עצמאי ובר-קיימא.
הפרק יעסוק בחזון והערכים המניעים את היזמות הקהילתית הזאת, בדרכי הפעולה וההתנהלות החדשניות שהם מפתחים, ובאתגרים וההצלחות בדרך. נחקור את תפקידן של הממשלה והרשויות המקומיות בקידום העסקים החברתיים, ואת הפוטנציאל שלהם להוביל שינוי משמעותי לקראת כלכלה דמוקרטית, צודקת ומקיימת יותר.
יפעת סולל, "כלכלת השיתוף האמיתית" תלם (2020)
ד"ר אוהד קרני, "עסקים חברתיים–סביבתיים כהתגשמות מורשתה של אוסטרום" אקולוגיה וסביבה (2015)
לינק להצטרפות לקבוצת הווצאפ
איך אפשר להגן על הטבע ועל הדורות הבאים במערכת משפט שנבנתה סביב זכויות אדם? בפרק הזה אנחנו צוללים לעולם המשפט האקולוגי - תחום חדשני שמבקש להכיר בטבע, בעלי החיים והדורות הבאים כנשאי זכויות משפטיות.
בשיחה עם עו"ד דנה גינוסר מהקליניקה לסביבה ואקלים באוניברסיטה העברית ועו"ד אמנון קרן מהקליניקה לצדק סביבתי בתל אביב, נחקור איך את הכיוונים הפוטנציאליים של המשפט להתמודד עם המשבר האקולוגי. מה זה אומר שלצבי, יער, או לנהר יש זכויות? איך מייצגים בבית המשפט את האינטרסים של מערכות אקולוגיות דוממות, או של דורות שטרם נולדו?
נבחן תקדימים פורצי דרך מהעולם ונסיונות ראשונים בישראל, נדון בסוגיות הפילוסופיות, האתיות והמשפטיות, ונלמד על הכלים המשפטיים החדשים שמתפתחים לשמירת טבע, הגנה על בעלי החיים והדורות הבאים.
פרק חובה לכל מי שמתעניין במשפט, אקולוגיה, זכויות בעלי חיים וצדק סביבתי.
לינקים להרחבה:
דנה גינוסר ורחל אדם, "זכויות האדם וזכויות האדמה: טענת זכויות הטבע במאבקים לשמירת הרי ירושלים" (שיח זכויות, 2025)
רחלי ווקס, "הטבע תובע" (זווית, 2019)
ניר חסון, "ייתכן שלא רחוק היום שבו ים המלח יתבע אותנו בכבודו ובעצמו" (הארץ, 2022)
הצטרפות לקבוצת הווצאפ של הפודקאסט כאן
אחרי הפוגה בעקבות המצב, בפרק הזה נדבר עם עומרי בללי (מנחה בתוכנית לכלכלת חברה וסביבה, בוגר כלכלה ואקולוגיה פוליטית) ורוני ארז (מנכ"לית מרכז השל לקיימות) על הגישה החדשנית של כלכלה אקולוגית כחלופה לתפיסת הצמיחה האינסופית. נחקור כיצד לעצב מחדש את המערכת הכלכלית שתפעל במרחב הבטוח בין התקרה האקולוגית של כדור הארץ לבין הרצפה החברתית של קיום אנושי בכבוד. נדון במודלים אלטרנטיביים שמציעים דרך לספק את צרכי כולם מבלי לחרוג מהגבולות הפלנטריים, נחשוף את הכשלים בחשיבה הכלכלית המסורתית, ונבחן דוגמאות מהעולם של כלכלות מקומיות ולאומיות שכבר מיישמות עקרונות של קיימות ושגשוג אנושי וכיצד ניתן ליישם גישות אלה בישראל.
לינקים רלוונטיים:
הרשמה לתכנית לכלכלת חברה וסביבה לשנת הלימודים תשפ"ו (דדליין: 19/7/25)
המקראה הדיגיטלית "סיפור כלכלי חדש" (מרכז השל לקיימות, 2023)
פרק קודם בפודקאסט שכלל דיבייט בין כלכלנים בנושא : "האם הקפיטליזם יציל או יחריב את כדור הארץ?"
מבוא לכלכלה אקולוגית מעת חגי קוט
הצטרפות לקבוצת הווצאפ של הפודקאסט כאן
בפרק זה נדבר עם ד"ר לירון שני, אנתרופולוג סביבתי באוניברסיטה העברית, על הפרשנויות שקבוצות שונות נותנות לטבע וכיצד הן משמשות למטרות פוליטיות. נחקור מה אנחנו יכולים ללמוד מתרבויות שונות על יחס לטבע, מהו ה-"אנתרופוקן", ומדוע חשוב להסתכל על המשבר הסביבתי מנקודת מבט חברתית. נבחן כיצד באים לידי ביטוי פערי כוח ואי-שוויון בסוגיות סביבתיות בישראל, ונדון בדרכים לדמוקרטיזציה של תהליכי קבלת החלטות הסביבתיות כך שהקולות של מגוון התרבויות ישמעו וישפיעו. נשמע על מאבקים סביבתיים בין קבוצות שונות, על מקרי בוחן מוצלחים של שיתופי פעולה בין קהילות, על תפקיד האקדמיה בקידום השינוי, ועוד.
לינקים להרחבה:
עמוד בנושא "אנתרופולוגיה של שינוי אקלים" במסגרת פרויקט "בחברת האדם" שהקים שני ועוסק באנתרופולוגיה בעידן האדם
המקראה "אנתרופוקן: עידן האדם"
ד"ר רונן גופר, חלוץ אסיפות האזרחים בישראל, מצטרף אלינו לשיחה על חידוש פני הדמוקרטיה במציאות של משבר כפול: אובדן אמון במוסדות השלטון לצד משבר אקלים מחריף. בעידן של עליית הפופוליזם ומתקפות על הדמוקרטיה הליברלית, נגלה כיצד אסיפות אזרחים מחזירות את כוח ההחלטה לציבור על כל גווניו. דרך נסיונות מוצלחים בעולם ואפילו כאן בטבעון, נלמד איך מודל דליברטיבי חדשני זה מצליח לא רק לקדם פתרונות סביבתיים, אלא גם לחדש את האמון בתהליכים דמוקרטיים ולבנות גשרים בחברה מקוטבת.
לינקים להרחבה:
מידע באתר מרכז השל לקיימות על אסיפות אזרחים להתמודדות עם משבר האקלים
של מי האדמה, האוויר והים? של מי העולם?
על הקשר בין קהילה, קיימות ונחלת הכלל, עם ג'רמי בנשטיין, ממייסדי מרכז השל לקיימות ומנחה תוכנית העמיתים של השל למנהיגות סביבתית-חברתית, ועם אורי קנדל, יזם חברתי וחינוכי, חבר בקהילת כלכלת הדונאט ישראל, ומייסד Comoning Labs.
בפרק נחקור את תפיסת הקומונינג הציעה דרך שלישית לדיכוטומיה בין הפרטה לשוק הפרטי לרגולציה ממשלתית טופ-דאון. נדבר על מהי בעצם נחלת הכלל ולמה היא אבן היסוד לקיימות, ונדמיין ביחד דרך אחרת לנהל את המשאבים הסביבתיים, החברתיים והכלכליים המשותפים לכולנו.
למי שייכים האוויר, הים, האינטרנט, מקורות המים, האטמוספרה והכלכלה? האם "הטרגדיה של נחלת הכלל" בלתי נמנעת? כיצד נראית יזמות, צרכנות ויצירת ערך שיתופית, ואיך תראה מציאות אחרת, שבה הבעלות על המשאבים והכוח לנהל אותם תחזור לציבור? דרך דוגמאות מהארץ והעולם, נלמד על האפשרויות לניהול קהילתי משותף של נחלות הכלל בישראל ועל המדיניות הנדרשת להצלחתו.
לינקים להרחבה והעמקה:
פרק על נחלת הכלל , לקריאה או האזנה, במקראה "קיימות: חזון, ערכים, יישום" (מרכז השל, 2011)
פרק על שיתופיות לקריאה או האזנה, במקראה "סיפור כלכלי חדש" (מרכז השל, 2025)
כתבה של שירה מייקין וראיון עם אורי קנדל על הסולידריות במלחמה והסיוע האזרחי למפונים מהצפון והדרום כמקרה מוצלח של קומונינג
מוזמנים להאזין לעונה החמישית של הפודקאסט קיימות בעברית, שבה נדמיין יחד איך אפשר להתמודד עם המשבר הפלנטרי באופן צודק ודמוקרטי, שגם ישפר את חיינו ויאפשר להתמודד עם עוולות חברתיות בתהליך. נחקור רעיונות מהפכניים ויוזמות פורצות דרך לשינוי מערכתי בתפרים שבין כלכלה, חברה וסביבה
בפרקים הקרובים נפגוש אנשי שטח, אקדמיה וחברה אזרחית שמקדמים פתרונות קהילתיים למשברים הסביבתיים, חברתיים ודמוקרטיים של תקופתנו. נבחן מודלים חדשניים לניהול משותף של נחלת הכלל והמשאבים המשותפים, לארגון ומדידת הכלכלה, לדמוקרטיזציה של קבלת החלטות, להרחבת מעגל הזכויות הסביבתיות, ועוד.
הצטרפו אלינו למסע שבו ננסה לתרגם תאוריה לפרקטיקה, ולהתחיל לשרטט תמונה של העתיד המקיים שאנחנו יכולים להתחיל ליצור כאן יחד.
בזמן שוועידת האקלים הבינלאומית נפתחת בבאקו, והביתן הישראלי מציג את מיטב החדשנות הטכנולוגית האקלימית שלנו, אנחנו משוחחים עם אחד מחלוצי התחום בארץ: פרופ' עודד שוסיוב, חוקר מוביל בפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית, המשלב בין תחומי הגנטיקה, הנדסת חלבון וביו-ננוטכנולוגיה, לפיתוח טכנולוגיות ברות-קיימא מחומרים טבעיים.
השיחה התמקדה בדרכים בהן טכנולוגיה יכולה לתת מענה לאתגרי הקיימות, תוך למידה מהטבע עצמו, וכיצד ניתן להשתלב בתחומי ההייטק השונים (פודטק, אגרו טק, קלינטק, קליימטק ועוד) ולהוביל יזמות ירוקה לעבר עתיד טוב ובטוח יותר.
פרופ' שוסיוב, שהקים למעלה מ-20 חברות ורשם יותר מ-100 פטנטים, מסביר כיצד הטבע, שהתפתח במשך מיליארדי שנים, יצר פתרונות יעילים בהרבה מאלו שהאנושות פיתחה ב-200 השנים האחרונות, ומה אנחנו יכולים ללמוד ממנו לשינויים בתעשיות המזון והאנרגיה. הוא משתף את ניסיונו העשיר בהפיכת מחקר אקדמי לחברות סטארט-אפ מצליחות המבוססות על עקרונות אלו, מאקליפטוסים מהונדסים גנטית ועד חלבונים אלטרנטיביים, ומה נדרש מכל אחד שרוצה להיכנס גם הוא למסלול שכזה.
הפרק נועד לספק השראה ומידע מעשי במיוחד למי שמעוניין להשתלב בתעשיית ההייטק הירוק, בין אם כיזם או כעובד, ולהראות כיצד חדשנות טכנולוגית המבוססת על חכמת הטבע, המכונה גם ביו-מימקרי, יכולה לתרום להתמודדות עם המשבר הסביבתי.
לקריאה נוספת:
כתבות על עודד שוסיוב בכלכליסט וב-N12
הרצאת טד של עודד שוסיוב בנושא: Materials For The Future - The Plant Age
הרצאת טד נוספת (של מרצה אחרת) בנושא ביו-מימקרי
מידע על חברת FuturaGene (אקליפטוסים מהונדסים גנטית)
מידע על חברת ביו-בטר (טכנולוגיה מבוססת צמחי טבק לייצור בשר מתורבת)
מידע על חברת מירוקו-ביו (ייצור חלב בר-קיימא)
להצטרפות לקבוצת הווצאפ של מאזיני ומאזינות הפודקאסט:
בפרק זה ניב שוחח עם פרופ' ערן פייטלסון, חוקר מדיניות סביבתית ותכנונית מהמחלקה לגאוגרפיה ויו"ר הוועדה האקדמית של ביה"ס ללימודים מתקדמים בסביבה, ופרופ' ליעוז אתגר, חוקר בתחום אנרגיה מתחדשת מהמכון לכימיה. הפרק עוסק באפשרויות ללימודי תארים מתקדמים בתחומי הקיימות באוניברסיטה העברית.
השיחה התמקדה בתוכניות לימודים חדשות ומרתקות: התואר השני בתכנון ומדיניות סביבתית, והתואר השני בכימיה עם התמחות באנרגיה. בנוסף, דיברנו על שאר מסלולי התואר השני של בית הספר ללימודים מתקדים בססביבה בעברית, וכן על החטיבה בקיימות אקלים וחברה לתואר הראשון.
ערך וליעוז סיפרו על מסלולי הלימוד, קהלי היעד, ואפשרויות התעסוקה לבוגרים, וגם על היתרונות והחסרונות של לימודים מתקדמים בארץ לעומת לימודים בחו"ל. הפרק נועד להנגיש מידע חיוני לסטודנטים וסטודנטיות המתעניינים בלימודים וקריירה בתחומי הקיימות, וכן בתרומת האקדמיה להתמודדות עם המשבר האקלימי-אקולוגי.
לינקים לקריאה נוספת:
פירוט והסבר של כלל המסלולים לתואר שני ושלישי של בית הספר ללימודים מתקדמים לסביבה של האוניברסיטה העברית
הסבר על החטיבה בקיימות אקלים וחברה לתואר ראשון, ולינק להרשמה לחטיבה לסטודנטים בעברית
התואר בהובלת ליעוז אתגר - מוסמך בכימיה עם התמחות באנרגיה
התואר בהובלת ערן פייטלסון - תכנון ומדיניות סביבתית
בפרק הזה ניב דיבר עם מיכל אלטשולר, רכזת מדיניות חברתית (וסביבתית) בהתאחדות הסטודנטים.יות הארצית (ורכזת ההתאחדות הסטודנטיאלית למען האקלים לשעבר) ועם יובל זיו, יזם שיתופי פעולה ומנהל פרויקטים בתחום הקיימות, ומנהל את פרויקט צמצום הפליטות של האוניברסיטה העברית.
בפרק שוחחנו על הדרכים לעשות שינוי בהתמודדות עם המשבר האקלימי-אקולוגי מתוך האוניברסיטה, ואיך אפשר לקחת חלק בפעילויות לקידום קיימות בקמפוס.
לינקים לקריאה והצטרפות לעשייה:
לינק להצטרפות להתאחדות הסטודנטיאלית למען האקלים
לינק לאתר של יובל בנושא שיתופי פעולה ויזמות בתחומי הקיימות ומים, מזון ואנרגיה
לינק לקריאה והצטרפות לקהילות היזמות והחדשנות של העברית לינק למידע על קמפוס ירוק
בפרק הזה ציינו את יום זכויות בעלי החיים, בשיחה עם עפרי אוד, ממובילות המאבק להצלת הרי ירושלים, ועם גלי אבן חיים, יו"ר תא אנימלס באוניברסיטה העברית.
כל מי ששומע הרבה על המשבר האקולוגי, עלול לשקוע בייאוש, להרגיש שאין לדור שלנו סיכוי לעתיד נורמלי. כל מי שנחשף להתנהלות תעשיית המזון מן החי, עלול להרגיש שלבעלי החיים אין סיכוי לחיים נטולי התעללות וסבל. אבל התרופה הטובה ביותר לייאוש היא עשייה, התארגנות ופעילות משותפת מעוררת תקווה ביכולת שלנו לשנות.
בפרק זה דיברנו עם אקטיביסטיות משני מאבקים, כל אחת סיפרה על מה זה אומר להיות אקטיביסט.ית, על המאבק שלה, על ההצלחות, על מה נשאר עוד לעשות, ואיך אפשר לקחת חלק. דיברנו עם עופרי אוד על המאבק להצלת הרי ירושלים ומאבקים אחרים בירושלים לשמירת טבע, ועם גלי אבן חיים, על המאבקים מול תעשיית המזון מן החי והפעולות לקידום טבעונות וזכויות בעלי חיים בירושלים, ואיך זה קשור לאקלים וסביבה. בנוסף, הזכרנו בקצרה את תוכנית המנהיגות הסביבתית לסטודנטים של מגמה ירוקה, שניב בוגר שלה בעצמו.
לינקים לקריאה נוספת:
לינק לקריאה על הפעילות של אנימלס והצטרפות
לינק לקריאה על הפעילות של מצילים את הרי ירושלים והצטרפות
לינק להרשמה לתוכנית המנהיגות לסטודנטים של מגמה ירוקה
"אקולוגיה עמוקה" באקו-ויקי
על אתיקה סביבתית וההבדל בין גישה אנתרופוצנטרית (האדם במרכז), גישה ביוצנטרית (כלל היצורים החיים במרכז), וגישה אקוצנטרית (הטבע והמערכות האקולוגית במרכז) - עמ' 14-20
לינק להצטרפות לקבוצת הווצאפ של הפודקאסט
בפרק הזה ניב דיבר עם מאי מאירסון, מעצבת תעשייתית בסטארט-אפ DaikaWood, וגלית לבב, ממחדשת ומעצבת עצמאית של אופנה מקיימת (Re.Gal), על עיצוב בר קיימא וכלכלה מעגלית. הפרק עוסק בתפקיד של מעצבים ומעצבות בשינוי תכנון המוצרים ותהליכי הייצור שלהם לעבר תעשייה מעגלית, בבעיות הסביבתיות והחברתיות בתעשיות האופנה והעץ ובפתרונות שמאי וגלית לוקחות בהן חלק, באופק התעסוקתי הירוק למעצבים בהווה ובעתיד, וגם במה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כצרכן כדי להיות חלק מהפתרון.
לקריאה נוספת:
10 דק' עם מיטל פלג מזרחי על תעשיית אופנה בפודקאסט "הגורם האנושי" מבית חיים וסביבה
פלייליסט של פודקאסטים בנושא כלכלה מעגלית, אקולוגיה תעשייתית ואחריות תאגידית שהרכבתי
"כלכלה מעגלית" באקו-ויקי
"עיצוב מקיים" באקו-ויקי
להצטרפות לקבוצת הווצאפ שלנו:
בפרק הזה ניב דיבר עם ד"ר ליהי שחר-ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה. דיברנו על המעבר מאקטיביזם סביבתי לקידום שינוי סביבתי מבפנים: על היתרונות והחסרונות של השתלבות בארגוני סביבה למול מגזר ציבורי, ועל אפשרויות לתעסוקה בתחום.
החברה האזרחית והמגזר הציבורי הן שתי זירות פעולה חשובות, אך שונות מאוד, והמעבר בניהן לא מובן מאליו. ליהי היא מבין מי שעשו את המעבר, מאקטיביסטית ומארגנת קהילתית במגמה ירוקה שהובילה את המאבק הציבורי לסגירת התעשיות המזהמות במפרץ חיפה, לעובדת במגזר הציבורי, שמקדמת מבפנים את התוכניות להבראה ופיתוח של מפרץ חיפה ביום שאחרי סגירת התעשיות המזהמות.
לינקים לקריאה נוספת:
העמוד של ליהי באתר של תוכנית "ממשק: ממדע למדיניות", שהזכרנו בפרק
האתר של איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה
פרומו לסדרה "המפרץ", סדרה תיעודית על המאבק לסגירת התעשייה המזהמת במפרץ חיפה "בכיכובה" של ליהי שחר ברמן להצטרפות לקבוצת הווצאפ של הפודקאסט: https://chat.whatsapp.com/G7F60dwf8gQIG9uGHt5X8o
בעונה החדשה של הפודקאסט בחרנו להציע קצת תקווה אקולוגית, בימים הקשים האלה של המלחמה, כשהחיילים והחטופים שלנו עדיין בעזה. אחרי שדיברנו בעונות הקודמות על הבעיות, על הקשר בין משבר האקלים לצדק חברתי, לכלכלה, לפוליטיקה ולמשפט, וגם על קיימות בזמן חירום, בעונה החדשה נשאל את שאלת מיליון הדולר: מה אפשר לעשות? ואיך אפשר להתפרנס מתחומי הסביבה? נשוחח עם אנשים שעובדים במגזר הציבורי, האזרחי, באקדמיה, במקצועות העיצוב ואפילו ההייטק, שמתפרנסים מהשליחות הסביבתית שלהם. נדבר גם עם פעילים ואקטיביסטיות, על איך אפשר להוביל שינוי בתור סטודנטים באוניברסיטה, ובכלל בתור אזרחים, בפעילויות ומאבקים ציבוריים בירושלים. כל זה ועוד נדבר בעונה החדשה של הפודקאסט קיימות בעברית, תהיו איתנו!
הפקה והנחיה: ניב מאירסון
סאונד ועריכה טכנית: דולב סולומון
מוזמנים להצטרף לקבוצת הווצאפ שלנו, לעדכונים, התייעצויות, הצעות, שאלות, וספוילרים
בפרק השני בסדרה מיוחדת למלחמה, ניב דיבר על חקלאות וביטחון מזון בזמן מלחמה, עם פרופ' בני חפץ, לשעבר דיקן הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה וכיום ראש המרכז למערכות מזון ברי-קיימא של האוניברסיטה העברית, ועם גלית כהן, לשעבר מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה וכיום אחראית תחום שינוי אקלים במכון למחקרי ביטחון לאומי (ה-INSS), מה החשיבות של החקלאות הישראלית, בשגרה ובחירום? כיצד המלחמה פגעה בחקלאות ובביטחון המזון שלנו? האם הייבוא יפתור את כל הבעיות? האם מדיניות הממשלה מתמודדת בצורה נכונה עם הפגיעה בביטחון המזון? ואילו צעדי מדיניות חייבים לקדם, לא רק למען החקלאים, אלא למען החוסן של החברה הישראלית כולה? לקריאה נוספת:
"כיצד ניתן להבטיח את המשך אספקת המזון לישראל בתקופת המלחמה - ולאחריה?" המחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי (ה-INSS) שגלית דיברה עליו בפרק
"על ביטחון תזונתי נצטרך לשלם בתמיכה ישירה בחקלאים", נורית קדוש, כלכליסט
בפרק השלישי של הסדרה המיוחדת 'קיימות בחירום', נתמקד בביטחון אנרגטי בזמן מלחמה. נדבר עם יערה בן נחום, רכזת אנרגיות מתחדשות במרכז השל לקיימות, ועם פרופ' ליאור הרמן, חוקר אנרגיה וגיאופוליטיקה במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית.
איך המלחמה משפיעה על החוסן האנרגטי של ישראל? כיצד נוכל לייצר מערכת אנרגטית אחרת, שתספק לכולנו אנרגיה רציפה, בת-קיימא, ובמחיר בר השגה? ואיך יכול להיראות השיקום האנרגטי של העוטף והנגב, כך שיביא לשגשוג כלכלי וחברתי באזור כולו?
המסמך עליו יערה דיברה בפרק: עקרונות לשיקום אנרגטי של הנגב המערבי - צוות NZO במרכז השל
ראיון של ליאור הרמן על ממצאי המחקר, פורסם בשנה שעברה ע"י שני אשכנזי בכלכליסט
לינקים לקריאה נוספת:
מחקרים נוספים של NZO על האפשרות להגיע למשק אנרגיה מבוסס אנרגיות מתחדשות, ודרכים לפתרון חסמים
מאמר של ליאור הרמן ואיתי פישהלנדר על אנרגיה בסכסוך הישראלי-פלסטיני https://www.tandfonline.com/doi/full/10.1080/1057610X.2019.1567997
מאמר של ליאור הרמן על תפקידה של האנרגיה ככלי של מדיניות חוץ בשת"פ וקונפליקט
https://academic.oup.com/edited-volume/40698/chapter/348420952?login=true
חשמל בעתות משבר: השמש בתפקיד תומכת לחימה - כתבה של שני אשכנזי אליה התראיין ליאור באוקטובר
חבל התקומה יהפוך ל"אי אנרגטי"? משרד האנרגיה מציג תוכנית שאפתנית ליישובי העוטף, כלכליסט
https://www.calcalist.co.il/local_news/article/sytstf9ep
שיקום העוטף כמודל סביבתי, כתבה של שני אשכנזי בכלכליסט מנובמבר
עצומה של מגמה ירוקה - חזון חדש לעוטף, קריאה לשיתוף התושבים בתהליך שיקום העוטף בדגש סביבתי-חברתי
תוכנית ההערכות למשבר האקלים של אשכול נגב מערבי
https://drive.google.com/file/d/1mQx0fk-Ma3Yl1dmpTeVQudw2WHTtbGFs/view?usp=sharing
בפרק הראשון בסדרה מיוחדת למלחמה, שיצא ביום פתיחת ועידת האקלים העולמית בדובאי, ניב דיבר עם שני אשכנזי, כתבת סביבה ואקלים בכלכליסט, ותומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה. בחלק הראשון דיברנו על התגובה המכעיסה של גרטה וחלקים מתנועת האקלים העולמית למלחמה: ממה זה נובע - בורות או תפיסת עולם? איך זה ישפיע על התדמית הציבורית של המאבק? האם אפשר לסמוך על האו"ם? כיצד צריכה התנועה הסביבתית בארץ להגיב? ואיך ממשיכים לפעול? בחלק השני דיברנו על מחטפים אנטי-סביבתיים שמקודמים בחסות המלחמה: מי מקדם אותם, ומה אפשר לעשות? שרשור של ניב בטוויטר שמנתח את הגורמים לתגובה של גרטה ותנועת האקלים הגלובלית
כתבות של שני אשכנזי בכלכליסט על הנושאים עליהם דיברנו בפרק:
"את בצד הלא נכון של ההיסטוריה": פעילי סביבה בישראל מתנערים מגרטה טונברג
"המלחמה תצמצם קשב בוועידת האקלים דווקא בשנה החמה ביותר"
"הסביבה תסבסד את ההנחה על הדלק? האוצר מרוקן את הקרנות הסביבתיות"
"מועצת הנפט תדון היום בהצעות לחיפוש גז בים, הירוקים זועמים"
בפרק הזה, שיוצא יום לפני הדיון ההיסטורי בבג"צ על ביטול עילת הסבירות, ניב דיבר עם עו"ד תמי גנות, סמנכ"לית אדם טבע ודין, עמותה משפטית-סביבתית שפועלת בכנסת ובבתי המשפט להגנה על הזכויות והאינטרסים הציבוריים הסביבתיים. אדם טבע ודין גם צורפו לאחרונה כידיד בית משפט לעתירות נגד ביטול עילת הסבירות. אבל רגע, מה בכלל הקשר?
בדיוק על זה דיברנו בפרק הזה, שהוקלט ב-14.06, עוד הרבה לפי שרוב הציבור בכלל שמע על "עילת הסבירות", כשרוב השיח התמקד בחלקים אחרים של המהפכה המשפטית שקודמו באותו הזמן – שינוי הרכב הועדה לבחירת שופטים והגבלת הביקורת השיפוטית על חקיקה.
דיברנו על כל השאלות הבוערות סביב המאבק על עצמאות מערכת המשפט והדמוקרטיה הישראלית, והקשר שלהן לנושא הכי בוער – משבר האקלים: מה הן זכויות סביבתיות, ומה התפקיד שמערכת המשפט שיחקה בהגנה עליהן לאורך השנים? האם בג"צ 'אקטיביסטי' או 'שמרן' בסוגיות סביבתיות? כיצד משבר האקלים יפגע בזכויות אדם ובדורות הבאים? מה קרה כשבני נוער עתרו לבתי משפט בעולם כנגד ממשלות שאינן פועלות להגן עליהן מסיכוני אקלים? למה דווקא בתחומים הסביבתיים והאקלימיים הביקורת השיפוטית כל כך חשובה? איך המהפכה המשפטית, אם תיושם במלואה - פוליטיזציה של בתי המשפט והייעוץ המשפטי, הגבלת ביקורת שיפוטית על חקיקה וצמצום זכות העמידה, תסכן את האינטרסים והזכויות הסביבתיות של כולנו? וכמובן, מדוע ביטול עילת הסבירות מסוכן כל כך לסביבה, לבריאות, לטבע ולאקלים, עד כדי כך שאדם טבע ודין צורפו כידידי בית משפט לעתירות בנושא, כמומחים להשלכות הסביבתיות של החקיקה?
לינקים לקריאה נוספת:
"סביבה מתגוננת" – ההשלכות הקטלניות של המהפכה המשפטית על איכות הסביבה באתר אדם טבע ודין
https://adamteva.org.il/defensive-environment/
כתבה שלי (ניב מאירסון) ל-'מתחת לרדאר': "המאבק במשבר האקלים הוא גם מאבק באי-שוויון. ודווקא בגלל זה חשוב במיוחד לשמור על עצמאות מערכת המשפט // פרשנות"
https://www.instagram.com/p/CokDF2xNHsP/?igshid=MDJmNzVkMjY%3D
לי ירון "משפטנים מתריעים: ההפיכה המשפטית תגרום נזק חסר תקדים למאבקי סביבה ואקלים" הארץ
יוני ספיר מנכ"ל שומרי הבית ועו"ד מתן גרפינקל "בלי דמוקרטיה חזקה לא ניתן להגן על בריאות הציבור ועל הסביבה" שקוף https://shakuf.co.il/41096
שני אשכנזי "עשרות ארגוני סביבה ובריאות לממשלה: רפורמת המשפט - סכנה חמורה גם לטבע״ כלכליסט https://www.calcalist.co.il/local_news/article/rjccmbf3s
נייר עמדה של ארגוני הסביבה והבריאות נגד הרפורמה המשפטית שהוגש ליו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן
https://fs.knesset.gov.il/25/Committees/25_ci_bg_1745346.pdf
עו"ד יוסי וולפסון – טור דעה על החשיבות של עילת הסבירות לזכויות בעלי חיים Ynet
https://www.ynet.co.il/environment-science/article/bkvc3z3ci
סקירה של תמי גנות של החקיקה וההליכים המשפטיים בעולם ביחס למשבר האקלים נכון ל- 2019
יובל בגנו "לראשונה: ארגוני סביבה [מגמה ירוקה ומחאת הנוער למען האקלים] יעתרו לבג"ץ נגד מדיניות האקלים של ישראל" https://m.maariv.co.il/news/environment/Article-1035960
