כשרן לוי העלה פוסט על מכירת רשת עושים היסטוריה זה הפתיע אותי ממש. מיד היו לי מלא שאלות לשאול אותו על זה.
3 ימים לאחר מכן נפגשנו, ורן לוי בנדיבות האופיינית לו ובכנות הטבעית שלו, סיפר ושיתף וענה על כולן.
איך מוכרים רשת פודקאסטים?
למה מוכרים רשת פודקאסטים?
האם כדאי לנו כיוצרות ויוצרי פודקאסטים עצמאיים להצטרף לרשת פודקאסטים?
ומדוע תוכלו למצוא את רן לוי דווקא בטיק-טוק?
הראיון הוקלט ביום ראשון, 23.02.2025.
החלק השני של השיחה עם נשים שכבר שמונה חודשים מפונות מביתן, ועם הנשים שמלוות אותן ומנסות לעזור להן.
שיחה בין ספק לאמונה.
בין הביטחון שהמדינה עשתה נכון כשפינתה את יישובי הצפון כבר בתחילת המלחמה, ובין המחשבה שמיהרה מידי לפנות.
בין האמונה שיש מי שדואג להן ויודע מה הוא עושה, ובין התחושה ששכחו אותן ושלמי שצריך לטפל בהן לא אכפת.
והן, בסך הכל רוצות להיות בבית שלהן. בפינה שלהן, פינה שקטה ורגועה.
לקבל חזרה את את היכולת לקבל החלטות על החיים שלהן בעצמן, לחזור לשגרה ולוודאות.
אותה שגרה שמי שלא פונו מביתם חיים. או כך לפחות נדמה להן.
אצל חלקן, האופטימיות פינתה מעט ממקומה לעצב.
ואם יש משהו שמשותף לכולן, זה הפחד. פחד ממה שיקרה אם המלחמה תגיע גם לחיפה.
ובסוף, נקודת אור. בשורה משמחת. בירה לחיות את החיים בכל העוצמה.
משתתפות בפרק הזה: חנה זכריה משלומי, שמחה כהן משלומי, רחל ליזמי משלומי, לבנת פרידמן מחיפה, אביבה אדרי מחיפה.
איך מרגישים אחרי שמונה חודשים מחוץ לבית ופינוי לבית חדש?
מרגישים לא לפה ולא לשם.
אי אפשר להרגיש בבית בבית מלון בעיר זרה, ואי אפשר להרגיש בבית בביתך שלך אחרי חודשים שלא גרת בו והוא עזוב ומוזנח.
וכשלא יודעים מתי זה יסתיים ואפשר יהיה לחזור הביתה קשה לשמור על אופטימיות.
חודשיים אחרי הפגישה הראשונה שלי עם חנה ושמחה המפונות משלומי ועם ליבנת ואביבה החיפניות שמתנדבות לעזור להן, חזרתי לבדוק מה שלומן ושל נשים נוספות שפונו מהצפון.
הסיפור על הנשים המפונות מהצפון – חלק ב' 1.
משתתפות בפרק הזה: חנה זכריה משלומי, שמחה כהן משלומי, אורית כץ ממטולה, רחל ליזמי משלומי, לבנת פרידמן מחיפה, אביבה אדרי מחיפה.
הסיפור של הפרק הזה הוא סיפורן של נשים מצפון הארץ שפונו מהבית שלהן, וכבר למעלה משנה הן גרות בבית מלון.
מאז שפגשתי אותן בפעם הראשונה לפני חצי שנה, בכל פעם שרציתי לספר את הסיפור שלהן, קרה משהו חדש שהחזיר אותי אליהן, כדי לבדוק מה שלומן ולעדכן את הסיפור.
אחרי כמה פעמים כאלה, כבר היה ברור שלא נכון לחכות; שתמיד יהיה משהו חדש לספר, שמשהו משמעותי יקרה. השבוע נחתם הסכם הפסקת אש בין ישראל ובין לבנון אחרי למעלה משנה של מלחמה. בינתיים עוד לא ברור אם ההסכם טוב; אם הוא עובד. כאלה הם הסיפורים בשנה האחרונה; עם התחלה, אמצע, ובלי סוף. ונכון לעכשיו, גם הסיפור של הפרק הזה: על הנשים המפונות מהצפון – חלק א'.
משתתפות בפרק הזה: חנה זכריה משלומי, שמחה כהן משלומי, לבנת פרידמן מחיפה, אביבה אדרי מחיפה.
מה יכול להיות קשה יותר? לא לדעת מה צפוי ואז להתעורר בוקר אחד למתקפת פתע, או לדעת מה צפוי, לכתוב על כך, לדבר ולהתראיין בלי שמי שצריך להיערך לכך, יערך בהתאם?
בתחילת העשור הקודם, בשנת 2010, הפרופ' דוד פסיג, חוקר עתידים (רבים של עתיד), העריך כי בסביבות 2020 שנתיים לפה, שנתיים לשם, רוסיה תפלוש לאוקרינה. עוד הוא צפה, כי סביב אותן השנים, תהיה מלחמה עולמית מכוננת, שגם ישראל תיטול בה חלק.
בשבעה באוקטובר 2023 העלתה התחזית הזאת שאלות רבות: מדוע קרה מה שקרה באותה שבת? מה זה מלמד אותנו על האזור שבו אנחנו חיות וחיים, מה עוד צפוי לקרות ומה צריך לעשות עכשיו?
לאור התחזיות שהתממשו של הפרופ' דוד פסיג, ולמען העתיד הקרוב והרחוק, שוחחנו בפרק הזה גם על מלאכתם של חוקרי וחוקרות העתידים, מה המטרה שלה ואיך אפשר להיעזר בתחזיות שלהם.
שנדע ימים טובים ונזכה לחזרתם של כל החטופים והחטופות לביתם.
כשאני צריכה להגיד מה זה רדיו בשבילי, אני אומרת שרדיו הוא חבר. אולי החבר הכי טוב שלי.
כך שאתם ודאי יכולים להבין מה רבה הייתה שמחתי כשלחבר הכי טוב שלי נולד ילד. הפודקאסט.
ילד מוצלח ששמר על כל התכונות הטובות של אביו מולידו אבל פיתח גם אופי ותכונות נפלאות משלו והוא מדי יום ביומו צומח וגודל ומתפתח.
והיום – 30 בספטמבר 2021, הוא יום של חגיגה. יום הפודקאסט הבין לאומי.
היום, בניגוד ללפני שנתיים-שלוש, כבר כמעט שלא שואלים "מה זה פודקאסט"? או "איך מאזינים לזה בכלל?".
בזמן הזה ירד עלינו כזה מבול של פודקאסטים, שנדמה שכולם עושים פודקאסטים וכולם מאזינים להם.
וזה החזיר אותו לשאלות המוכרות: איך ולמה לעשות פודקאסט, אבל התשובות יהיו מעט שונות.
בפרק הזה של "אני רק שאלה" השתתפו תשעה יוצרות ויוצרים של פודקאסטים, מכל מיני מקומות שמי המבול של הפודקאסטים חלחלו אליהם:
גופי השידור הגדולים, עסקים, משפחות שעושות פודקאסטים, ארגונים חברתיים ובתי ספר שמשלבים פודקאסטים בהוראה שלהם.
וגם מאזין ומאזינה שכל אחד מהם מאזין בשוטף ל-למעלה ממאה פודקאסטים ובטוח נוכל ללמוד מהם משהו על מה נכון שנעשה כדי שנהיה ראויים שיאזינו לנו.
לכל אחת ואחד מהם, בכל אחת מהשיחות, הייתה אמירה דומה על פודקאסטים:
אל הדבר הזה באים מאהבה, את הדבר הזה עושים באהבה.
יום פודקאסטים שמח והאזנה נעימה (-:
הפרק הזה עונה לשאלות של בעלות ובעלי עסקים. שאלות שעלו בחודש שעבר שהיה קשה מאוד לכולנו. חודש מאי 2021.
מבצע צבאי רחב-היקף של צה"ל ברצועת עזה, ירי טילים לעבר ישראל מהדרום ועד מרכז הארץ, כשבמהלכו מהומות ופרעות ומעשים אלימים קשים בתוך ישראל. הפסקת האש שהחלה לאחר 11 ימים של מבצע צבאי, איך שהוא הפעם לא מרגישה שהיא תחזיק כמו בעבר, ולא נזכה לשקט, אפילו לא של כמה שנים בודדות.
ואם לומר את האמת כל כמה זמן יש כאן איזשהו חירום או משבר שמשבש את השיגרה שלנו, שחלק ניכר ממנה היא עולם העבודה והפרנסה שלנו. ומהמקום הזה, בעלות ובעלי עסקים קטנים ובינוניים, עצמאיות ועצמאיים, שאלו: איך נכון להתנהג עכשיו עם העסק שלי? היו לי תוכניות ופתאום קרה מה שקרה - האם מותר להמשיך כרגיל? האם מותר לשווק החוצה את כל מה שתכננו לעשות כשבחוץ רועמים התותחים והאנשים? האם – מותר עסקים כרגיל?
המון שאלות בפרק הזה; שלוש נשים שהשיבו עליהן, ולבסוף – תשובה אחת מלאה, מנומקת וברורה.
האזנה מעניינת ושנזכה כולנו לשקט, שלום ושלווה.
זה הפרק הראשון של ההסכת "אני רק שאלה" וזה כמובן מרגש מאוד.
אבל מה שהכי ריגש אותי הוא השיחה עם הד"ר שרון אלרעי פרייס, שמעבר להמון מידע שעולה מהדברים שהיא אמרה, עולה דמותה של אישה מסורה למען האזרחיות והאזרחים, של המדינה הזאת;
,מסביב לשעון, בלי לוותר לרגע על המשימה להביא בריאות לציבור.
בכבוד מלא, בהכרה ובהתעקשות על זכותן וזכותם של כולנו לקבל את ההחלטות שנכונות לנו.
וכדי שנוכל לעשות את זה, היא תעניק לנו את כל המידע שצריך ותסביר אותו כמה שצריך, עד השאלה האחרונה.
מאחלת לכן ולכם האזנה מעניינת ותודה על ההקשבה.
זה רק הפרומו - בקרוב , הפרק הראשון