״כל הכאבים והפערים שלי לא אמורים להיגמר יום אחד במסע של הנפש? מתי כבר מגיעים למנוחה ולנחלה?״
״שושי את הרבה משתפת על כאבים ונפילות, זה מלחיץ אותי לראות שגם לך זה קורה? אז הדרך לא עובדת?״
מתי זה נגמר? מתי מגיעים להקלה, לשחרור, לאומץ, לשקט ולגאולה?״
אם הלב שלך קצת כמו ילדים בדרך, גם הוא שואל ״מתי מגיעים?״,
אם הוא עיף וקצת מיואש מלחכות לסוף, לסיום, לאושר -
אז מהמם כי זה אומר שהגיע הזמן ללמד אותו משחק חדש שעושה סבלנות חדשה מול כל מה שקראנו לו סבל.
פרק באהבה שבו נכתוב מחדש את סיפורי האושר וההקלה שלנו ונדבר על איך לחיות את מה שקורה הרגע בחיים ובתוכך בלי המתנה מיאשת לרגע חמקמק של הקלה או אושר.
מאחלת לכם האזנה מועילה ומרחיבת לב ותודעה
שושי
הפרק הזה פחות מיועד למי שמחפשת עכשיו איזה שיעור מסודר באיזה נושא מסוים, ותוכנית עבודה ממש רציונלית, הגיונית ומסודרת;)
כי את הפרק הזה התיישבתי להקליט, כחלק מהאימון העצמי שלי, להיות פחות מתוכננת, פחות מדוייקת, פחות מנסה לעשות את הכל מושלם ו - יותר זורמת בחיים וגם פה.
קיצר,
דמיינו שהתיישבנו לקפה, אולי רצנו ביחד או בכלל בישלנו ביחד ו - פרקתי פה רגע איתכן מחשבות על חיים ללא מאמץ, על מה שמזמין כל תוצאה שנרצה בחיים, על תשומת לב לדבר הכי חשוב והכי מוזנח בתרבות שלנו ועל איך הרבה מושגים שאנחנו שומעות מידי פעם יכולים להתחבר מעשית לחיים בעצמם.
זה פרק עם עומק לעכל ולעבד בעצמכן, אבל זה גם פרק עם הילדים שלי שנכנסו באמצע והדגמה חיה ולא מתוכננת על איך זה לחיות חיים ללא מאמץ בתנועה טבעית ואיזה זרימה מדהימה מתרחשת בחיים שלנו כשהעולם פוגש זרימה של אנרגית חיים בתוכנו.
אפשר חופשי לשתף אותי בשאלות/מחשבות/בקשות בעקבות ההאזנה -
בווטסאפ https://wa.me/message/QEJZFG24DXZUA1
במייל shoshi@shoshizelikovith.com
באהבה
שושי
לא פשוט להיות מורה במדינת ישראל, עם כל התשוקה והשליחות להשפיע על חיי ילדים ונוער, זה עיסוק שמזמן אתגרים רבים וממילא שחיקה.
תחילת שנת הלימודים תשפ״ה על כל אתגריה, התחשק לי לתת כח לעובדי ההוראה פה להתניע את השנה הזו הכי טוב שיש, ילדי עם ישראל צריכים כח וגם כולנו!
ולשם כך הזמנתי לראיון אשה מדהימה שכל העשיה שלה היא כזו: לאמן מנהלות ומורות לגישה של השפעה ולאפשר להן להשאר מחוברות לתשוקה ולשליחות שבתפקיד וגם למלא את התפקיד שלהן על הצד הטוב ביותר-
חני שצ׳רנסקי היקרה!
היא מורה קרוב ל20 שנה, מצוות ההנהלה של סמינרים ובית המורה שצ׳רנסקי ו - מיסדת מכון ׳קתדרה׳, מרכז אימון מנטלי למנהלות ומורות להשפעה ללא מאמץ, בכתה, בבית הספר ובכלל בחיים.
חני בוגרת תכנית הכשרת המאמנות המנטליות שלנו ורק המהפך האישי והריפוי שהיא עברה בשנים האחרונות, הוא סיפור מעורר השראה שגרם לה להיות עסוקה בלהעביר את הבשורה הלאה במקום שכל כך צריכים אותה.
זה פרק על רצונות וחלומות מעצמינו ומהעולם, על אנשים מוכשרים שיודעים להביא תוצאות אבל לא יודעים לחיות בלב שלם, על מה זה ׳לקחת את הנפש בחשבון׳ ולמה זה חובה עבורינ ועבור השליחות שלנו (ולא רק משהו שנעשה כשיש זמן, יום אחד…)
זה כמובן גם פרק פרקטי לרגעים מכאיבים בהוראה, שמשכיחים את התשוקה לפעמים (ובכלל עם כל מי שהקשר איתו יקר לנו), ובעיקר הזדמנות להיזכר מה זו באמת השפעה וכמה היא זמינה לכולנו אם רק נסתקרן פנימה לנפש שלנו.
האזנה/צפיה נעימה ומועילה,
שושי
לא תכננתי את הפרק הזה
לא כתבתי לי נקודות
פשוט באתי ככה כמו שאני (אפילו עם קצת הרבה עיפות של יום ראשון)
כי זה בדיוק הפרק הזה
פחות אנחנו
פחות שליטה
פחות אשליית ניהול המציאות
פחות חומר
יותר רוח
משהו אחר
דיוק קטן שעושה שינוי גדול.
האמת?
מרגישה שזה לא פרק שלי
לא לוקחת עליו אחריות,
זה פרק של השם;)
דיבור שעולה בי, דיברתי עליו לאחרונה עם עוקבותי המופלאות, חשבתי שאניח ואברח ואז הן ביקשו פרק שלם על הנושא, אז נעניתי לעולם.
אז אפשר לקרוא לפרק הזה שיחה על אמונה מעשית,
אפשר לקרוא לו שיחה על קפיצה קטנה בתודעה שמשנה את חווית החיבור שלנו לבורא עולם,
אפשר לקרוא לו פרק של חודש אלול,
מה שבטוח שהוא אימון שעוזר ממש לספר סיפור חדש על המציאות, כזה שמזמן עבודה פנימית, מעשית, מדוייקת ומדידה ו - טבעית,
עבודה של אמונה השפעה ושפע.
אה
ואם היו אומרים לי לפני כמה שנים שאני אדבר כך - הייתי צוחקת,
למה?
ולמה הכל השתנה בי?
הכל תשמעו בפרק.
חיבוק
שושי
אנחנו לא מחכים שיגיעו ימי בין המצרים, וגם השנה הזו, תשפ״ד, כשפתאום אנחנו מבינים פי אלף מהם חורבן גלות ושנאה, עדיין לא פשוט להכנס לתוך אבלות בזמן תחום, עם הלכות אבלות, צום והימנעות מעונג ותנועה שמשמחת.
וזה טבעי, כבד עלינו באמצע הקיץ עם כל המגבלות, הנפש רוצה להימשך לטוב, שמחה ותקווה, אז אולי גם אתם סופרים לפעמים סוג של ספירה לאחור סביב תשעה באב?
תשעה באב,
שנים חיפשתי דרך להתחבר יותר, להבין משמעות של אבלות, צום וקושי, להבין בשביל מה לשהות בחורבן אם אפשר ונעים יותר להיות בטוב, בתקווה, בציפיה לגאולה וישועה.
אבל בשנים האחרונות אני מגלה שדווקא היום הזה, תשעה באב, על כל חלקיו המדויקים והלכות האבלות שחז״ל בנו לנו בו בגאונות - הוא מתנה מדויקת עבורינו כי הוא נושא בתוכו ריפוי אישי, נשי ולאומי להרבה מאמץ, התנגדות וכאב שאפשר לרפא בחיים שלנו, וגם - הוא מתווה דרך יהודית ונשית לזכות באור וטוב בחיים.
״כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בבניינה״ פתאום יותר מבינה את המשמעות של זה ובפרק הזה רק מניחה - מבט חדש על המשמעות של דברי חז״ל, והבנה איך יום אחד בשנה הוא מתנה שלא שווה להחמיץ כי הוא ההזדמנות שלנו לקבל עוד ריפוי, עוד איזון, להתחבר לעצמינו, לעם, לבורא ולחשוף בנו עוד חלקים של אור וגאולה שמחכים להתגלות.
תשעה באב נקרא בפי חז״ל מועד, ׳קרא עלי מועד׳, מועד של ריחוק.
וכמו שכל מועדי ישראל הם תחנה במעגל השנה שנועדה לבנות ולברוא בנו משהו טוב ומצמיח בנפש - גם תשעה באב שם עם מהות מיוחדת שמלמדת אותנו איך יהודי חי בבריאות נפש שמביאה גאולה פרטית מיידית וכמובן גם דרך חיים שמחברת אותנו למהלך של תיקון העולם וגאולה כללית.
בתפילה שנדע לקבל את השיעור בלב פתוח ושעוד היום כבר לא נזדקק לו, יבטל הצום, יהפוך ליום טוב וניפגש בירושלים הבנויה בגאולה שלמה אמן!!
אוהבת
שושי
אם את רוצה לקבל עוד תכנים ישירות לווטסאפ - מוזמנת באהבה לקבוצה השקטה ״אשה ללא מאמץ״: https://chat.whatsapp.com/GQkop31ZpyfIIINsou3l8b
מה עושים כשילדה בת שבע עשרה אומרת לאמא שלה שהיא לא רוצה להתחתן בגלל מה שהיא רואה בזוגיות שלה ושל אבא?
רגע מטלטל של תלמידה מהממת בקורס הביא את הפרק הזה עם בשורה משחררת (כרגיל).
כי החלום שלי הוא לאפשר לכל הורה להניח בנחת בצד ערימות של בהלה, דאגה, פחד, אשמה ובושה שמתנקזים במקום שבו נפגשים רגעי ההורות והזוגיות שלנו.
רגע,
זה פחות פרק של הנחיית הורים;)
יותר פרק שהוא הבנה על - מה הלב של כולנו צריך כדי לבנות זוגיות מלאת חיבור ואושר ואיך מתרחשת ההשפעה הכי עמוקה שלנו על חיי הזוגיות של הדור הבא.
וכן,
מחכות פה גם תשובות פרקטיות על -
איך מגיבים לביקורת של ילדים על מי שאנחנו בזוגיות ובכלל?
מה עושים כשהמצב הזוגי מרגיש לא משהו ולא השראה לילדים, והבושה והפחד חוגגים שם?
מה זו דוגמא אישית זוגית שאולי לא חשבתם עליה ותמיד זמינה לכם ובונה חיים לילדים שלכם?
מה ילדים באמת צריכים כדי לגדול לאנשים שבונים זוגיות מלאת חיבור ואהבה?
איך מלמדים ילדים לבנות חיים של אהבה ותקשורת מקרבת?
וגם -
עד כמה להתאמץ לשמור את המריבות למאחורי הדלת?
וגם - קורס זוגיות לנוער באמת לא יעזור לאף אחד?
כל אלו ועוד כמה עקרונות קצת מהפכניים פה בפרק באהבה…
שנזכה לשלום בבית ובלב,
שושי
אם את רוצה לקבל עוד תכנים ישירות לווטסאפ - מוזמנת באהבה לקבוצה השקטה ״אשה ללא מאמץ״:
https://chat.whatsapp.com/GQkop31ZpyfIIINsou3l8b
כמו ביקום מקביל, בתוך תרבות החומר, בתוך עולם כל כך מרוחק מתורה - מתהלכות אינספור נשים שהחלום שלהן קצת שונה מכל חלום חומרי נשי אחר: חלום על ״בית של תורה״ וזר לא יבין את התשוקה הזו…
אבל,
לפעמים החלום ושברו משמשים בערבוביה והציפיות פוגשות פערים…
ואז, הרצון להשפיע, לעזור, להניע את היקרים לחיים של תורה וקדושה - הופכים לעיסה דביקה של מאמץ, מאבק, כאב ואכזבות…
הפרק הזה הוא נקודת מבט חדשה ומרחיבת לב במיוחד בשבילך -
אם את כאובה ואולי גם קצת מבוהלת ש״לא זכית״ שכל מה שחלמת אכן יקרה בביתך,
אם את תוהה לפעמים מה בדיוק תפקיד ההשפעה שלך על התורה וקיומה אצל יקירייך,
אם את מחפשת דרך לדעת ״מה לעשות עכשיו״ כדי לא להצטער בעתיד.
אם את רוצה להחליף ויכוחים ואכזבות בנשיות ואימהות של אושר, אהבה, שמחה אמיתית בחלקך ובחלקם.
חיבוק
שושי
פתאום זה התבקש, ששיח על חיים ללא מאמץ ילך לשיחה על יום השבת…
היום הזה שבמבט חומרי ושטחי נראה כל כך מתאמץ אבל בהצצה לחוויה העמוקה יוצר שהוא מביא חנו כיהודים אפשר להתחיל לקלוט כמה הוא שומר ומעודד אוצנו להתמיד בדרך חיים של תנועה פנימית וחיצונית ללא מאמץ.
זה לא פרק על הלכות שבת
גם לא הדרכה עם טכניקות של התארגנות לשבת בנחת;)
זה פרק שכולו שיחה על מה שכולנו רוצים להרגיש ביום השבת:
על מצות וחווית ׳עונג שבת׳ ועונג בכלל בחיים שדווקא ביום הזה היא כל כך חמקמקה לנו לפעמים, כי מתברר שדווקא זמן יום השבת עשוי לאתגר את חווית העונג הבסיסית שלנו (ממש ברמה הנוירולוגית)
אבל הי!
זה קורה לנו רק בגלל שלא באמת הבנו מהו עונג שבת ועונג בכלל!
אז לכל מי שסקרן להגיע לרמה הבאה של חיים מלאי עונג, הנאה, חיבור, שמחה, אהבה וכל הטוב הזה - יום השבת, המתנה האלוקית שקיבלנו כיהודים, פה כדי להקפיץ אותנו לדייק את עצמינו, לחקור מהו עונג אמיתי ושלם בעולם הזה ואיך דווקא מחווית השבת על כל צדדיה, אתגריה וחלקיה - אנחנו מתאמנים לשבוע שלנו ולחיים עם שפע של שמחה, הנאה וחיבור בכל מערכות היחסים, ברמה שבלי השבת אולי לא היינו מכירים.
תכנית אימון שבתית לעונג לנפש ללא מאמץ;)
תהנו
שושי
למעקב ביוטוב אחרי תכני ההכנה הרוחנית והמנטלית לשבת חפשו את הפרקים- ״בואי מלכה״, הנה לדוגמה:
https://youtu.be/qnN_SVyaF40
לקבלת התוכן בכל חמישי בערב ישירות לנייד מוזמנת לקבוצת הווטסאפ:
https://chat.whatsapp.com/H1FDOLYJKDXAvD5yLCgfxZ
אפשר גם לצפות בפרקים בתיקיית הדרייב:
https://drive.google.com/drive/folders/10-kgnh4OuDjnUQnHw2BDKpu_hSUYfO1N?usp=sharing
ואפשר גם להאזין במרחב הקולי שלנו במספר 035562622 בשלוחה:26
שם את לוחצת למספר השיעור הרצוי .
אי אפשר לדבר על נשיות וזוגיות בלי שנדבר על החוויה הכי נחשקת הכי מדוברת הכי חשובה של כולנו…
הפרק הזה הוא שיחה כנה וגילוי מרתק על הדבר הזה שאנחנו קוראים לו - אהבה.
אהבה היא חווית החיים המופלאה הזו שלמרות כל ההשקעה שלנו בחיים כדי לחוות אותה, למרות כל הנזקקות שלנו אליה, למרות המרדף חסר הפשרות אחריה, למרות כל הדיבורים השירים החלומות הקורסים ההדרכות - היא עדיין חמקמקה כל כך, שברירית ונפיצה כל כך!
מה קורה לאהבה שלנו??
האם נגזר עלינו לחיות בחוויה של מרדף אחרי חווית החיים הכל כך בסיסית, קיומית ואפילו רוחנית שלנו?
אז זהו שלא.
מתברר שכל השבריריות של החוויה הזו יושבת על טעות אדירה שלנו באנושות או בתרבות שהופכת את האהבה בחיים שלנו לחמקמקה כל כך .
הפרק הזה נועד לכל מי שרוצה לחוות חיים שיש בהם חווית אהבה עמוקה ומרגשת מאד אבל אהבה כזו שתמיד זמינה לנו, תמיד שלנו, תמיד בהישג ידינו, בזוגיות ובכלל בכל מערכת יחסים וחוויה.
אזהרה עדינה-
זה פרק למי שמוכן לפתוח את הלב והתודעה לחוויה קצת שונה אולי נקרא לה רוחנית, לחוויה של אהבה
תודה שאתן פה,
שושי
לשליחת הודעת ווטסאפ ומעקב אחרי התכנים בסטטוס 0594244200
לקבלת עוד סרטונים ותכנים ישירות לווטסאפ, מוזמנת לקבוצת הווטסאפ ״אשה ללא מאמץ״ (קבוצה שקטה):
https://chat.whatsapp.com/H1FDOLYJKDXAvD5yLCgfxZ
האם את חיה באיזון מושלם ומשקיעה כמו שהיית רוצה בו זמנית בכל תחומי החיים?
רוב הסיכויים שלא;)
מניחה שגם לך יש תחום אחד לפחות בחיים שיותר קשה לך להשקיע בו… שהוא קצת מוזנח… ו - שלא נח לך עם זה.
ו - טבעי שכך יקרה, הכי נורמלי! לא פשוט להחזיק הכל בחיים, לא פשוט בביצוע ולא פשוט מנטלית.
רגע, איך זה קשור למנטלי? זה לא רק ענין של ביצוע, הספקים, ניהול זמן?
אז זהו שלא, זה בדיוק הסיפור שאני רוצה לספר לך בפרק הזה.
כי שאלת האיזונים וטיפוח כל תחומי החיים - זו שאלה שכל מאמן ישאל אותך, כולם מסבירים לך כמה חשוב לאזן ולדעת לתת תשומת לב לכל מערכות היחסים שלנו בו זמנית.
אבל, אולי הגיע הזמן לבחון מחדש את חוסר האיזון בחיים אבל ממשקפיים מנטליות?
בלאגן באיזון שלנו? הזנחה של תחום חיים? זה לא רק סיפור של רשימת משימות אינסופיות שצריך להספיק לטפל בכל תחומי החיים? זה בכלל סיפור שקשור לנפש, לתודעה, למשהו הרבה יותר פנימי, בגלל שיש סיבה פנימית לחוסר איזון.
ולמה זה משנה?
כי הסיבה הזו, כל עוד לא נחשוף אותה - ממשיכה ליצור לך עוד ועוד פערים במקומות ה׳מוזנחים׳ בחיים שלך.
אבל לא רק שם! הסיבה הנסתרת הזו כבר יוצרת לך בלי שאת יודעת פערים מתסכלים גם במרחבים ה׳מטופחים׳ ומזמינה לך חיים של מאמץ מיותר כל כך.
אז עם הפרק הזה את יכולה להתחיל לעשות חישוב מסלול קטן מחדש, לפתוח את הלב לראות את מה שמניע את החשק שלך לטפל בתחומי חיים ולגלות שאת יכולה להתחיל לנוע בתנועה חדשה של חיים בלב שלם.
פוריםםםם
כולה 24 שעות וכמה ציפיות יש לנו ממנו!! (וביננו? זה גם לפחות שבוע של הכנות מקדימות עמוסות רעש, לחץ וביצועים שנופלים בדרך כלל על אימהות חח) יום אחד שנכנסים אליו ים של דברים והכי מאתגר לי אישית כל שנה? הרצון הטוב והמורכב הזה להחזיק חומר ורוח ביחד.
אנחנו יודעות שהוא יום גדול לתפילה, מהדהד לנו ש״כל הפושט יד נותנים לו״ (לגמרי במשמעות של תפילה מול הבורא) אבל איך מחברים בין יום של עשיה לרגע של נוכחית לתפילה? ופרקטית - עושים את זה ביום דחוס שכזה?
אז אמנם פורים כבר היה ואיכשהו הפרק הזה עולה לכאן אחרי (ומלמד אותי שיעור באמונה על זמן מדויק לכל דבר) אבל הוא רלוונטי לכל יום בחיים הנשיים העמוסים שלנו.
כי השנה הדהד לי בערב פורים המושג ״לפשוט יד״ ומצאתי את עצמי הופכת בו ומתאמנת עליו ומגלה שהוא לא רק פותר לי את הקושי להתפלל בתוך העומס - הוא גם מכניס לי רוגע, שקט, חיבור והרבה ישועות עוד לפני שפורים בכלל התחיל.
בעיני? לפשוט יד זה סוג של תפקיד אולי אפילו מקצוע;) ואחרי שהרגשתי שהוא מאמן אותי לפשוט מעצמי תדמית ולמצוא מהות חדשה - התחשק לי לשתף אתכן באיך מתאמנים על ׳המקצוע׳ השווה הזה מול בורא עולם בפורים, בכל חג, בכל יום כדי שגם אתן תרגישו מוצפות בישועות קטנות וגדולות והוא יכניס אתכן לכל יום בשנה עם מהות שמרגישה מדויקת לימים אלו ויש לה כח לחולל ברכה וטוב.
המשך שמחה אמיתית תמיד ושנזכה להרגיש את השמחה של החיבור הטבעי והפשוט שלנו לבורא!
שושי
פעם ראשונה פרק יומולדת בפודקאסט ״אישה ללא מאמץ״ (מתי שהוא על לוח השנה נולדתי חח).
בתחילה, הפרק הזה הביא אותי לחפש ״רעיון מושלם״ לפודקאסט יומולדת
אבל כשלחוצים לעשות מושלם ומיוחד - אצלי בכל אופן המח נסתם…
אז הרפיתי והחלטתי שזו הזדמנות לתרגל פשטות
ו - פשוט לחלוק פה הצצה ליומן שלי ואיך שם אני חוגגת בשקט לעצמי את חגיגת יום הולדת קצת אחרת ומבטיחה - הכי משמחת וממלאה שיש:
לאסוף ללב אוצרות של שנת חיים אחת ולעבור עם תכנון משמח לשנת חיים נוספת שקיבלתי במתנה תודה להשם.
אם תחשבו על זה - כל שנה מביאה לנו הרי כל כך הרבה מתנות צמיחה והתפתחות וגם המון תוצאות וחסדים ושפע סביבנו שנכנסו לחיים שלנו.
הבעיה היא שאנחנו ממשיכים לרוץ הלאה משנה לשנה, עסוקים במה עדיין לא קרה,
במה שעדיין לא השגנו ובאיך למלא עוד חוסר בחיים שלנו, ולא באמת עוצרים להתבונן על מה שכבר היה וקרה וקיבלנו וזה חבל ממש. למה?
כי כשעוצרים, מעניקים תוקף לדברים וכל הטוב שערים ומעניקים לו תשומת לב - גדל.
אז מה מסכמים ביומולדת?
ואיך אוספים שנה שלמה והרבה חלומות לסיכום אחד לא מידי עמוס ומעיק?
ומה זה עיקרון ה״טופ 3״?
ומהם הדברים שאני רוצה לחלוק איתכן אחרי שנה עמוסה, מבורכת, מטלטלת ונראה לי שגם מצמיחה?
הכל מחכה בפרק: תובנות, טעויות, הרגלים, אמונות מנצחות ומהות אחת קצת אישית שיהיו לה השלכות מעשיות.
יומולדת שמח ומהותי לכל מי שמוכן להתנסות בזה:)
ושנזכה להרגיש תמיד מבורכים במזל טוב!
שושי
אם את רוצה להיות מאמנת מנטאלית עוד השנה ולחיות חיים של השפעה והצלחה ללא מאמץ, כאן כל הפרטים על תכנית הכשרת המאמנות המנטליות שלנו:
https://shoshizelikovith.ravpage.co.il/Relationship_Trainer_Course_5
והפרק הזה?
הוא פרק ספיישל לרגעי כאב עמוקים, חשוכים ומטלטלים…
זה בכלל פרק לעם שמרגיש בגלות ארוכה ורוצה לפגוש באומץ את השיעור שהופך את החושך לאור וניצחון.
זה פרק על פרידה, על שחרור קסום, אולי גם על גוף נשי שהוא רק משל, על רגעים בהם הכל תקוע ומשהו מבקש מאיתנו לקבל את שיעור המתנה ולחיות חיים של חופש חדש שאין אושר שמתחרה בו…
זה קרה בערך בשבוע השישי של המלחמה, אחרי כמה שבועות במלחמה הזו שבהם פעלתי כמו על טורבו, עם אנרגיה מטורפת, בערה פנימית וחיבור מאד גדול לעשיה, לפעולה, לנתינה בקצב משוגע… פתאום הכל נעצר והרגשתי נשאבת לחוויה של ״אין לי כח!!״. במשך כמה ימים ממש הסתובבתי בתחושה של ״די אין לי כח לשום דבר ולאף אחד״ הרגשתי שזהו, עייפתי, איבדתי סבלנות למצב, לכאב וגם - לאנשים ולעולם, כשעצרתי לשאול מה שחק אותי כל כך פתאום - גיליתי סיפור שמתרחש מתחת לפני השטח ופשוט זולל ממני אנרגיה. קלטתי שיש פה סיפור שלא מתיש רק אותי אלא ממש עכשיו הוא רץ בתוך רבים מאיתנו וממש מעייף את כולנו כיחידים וכחברה. הוא גורם לנו להשקיע זמן במחשבות מיותרות, גורם לנו לפילוג, לפירוד, לכעסים, לשיפוטיות עצמית ושיפוטיות על אחרים, הוא מונע מאיתנו להיות חזקים ולבנות בנו חוסן אמיתי, הוא מחסל כח להיות בעשיה ובתנועה והוא מפריע לנו להתקרב לעצמינו, לאחרים ולבורא.
על הסיפור הזה שגיליתי הולכת לדבר בפרק הזה וכמובן בעיקר על איך להחליף אותו בסיפור חדש ומרפא שמאפשר לכולנו אחדות, חוסן וביטוי מדהים של האור שלנו בעולם.
זה פרק שחשוב לי שיגיע לכמה שיותר אנשים כי יודעת שיש כח במסר הזה להפוך אותנו לעם חזק שאף אחד לא יכול לנצח אותנו!! אז אם האזנת ואהבת כדאי ורצוי לספר עליו בכל מקום שמתאים לך… תודה!
ותודה שאתם כאן להאזין ולגדול ביחד!
אם את שואלת את עצמך איך אפשר ללמד עוד על דרך החיים הזו שאנחנו מדברות עליה פה וגם להעביר אותה הלאה בתהליכי אימון מנטאלי לשינוי ריפוי והשפעה במערכות יחסים, אז קופצת לעדכן ששנת הלימודית בבית הספר שלנו להכשרת מאמנות - מתחילה בסוף החודש בעזרת ה׳!
בקישור המצורף כל הפרטים על התכנית, מוזמנת להירשם כדי לקבוע שיחת הכרות והתאמה וגם לשמוע על התאמות חד פעמיות מיוחדות שעשינו בגלל המלחמה:
shoshizelikovith.ravpage.co.il/Relationship_Trainer_Course_5?ref=pod
ככל שאנחנו מרגישים יותר חסרי אונים ואבודים במלחמה הזו (ובכלל בהיסטוריה) - כך אנחנו יותר מתחברים ומוצאים חיבור ישיר לנקודה היהודית שלנו - לתפילה. זה מרגיש שיכולת התפילה הלאומית שלנו מקבלת במלחמה הזו קפיצת מדרגה מטורפת ודווקא בגלל זה עלה בי רצון אישי להקדיש יותר תשומת לב לברור ולהבנה של הדבר הזה אצלי, ללימוד על תפילה.
כי אם זה הנשק הכי שווה שלנו - אני רוצה וגם מחוייבת לבדוק את היחסים שלי איתה (ועם השם!) ללמד להיות יותר אלופה ומדוייקת שם:)
ביקשתי מאלחנן האיש שלי (הוא האחראי על הספרים והמקורות בבית😉) שנפתח קצת ספרים ביחד ונלמד כי יש בארון הספרים היהודי כל כך הרבה ידע מדהים ומרגש על תפילה! התחלנו ללמד קצת והיתה לי תחושה שזה צריך להיות פה ;)
אז פתחנו מקרופונים והרווחתם פרק זוגי שהוא פשוט לימוד התבוננות משותפת ומרתקת על עולם שלם שהוא בכלל עבודת חיים. דיברנו דברים פשוטים (שכן! עומדים ברומו של עולם!) - על מה זו באמת תפילה, על סוגים של תפילות, על תפילה של אשה, על תפילות קטנות וזעירות, על תפילות במלחמה, על חיים מתוך תפילה, על הרגלי תפילה, על תפילה מסידור ותפילה שבלב, על דיוקים בגישה לתפילה כדי שלא נזייף, על מניפולציות קטנות שאפשר לשחרר, על תפילה אותנטית ועל לב נשבר, על עוד מלאא דברים, ובעיקר ועל מה שמאפשר לתפילה שלנו להיות מצד אחד עבודה של הלב וחיבור מרפא פחד ששווה מאד את השקעה, ומצד שני חוויה שהיא כל כך נגישה וכל כך נטולת מאמץ שפשע לא להשתמש בה למשוך לנו שפע בכל רגע ובמיוחד עכשיו…
אותי זה חיזק ממש ובעיקר חיבר ומקווה שגם אתם תרגישו כך!
חיבוק,
שושי
ואם את רוצה לקבל עוד הדרכות שמאפשרות לך שינוי, ריפוי והשפעה על עצמך ועל יקירייך, מוזמנת לקבוצת הווטסאפ הנשית שלנו -״בואי הביתה״ :
מה עושים כשמרגישים עייפות, כבדות וחוסר חשק (בכל מרחב בחיים)? איך מטפלים בעצמינו ברגעי נפילה מנטאלית כשנראה שהאנרגיה נגמרה ותחושה של כמעט דיכאון, קיפאון או יאוש משתלטים על כל פינה בנפש?
הפרק הזה, עם תכנית אימון מחבקת - מוקדש לכל מי שנאבק ברגעי נפילה ומחפש את הדרך לסיים איתם מהר יותר ולחוות אותם פחות.
מתברר שהמאבק והמאמץ שלנו לקום בכח הם לא חכמים והם מגיעים רק בגלל הבהלה שלנו מעצמינו שם. כל מאבק ברגעי עייפות הנפש - רק מגביר את הסיכוי לעוד ועוד שחיקה ולעוד נפילה עמוקה יותר. אבל, אם נבין שנפילה היא בסך הכל קריאה של הנפש שלנו ברגע שחיקה, נדע בדיוק מה לתת לה כדי שנגלה שגם חידשנו את מאגרי הכח ללא מאמץ, גם התאוששנו מהר יותר וגם קיבלנו מתנות ריפוי ופיתחנו חוסן פנימי ששומר עלינו ומאפשר לנו ליפול פחות.
נפילות הן חלק מהאנושיות שלנו במיוחד בזמני חרום עם טלטלות שמכניסות לרכבת הרים רגשית וזוללות לנו את סוללות האנרגיה. אבל יש לנו משימה לא לפחד כלל, לסמוך על הכוחות של הנשמה ולתת לעצמינו דרך בהירה שמאפשרת לנו לקום שוב ושוב לעוד חיים יהודיים של חיבור, שמחה, חשק, אנרגיה של תנועה, נתינה וביטוי של המתנות שלנו בעולם.
אם את רוצה לקבל עוד הדרכות שמאפשרות לך שינוי, ריפוי והשפעה על עצמך ועל יקירייך, מוזמנת לקבוצת הווטסאפ הנשית שלנו -״בואי הביתה״ :
בימים מורכבים אלו של אי-וודאות, מתח ולחצים, הזוגיות של רבים מאיתנו מוצאת את עצמה במבחן לא פשוט. משבר ומצבי חרום לפעמים חושפים פערים וקשיים בקשר, ומעמידים אותנו בפני אתגרים חדשים. אבל מצד שני, כל זה גם מהווה הזדמנות לחיזוק הזוגיות ובניית חוסן נשי וזוגי - אם נדאג לתת לעצמינו ידע לעשות את זה.
בפרק הזה ״לחזור הביתה בשלום״ אני משתפת ב-10 עקרונות מעשיים שעוזרים ממש לצאת מחוזקים מהתקופה הזו.
דיברנו על איך דווקא משבר מוציא מאיתנו זהות וכוחות שלא הכרנו? במה להתמקד שמייצר מקסימום השפעה על הסביבה שלנו? (ובמה לא לגעת עכשיו ובכלל), איך להתמודד עכשיו עם רגעי כאב זוגי מתסכלים ואיך להשפיע על המצב גם בלי שהצד השני שותף ומגויס לשינוי? ואיך דווקא עכשיו לבטא את כל מה שאנחנו צריכות ולגלות שזו מתנה מדהימה לנו, לאיש שלנו ולזוגיות....
זה פרק מהלב עם כל מה שאפשר להכניס בשעה כדי שתוכלו לתרגל באופן הכי פרקטי ממש עכשיו ולהרגיש איך הבית הופך למרחב של חוסן כי זה מה שהחיים מבקשים מאיתנו יותר מהכל!
אם את רוצה לשמוע ממני עוד הרחבות על התוכן הזה ולהעמיק את כח ההשפעה הנשי שלך – מוזמנת לקבוצת הווטסאפ המיוחדת שפתחנו עכשיו ״בואי הביתה״ https://chat.whatsapp.com/GQkop31ZpyfIIINsou3l8b
דווקא בגלל שהמציאות בזמן חרום מפגישה עם חוסר וודאות - אנחנו הופכות את המצב להזדמנות לתרגל להיות בשלווה ובנוכחות לרגע הזה בתוך חוסר וודאות.
זו מיומנות כל כך שימושית ועוצמתית שתשרת אותנו תמיד גם בשגרה בעזרת ה׳ ותהפוך אותנו לנשים שיודעות להתמקד בהווה ולהיות במיטבן גם אם אין וודאות לגבי העתיד הקרוב והרחוק.
בזמן מלחמה וחרום יש כל כך הרבה שאלות - למה, מתי, איך, לאן..?
הראש לא מפסיק לשאול ולהרבה שאלות כמובן אין תשובות ואפילו לא קצה חוט..
בשביל לתרגל על זה משהו מעניין הזמנתי לשידור מיוחד את עטרה גבריאלי חברתי המיוחדת, והפרק הזה הוא הקלטה שבה תוכלו לתרגל איתה ביחד כלי לעבודה עם שאלות באופן נוכח.
הכלי הזה גאוני בפשטות שלו ועוזר להתמודדות והסכמה לרגע, ולמצוא מתוך השאלות ומתוכן חצאי תשובות שנותנות כח להווה.
זו שיחה מהלב ממש משולבת עם תרגיל כתיבה להתבוננות פנימית פשוט, פרקטי ובעיקר מרפא את הלב.
מתאים גם למי שלא התנסה בכתיבת ריפוי.
תכינו דפים ומכשירי כתיבה וקצת שקט אם אפשר ולב פתוח:)
אם את רוצה לקבל ישירות לווטסאפ עוד כלים ממוקדים ומחזקים לנשיות, לבית ולזוגיות שלך - פתחתי לנו קבוצה שקטה בואי הביתה- חוזרות לכח העל הנשי שלנו לתוכן יומיומי ועדכונים על שידורים ופעילויות, הנה הקישור לקבוצה:
אנחנו רק מעט זמן אחרי אירועי הקטל בדרום של שמחת תורה תשפ״ד שבחיים לא נשכח … מלחמת חרבות ברזל עדיין פה, ועם ישראל עוד מכווץ בכאב מטורף ובהרבה הרבה פחד.
אבל אנחנו יודעות שיותר משזו מלחמה על הגוף שלנו זו מלחמה על התודעה, על הנפש.
אז חוץ מלעשות מה שצריך כדי להישמר וליצור לנו ביטחון פיזי - יש לנו משימה לבנות לנו עוצמות וכוחות דווקא עכשיו! בשביל זה צריך רגע לדעת ליצור מרחב מוגן בלב!
מרחב מוגן לנפש!
מרחב כזה שמסנן מכל מה שרואים ושומעים וסופגים - רק מה שבונה בנו מגדלים של אור, שהופך אותנו לגדולות יותר מהחיים השבריריים האלו, לגדלות דווקא ממצבי הבהלה והכאב האלו עכשיו.
הפרק הזה הוא הקלטה של שידור חרום שקיימתי עם הקהילה הנשית האלופה שלי ומעלה אותו לכאן כמו שהוא שיהיה לנו, כדי שנזכור כמה אנחנו גדולים וגדולים כשאנחנו מתחברים לחלק המאמין והחזק בתוכינו.
דיברנו על - מה אפשר לעשות?
איך מתחילים לנהל את עצמינו בתוך הבלאגן הזה??
מה כל אחת יכולה לעשות ממש עכשיו כדי לשמור על הנפש שלנו בריאה ושלווה?
איך לשחרר מתח ובהלה ולהיות דווקא עכשיו גדולות מהחיים?
איך להכניס לנו יותר רוגע, גם ברמה הטכנית וגם ברמה של החשיבה?
חיבוק ושנדע בקרוב רק ימים של שקט ושלום אמיתי אמן!
אם את רוצה לקבל ישירות לווטסאפ עוד כלים ממוקדים ומחזקים לנשיות, לבית ולזוגיות שלך - פתחתי לנו קבוצה שקטה בואי הביתה- חוזרות לכח העל הנשי שלנו לתוכן יומיומי ועדכונים על שידורים ופעילויות, הנה הקישור לקבוצה:
את בטוחה שאת מרגישה מוכנה לשנה החדשה?
את מוכנה בכלל להפוך לאשה שמשפיעה ללא מאמץ, שממגנטת וגם - יותר בטוחה, שלווה, שמחה ואוהבת את החיים?
מעולה! כי בפרק הזה אנחנו הולכות לתת מקום דווקא לכל מה שאת כבר לא מוכנה יותר לחוות בחיים שלך ולגלות איך כנות ובהירות עם עצמך משפיעים ללא מאמץ על המציאות!
אנחנו הולכות לתרגל פה ממש צעד צעד - ביטוי חד, קשוב ללב ומדויק מאד שפותח שערים לשנה של חיים נשיים מלאי השפעה, חיבור וריפוי.
וגם הפתעה בסיום - הולכת להראות לך איך לחבר את הכל לכל מה שמתרחש בגוף הנשי המופלא שלך.
ואם את רוצה לתת לעצמך שנה של שינוי והשפעה וגם להעביר את זה הלאה ולעסוק באימון לשינוי ריפוי והשפעה במערכות יחסים?
ההרשמה למחזור 5 של הכשרת המאמנות שלנו בעיצומה, כאן כל הפרטים, השאירי פרטים ונשלח לך כל מה שאת צריכה להגשת מועמדות:
https://shoshizelikovith.ravpage.co.il/Relationship_Trainer_Course_5
