לתכנן טרק זאת עבודת נמלים של פרטים טכניים שעבור חלק מהאנשים מהווה כבר את אחת החוויות בדרך לטרק.
במשך שנתיים בהם אנחנו פועלים לעזור לאנשים לצאת לטרקים עצמאיים על ידי ליווי בתכנון הטרקים - אני ויחיאל מרצבך צברנו המון ידע וניסיון שהתווסף ליכולת הבסיסית שלנו לתכנן את הטרקים של עצמנו.
מסתבר שלתכנן לאחרים זה לא כמו לתכנן לעצמנו - צריך להיות יותר יסודיים ולהשאיר קצת פחות מהלא ידוע. בפרק הזה בעקבות הצעה של אחד המאזינים אנחנו פורשים עבור כולם המון טיפים ומידע חשוב שיעזור לכם לתכנן לבד את הטרקים שלכם.
רוצים לקבל עיצה או להיעזר בנו לתכנון הטרק שלכם
בפרק דיברנו גם על המוצר המדליק של קוביות דלק מוצק שמשמשות תחליף לגז שאפשר לקחת במטוס
יש שיגידו שיורם חן פיצח את השיטה. יש פה יותר נכון הרבה שיטות - הוא בעצמו מגדיר את עצמו כאחד שיודע בעיקר להיות בחוץ ואת זה הוא עושה ברגל, על אופניים וקשור לכל מני מצוקי סלע.
כך מצא את עצמו מסתובב כל פעם ביעדים חדשים, חוקר מסלולים שלא עשו לפניו וסולל את הדרך לאנשים באו אחריו או באו איתו. יותר מזה שהוא אוהב הרפתקאות, מסתבר שהוא אוהב לקחת אנשים ולהראות להם את הדרך.
אבל בדרך כלל זה לא יהיה משהו שגרתי ומיינסטרימי, הראש שלו רוקח המצאות כל פעם מחדש.
כך הוא תר את הגלובוס אבל מרכז הכובד שלו נע בין המדבר הישראלי להרים הגדולים של צפון איטליה, שעדין מהלכים עליו קסם גם אחרי שנים רבות.
כל זה הוא רק תפאורה, רצינית אולי, למשימה הגדולה של חייו - לתת לאנשים מיוחדים את ההזדמנות להראות שגם הם יכולים - ממש כמו כל אחד אחר. תגידו לו שזה בלתי אפשרי וזה רק מדרבן אותו למצוא את הדרך.
בפרק היובל (!!!), 50, אני מארח את גיא שילה, האיש שהקים קהילת ענק של מעל מאתיים אלף איש ואישה שאוהבים את סיני. היא אכן מכונה קהילת אוהבי סיני ותוכלו למצוא אותה בפייסבוק.
גיא נטש עובדה של עורך דין כדי להתחבר למה שבאמת מלווה אותו כל חייו וזה המסעות לסיני. רוב הישראלים יגיעו לחופי סיני, אולם האהבה של גיא מתחלקת בין החופים וההרים העצומים של סיני בהם הוא משוטט מילדותו.
במשך השנים יצר קשרי ידידות ייחודיים עם הבדואים של דרום סיני שהינם חלק בלתי נפרד מהמסעות שלו אליהם הוא לוקח הרבה מטיילים אחרים.
גיא שב וחוזר פעם אחר פעם לסיני על כל גווניה ונראה שהרעב שלו לחצי האי המופלא הזה אינו נעלם.
בפרק לפנינו הוא פורש את כל הקשר המיוחד שלו עם סיני על כל חלקיה
שחר אלוש הוא טרקר אולטימטיבי
הוא מזקק את החוויות לצורה הגולמית ביותר שלהן ולא נרתע מהתנסויות לא פשוטות. כל דבר מרכיב את החוויה שלו.
מן הראוי להוסיף פה אזהרת טריגר לכמה מהסיפורים שלו שמציגים בצורה באמת אותנטית עד כמה הוא לוקח את החוויות שלו רחוק
יש לו יכולות פיזיות נדירות ואדירות שמגיעות כדי לשרת את התאווה הבלתי ניגמרת שלו לגמוע קילומטרים ולייצר מסעות שבנויים לאוו דווקא על מסלולים שמישהו אחר תיכנן. הוא יקח מפה, ילמד אותה לעומק וימצא את המסלול הכי טוב בשבילו שיקח אותו לרוב לפיסגת ההר הגבוה ביותר במדינה שהוא מבקר בה - ויש 100 מדינות כאלה שעברו תחת רגליו.
בפרק הזה הוא מצליח להעביר יפה עד כמה חוויות תלויות אך ורק בשרשרת של אירועים ייחודית שמתרחשת בצורה חד פעמית במהלך הטרק שלך. שום דבר לא יהיה דומה לזה ואין טעם להשוות טרקים על בסיס מדינות או מסלולים אלא רק לפי צבירת הסיפורים וההפתעות שקרו בדרך - יש לו מאות כאלה
שילחו הקלטה של עד 2 דקות של סיפור המסע האישי שלכם.
משהו שיעביר את רוח הדברים ושיוכל לשכנע שמדובר בסיפור מדליק: מצחיק, מפחיד, יוצא דופן, מרגש...משהו מאלה. סיפור מיוחד שהשאיר אצלכם חותם או זיכרון חזק. זה לא חייב להיות ארוך. זה רק תקציר
את ההקלטה יש לשלוח לאימייל:
planmytreks@gmail.com
עד ה-1.6
את הסיפורים הנבחרים נקליט קצת יותר בהרחבה, בשיחה וירטואלית עם המספר.
את הסיפור המנצח נבחר באמצעות דירוג הקהל וועדה מקצועית שתיבחר לצורך העניין.
יש פרס כמובן! הזוכה או הזוכה, המאושרים יקבלו תיק יום מבית גוסמר גיר. תיק אהוב עלי במיוחד, ששמו Loris, תיק בשווי 750 ש''ח שהוא באמת מדהים. גדול, מרווח ונוח. תיק יום ברמה גבוהה.
לפעמים נראה שטרקים בהרים מיועדים רק למיטיבי לכת. ההרים הם באמת משהו שבמיוחד לנו, ישראלים, נטולי תרבות הררית מפותחת, נראים קצת מאיימים, בטח דורשים ניסיון והבנה - כי זה מאד שונה מהתוואי הטופוגרפי השכיח בארץ.
רז פישביין אימבר רואה את זה אחרת. במקום לדאוג לאלה המסוגלים במילא לפתור לעצמם את הבעיות ההרריות, הוא החליט להנגיש את הדרך דווקא לאלו שאינם ספורטאי על, אלה שנמצאים פחות בכושר שיא, אלה שאוהבים ללכת, אבל בקטנה.
כשרז גילה את חווית הטרקים בין בקתות באירופה הוא כל כך התלהב מהקונספט, שהחליט שחשוב להביא לשם גם אנשים שלא יודעים איך לעשות את זה בעצמם.
מהיותו סופר יסודי, הוא חיבר הבנת מפות עמוקה לסיורי עומק בשטח ובנה טרקים מקוריים בין בקתות שיאפשרו ימים יחסית קלים עם טיפוס מצטבר צנוע בסביבה שתהיה בטוחה גם להלכים ״לא מקצועיים״.
במקביל הוא הלך את ה-PCT לכל אורכו, ברצף, בגיל 50, וגם עזב עבודה יציבה ברפאל לטובת הדרכת טרקים. למרות מה שנכתב כאן, הוא גם הראשון בעולם להוציא קבוצות מאורגנות למקטע היפה ביותר על ה-PCT ובהחלט אחד הקשים. איזור הסיירה נבאדה ההררי, על ה-John Muir Trail, טרק קשוח ללא נקודות הצטיידות, שדורש נשיאת ציוד במשקל 15 ק״ג על הגב כולל ציוד שינה מלא. אם נראה לכם שאף אחד לא יבוא לזה, אז השנה תהיה כבר הפעם השניה שהוא ממלא משתתפים למסע הקשה הזה בקצה השני של העולם.
האתר של רז:
אלירן דה מאיו מביא איתו אותנטיות וחיבור לטבע שעלולים להרים גבה אצל אנשים שיראו או ישמעו אותו.
העניין הוא שאני מכיר אותו מספיק שנים כדי להרגיש ביטחון מוחלט בלהביא אותו אליכם כמו שהוא: פשוט, שקוף, מאמין במאה אחוז בדרך שלו, אפס שרלטנות ולב ענק. מה זה ענק? עצום.
הוא לא מתיימר לתת שום דבר קסום או פלאי וגם העובדה שלא סיים תיכון או למד בצורה מסודרת לא מפריעה לו להציע דרך. אין בדרך הזאת שום ביטחונות מלבד העובדה שמדובר במעל עשור של פעילות תחת הפורמט המכונה "בית הבריאות" בקיבוץ תובל והמון אנשים שעברו, התנסו וצברו חוויות משנות חיים במסגרת הזאת. הם גם ספגו משהו מהדרך הזאת שלרוב גם נישארת איתם לאורך זמן, בחזרה לשגרה.
אלירן דוגל בדרך שהיא עקבית אולם פשוטה להפליא ומכילה עקרונות בסיסיים וטבעיים שחוללו אצלו שינויים כבירים, כך שהוא התמסר אליהם בצורה מוחלטת ורואה בזה גם שליחות אמיתית להעביר את זה הלאה. הכל מתחיל מתחושת חופש וחיבור בטבע, המשמש כלי עיקרי בריפוי או הקלה. ריפוי של מה? מגוון של בעיות שאנשים מגיעים איתן אליו.
הצטרפו אלי לשעה של שיחה עמוקה עם אלירן דרך ההתנסויות שלו, שהחלו במסעות מטורפים בגולן והביאו אותו למקומות של חופש מאילוצים שלרוב נראים לנו כורח - אכילה ושתיה למשל. על פי אלירן לא חייבים מסעות עומק מסובכים ועתירי קילומטרים כדי להפיק הרבה מכוחות הטבע. הכנסה של כמה אלמנטים פשוטים לחיי השגרה שלכם, תעשה כבר את הקסם שלה.
בית הבריאות בתובל
https://home.demayo.co.il/
כתבה על טיול תאנים של אלירן
https://outpanel.co.il/golan-figs/
בשלב מסויים בחייו, אמיר פלג לא יכול לשאת את הסבל של עבודה משרדית והוא הולך לכיוון שידע שמביא לו ריפוי לנפש - רק שהוא הופך אותו לאט למקצוע ומקים חברה למסעות. אמיר מנסה לייצר טיולים מיוחדים. כאלה שאנשים שאינם חובבי טיולים מאורגנים ירצו לצאת אליהם.
הוא מספר על הדרך ועל חלק מהיעדים המיוחדים שיצר והפך למסעות שאליהם הוא מוציא אנשים. תוך כדי השיחה הוא חולק מידע מרתק על כמה מהמקומות שהוא אוהב במיוחד: מונגוליה, בהוטן ורואנדה.
האתר של אמיר:
https://www.amir-peleg.com/
טוטם הזאב: סיפור ממונגוליה
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=961545
הסרט סוכני האושר - תיעודי על בהוטן
https://www.cinema.co.il/event/%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%9F-%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A9%D7%A8-%D7%93%D7%95%D7%A7%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91-2024/
זה היה הקול הפנימי של אוהד שלקח אותו דווקא לאירוע הספציפי הזה. כך הוא מסביר בסוף הפרק. ואיזה קול זה היה...המסע או המירוץ לאלסקה, R2AK, הוא אירוע הקורא תיגר על מוסכמות סדורות בתחום השיט. לרוב, אירועים גרנדיוזיים על גבי כלי שייט מדוגמים וסופר יקרים לעומת האפשרות המחתרתית כמעט לצאת במסגרת אירוע לחצייה ארוכה של 21 יום על מה שכמעט יכול להיחשב ל...רפסודה. וכל זה, ללא מנוע (אסור) וצורך הכרחי לחתור חלקים נכבדים מהדרך.
למה אי אפשר לעמוד על הרגליים אחרי 21 יום?
איך משכנעים את המארגנים שעם הרבה תשוקה, גם יורד ים מהים תיכון יכול להתמודד עם האוקייאנוס?
מי זה מיסטר איקס?
אוהד שפריר מספר בקול צלול והמון רגש על הדרך שלו לצלוח מסע כמעט בלתי אפשרי שהוא מצד אחד התמודדות אדירה עם תנאי קיצון ומצד שני חלק מהרכב אנושי מיוחד שחובר יחד לעשות משהו שדורש לב גדול והמון אמונה: בעצמך, בים ובפלטפורמה עליה אתה שט.
קישור לאתר האירוע:
https://r2ak.com/
קישור לסירטון על אוהד שהופק באירוע:
https://www.youtube.com/watch?v=F8VLU_KEj5k
המלחמה עשתה ליאיר עובד סדר בראש. החיים קצרים וכדאי לזרום עם התשוקות שלנו. מכאן הוא החליט להתמקד באהבה שלו להדרכה, אנשים וכמובן טרקים. מכל הסוגים.
יאיר מראה שגם בגיל מאד צעיר אפשר ללמוד לטייל נכון, לצאת גם עם פחדים ופשוט להתמודד איתם ובעיקר להאמין בעצמך ובדברים שטיבם להסתדר.
הוא מדבר על הדרך שלו להתנסות בציוד איכותי, הרשימה של 20 השבילים היפים בעולם של נשיונל ג׳יאוגרפיק שעומדת במרכז החלומות שלו ובעיקר הוא מלא התלהבות מדבקת ששווה להקשיב לה.
הציוד המומלץ של יאיר:
תיק Atom Packs 30
אוהל Durston X-mid 2 Pro
מזרן Big Agnes Rapid SL
כרית Nemo Filo
קווילט של Katabatic Gear
רוצים להתייעץ עם יאיר עובד?
לפני 12 שנה כשנחשפתי לסיפור המדהים של שקלטון לא האמנתי שעברתי את רוב חיי הבוגרים בלי להתוודע למסע יוצא הדופן הזה. בלעתי ספרי מסע והרפתקאות בלי שזכיתי להיכרות עם הבריטי עתיר היכולות הזה.
גם היום זה כנראה סיפור המסעות המדהים ביותר וכנראה חלק מזה היא העובדה שעדיין רק מעטים שמעו עליו.
הרבה זמן חלמתי להוציא פרק שיספר את סיפורו של שקלטון. רציתי להביא אורח מיוחד שיודע עליו המון וקיבלתי זכות גדולה לארח את דנדן בולוטין, איש עתיר זכויות, ידע ומסעות בפני עצמו. איש עם לב ענק ויכולת לספר סיפור בצורה יוצאת דופן.
דנדן מרצה מוכשר על שלל נושאים ואחד מהם הוא שקלטון. מעבר לסיפור האישי שלו שדיברנו עליו באמת בקצרה (כי רק לזה אפשר להקדיש פרק או שניים) דנדן שטח את הסיפור המופלא של מסעו של שקלטון מכל מני זוויות משעשעות ומיוחדות ויצר את החיבור האישי שלו לדמות הענקית הזאת בצורה שתשאיר אתכם שמוטי לסת.
לדנדן ערך בויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A0%D7%93%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F
האתר של דנדן וכל הפרטים על החווה ואפשרויות האירוח
https://www.dandanbolotin.co.il/
רוצים להזמין את דנדן להרצאה? כדאי לכם!!
https://www.dandanbolotin.co.il/blank-7
הספר המומלץ בעברית על הסיפור כולו - אנדיורנס
https://www.e-vrit.co.il/Product/9114/
זה פרק שלא ממש רוצים לעשות.
איך אומר יניב - אני אתחיל מהסוף - עידו נהרג בשביעי באוקטובר. לכאורה אין עוד מה להוסיף, כי זה באמת יכול להיראות כמו הסוף.
אבל יניב, שלהבת והמשפחה בוחרים לקום בבוקר, אפילו עם חיוך. המשימה שיניב שם לעצמו, כמו כל כך הרבה הורים לצערנו, היא להביא לעולם את הסיפור של עידו. המילים הקשות הן ״להנציח״. והוא עושה את זה נהדר. בסיפור בהיר וישיר הוא מגולל את הסיפור של עידו, את האהבות שלו, אחת מהן היא הנהיגה. וכך, יחד עם משפחת גרוטראלי, הם יוצאים למסע לזכר עידו, מסע שעידו לא הספיק לעשות בגרוטאה שרכש. זאת דרך יפה גם להציג את המפעל הזה שנקרא ״גרוטראלי״. מסעות בשטח באמצעות כלים שהם הכי רחוקים מרכבי שטח. רעיון שכבר כמעט 10 שנים מתנהל באינטנסיביות ומביא אוהדים רבים לתחום והרבה פעילויות חברתיות.
תודה לחגית זיידנר, ״מנכלית הגרוטראלי״ על החיבור הזה ונתינת הבמה ליניב
קישור לדף הגרוטראלי
קשה להגדיר את רום בן אליהו או את מה שעשה. אלה אולי ארבעה מסעות בסיפור אחד ואולי סיפור על אדם חסר פחדים, אבל לא באמת. אדם שיודע ללכת עם הפחד שלו ולקחת אותו למקומות שיעזרו לו. יש שיגידו חסר אחריות ואני אומר - אחד שיודע לטפס על קירות שעוצרים את רוב האנשים, אדם שכבר בגיל 24 היה בעל סקרנות שדחפה אותו עוד ועוד קדימה למקומות פיזיים ונפשיים שרוב האנשים לא יגיעו אליהם במשך חיים שלמים.
זה סיפור שיראה לכם פיקטיבי בחלקים- רק שיש תמונות שמתעדות הכל. שיחה מרתקת עם רום, שהתשוקה לחיים מניעה אותו בצורה יוצאת דופן
קישור לבלוג של רום:
https://romboblog.blogspot.com/
בייקפאקינג הוא בעצם פורמט של ״טרקים עם אופניים״. המבנה דומה, מעמיסים על ה״כלי״ את כל מה שצריך להישרדות במשך מספר ימים ופשוט מתקדמים בשטח לאורך שבילים ניפלאים. לפעמים זה לקחת עליך ציוד שינה מלא ולהיזרק בשטח ובפעמים אחרות זה יכול להיות רכיבה מצימר לצימר ביעד אירופאי מהמם.
אבל זה לא הסיפור - יותר מאשר אלעד בכר הוא רוכב או בייקפאקר, הוא בהחלט מנוע של קהילות. זה משהו שבוער בו וזה פשוט עובד לו. הוא רותם מאות ואולי אלפי אנשים למעין גוף אחד מלוכד אבל גם אוסף של אינדיבידואלים. יחד הם מארגנים אירועי רכיבה של מספר ימים המאפשרים את חווית היחד וגם את הסולו בעת ובעונה אחת. הוא בנה פורמט מנצח שמושך אליו חובבי בייקפאקינג מכל רחבי הארץ, לאירועים קצרים וגם לכאלה ארוכים מאד. אחד הדובדבנים בקהילה הוא הדרך בה הם עוטפים רוכבים חדשים וחסרי ניסיון ומכניסים אותם בעדינות לתוך התחביב והפורמט עד שהם מתמכרים והופכים לרוכבים נלהבים.
הקהילה שותפה לכל המפעלים והיא תומכת ודוחפת דרך, למשל, אתר כמו bikepacking.co.il
יחד הם יוצרים מסלולים משותפים, משלבים את הכח של גורמים מסחריים ומקימים אירועים שכל אחד מהם הוא הפנינג קטן של אהבה לשטח, לאופניים ולקהילה
שרשרת של משברים, אשר בראשם פוסט טראומה מימי הצבא, הביאו את רביד כהן לדרך שמטרתה, להגדרתו, ״לחזור להיות נורמלי״. אבל, יש משהו ב-DNA של רביד שמחפש דברים שאינם שגרתיים, אינם רגילים.
הדרך של רביד, שהתגלתה לו כבר במסע של אחרי הצבא, היא אחרת לחלוטין וכנראה צריכה לעבור במסלולים שאחרים ממעטים לעשות. כך הגה רביד בראשו את המסע הנוכחי סביב הקוטב הצפוני. הקפה שלמה של מדינות החוג הארקטי, מקפץ ממדינה למדינה, לפעמים בדרך לא דרך וכך עובר בין מקומות שונים שהדבר היחיד המשותף להם הוא מיקום על קו רוחב משותף, קרוב מאד לקוטב הצפוני.
הוא יצר תוכנית מפורטת שעברה לפסים מעשיים בקיץ 2024, וכך במשך ארבעה חודשים הוא נדד בין 8 מדינות, ממקד את עצמו בהרפתקה אחת או אולי יותר, נקודתית, בכל אחד מהמקומות, כדי לחוות אותם מקרוב.
מפגשים אנושיים מרגשים ומפתיעים, התמודדויות ובעיקר חוויות ייחודיות שהרכיבו פאזל של מסע יוצא דופן.
בימים אלה מוציא רביד אל סיפרו הראשון, ״הקצה״. רומן בדיוני, אולם כזה שנכתב מניסיונו האישי סביב ההתמודדות שצלחה יפה - להשאיר את הפוסט טראומה מאחוריו.
אם תתרגשו מסיפורו כמוני, רביד ישמח אם תתמכו בפרוייקט הוצאת הספר שלו שמתקיים בחודש דצמבר 2024 דרך הדסטארט
קישור לפרוייקט כאן: https://bit.ly/4i0mSvs
לדני תאוות חיים שיש מאחוריה אופטימיות אדירה. דני בהחלט טורף את החיים אבל הוא עבר דרך די מייסרת כדי להגיע ולהפנים את העובדה הזאת.
הסיפור של דני הוא בלתי נתפש כמעט בכל קנה מידה, גם ללא עולם הטרקים שהיום הוא מאד מחובר אליו.
הדרך שעבר מפציעה קשה במלחמת לבנוון הראשונה, עיוורון אל אחיזה בחיים בשתי ידים היא מופלאה ותשאיר אתכם משתאים או המומים. דני מגדיר את עצמו ״עיוור עם סימן קריאה״ ובתוך כל זה הוא בנה עולם שהוא חי ונהנה ממנו עד מאד עם משפחה מדהימה. ההיילייט של הפעילויות שלו ושל הפרק הנוכחי הוא עולם הטרקים שגילה רק לפני כמה שנים - שום דבר לא מפריע לו בדרך לחוות את מה שיש לעולם להציע.
המלצה חמה 1 - תישארו עד סוף הפרק. דני מוכיח באמת שאין גבולות לרצון ובכלל כל מסר שלו יתן לכם פרספקטיבה טובה לחיים.
המלצה חמה 2 - קחו לכם 19 דק׳ נוספות (אחרי שמיעת הפרק) וצפו בסרט הקצר שנעשה על דני השנה וזכה בפרס אופיר בקטגוריית הסרטים התיעודיים הקצרים ל-2024
https://www.youtube.com/watch?v=sjzIxi2QEJg
הפעם, לראשונה, אירחתי שני אורחים כדי לקבל כמה זוויות על הנושא ה״שנוי במחלוקת״ הזה - צילום סטילס.
האם אפשר לשלב צילום בהליכה, בטרקים, במסעות או שהצילום הוא נושא בפני עצמו והדרך להתמקד בו היא לצאת למסעות צילום נטו (שהם יותר סדנאות מודרכות)?
לימור צדוק - צלמת תרבויות ורוח אנושית ואילן שחם - צלם נופים, שניהם הגיעו לעולם הצילום מתוך תשוקה ולאוו דווקא כדרך חיים מקצועית שבחרו לראשונה.
בסוף כולם אוהבים לצלם ולשתף ויש בנו את השאיפה להוציא תמונה ״טובה״. רק איך עושים את זה באמת? מה המחיר שצריך לשלם מבחינת ציוד, קשב והתעסקות בטרק כדי לקבל גם תוצאה מצולמת טובה?
לימור ואילן מביאים את ה״אני מאמין״ שלהם בשילוב צילום במסעות, נותנים טיפים וכיוונים איך לשפר את העניין שאנחנו יוצרים בתמונות שלנו.
אתר הבית של לימור
https://limorzadok.co.il/
אתר הבית של אילן
https://ilanshacham.com/phototours/
מה שחשוב לשיר אורן להראות זה לאוו דווקא שהיא פורצת דרך ייחודית או מפלסת סיגנון באמצעות כוחות על. להיפך: ״אם אני יכולה, כל אחת יכולה לטרק״ אומרת שיר, וזה לא בגלל שהיא מזלזלת בעצמה.
דווקא מנקודת ההתחלה שלה, בה חשבה שזה לא בשבילה והיא לא מסוגלת, שיר החלה לפלס ולגלות את דרכה בעולם הטרקים. שלב אחרי שלב היא פרצה מחסומים, התגברה על מיליון חששות וכמו רבים אחרים התמכרה.
בעולם לא פשוט ולא תמיד בטוח לאישה יחידה, שיר יוצאת גם לבד, מעמיסה על גבה ציוד מלא והולכת בדרכים מאתגרות ולא תמיד נוחות. היא לא נותנת לשום דבר לעצור אותה ולא מוותרת על מה שהיא באמת רוצה רק כי היא לבד. מהמקום הזה היא מנסה להראות את הדרך לאחרות באמצעות קהילת ה״טרקיסטיות״ המעודדת נשים נוספות לגלות את העולם המופלא הזה של טרקים ומצליחה לשלב גם עבודה בדרך מה שהופך אותה גם לנוודית דיגיטלית.
שיחה נהדרת עם אישה אמיצה מלאה תובנות חיוביות.
קישור לקהילת הטרקיסטיות בפייסבוק
https://www.facebook.com/groups/womenyourwaytrek
דניאל קרן הוא אדם מעט חידתי. יש בו סקרנות גדולה והיא אולי הגורם המניע שלקח אותו להתנסויות שלו בכל קשת פעילויות החוץ. הוא נגע בכל כך הרבה דברים - מסעות ארקטיים בתנאי קיצון לקטבים, טיפוסי סלע אפיים, העפלה לפסגות הימאליה וטיפוסים אלפיניים ושלל מירוצים, בינהם מה שמכונה ״המירוץ הקשוח עלי אדמות״ בניו זילנד.
מעבר לפעילויות החוץ הענפות הוא גם מתח את גבולות הפנים, בשהיות ממושכות במנזרים בודהיסטים, עשרות שנים של עיסוק באמנויות לחימה וכתיבת ספרים בז׳אנרים שונים המבוססים על התנסויותיו.
אחד הדברים היפים אצל דניאל הוא החיבור של אנשים נוספים לפעילויות אם זה באמצעות קבוצת הריצה שלו שפעילה כבר 18 שנה ואם באמצעות מפעל ״מסעות דניאל״ המוציא אנשים למבחר מסעות ברחבי הגלובוס - לתרבויות, למקומות ופסגות - שוב, מתוך ארסנל ההתנסויות שלו.
למידע נוסף חפשו על דניאל קרן בגוגל. תוכלו להתרשם מהאתר שלו
https://danielkeren.com/
ערך הויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A0%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A8%D7%9F
את אריק פגשתי במקרה בפירנאים מקרין את סירטו בבקתת הרים בה לנתי בזמן טרק קצר בהרים המדהימים האלה.
זה לא דבר שכיח בבקתה בהרים. בסוף יום הליכה ואחרי ארוחת הערב אתה רגיל לצלול לשינה, אבל כשראיתי שהבחור שמקרין את הסרט הוא גם היוצר והסרט הוא בעצם עליו או יותר נכון על המסע המדהים שהוא עבר, נישארתי לראות.
הסרט ״12 רסי הרים״ ריתק אותי. מצולם מדהים ומעביר את החוויה הייחודית של הליכה ארוכה בהרים. מדובר גם בפרוייקט מדהים שלא הולך בעקבות שבילים רגילים. חציה של 12 רכסי הרים באירופה, בינהם האלפים והפירנאים בתנאי קיצון לפעמים. אריק נצמד לעקרונות מסע בני קיימא שטבע לעצמו כדי להקפיד על שמירת סביבה ועבר חוויות עמוקות שרק חובבי מסעות אמיתיים יוכלו להבין.
כדי להבין יותר לעומק את מה שהניע אותו ומה עבר עליו, ניפגשתי עם אריק לשיחה שהפכה לפרק הנוכחי בפודקאסט. הפרק אינו שלם ללא צפייה בסירטו של אריק ולשם כך לקחתי על עצמי להנגיש אותו לקהל הישראלי והסרט זמין באתר של אריק עם תרגום לעברית.
תמיכה בסרט היא תמיכה בסביבה, במסעות ובאהבת הטבע. אריק מתפרנס מהקרנת הסרט ואני מזמין אתכם להיות שותפים. כדי לבצע הרשמה דרך האתר שהוא בצרפתית כדאי להשתמש בגוגל טרנסלייט - סך הכל התהליך די פשוט ותמורת כמה יורו בודדים תוכלו לצפות בסרט באיכות גבוהה.
Les Douze Cimes
באתר של אריק לאסקר
https://cielmonbivouac.com/film.php?film=12_Cimes
