אוכלוסית המתמודדות והמתמודדים הפרעות ויסות היא אחת האוכלוסיות שסבלו יותר מאחרות בעולם בריאות הנפש מתיוגים מבלבלים, סטיגמות, טיפול לא ראוי ולקוי שהסב להן (וגם למטפלים.ות) הרבה מאוד סבל, וגם מאופיין בגשם של כינויים פסיכולוגיסטים שמופנים כלפיהם.ן בחדרים סגורים והדרכות. כן, הפרעות ויסות זה קשה. אלו הפרעות שמקיפות את כל תחומי החיים ובעיקר קשרים קרובים, וכאשר חוסר ויסות פוגש קשר טיפולי שלא יודע איך לעבוד ולהמשיג אותן בצורה מיטיבה, הפיצוץ סופו להגיע - ועם כל הכוונות הטובות של שני הצדדים, זה עלול להראות כמו נטישה, תוקפנות, טראומה נוספת, ואובדן של אמון בעולם הטיפול.
אז מה קורה כשהתיוג מבלבל גם את המטופלות וגם את המטפלות? כשאף אחד מהצדדים לא יודע איך לעבוד עם הקושי, בתכלס, במציאות ובחיים? כאשר הטיפול המוצע הוא מבוסס סטינג והנחות יסוד לא מתאימות לטבע הקושי, תוך שימוש בתיאוריות שנוצרו בקונטקסטים אחרים לגמרי? מדוע מטפלים חוששים מהמפגש עם מטופלות ומטופלים עם הפרעות ויסות, ומדוע הסטינג בטיפול הזה כל כך משמעותי? ובעיקר - מה הסחרחרה והדיסאונפואמציה הזו עושה למטפלים, מטופלים, ומטופלות? נדבר גם על מושגים כמו נטישה ורגרסיה לתלות, על עבודה עם הגוף, ועל התקווה והאפשרות לשינוי.
–
עדי אופנהיימר מנצור היא עובדת סוציאלית, פסיכותרפיסטית ומטפלת DBT מוסמכת מטעם מכון לינהאן בארה"ב. היא מלמדת DBT במגוון ארגוני בריאות ושיקום ובשנה האחרונה פתחה מרכז הכשרות עצמאי להכשרת מטפלים בשיטת DBT
קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli
דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225
הפטראון: https://patreon.com/shanykedar
"איזה יפה הכיסוי ראש שלך! אבל הוא לא מגביל אותך?״ "אתם הרוסים תמיד כל כך ישירים, זה חלק מהתרבות שלכם." "זה בטח בגלל שאת אישה מזרחית וגדלת בבית שמרני, נכון?"
ישראל היא חברה משוסעת עם פערים חברתיים, כלכליים ותרבותיים. נדמה שאין מנוס להתקל, לעיתים ברמה יומיומית ב״מיקרו-אגרסיות״, מושג שפותח בשנות ה-70 בארה״ב המושג אותם המתאר מסרים פוגעניים, ישירים או עקיפים, המבוססים על דעות קדומות.
בתוך חדר הטיפולים, שהוא מטבעו מרחב רגיש, מלווים במערכת בריאות הנפש, עובדים סוציאליים ומטפלים נמצאים במגע יומיומי עם קבוצות מגוונות, ולכן עלולים, במודע או שלא במודע, לשכפל יחסי כוח ולפגוע במטופלים. בשיחה עם רני לוי אנחנו ממפים את המיקרו אגרסיות בחדר הטיפול והשפעתם על מטופלים, משתפים על החוויות האישיות שלנו משני צידי הקליניקה עם הנושא, ומציעים אפשרויות על כיצד ניתן להפוך פגיעה שכזו להזדמנות טיפולית.
—
רני לוי: עובד סוציאלי (M.S.W), פסיכותרפיסט, מנחה קבוצות. מטפל בגישה פסיכודינמית -פסיכואנליטית. מלמד ומדריך במסלול "הזרם העצמאי בפסיכואנליזה — פורצי דרכים", הלימודים המתקדמים, התוכנית לפסיכותרפיה, הפקולטה לרפואה ע״ש סאקלר ובמרכז ויניקוט בישראל. ממקימי 1:1 - ליווי מתמודדים עם מחלות קשות בעזרת מדיטציה. עוסק בין השאר בליווי מתמודדים עם מחלה קשה ומשפחותיהם. חבר ועד היפ"ם - החברה הישראלית לקידום אבחון, טיפול ומניעה של פגיעה מינית. קליניקה בתל אביב.
המאמר "מיקרו־אגרסיה במרחב הטיפולי: מפגיעה לצמיחה" https://shorturl.at/8o2fl
קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli
דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225הפטראון: https://patreon.com/shanykedar
הביאו לי זרע חרדל מבית שלא ידע מוות״ ביקש הבודהה מתלמידו, הצעה שבליבה הלימוד העמוק שעד כמה שננסה, אף אחד מאיתנו לא חסין מהפגישה הבלתי נמנעת עם המוות.
ואכן, בדומה לנושאים רבים, כאשר שזה מגיע למוות, לאבל, לשכול, מטפלים, מעבר לתפקידם המקצועי, יכולים בכוונה או בשוגג לשמש כשופרות של המוסדות המארגנים את חיים שלנו. מטפלים מאסכולות טיפוליות שוונת מסדרים את ה״נכון״ וה״לא נכון״ ככל שזה קשור לאופן שבו אנחנו חווים ומביעים כאב על אובדן בחיים שלנו, בהתאם כמובן לאידיאולוגיות הטיפוליות והאישיות שהם באים איתם מהבית או מההכשרה. בפרק עם אילן שריף, עובד סוציאלי ומנהל תחומי הסיוע לאובדן ושכול ונפגעי כתות במשרד הרווחה, אנחנו מנסים להקיף את השיח הטיפולי סביב אבל בטיפול, כולל היחסים הפוליטיים המשתקפים בהיררכיות החברתיות של השכול, טאבואים כמו קשר עם הנפטר או מיניות בתוך חוויות אובדן, והחלקים המוצלים שאנחנו מגיעים איתם לקליניקה בדיבור וההתמודדות עם מוות. בנוסף בפרק אילן ממליץ ונותן עצות פרקטיות לגבי הטיפול באבל ובשכול ומשתף מנסיונו ותפיסת עולמו כמטפל.
אילן שריף, עובד סוציאלי, מנהל תחומי הסיוע לאובדן ושכול ונפגעי כתות במשרד הרווחה והביטחון החברתי. מטפל, חוקר, צלם ופעיל קהילתי. פועל לקידום ההכרה והסיוע לשכול האזרחי בישראל. מטפל (בעיקר בשכול וטראומה) במבוגרים ומתבגרים בקליניקה פרטית בפרדס חנה.
האזנה נעימה
--------
הוזכרו בפרק:
ביקורת על תיאוריות השלבים של קובלר-רוס
50 שנה אחרי, הגיע הזמן לשאול: האם קובלר־רוס צדקה שירלי אברמי אתר ״הארץ״ 2021
זיגמונד פרויד - אבל ומלנכוליה
עמוק באדמה (Six feet under)
שמשון רובין - המודל הדו-מסלולי לאובדן ושכול
הפנים הרבות של האובדן והשכול - תיאוריה וטיפול
מודל העיבוד הדואלי להתמודדות עם שכול: סקירת מערכת
https://www.betipulnet.co.il/particles/dual_process_model_of_coping_with_bereavement
—
קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli
דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225
הפטראון: https://patreon.com/shanykedar
מור קינן-בר, פסיכולוגית קלינית, העזה לצעוד היכן שמטפלים (ומטופלים) רבים לא מעזים, ובדקה מה אומר המחקר על יעילות של טיפול. את התשובות היא חשפה בפני קולגות בהרצאה שיצרה, ולהפתעתה היא גילתה שהתגובות הן לא בהכרח מפרגנות. בפרק היא משתפת איתנו את מסע הצעידה שלה במערות המחקרים על יעילות .
בעזרתה של מור ננסה לענות על השאלות הקשות לגבי יעילות של טיפול מדוע חשוב לתת תשומת לב ליעילות, ומדוע הנושא כל כך רגיש בפסיכותרפיה לעומת פרופסיות טיפוליות אחרות? כיצד אפשר להביא את הנושא לתוך הקליניקה ובהדרכה? מדוע מטפלים מגלים התנגדות לנושא? מה השיח על יעילות יכול לאפשר בתוך הטיפול עצמו ומדוע בכלל חשוב לדבר על זה?
—-
מור קינן-בר, פסיכולוגית קלינית. חוקרת את מנגנוני השינוי בפסיכותרפיה פסיכודינאמית. מתמחה בטיפול בהפרעות אכילה, טראומה מינית ובריאות הנפש של האישה.
—--
לינקים למחקרים שהוזכרו בפרק:
Transparency about the outcomes of mental health services (IAPT approach): an analysis of public data
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/29224931/
Supershrinks: What is the secret of their success
https://clinica.ispa.pt/sites/default/files/71._supershrinks_what_is_the_secret_of_their_success.pdf
Why many clinical psychologists are resistant to evidence-based practice: root causes and constructive remedies
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/23647856/
--------
פרוייקט טופס הסכמה מדעת של הקבוצה ״מה קורה בטיפול שלי?״
https://docs.google.com/document/d/13Vr87KA8sGJTzcrZa6FdREpfBjNAEDx0iNbniTqMNs4/edit?usp=sharing
קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliדף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225הפטראון: https://patreon.com/shanykedar
מהפרעת אישיות גבולית לפוסט טראומה מורכבת, אובססיביות, פסיכוזה, וחרדה חברתית - אבחנות מספר האבחונים הפסיכיאטרי (ה DSM) הפכו להיות שגורות בשיח הציבורי גם למי שאינו עוסק בבריאות הנפש. על רקע תפיסת הנפש על פי המודל הרפואי, ה״חטא הקדמון״ של העיסוק והמחקר בבריאות הנפש וסביב מחקרים שמפריכים את היעילות או לחילופין מקדמים תרופות פסיכיאטריות, השיח הציבורי לעתים קרובות מפספס את המתמודדים עצמם. בעוד הצורך של המערכת לקטלג את האדם לתוך משבצת של אבחנה מייצרת צמצום הבלתי נמנע של אדם לכדי מחלה, או סימטומים. משם, קל מאוד למתמודדי הנפש לוותר על הסמכות הפנימית לטובת הסמכות הרפואית ולאבד את הזכות והבעלות על הסיפור הנפשי שלהםן. בשיחה עם איתי אהרון זיו אנו מנסים לשרטט את גבולות השיח תוך התייחסות לכיצד הוא משפיע בעיקר על המתמודדים והמתמודדות עצמן אך גם על שדה בריאות הנפש והטיפול כולו.
איתי אהרון זיו, מייסד מרכז "צמחי הנפש" ושותף מייסד בעמותת ״הפחתה אחראית״, מלווה אנשים בגישה דיאלוגית ואקטיביסט בתחום בריאות הנפש. הוציא לאור את הספרים "כותב את עצמי לדעת" "יוצאים לאור" ו"עזרה בדרך".
הוזכרו בפרק:
עמותת ״הפחתה אחראית״ - https://yerida.co.il/
פרופ׳ פסח ליכנטברג - https://www.youtube.com/watch?v=IvDKXLKetUo
קלרה מקלרן - שפת הרגשות - https://karlamclaren.com/product/the-language-of-emotions-book/
מה קורה בטיפול שלי?
קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli
דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225
הפטראון: https://patreon.com/shanykedar
כולנו מכירות ומכירים את אפקט הפלצבו, כח ההשפעה המשמעותי שמייצרת האמונה שלנו במה עשוי לעזור לנו, או את הנוצבו שמתייחס לאמונה של מה עלול להזיק לנו. בפסיכותרפיה האפקטים האלה חזקים במידה זהה או מוגברת עבור המטופלים, אבל בניגוד לרופא שנותן תרופה שאופן ההשפעה שלה הוא ברור, ללא מעט מטפלים יש קושי להסביר למטופליהם ואולי גם לעצמם - מה בדיוק עובד בטיפול שלהם, באיזו אידיאולוגיה הם מחזיקים, ומהן הפרדיגמות המשותפות להם ולמטופל שמאפשרות להם ללכת בדרך שמיועדת בסופו של דבר להקל על הסבל, ועם זאת, עולם הטיפול רווי באידיאולוגיות שונות ומשונות, שלפעמים כשאנחנו רק אומרים אותם בקול רם אפשר בכלל להטיל בהם ספק.
כדי לשוחח על הנושא הנסתר הזה הזמנתי את גיא סימון, דוקטורנט שחוקר תפיסות טיפוליות בעולם הפסיכדלי. בפרק גיא ואני נשוחח על אידיאולוגיות גלויות וסמויות שעומדות בבסיס שיטות טיפוליות מוכרות, על מונחים נפוצים כמו ״שחזור״ ו״קתרזיס״, על האחריות שלנו כמטפלים לדייק ולהבדוק איזו מה עומד מאחורי השירות שאני מציע.ה למטופלים והמטופלות שלי, ועל מלכודות נפוצות, מערערות ומבלבלות בתוך השיח על טיפול.
גיא סימון, פסיכותרפיסט ועובד סוציאלי קליני, מטפל ומדריך בקליניקה פרטית בזום ובאמסטרדם. דוקטורנט בחוג לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן חוקר פרדיגמות של ריפוי והחלמה בפסיכותרפיה פסיכדלית.
מייסד ומנהל קליני של ״אימפולס - מרכז קליני אינטגרטיבי לפסיכותרפיה״ מייסד שותף של ״לב בטוח״, חבר ועד מנהל ויו״ר הועדה הקלינית של העמותה.
קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli
דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225הפטראון: https://patreon.com/shanykedar
ישראל היא מדינה מוכת כתות - וספציפית כתות שנוגעות בהתפתחות עצמית, חקר רוחני, או טיפול. בעוד הגבול בין טיפול לגיטימי או סדנאות התפתחות ובין כתות או קבוצות השפעה בעלות מאפיינים כיתתים הולך ומטשטש, נפגשתי עם שרון דוני, לשוחח על המאפיינים של אותן כתות, המופעים שלהן, ואפשרויות ההחלמה של א.נשים שנקלעים לתוך כתות. דיברנו על אידיאולוגיות בטיפול שיכולות להגיע לאקסטרים בארגונים כיתתיים וגם על הסטיגמות והבושה שסובלים ממנה מי שניצלו מכת הרסנית.
----
שרון דוני, עו"ס קלינית, מטפלת ומדריכה. מנהלת קלינית של המרכז לנפגעי כתות מעל לעשור ומטפלת בקליניקה פרטית. שרון עובדת עםמתבגרים ומבוגרים נפגעי טראומות מכל הסוגים - טראומות התקשרותיות, טראומות מתמשכות של פגיעה ו/או התעללות, ואירועים טראומטיים חד-פעמיים. בעבודתה היא עוסקת בקוי התפר שבין טיפול להתפתחות אישית ורוחנית, בין אוטונמיה להתמסרות, בין חופש בחירה למרחבי פגיעה ועוד.
----
לינקים שימושי למאזיני הפרק:
שיטת הדגלים לזהירות בסדנאות:
https://drive.google.com/file/d/10uXaeeTndrsOyZSAC8LpqV2_UMvMTdEQ/view?usp=drive_link
המרכז לנפגעי כתות:
----
קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli
דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225
הפטראון: https://patreon.com/shanykedar
בישראל החוק מאפשר הגשת תביעת לשון הרע בגין כל התבטאות שהיא. דחיות על הסף של תביעות לשון הרע הן נדירות ובמחיר של כמה מאות שקלים ניתן להפיק מסמך משפטי שמהלך אימים על התבטאות לא מחמיאה. כך הגענו למצב שאיומים בתביעות והגשת תביעות שמטרתן להשתיק שיח ציבורי או שיח אשר מיידע ומזהיר לגבי מטפלים מסוימים או פרקטיקות טיפוליות מסוימות ומסוכנות הפכו לנפוצים ביותר. ריבוי הגשת תביעות השתקה (תביעות SLAPP באנגלית), הינו תופעה חברתית שחותרת תחת ערכים דמוקרטים וליברלים של שיח ציבורי חשוב. בשיחה עם עורכת הדין מיה כץ אשר מיצגת עיתונאים שכותבים ומתבטאים גם ביחס לעולם הטיפול המיני האלטרנטיבי ואשר הוגשו נגדם תביעות דיבה, נעלה את המאפיינים של התביעות האלה וכיצד ניתן לזהות שמדובר בתביעת השתקה דווקא, נדבר על המשמעות והאפקטים של הגשת תביעות וניהול הליכים משפטיים בכדי להשתיק ביקורת, במיוחד סביב גישות טיפוליות אלטרנטיביות שבסיס הפרקטיקה שלהן מתנגש עם הדין הפלילי (או, חוק העונשין) כמו שימוש בחומרים פסיכדליים או מגע בעל אופי מיני בין מי שמציג עצמו כמטפל לבין א.נשים המגיעים אליו.
בפרק אני מדברת על התביעה שהוגשה נגדי בידי שני מטפלים שהקימו אגודה שפרסמה קוד אתי לטיפול מיני במגע מיני. על הקוד הזה אני פרסמתי ביקורת בפרופיל הפייסבוק שלי לפני כשנתיים, ועל כך נתבעתי. על סיפור התביעה ניתן לקרוא בפרופיל הפייסבוק שלי.
עו״ד מיה כץ, ראשת המחלקה הפלילית במשרד ׳ליבליך מוזר גליק, עו״ד׳. עוסקת בשנים האחרונות, בין היתר, בייצוג גופי תקשורת בהליכים משפטיים בתחום הדיבה בפרט ודיני התקשורת בכלל. בוגרת מסלול עתודה של הפרקליטות הצבאית, ובעלת תואר שני במשפט מסחרי מאוניברסיטת תל אביב.
קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli
דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225
הפטראון: https://patreon.com/shanykedar
איך זה נראה שכמטפלים פוגשים טראומה? מי בכלל מביא את הטראומה לקליניקה, המטפל או המטופל? מהן התפיסות המוטעות הנפוצות בציבור לגבי טראומה, ומה המחקר אומר על ההתערבויות היעילות בנושא?
טראומה היא מושג טעון ומורכב בתוך השיח הציבורי, בשפה היומיומית והשפה המקצועית. נהוג לחשוב על טראומה כעל זירה מגודרת לטיפול בתוך בקליניקה: טראומה מהעבר שצצה ודורשת טיפול, פוסט טראומה ופוסט טראומה מורכבת כאבחנות פסיכיאטריות, או כמומחיות טיפולית ספציפית. ד״ר יערה ניצן שבה לפודקאסט כדי להציע נקודת מבט נוספת - טראומה כאירוע הרבה יותר נפוץ שקשור במערכת החברתית שלנו - במיוחד לאחר ה-7 באוקטובר שהפך את הטראומה לנפוצה בכל בית בישראל. השיח בפרק אינו יפרט אילו טיפולים מתאימים לטיפול בטראומה אלא יתיחס באופן רחב יותר על שדה הטיפול כשהוא פוגש טראומה, תוך התמקדות לעמדת גישות טיפול דיאלוגיות לטיפול בטראומה.
ד״ר יערה ניצן, פסיכולוגית, חוקרת ומורה לגישות מן הגל השלישי בCBT. מייסדת וראש בית הספר לפסיכותרפיה מבוססת נוכחות וחוויה בקבוצת ״עמל ומעבר״.
יזמת חברתית בתחום המוגבלויות וצרכים מיוחדים.
עבודת הדוקטורט שלה התמקדה במנגנוני הפעולה של מיינדפולנס בהקשרי לחץ, דיכאון וטראומה.
----
קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli
דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225 הפטראון: https://patreon.com/shanykedar
יהודים, ערבים, פלסטינים, חרדים, דתיים לאומיים - האוכלוסיה בישראל חיה בתוך חבית נפץ, שמדי כמה שנים מתפוצצת, כפי שראינו ביתר שאת ב-7 באוקטובר. וכשזה קורה, כשהאיזור כולו נסחף למערבולת פוסט טראומטית קולקטיבית - מה זה עושה לטיפול? מה קורה כשזהויות שונות של מטפלים ומטופלים, שהמפגש בינהם טעון מנשוא, מתיישבים בקליניקה? האם כדאי או לא כדאי להכניס שיח פוליטי לתוך הטיפול, ואיך לעשות זאת? האם שיח כזה יכול להזיק או לקדם את הטיפול? האם למטפלים כדאי ״לצאת מהארון הפוליטי״?
ד"ר תולי פלינט, מומחה בטיפול בטראומה ובטיפול ומניעה של PTSD. עו"ס קליני ומטפל זוגי ומשפחתי, EMDR Trainer, מטפל בשיטות ממוקדות שונות כגון Somatic Experiencing, טיפול נרטיבי, טיפול ממוקד טראומה ועוד. מטפל ומלמד את הטיפול במטופלים הסובלים מהתמכרויות והתנהגויות מסוכנות. חוקר וכותב על תחום הרוחניות בהחלמה מPTSD בשילוב של אמצעים טיפוליים נוספים. מלמד מרצה ומדריך מטפלים ואת הקהל הרחב במקומות שונים בארץ ובעולם. בנוסף הוא עובד עובד בקליניקה פרטית וכן בטבע ובטבע העירוני ועם גופים נוספים. פעיל בתחום העבודה הדו-לאומית ישראלית-פלסטינית הן במרחב הטיפולי והן במרחב הבין-אישי מתוך ניסיון למצוא דרך נוספת לא-אלימה לפתרון הקונפליקט.
----
קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli
דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225 הפטראון: https://patreon.com/shanykedar
טריילר לעונה השניה של הפודקאסט שתעסוק במאחורי הקלעים של עולם הטיפול.
מתרגשת פה!
קבוצת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli
דף הפייסבוק: https://www.facebook.com/profile.php?id=61557282759225
הפטראון: https://patreon.com/shanykedar
בפרק סיכום העונה, אני משוחחת עם אורי שרמן קנוהל על פגיעות בטיפול, אשר מתאפשרות דרך ״שערי פגיעה״ ספציפיים למרחב הטיפולי, בין היתר - נושאים של הפרת סודיות, המסתורין של היחסים הטיפוליים, הפירוש שניתן בקליניקה או ה״בועתיות״ של החוויה הטיפולית.
נדבר על פרויד ופרנצי, שערי פגיעה בהכשרה, צמיחה פוסט טראומטית, צרכים של מטפלים, ונסיים, תאמינו או לא, באופטימיות.
---
אורי שרמן קנוהל הוא עו"ס, לשעבר מנהל קו הסיוע לגברים ונערים דתיים וחרדיים במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ת״א, וכיום - מנהל את מרכז אורשינא - מרחב חברתי-טיפולי לנערים נפגעי טראומה מינית בעמותת עלם, עמותה לנוער במצבי סיכון. המרכז נפתח ממש בימים אלו, לנערים המתגוררים באזור ירושלים, מוזמנים לעקוב בדף הפייסבוק של אורשינא. https://www.facebook.com/orshina.center
--- ועוד חדשות ---
ביום רביעי, השישי ליולי בשעה 20:30 בערב, נקיים אני ואורי לייב בקבוצת הפייסבוק של ״מה קורה בטיפול שלי״ שבו נדבר על הנושאים שדיברנו עליהם העונה. אז אם יש שאלה שאתן רוצות לשאול, זה הזמן. אם אין לכםן פייסבוק ואתם בכל זאת רוצים להשתתף, יכולים לשלוח לי מייל ל shanyk בג׳ימייל.קום ולשאול את השאלה. אחרי שהלייב יתפרסם אני גם אוכל לשלוח לכם לינק לצפיה.
לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״
https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli
וגם - אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט .
פגיעה מינית מתרחשת בכל הקהילות - הטיפוליות והלא טיפוליות. בשיחה עם יונינה פלנברג אשר מרכזת את התחום של הפגיעה בקהילות הדתיות, החרדתיות והרוחניות במרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית בת״א, אנחנו משוחחות על דינמיקות קהילתיות של פגיעה: מדוע נמשכים הסיפורים הללו כל כך הרבה זמן? מהן התגובות הפנים קהילתיות לשמועות ולסיפורים? מה קורה לקהילה כאשר נחשף סיפור כזה? יונינה משתפת את התיאוריה החשובה שלה על ״שערי הפגיעה״, על איך אידיולוגיות קהילתיות הופכות לשער דרכו תכנס הפגיעה.
יונינה ליוותה מקרוב את המקרה של חשיפת הפגיעה של ארז ארג׳ונה, והיא מבחינתי כוכב הצפון של מי שמכירה ומבינה דינמיקות קהילתיות של פגיעה. בפרק אנחנו נשלב קטע שמע של עדות קצרה (שירדה בעריכה מפרק אחר, של ד״ר גליה תנאי שמפורסמת כמובן ברשותה), ונשוחח עליה. לכן אני ממליצה להקשיב בזהירות, בעדינות ובקשב לעצמכן וכמובן להפסיק להאזין אם עולה טריגר.
יונינה פלנברג היא פעילה חברתית שבמקור מגיעה מעולם התיאטרון, ומעל 15 שנה היא רכזת המגזר הדתי במרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית ת"א.
מרדכי ברונשטיין היה איש שיווק ומפיק פסטיבלים, חבר פעיל בקהילה אלטרנטיבית של א.נשים שהולכים בדרך הרוחנית. הוא פגש את ארז ארג׳ונה לפני יותר מעשור, כאשר היה שותפו העיסקי להפקת אירוע. שנים לאחר מכן, שמע מרדכי עדות על פגיעה מינית של ארג׳ונה בידידה, והחל במסע אישי מפרך לחשיפת הפגיעות בתוך הקהילה שהיה חבר בה בזמנו. המסע הזה הוביל אותו לחוות על בשרו מהם המחירים האישיים והחברתיים שמשלמים מי ש״מכבסים את הכביסה המלוכלכת בחוץ״. זהו פרק נלווה לפרק עם יונינה פלנברג אשר מביא עדות על ההשפעה הקשה ההרסנית של סיפורי פגיעה מינית לא רק על ההנפגעים ונפגעות עצמן, אלא על כל מי שנמצא בקהילה, ומיוחד מי שמנסה לעצור את הפוגע.
---
לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliוגם - אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט . https://www.patreon.com/shanykedar
ין הליכה בדרך הרוחנית ובין טיפול יש קווים משיקים רבים. לאורך ההיסטוריה, אנשי דת' כהנים ומורים רוחניים הרוו את הצורך לאוזן קשבת וגם להנחיות והוראה לגבי סוגיות מטרידות בחיי האדם, או תגובה ומענה אישי וקהילתי במצבי משבר. עם השילוב ההולך וגובר של תרגולים, סדנאות, פילוסופיות ופרקטיקות רוחניות לתוך ארוך החיים המערבי ובפרט לתוך הקליניקה - אנו נדרשים ונדרשות לדון לצד היתרונות וההתפתחות גם בצד המוצל של האנשים ששמים עצמם למובילי דרך רוחניים. בשיחה עם מתי ליבליך נדון באותם חלקים פוגעניים, מבלבלים ומתעתעים בתוך ההליכה בדרך הרוחנית - על גורואים שפגעו ועל מעקפים רוחניים - שימוש בשפה ופרקטיקות רוחניות על מנת להמנע ממגע עם כאב אישי ועם קשיים ובעיות חברתיות.
מתי ליבליך היא מתרגלת ולומדת את תחומי המיינדפולנס מעל 30 שנה. היא שותפה-מייסדת של העמותה המרכז לחינוך קשוב ואכפתי ומנהלת ההכשרות המקצועיות בה, ושל התכנית לפסיכותרפיה מבוססת מיינדפולנס בפיקוח היחידה ללימודי המשך ביה"ס לעבודה סוצאילית בר אילן, בנוסף היא ערכה וחלק מכותבי הספרים "מיינדפולנס להיות כאן ועכשיו" "ושבילי המיינדפולנס " וכותבת "האדם שבקצה האגו".
לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli
וגם - אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט . https://www.patreon.com/shanykedar
לאורך שנות המסורת הטיפולית, המטפל, בצורה הרצויה והאידיאלית, היה כמו ״טאבולה ראסה״ - דף חלק שמשקף ומהדהד את המטופל.ת שמולו. הגלים הפמיניסטיים קראו תיגר על תפיסות חברתיות רבות, ובין היתר על השאיפה הזו לסטריליזציה אידיאולוגית בחדר הטיפולים. הוגות כמו ג׳ודית לואיס הרמן ביקשו להסיר את הניטרליות הכפויה הזו למען האפשרות של יצירת קשר מיטיב ומרפא בקליניקה, בפרט בטיפול בפוסט טראומה מורכבת מושג אשר הרמן עצמה הגתה ובכך יצרה מהפכה בעולם הטיפול, ושפה חדשה שמנסה לנטרל את יחסי הכוחות ולהעצים את המטופלים, ובעיקר את המטופלות.
לאה חביף היא עובדת סוציאלית קלינית, דוקטורנטית באוניברסיטה העברית בירושלים ואקטיביסטית פמיניסטית מזרחית. היא מטפלת ומדריכה בתחום הטיפול בטראומה, בהתמחות בטראומה מינית, ומרצה לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון. נושא הדוקטורט שלה הוא טראומה כתוצאה מגזענות בקרב נשים מזרחיות.
לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliוגם - ניתן גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט . https://www.patreon.com/shanykedar
בשנים האחרונות חיינו רצופים משברים עולמיים - משבר הקורונה שמסרב להסתיים, משבר האקלים שההשלכות שלו רק מתחילות להפציע במערב, וחוסר יציבות פוליטית, חברתית. וכלכלית. מערכות בריאות הנפש, שהוקמו בתקופה אחרת לגמרי של העולם, לא מצליחות לעמוד בכמות דרישות טיפול שממשיכה לעלות, הקליניקות וחלופות האשפוז מלאות ולהשיג תורים לפסיכאטרים לוקח חודשים. האם בכלל יש לעולם הטיפול מה להציע במצבי המשבר הללו? מה ההשלכות של המשברים הללו על הבריאות הנפשית, וכיצד הם עשויים גם להאיץ שינוי חברתי, בעולם הטיפול ובכלל?
איתי קנדר הוא עובד סוציאלי וסמנכ"ל דפ״י - דיאלוג פתוח ישראל, שהינה גישה מערכתית לטיפול במשברים נפשיים בבית הלקוח. יש לו MA במדיניות ציבורית, והוא חוקר מדיניות ובלוגר ביקורתי בתחום ברה"ן. בנוסף הוא שימש כיושב ראש ISPS ישראל - גישות פסיכולוגיות וחברתיות לפסיכוזה, והקים את אינדקס החלופות לאשפוז פסיכיאטרי – אתר אשר סיפק מידע על החלופות הקיימות בישראל.
לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli
וגם - מהיום אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט . https://www.patreon.com/shanykedar
הפרק המיוחד של היום הינו החלק השני בשיחה שלי עם ד״ר גליה תנאי, והוא מלווה בכתבה באתר פוליטיקלי קוראת על פגיעות בטיפולים תחת פסיכדלים. הכתבה סוקרת את סיפורו של וויל הול, פסיכותרפיסט מוכר ומטפל משפחתי וזוגי, אשר פרסם בספטמבר 2021 מאמר באתר מדיום, בו הוא מתאר סיפור של התעללות לכאורה ועבירות אתיות של שנים לצד הכחשה ואיומים משפטיים מצד המטפל שלו, אהרון גרוסברד, פסיכולוג ישראלי לשעבר ובת זוגו, פרנסואה בורזאט - מהמייסדים של ה-Center for Concious Medicine, ולשעבר מורים בכירים במוסד משפיע ״California institute of intergral studies״ (CIIS). השיטה שלהם היא אחת המובילות בעולם וייצרה מעין ״סטנדרט״ לפיו עובדים מאות אם לא אלפי מטפלים בעולם הפסיכדלי.
בשיחה שלי עם גליה אנחנו משוחחות על אספקטים שונים של אתיקה בטיפול הפסיכדלי: הסט והסטינג הפרטניים והתרבותיים אשר משפיעים על החוויה ומעצבים אותה, מה קורה כשאר מטפל פסיכדלי משתמש בכוח שלו לרעה, ומה ההבדל בין סוגים שונים של ליווי וטיפול בעזרת משני תודעה, וגם אנחנו דנות בסיפורו של הול ובתגובת הקהילה הפסיכדלית, בעולם ובישראל, לסיפורו.
לכתבה:
https://politicallycorret.co.il/%d7%98%d7%a8%d7%99%d7%a4-%d7%a8%d7%a2/
לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?
https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli
וגם - מהיום אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט - . https://www.patreon.com/shanykedar
הפסיכיאטריה הפורמלית מתייחסת בבירור להגדרה מהו המצב הנפשי הנורמטיבי והפתולוגי. א.נשים רבים שהגיעו בחייהם למצבי קצה נפשיים, חווים בנוסף לקושי ההתמודדות עם המצב עצמו וההשלכות שלו על הבריאות האדם והקשרים בחייו, התמודדות נוספת של כניסה לתוך העולם ״האחר״ מבחינת מעמדם ותפקודם החברתי, העולם שבו האדם שסובל מן המשבר עלול להכנס ל״אשפוז״, או ל״בית משוגעים״ או ל״מחלקה סגורה״. בפרק עמרי אברמוביץ׳ יסקור עבורנו גישות שונות בהיסטוריה האנטי פסיכיאטרית והפסיכאטריה האלטרנטיבית וההומניסטית - שמסתכלת על המשברים הללו לא כענין רפואי ובעייתי, אלא כחלק בלתי נפרד ונורמלי מהחיים. בשיחה שלנו על החיים בטיפול וטיפול בתוך החיים,
עמרי מזכיר הוגים רבים מתחומי הפילוסופיה, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה, לכן פרק מצורפת רשימה בביליוגרפית שמוזמנים ומוזמנות להעמיק בה.
~עמרי אברמוביץ׳ הוא עובד סוציאלי ופסיכותרפיסט אשר עובד כמטפל בבית מאזן של עמותת סוטריה. ב-9 השנים האחרונות הוא מייסד-שותף ומנהל את עמותת מגרש ביתי שעובדת עם חסרי וחסרות בית, אשר מפעילה פרויקטים שמטרתם יצירת קשר קרוב עם אוכלוסייה זו ועזרה בשילובם חזרה בחברה. בנוסף הוא מסיים דוקטורט בימים אלו בתחום של חסרות בית, ועובד בעיקר בהשראה של פילוסופיות הומניסטיות וגישות ביקורתיות.~
------------------------------------------------
שמות שהוזכרו בפרק: פוקו - תולדות השגעון בעידן התבונה/תומאס סאס - המיתוס של מחלת הנפש/קרפלין - אבי הסיווג הפסיכיאטרי/משנתו החתרנית של רונלד דיויד לאינג/רוברט ויטאקר - אנטומיה של מגיפה/אווה אילוז - גאולת הנפש המודרנית /הפתרון של פרנקו באזלייה/סטניסלב גרוף - מצב חירום רוחני/היידיגר - מוות כאינדיוודואציה/התיאוריה הפוליווגלית
------------------------------------------------
ארגונים שפועלים ליצירת בתחומי הפסיכיאטריה האלטרנטיבית
בישראל:בית סוטריה - https://soteria.org.il/דיאלוג פתוח ישראל - https://opendialogue.co.il/בית של תקווה https://www.homeforhope.co.il/כפר איזון: https://www.izun.org.il/הקול שבפנים - https://www.voiceover-israel.com/תנועת מש״ה -https://www.moshe.org.il/דיאלוגיה - https://www.dialogia.org.il/
------------------------------------------------
לקבוצת הפייסבוק ״מה קורה בטיפול שלי?״https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheliוגם - מהיום אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט -
רובנו לא חושבים על הכניסה לתוך החדר הטיפולים ככניסה למרחב שמתקיים בו שינוי במצב התודעה. בפרק מאלף ומרתק, ד״ר גליה תנאי מסבירה על מצבי התודעה השונים בטיפול - מסוגסטיה (בעברית: השאה), דרך דיסוציאציה ועד היפנוזה, אשר מופעלים ביודעין ולא ביודעין על מטופלים ולקוחות, ותוך שיתוף אישי שלה על הפגיעות והנזקים שהמצב הזה עלול לחולל. זהו פרק מומלץ במיוחד לכל אדם שמבקש לעצמו טיפול, ובמיוחד לכל מי שנפגע.ה בטיפול או יצא.ה מהחדר מבלי לגמרי להבין מה בדיוק קרה לו או לה שם.
ד״ר גליה תנאי היא מטפלת, מדריכה ומורה בגישות מבוססות מיינדפולנס, בעלת תואר שני ודוקטורט בפסיכולוגיה קלינית וחוקרת מצבי תודעה. עבודת הדוקטורט שלה עסקה בגישת ACT (תרפית קבלה ומחוייבות) וישומיה בדיכאון ובחרדה. גליה פרסמה מאמרים מדעיים בכתבי עת מובילים ושני פרקים בספר רב המכר "מיינדפולנס - להיות כאן ועכשיו" והיא מלמדת ACT לאנשי מקצוע בעשור האחרון. בנוסף היא מתרגלת מדיטציה בודהיסטית קרוב ל-20 שנה, כאשר במרבית הזמן הזה היא גם לימדה שיעורים, סדנאות ורטריטים. הפרק הזה הוא חלק ראשון מסדרה של שני פרקים עם גליה - הפרק הראשון בנושא מצבי תודעה חלופיים בטיפול, והפרק השני בנושא טיפול תוך שימוש מכוון בחומרים משני תודעה.
___
לקבוצת הפייסבוק https://www.facebook.com/groups/makorebatilpulsheli
וגם - אפשר גם לתרום להמשך קיום הפודקאסט דרך עמוד הפטראון של הפודקאסט - https://www.patreon.com/shanykedar
___
קישורים על נושאים שהוזכרו בפרק:
מצבי תודעה חלופיים
מצבי תודעה חלופיים בראי חקר המוח:
מאמר רחב ומענין על סוגסטיה
%D7%90%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94/https://orenkaplan.com/tag/%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%94/
על הפגיעה של יונג בסבינה שפילריין
:https://www.tabletmag.com/sections/arts-letters/articles/sabina-spielrein-carl-jung
על הפגיעה של פרנצי באלמה פאלוס בסיועו וחיפויו של פרויד https://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.540.7781&rep=rep1&type=pdf
דיסוציאציה https://macom.org.il/aftermath/topic_did/dissociation/https://macom.org.il/aftermath/topic_did/structural_model_of_dissociation/
