מודל 2016 שהוטמע בצה"ל הביא עימו קושי ממשי בשימור המשרתים. מודל שביטל את מונח הקביעות בצבא ומשחרר קצינים טובים ביוזמת המערכת בהגיעם לשער הארגוני.
בפודקאסט נשמע על המפגש של הפרט עם המודל מתוך ניסיוני האישי של רסן ש' ונפרט על מה לראייתנו ניתן לעשות כדי לשפר את אטרקטיביות השירות כדי לשמר את הטובים במערכת. 

חניך מקורס פו"ם אפק מחזור נ"ג, סא"ל ש' משתף מניסיון אישי ומקצועי על אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר בקריירה הצבאית: האם להמשיך לשירות קבע או לצאת לאזרחות?
דרך דילמות אמיתיות ותהליך מחשבתי מעמיק – תקבלו כלים שיעזרו לכם לבחור את הדרך הנכונה לכם.

"זה ממש סוג של רילוקיישן. נכון, אנחנו בצה"ל האהוב שלנו והגדול, אותה שפת אם - אבל הכל שונה. מה שעזר לי זה להגיע בצניעות, להתמסר, לחבק את מה שרואים ולהתחיל ללמוד... ללמוד את הגוף החדש ולקבל החלטה מושכלת.

איך נראים מעברים בין-ארגוניים בצה"ל ומה נדרש ממפקדים כדי להצליח בהם? 


חניכי אפק מ"ו פוגשים מפקדת בכירה לשיחה פתוחה על מעבריות ארגונית - האתגרים, ההזדמנויות, והכלים שמאפשרים להצליח בסביבה חדשה.
שיחה על תרבות, מנהיגות, הסתגלות - ומה באמת קורה כשמגיעים "מבחוץ".

מה זה מחשוב קוונטי ולמה הוא נחשב למהפכה הבאה? איך קיוביטים, סופרפוזיציה ושזירה ישנו את כל מה שידענו על חישוב, הצפנה וסייבר? בפרק מיוחד של "למידה בתנועה"- הפודקסטים של המכללות הצבאיות, נפגשים רען ממחלקת אמל"ח  וראש ענף ניווט ומהנדסת אלקטרוניקה וחשמל מחיל האוויר ולוקחים אותנו למסע קצר ומרתק אל תוך עולם המחשוב הקוונטי – ומשם היישר אל שדה הקרב העתידי של צה"ל. האזינו וגלו איך טכנולוגיה אחת עשויה לשנות את כללי המשחק הביטחוניים.

בריחת המוחות מצה"ל, בעיקר בקרב אנשי טכנולוגיה, הפכה לאתגר חמור עבור מערכת הביטחון. אם בעבר הצבא שימש מוקד משיכה למצטיינים, כיום רבים מעדיפים לעבור להייטק מיד בתום השירות – ולעיתים אף במהלכו. תופעה זו פוגעת בכשירות וביתרון הטכנולוגי של צה"ל.למרות שמדובר בתהליך מתמשך מאז פריחת ההייטק האזרחי, בעשור האחרון הוא החריף בשל יתרון הגובר של התעשייה האזרחית בתנאי שכר, סביבת עבודה והיעדר מומחים מנוסים בצבא. המלחמה אמנם חיזקה בטווח הקצר את תחושת השליחות, אך העומס והשחיקה מרחיקים את אנשי הקבע, במיוחד נוכח הפער בין ההטבות שקיבלו המילואימניקים לאלו שנותרו בקבע. הצבא ניסה לאורך השנים להציע תמריצים, אך אלו לא היו משמעותיים ביחס לשוק הפרטי.לכן, נדרשת גישה חדשה הכוללת חוזים אישיים עם שכר תחרותי, המרת פנסיית הגישור לשכר, מסלולי קריירה גמישים ושילוב עם האקדמיה והתעשייה. מסלולים ייעודיים לטאלנטים יכולים לתרום ליצירת סביבת עבודה מקצועית שתשאיר את הטובים במערכת.

פודקאסט זה עוסק באתגרי בניין הכוח בצה"ל – תהליך מורכב, רב-שנתי, מרובה גורמים, אשר לעיתים קרובות מכיל בירוקרטיה רבה, חוסר תיאום וכן תכנון תקציבי חלקי. כתוצאה מכך, פרויקטים רבים אינם מבשילים בזמן, ולעיתים מאבדים רלוונטיות עוד לפני יישומם בשטח.בפודקאסט אנו מצביעים על המחסור ההולך וגדל באנשי מקצוע מנוסים כאחד הגורמים המרכזיים לפערים שהוצגו. מודל הקבע החדש, שהביא לצמצום בכמות ובאיכות המשרתים, הותיר את ניהול הפרויקטים המורכבים בידי קצינים צעירים ובעלי ניסיון מועט – מה שפוגע באיכות, בזמנים ובתוצאה המבצעית.נדרשת כאן חשיבה מערכתית חדשה: יצירת תפיסה גמישה ודינמית לבניין כוח, הקמת ועדה בין-ארגונית שתרכז את המאמץ, השקעה בהכשרות ייעודיות ובמוקדי ידע לניהול פרויקטים, ותמרוץ אנשי מפתח לאורך כל חיי הפרויקט.פעולות אלו יאפשרו בניין כוח אפקטיבי, מותאם לאתגרי ההווה והעתיד.

צה"ל נדרש להקים מערך טכנולוגי מטכ"לי אחוד שירכז את כלל ההון האנושי ההנדסי והטכנולוגי – עתודאים אקדמיים, עתודאים טכנולוגיים וחוגרים בעלי הכשרה מקצועית. כיום, כוח האדם הזה מנוהל בצורה מבוזרת על-ידי כל זרוע בנפרד, ללא מדיניות אחידה להכשרות, שיבוץ, פיתוח קריירה או חניכה של טאלנטים טכנולוגיים. התוצאה היא פערים במיצוי, אובדן ידע, ותסכול של אנשי מקצוע איכותיים שמתקשים להתקדם ולהשפיע.המערך המטכ"לי יספק מענה מערכתי: הוא יאפשר מיצוי רב-זרועי, תכנון לטווח ארוך, הכשרות רוחביות, מסלולי התמחות, ושימור מומחיות לאורך זמן. הוא יבסס זהות מקצועית למפקדים טכנולוגיים, יאפשר איתור וחניכה של טאלנטים, ויחזק את תחושת השייכות והתמרוץ בקרב מהנדסי צה"ל. המערך ישתלב גם עם מסגרות אזרחיות כמו תיכונים טכנולוגיים ו-FIRST Robotics, לטובת פיתוח עתודת מצוינות.בדומה למערך הכלכלנים, הפרקליטים והרופאים שכבר פועלים במודל מטכ"לי, גם למקצוע ההנדסה דרוש ביטוי ארגוני ברור. הקמת מערך טכנולוגי היא מהלך חיוני לשמירה על העליונות המבצעית של צה"ל בעידן שבו טכנולוגיה היא לא רק תומכת לחימה – אלא שדה הקרב עצמו.

האם שאלתם את עצמכם, מאז השביעי לאוקטובר, עד כמה האמון שלכם, קצינים, קצינות, מפקדים ומפקדות, נפגע?
ואם לא שאלתם את השאלה הזאת אולי הפקודים שלכם שואלים את עצמם, אני מאמין לו? אני יכול לסמוך עליה?
ואם זה המצב, מה אתם יכולים לעשות כדי להגביר את האמון בכם?
בפודקאסט זה נענה לכם על השאלות על שאלות אלו יחד עם .
דוקטור ענת גרתי שהיא הפסיכולוגית הראשית של המרכז הישראלי לערכים

:שאלון אמון - המרכז הישראלי לערכים

https://qualtricsxmbfh9nh93t.qualtrics.com/jfe/form/SV_b4rEm7mNfZwsc2a

תכנית בית הדין המשלב היא חלופה טיפולית ושיקומית להליך הפלילי הרגיל ומיועדת לחיילים שהוגש נגדם כתב אישום בגין היעדרות מהשירות הצבאי וגמלו בליבם לתקן את דרכיהם ולהשלים שירות מלא ותקין בצה"ל. 
לחיילים אלו ניתנת הזדמנות שניה להוכיח את עצמם, לצד ליווי ותמיכה מצד גורמי היחידה ומפקדיהם, ובמקרים המתאימים מעטפת תמיכה של גורמי הרווחה ואף של תחום השילוב ביחידת מופת. 
חייל שייקח את ההזדמנות בשתי ידיים וישלים את התכנית – לא ירצה עונש מאסר בפועל בגין ההיעדרות ולא יוכתם ברישום פלילי.
בפודקסט יחודי זה מספרת השופטת סא"ל לידור דרכמן על בית הדין המשלב בו היא מכהנת, ומארחת שותפים לתכנית השילוב הנפלא, לרבות את סמל שליו, בוגר התוכנית

המחקרים העדכניים בארץ ובעולם בקרב חיילים מדברים על 8-12% שסובלים מ-PTSD לאחר שנחשפו לאירוע. אולם, מדובר רק בנתח קטן מהאנשים שסובלים מתגובות קרב - תופעה נורמטיבית ורחבה יותר, שעלולה לפגוש כל אחד מאיתנו לאחר אירוע קשה. איכות החיים של אנשים הסובלים מתגובות קרב עלולה להיפגע מאוד, וגם הם עשויים להזדקק לטיפול, אם כי רבים מהם לא יודו בכך, ויעדיפו לומר לעצמם שהם "בסדר". חניכי פו"ם אפק מ"ח: עוזי, פסיכולוג קליני וקצין בריאות נפש, מפקד היחידה לתגובות קרב בחיל הרפואה, ומיטל, קצינת נפגעים, ראש ענף ליווי פצועי ונכי צה"ל במערך הנפגעים באגף כוח האדם, ירחיבו בפודקאסט הזה את הידע ואת ארגז הכלים שלכם בנושא תגובות קרב ותסמינים פוסט-טראומתיים. מה אתם כמפקדים יכולים לעשות כדי לצמצם את התופעה? מתארח אלוף במיל' רוני נומה - שעוסק כיום בפוסט-טראומה, כנשיא עמותת "שותפות מגן ישראלית".

סא"ל ר' לא הייתה אמורה להיות פה. כשעברה בין יחידות ומערכים באמ"ן ומחוצה לו, את מרבית בני העדה פגשה בש"ג או כעובדי מנהלה. הרבה פעמים חשבה לעצמה שאולי היא חולמת, אבל בפנים היא הבינה שמדובר בסיפור אמיתי שמדבר על הקהילה, על שיטת המיון ועל המפגש ביניהן. בואו נשים את זה על השולחן: מדוע שיעור הקצינים הבכירים יוצאי אתיופיה קטן משיעורם באוכלוסייה? סא"ל ר', חניכת פו"ם אפק מ"ז, בסיועו של המנחה שלומי לקאו, בודקת מה צה"ל עושה לא נכון, אילו תהליכים הוא מבצע כדי להשתפר, ומה עוד נותר לעשות. מתארחים בפודקאסט ועוזרים לשפוך אור על הסוגייה: תת אלוף אמיר ודמני, רח"ט תומכ"א מאגף כוח האדם בצה"ל, האמון על מערך החובה והמילואים; סא"ל דוקטור עינב אבני, ראש ענף מיון בממד"ה; וסרן במיל' הבטאמו יוסף, מנהל פרויקט "אתיופיה" בסוכנות היהודים, שעסק רבות בשילוב יוצאי אתיופיה במערכת הביטחון.

ישנן מספר תורפות ומגמות מטרידות בתחום פיתוח ההדרכה בצה"ל, בעיקר פערים במקצועיות של אנשי ההדרכה, באיוש תפקידי ההדרכה, וצמצום תקני ההדרכה בחילות ובמערכים. טל גבעוני וישראל פרחי, חניכי פו"ם אפק מ"ו, מראיינים את סא"ל במיל' מירי דיין, רע"ן פיתוח הדרכה בדימוס, ומי שנחשבת כאחת ממייסדות תחום פיתוח ההדרכה בצה"ל. הם ידונו בעברו של מקצוע ההדרכה, בהתפתחותו עם השנים ובחשיבות פיתוח ההדרכה בצה"ל לתהליך בניין הכוח.

ישנה סוגייה המורגשת כמעט בכל מערך בצה"ל - מגמת הצערת משרתי הקבע מובילה לדור חדש של מפקדים צעירים באופן יחסי מאלה שקדמו להם זה לא מכבר, בין היתר בתפקידי הליבה. אדם בן, חניך פו"ם אפק מ"ה, יבדוק האם צה"ל ומפקדיו בדרגים השונים הפנימו באמת את השינוי. האם ננקטו התהליכים אשר מכינים את המפקד הצעיר לקבלת האחריות ולהצלחה במשימותיו? ואיך השינוי משפיע על מידת המוטיבציה של דור זה להמשיך לתפקידים בכירים יותר? בפודקאסט מתארחות סא"ל נעמה נחום, מפקדת פלגת השליטה בזירה הימית הצפונית, וסא"ל שירה כוהנים, ראש ענף סגל בזרוע הים. שתיהן יספקו לנו זוויות ראייה מרתקות על הסוגייה.

בשנים האחרונות חלה עלייה מדאיגה בהיקף הקצינים שמשתחררים מרצונם לפני גיל פרישה ובעיקר מהמערכים הטכנולוגיים. ליאור שחר, חניך פו"ם אפק מ"ה, מבקש לבדוק - מה צה"ל יכול לעשות כדי לשמר את המשרתים שלו? ובעצם מהי חווית המשרת הטכנולוגי היום בצה"ל? בפודקאסט נברר מה עושות חברות בחוץ, ומה היתרונות והחסרונות של צה"ל בנושא. מתארחת אצלנו אביטל טרוסקנוב, ראש תחום מחקרי קבע במכון המחקר במערך מדעי ההתנהגות בצה"ל, שמכירה את הנושא לעומק.