שיריה של המשוררת האמריקאית אמילי דיקנסון עוסקים רבות בבדידות, בחיבור לבריאה ולבורא, ובעיקר במוות ובחיים, בחוויות המוות והמתים, ובמפגשים בין החיים למוות. פעמים רבות שיריה הנוגים והרגישים נוגעים בשאלות דתיות פילוסופיות, ובפרק זה נתן את הדעת ונרחיב אודות כמה משיריה, לאור המקורות. (התמונה מתוך ויקיפדיה)

מהו הקשר בין אחד העם ו׳נאום השפנים׳ של הרב שך? האם ישראל כמעצמת סייבר נחשבת מדינה יהודית? מדוע ישראלים מתבוללים בחו״ל יותר מיהודי התפוצות? וכיצד ניסה פרויד להסביר במה הוא יהודי? על כל זאת ועוד בפרק השלישי והאחרון בסדרה, שמנסה לעשות סדר בשאלות הגדולות המלוות את היישוב המתחדש בארץ ישראל בחיבור בין עבר ועתיד של העם היהודי.

מה ענה החזון איש לבן גוריון, כשנשאל כיצד יכולים לחיות יחדו דתיים וחילוניים מבלי להתפוצץ מבפנים? מהו הסגנון האדריכלי-ישראלי המשקף את ההתנערות מהגלות? וכיצד הציונות הרוחנית במשנתו של ׳אחד העם׳ מבטאת את הדילמה בין היישוב החדש וקשריו עם הדת והמסורת. על כל זאת ועוד בפרק השני הממשיך לשרטט את קו השבר שבין חלוציות ומסורת, בין גלותיות וגאולה, ובין דתיים וחילוניים ביישוב המתחדש בארץ מימי העליות הראשונות ועד ימינו אנו.

היישוב המתחדש בארץ ישראל ב200 השנים האחרונות, העלה וממשיך להעלות דילמות ומחלוקות בנוגע לדרך הנכונה שתבסס יישוב מתחדש המתנער מהגלות, בשילוב עם רוח היהדות וערכיה ההיסטוריים והדתיים. בפרקים הבאים נעיין בדברי הרב קוק, י״ח ברנר, אחד העם, ועוד רבים אחרים, וננסה לשאוב תובנות מדבריהם בנוגע לשאלות אקטואליות בנות זמננו: התבוללות, הדתה, גלותיות, יחסי דתיים וחילוניים, רוחניות ומשיחיות לעומת חוסן כלכלי וצבאי במדינת ישראל הדמוקרטית.

האם הפרשנות החסידית לפסוקים ומאמרי חז״ל הינה חדשה, ואם כן מהיכן נובעת הלגיטימציה שלה? האם הפרשנות היא אינסופית, ומהו תפקידו של הסובייקט הלומד את הטקסטים? דיון על תפקידו הלומד והפרשן התורני על פי ההרמנויטיקה המודרנית.

האם יש ערך ללימוד תורה ללא הבנה? מהם הסודות הטמונים באותיות התורה? והאם חשוב להכיר את מחברי הפירושים התורניים הנלמדים, או שמוטב להתרכז בטקסטים שכתבו, ותו לא? דיון על עקרונות ההרמנויטיקה המודרנית בלימוד התורה.

בהתאם לשלושת קודקודי ההרמנויטיקה: המחבר, הטקסט, והקורא ; נדון במקורות התורניים השונים העוסקים במחבר. האם יש לפרש את הטקסט על פי כוונת המחבר, והאם זה אפשרי, וכיצד? ומהי מערכת היחסים בין המחבר לבין הטקסט שכתב?

האם ניתן לדעת מה נחוש לאחר המוות? איזה תפקיד מילאה הפסיכואנליזה בחסידות? ומהי תכליתה של האינטרוספקציה בחיי החסיד ובעל המוסר. המשך מהפרק הקודם בו עסקנו בדברי הרבי מפיאסצ׳נע והקבלתם לדברי בעלי המוסר.

מהי מטרת האינטרוסקפציה הרוחנית? מדוע יש לנו מחשבות זרות בזמן התפילה? וכיצד משתפים את הגוף והרגש בחיי האדם המאמין? תנועת המוסר, והחסידות בדרכו החינוכית של הרבי מפיאסצ׳נע שנרצח בשואה, עוסקות רבות בדרכי הגישה לנפש האדם כחלק מהעבודה הרוחנית, אך למעשה מציגות דרכים שונות ואף מנוגדות בשאלת חלקם של: הלב, הגוף, והרגש בעבודה הרוחנית. בפרק הנוכחי נעיין בדברי הרבי בספריו (הכשרת האברכים, מבוא השערים) שהתגלו באדמת גטו ורשא לאחר השואה, ונשווה אותם לשיטתו של רבי ישראל מסלנט ותלמידיו בעלי המוסר.

האם חילוני יכול ״ללמוד״ תורה? מה חידשה סלבודקא בתנועת המוסר? ומהו תפקידו של משחק השפה האתי והדתי לפי ויטגנשטיין?

מהו תפקידה של האירוניה בדת? מה למד רבי ישראל מסלנט מעמנואל קאנט, בנוגע לצורך ולתועלת שיש בלימוד המוסר? במה שונה משחק השפה ההלכתי ממשחק השפה המוסרי, ומהן גבולות השפה לפי ויטגנשטיין ורבי נחמן מברסלב? (מומלץ להאזין לפרק: ״גבולות שפתי משמעם גבולות עולמי״, העוסק בהרחבה בתיאוריית השפה של ויטגנשטיין).

מהו תחום הדעת: הרמנויטיקה? מהם עקרונותיו? וכיצד ניתן ליישם הלכה למעשה את המתודה הפרשנית המודרנית של המשולש ההרמנויטי (המחבר, הטקסט, הקורא) בלימוד התורה

מה חשבו הרבנים בארצות הברית של המאה ה:19 על העבדות? האמנם מחלת הנפש "דראפטומניה" קיימת? האם חגיגות ט"ו באב היו בלתי צנועות? ומה עושים כאשר מצוות מסוימות בתורה, נתפסות כיום כבלתי מוסריות?

השפה הפסיכואנליטית מאפשרת להמשיג ולהעמיק בחיי הנפש של האדם המאמין, בשאלה: האם יתכן מעשה טוב הנובע ממניעים פסולים? וכיצד אופני הגדרת העצמי, ומנגנוני ההגנה הנפשיים, נוטלים חלק בבחירות ובהחלטות שאנו מבצעים בחיי הדת וביומיום

משחקי השפה השונים החזון איש, בכתיבה ההגותית לעומת הכתיבה ההלכתית מציגים פעולות דיבור שונות, וכך ניתן לעמוד על סתירות כביכול שיש בכתביו השונים. שאלות כמו קו התאריך ותענית לזכר הנספים בשואה ממחישות את עולמו הפנימי המיוחד והעשיר כל כך של החזון איש הנחשף בכתיבתו יוצאת הדופן, בעזרת הגותם של ו. ג'יימס, ל. ויטגנשטיין וחוקרי "המפנה הלשוני".

בכתביו של החזון איש מתגלה כתיבה אישית-מליצית, העוסקת בתכנים יוצאי דופן באסכולה הליטאית, ומגלים עולם מופלא של אהבה, מסירות, ורוחניות. גישות בחקר השפה במחקר המודרני מסייעות לשפוך אור על התחכום והכלים בהם משתמש החזון איש בכתביו ההגותיים והאישים

החוויה הדתית בלימוד התורה, המתוארת בדברי רמב"ן, מקבלת הגדרה עכשווית אודות היותה אמנות אינסופית, על פי תיאוריית משחקי השפה של ל. ויטגנשטיין, והגישה הפוסט מודרנית.

החזון איש בכתביו מתאר כיצד העיון השכלי בהלכה, מביא את הלומד לטרנספורמציה מיסטית רוחנית חוויתית, ותיאורים אלו מעשירים את חקר החוויה הדתית בסגנון חדש של חוויה שכלית-קוגנטיבית, ומספקים הצצה למתח הקיים בין ההלכה והמיסטיקה, ולעוצמתו הרוחנית של השכל בהשקפה היהודית. (התמונה מתוך ויקיפדיה)

מהו המשותף לרבי ישראל מסלנט אבי תנועת המוסר, והפסיכואנליזה של פרויד? האם אמנם רציונלי לא להתחסן כנגד הקורונה? ועם כמה בחורות צריך להיפגש בכדי להגיע לפיזור סטטיסטי הגיוני שיאפשר למצוא את "האחת"?

"חושך שבטו שונא בנו": האם זו המלצה גם לתקופתנו? מהם עקרונות ענישת הגוף בתורה ובחז"ל, ומה היתה המחלוקת בין הרב קוק לרב דסלר, בנוגע לשאלה: האם ביטול הענישה הפיזית מבטא קידמה ועומק פסיכולוגי, או שמא להיפך?