כל יום, מיכאל מתגנב לחדר העבודה של אבא, לראות שהמתנה עדיין שם - מונחת על הארון, מוסתרת מאחורי קופסאות קרטון כדי שאיש לא יראה אותה, ארוזה בנייר כחול וקשורה בסרט זהב.

הוא מטלטל אותה בעדינות, מקשיב לה, מניח והולך, אבל דימוי המתנה לא עוזב אותו. הוא חושב על המתנה כל הזמן ובכל מקום, בחדרו, בבית הספר, בגן השעשועים.

לְנִמְרוֹד יֵשׁ מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב לְהַגִּיד לְאִמָּא שֶׁלּוֹ, אֲבָל הִיא בְּאֶמְצַע שִׂיחַת טֵלֵפוֹן, אָז הִיא מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ לִשְׁמֹר עַל הַמַּחְשָׁבָה שֶׁלּוֹ עַד שֶׁהִיא תְּסַיֵּם לְדַבֵּר. נִמְרוֹד הוֹלֵךְ לַחֶדֶר שֶׁלּוֹ, מֵנִיחַ אֶת הַמַּחְשָׁבָה בְּקֻפְסַת נַעֲלַיִם וּמְרַפֵּד בְּצֶמֶר גֶּפֶן שֶׁיִּהְיֶה לָהּ נָעִים. אֲבָל אָז מִתְבָּרֵר שֶׁלַּמַּחְשָׁבָה יֵשׁ רְצוֹנוֹת מִשֶּׁלָּהּ. מחשבה ממתינה הוא ספר ילדים שנכתב על ידי אשכול נבו ואויר על ידי דייוויד הול. הספר יצא לאור בשנת 2022 על ידי כנרת זמורה-ביתן דביר.

היה היה פיל בשם יוסי, פיל גדול, חכם ויפהפה, שגר ביער קסום וירוק.

כל בוקר, כשקרני השמש הראשונות פילסו את דרכן בין ענפי העצים, היה יוסי מתעורר ומתחיל את יומו בחיפוש אחר הרפתקה חדשה.

אבל בוקר אחד, כאשר הוא פסע על כפות הרגליים הגדולות והכבדות שלו, הוא הרגיש משהו שלא הרגיש קודם – קרירות בבוקר.

הוא חשב לעצמו, "מה זה? אולי הרגליים שלי לא רגילות כפי שחשבתי!"

הוא הלך וחשב, ואז הבין: "אני חייב למצוא משהו שיחמם את הרגליים שלי, משהו שייתן לי תחושת נוחות, חום, וסטייל."

יוסי היה פיל אופנתי במיוחד, שתמיד אהב להיות במרכז העניינים ולנסות דברים חדשים.

לכן הוא החליט שצריך למצוא גרביים.

ביער ירוק וקסום, בין עצים גבוהים ופרחים צבעוניים, חיה זיקית קטנה ושובבה בשם תמר.

תמר הייתה חכמה, היא תמיד מצאה דרכים להסתתר ולחמוק מכל חיה ביער.

אבל היה דבר אחד שתמר לא אהבה – את הצבע שלה.

בעוד שכל בעלי החיים ביער היו גאים בצבעים שלהם, תמר הרגישה שהצבעים שלה פשוט לא מתאימים לה.

ביער קסום וירוק, בין הרים גבוהים ונהרות צלולים, חי חתול קטן בשם גיא.

גיא היה חתול חביב, עם פרווה רכה בצבע חום כהה ועיניים ירוקות כמו עלים רעננים באביב.

הוא היה ידוע ביער בזכות השובבות והחוכמה שלו, ותמיד ידע איך לשעשע את חבריו.

אבל למרות כל זה, גיא הרגיש שחסר לו משהו.

הוא תמיד רצה להיות מיוחד, כזה שכולם יראו בו משהו מעבר למה שהוא היה.

הוא היה מסתכל על יתר החיות ביער, וראה בהן תכונות מדהימות — הציפור סופי ששרה שירים מקסימים, הארנב שהצליח לקפוץ רחוק מאוד, והזאב שהיה כל כך חזק ויציב.

גיא היה תמיד מרגיש קצת פחות מהן.

יום אחד, כשגיא טייל ביער, גיא מצא משהו לא רגיל.

בין העצים, בתוך עלים שנפלו מהעץ, הוא הבחין במשהו מבריק.

הוא התקרב בזהירות וגילה זנב מזהב נוצץ .

ביער רחוק וסבוך הייתה ציפור בשם נעמי, שהייתה ידועה כאחת הציפורים המהירות והזריזות ביותר.

היא הייתה עפה בין העצים כמו הרוח וכולם העריצו את יכולתה לעוף מבלי להתעייף.

כל בוקר, כשהשמש זרחה, הייתה נעמי מתעוררת, פורשת את כנפיה ופוצחת בציוץ שמח שהפיג את השקט ביער.

אבל יום אחד, כשנעמי התעוררה משהו היה שונה.

היא פרשה את כנפיה כמו תמיד, אך הפעם, כאשר ניסתה להמריא, היא הרגישה כאילו משהו עוצר אותה.

היא ניסתה שוב ושוב, אך לא הצליחה לעוף.

כאילו כל הכוח שהיה לה בכנפיים נעלם בבת אחת.

תחושת חוסר האונים שהציפה אותה לא הייתה קלה.

נעמי לא ידעה מה לעשות.

ביער רחב וקסום, חי האריה ליאון.

ליאון האריה היה המלך של היער, כולם העריכו אותו על כוחו, מהירותו, וביטחונו.

אף אחד לא היה מעז להתקרב אליו והוא תמיד ידע לשמור על סדר ביער.

עם זאת, בתוך ליבו, היה סוד אחד קטן שהוא לא סיפר לאף אחד: ליאון פחד מהצל שלו.

במפעל קטן עמוס במכונות ומסועים אינסופיים, עבד רובוט בשם רמבו.

תפקידו היה פשוט וברור: לסדר קופסאות על המסוע ולוודא שהן מגיעות למקומן בזמן.

רמבו היה רובוט מדויק ויעיל, כל יום היה נראה בדיוק כמו הקודם.

הוא היה מבצע את עבודתו בצורה מושלמת, לא טועה לעולם.

כל יום היה כמו העתק מושלם של קודמו.

אבל יום אחד, הכל השתנה.

פעם אחת, בקצה היער השקט, חיה לה חבורת חיות בשלום ובשלווה. הארנבים דילגו בין השיחים, הציפורים צייצו מנגינות מתוקות, והצבונים זחלו להם לאטם על גדות הנחל.

בין כל החיות, גר גם עכברון קטן בשם עזרא. אבל לעזרא היה משהו מיוחד: הוא לא ידע ללחוש.

בערב חג החנוכה הַשַׁמָּשׁ לא רוצה להדליק את הנרות. הוא חושש שלא תישאר לו אש אם יחלק אותה לשאר הנרות. ספר מיוחד החוגג את חנוכה ואת הטוב שלעולם אינו נגמר גם אם חולקים בו עם אחרים. מבוסס על מקור תלמודי.  

בקצה השכונה, בדיוק מול הגן, מוצאים הילדים שדה קטן וריק  שיש בו רק שיחים גבעולים ועפר, והוא יכול להיות דרך קיצור מצוינת. המבוגרים רוצים לסלול בו שביל כי אין בו כלום, אבל הילדים מגלים ש"יש בו כלום": זיקית, שרקרק, צבּה, פשפשים, נברן ופרפרה. אחרי חשיבה מרובה נמצא הפתרון: הקמת גשר עץ קטן מעל השדה ועליו שלט שמציע: "אם תשבו בשקט ובסבלנות ותסתכלו סביב – תגלו כמה מהדברים הכי נפלאים בעולם". סיפור עדין על הטבע שסביבנו.

גלילאה עוד קטנה, אבל כבר מחכה לצאת למסע של גדולים, לגלות את המקומות הכי בעולם!
טוב שיש לה כובע ישן ולחש קסמים, בעזרתם אפשר להגיע לכל מקום על פני הגלובוס.
גלילאה קופצת מהמקום הכי קר למקום הכי צבעוני. אך מה מכל המקומות הוא המקום הכי שלה?

צופית יושבת בין ענפי עץ התות, מדמיינת, חולמת ויוצרת מלמעלה עולם מופלא ועשיר משלה. דרך ענפיו של העץ היא מתבוננת בחילופי העונות, בפלאי הטבע ובשִׂמחה שהם מביאים. ספר עדין על ילדה חולמנית ועל הכוח שיש לדמיון ולטבע בחיינו.

המחשבות הכי מעניינות של טודי מגיעות לפני השינה. למשל: איזה מזל שיש רק שתי רגליים כי היה קשה למצוא שלישיית גרביים, ומה היינו עושים עם כל המכנסיים? איזה מזל שיש המון מנגינות וצלילים! כמה טוב שיש המון צבעים ולא הכול אפור! סיפור משעשע, מלא מעוף ויצירתיות על היכולת של ילדים להבין, לדמיין וליצור.

עכבר חופר בגינה ומחפש משהו... אבל איזה משהו? - משהו נפלא, מקסים, נהדר ונוצץ! ארנבת, קיפוד, גירית וצב מצטרפים אליו וכולם יחד מחפשים, עד שהם מגלים דבר נפלא שממנו יכולה כל החבורה ליהנות יחד.

ארנבת, קיפוד, גירית וצב לא יודעים מהו ה״משהו" שעכבר חופר ומחפש, ובכל זאת הם מצטרפים אליו לחיפושים ומתגייסים בהתלהבות לעזור לו לחפור. החמישה מלמדים אותנו שאם נענים ברוח טובה לחוויות שבדרך, זוכים להתפעם מהדברים היומיומיים, להבחין ביופי ולהפיק יחד הנאה מעשייה משותפת.

ציונה היא ציפור שנולדה עם כנף אחת בלבד, ולכן אינה יכולה לעוף. כאשר מגיע החורף הקר, חברותיה של ציונה נודדות לארץ חמה, אך היא אינה יכולה לעוף ולנדוד איתן. עקב כך, ציונה נשארת לבדה בעמק ונאלצת להמתין ששאר הציפורים יחזרו.

בזמן שציונה מחכה, היא יוצאת למסע צבעוני, שבמהלכו היא פוגשת חברים חדשים ובלתי נשכחים: אופניים כחולים עם גלגל אחד, ציפורים נודדות, סיר מבולבל ללא מכסה, שעון ללא מחוגים, גיטרה סגולה ללא מיתרים וקשת גדולה ללא צבעים.

הספר מתאר את הקשר בין סבא לנכדתו הדס. ערב אחד סבא של הדס הגיע לבקר והביא עימו מתנות, ספר חדש וגלידה בגביע. הסבא רצה לבלות את הערב עם נכדתו האהובה, אך כאשר אימה ביקשה ממנה לבצע את מטלות הערב, העניינים החלו להשתבש. הסבא ליווה אותה בביצוע מטלותיה, אך התנהגותו הילדותית בלבלה אותה והקשתה עליה לבצע את המטלות.

איש אחד רצה בית גדול, בית ענק, בית עם מאה חדרים.

בחדר אחד הוא שׂם שולחנות, בשני – כיסאות, ובשלישי –מזלגות. אבל מה יקרה כשהאיש יהיה רעב? "הבית הזה גדול מדי בשבילי," הוא אומר.

האיש עובר לגור בחדר מספר מאה, שנותר ריק, ומכניס אליו רק את מה שצריך. ומה עם כל היתר? את החפצים הוא מוכר, ואת החדרים הוא משכיר, ועכשיו יש לו כל מה שהוא צריך – בית ושכנים טובים. סיפור מלא הומור ומוסר השכל בצידו
מאת הסופרת האהובה חיה שנהב, מחברת
״מיץ פטל״, והמאייר עטור הפרסים ירמי פינקוס.

לא תמיד קל להיות קטן.

עכבר זעיר ומבוהל, שאף אחד אינו מבחין בו, מחליט ללמוד לשאוג. הוא מתייצב אל מול הסכנה ומגלה שגם היצור הכי קטן יכול להיות בעל לב ואומץ של אריה.

"אתם אולי לא תאמינו, אבל זה מה שקרה: גמרתי להכין שיעורים, השקיתי את העציצים [...] הלכתי למטבח [...] שמעתי צפצוף מוזר [...] ונשארתי רק בתחתונים [...] נשבר הענף [...] הופיע פתאום רופוס [...] ראיתי שני שודדים עם מסכות על הפנים [...]"
וכך יואב מספר ומגלגל זה אחר זה עוד ועוד סיפורים שלעולם לא נגמרים.
יוסי אבולעפיה כתב ואייר סיפור מרתק על ילד שופע דמיון שלא מפסיק להמציא