כל יום, מיכאל מתגנב לחדר העבודה של אבא, לראות שהמתנה עדיין שם - מונחת על הארון, מוסתרת מאחורי קופסאות קרטון כדי שאיש לא יראה אותה, ארוזה בנייר כחול וקשורה בסרט זהב.
הוא מטלטל אותה בעדינות, מקשיב לה, מניח והולך, אבל דימוי המתנה לא עוזב אותו. הוא חושב על המתנה כל הזמן ובכל מקום, בחדרו, בבית הספר, בגן השעשועים.
