בפרק זה של הפודקאסט "הקול בכיתה" נועם גרין מארחת שתי נשים שחיות את סיפור המציאות של ילדי משפחות המילואימניקים.יות ואנשי.ות הקבע: ליאורה בן יעקב, פסיכולוגית חינוכית מומחית משפ"ח ירושלים ואשת מילואימניק, והגר חן ציון, ממקימות פורום נשות המילואים ומנהלת תחום הרשויות המקומיות בפורום.
מה קורה לילד שאבא שלו נעדר חודשים ארוכים? איך נראית אמא שמחזיקה לבדה בית עם חמישה ילדים? מה התופעות שרואים אצל ילדים אחרי שנתיים? והכי חשוב - איך מערכת החינוך יכולה להיות העוגן שהמשפחות האלה זקוקות לו?
הפרק חושף לא רק את האתגרים הרגשיים והתפקודיים של משפחות המילואים, אלא גם מציע כלים מעשיים למורים וגננות. מסתבר שמבט בעיניים של שלוש דקות או תעודת גיבור קטנה יכולים לחולל פלאים. האורחות חולקות סיפורים אישיים מרגשים ומציעות מדריך מעשי למחוון החדש שפותח בירושלים למען ילדי המילואים.
זהו פרק חובה לכל מי שעובד במערכת החינוך, להורים, ולכל מי שרוצה להבין את המחיר הנסתר של המלחמה על הדור הבא.
פרק זה נעשה בחסות השירות הפסיכולוגי חינוכי ומנהל החינוך של עיריית ירושלים, ומופק ע"י נועם גרין, פסיכולוגית שיקומית ומפיקת הפודקאסט "נפשות וחסרונן".
לעוד מידע וקישורים מעשיים כנסו לאתר השפ"ח או למחוון לגנים או מחווך לצוותי חינוך שיצר מנהל חינוך ירושלים בשותפות עם פורום נשות המילואים והשירות הפסיכולוגי.
האזנה נעימה!
הכנה והגשה: נועם גרין
אורחות: ליאורה בן יעקבוהגר חן ציון
עורך תוכן: אל גנון
בפרק זה של הפודקאסט אנחנו עוסקות בנושא של "ילדים שקופים". האורחת חני עובדיה, פסיכולוגית חינוכית בשפ"ח ירושלים ורכזת התוכנית "מקום לכולם" ואת נושא "הילדים השקופים" - אותם תלמידים שנעלמים מעיני המורים והכיתה למרות שהם נוכחים פיזית.
אלו ילדים שאינם מושכים תשומת לב לטובה או לרעה, שקטים ולא-יוזמים, ולעיתים אף לא מבקשים עזרה. בעוד המורה רואה בהם ילדים "שמסתדרים" ו"לא-בעייתיים", השקיפות שלהם נובעת דווקא מחוסר התייחסות הסביבה לצרכיהם הרגשיים.
חני מסבירה כיצד מתפתחת השקיפות מבחינה פסיכולוגית, תוך התבססות על מושג המירורינג של קוהוט - הצורך הבסיסי של הילד לקבל שיקוף והכרה מהסביבה. כאשר צרכים אלה לא נענים, הילד מפתח "עצמי פגוע" ולומד שהדרך לשרוד היא להיות בלתי מורגש. ההשלכות כוללות תחושת ערך עצמי ירודה, הפנמה של דפוס ההיעלמות שימשיך גם בבגרות, וחרדה במצבים חברתיים.
בשיחה אנחנו מדברות על כלים מעשיים לזיהוי והתערבות, כולל שימוש בסוציומטרי לאיתור ילדים "נשכחים", יומן נראות שבועי, שאלות אישיות קצרות בבוקר, הנכחה מתוכננת ומכתבים אישיים מהמורה. ההתערבות מתמקדת במתן מירורינג ונראות לילד, יצירת קבוצות עבודה קטנות ובטוחות, ומניעת המשך ההימנעות תוך רגישות למצבו הרגשי של הילד.
האזנה נעימה!
הכנה והגשה: נועם גרין
אורחת: חני עובדיה
עורך תוכן: אל גנון
לפודקאסט "הקול-בכיתה" באתר השפ"ח
לפרקים נוספים בפודקאסט "נפשות וחסרונן"
בפרק זה של הפודקאסט "הקול בכיתה" אנחנו מתמקדות בנושא שחיקת מורים ובמודל משל"ן למניעתה. נועם גרין, מארחת את יעל שטיינברג, פסיכולוגית קלינית וחינוכית ומנהלת המרכז המערכתי בשירות הפסיכולוגי חינוכי בירושלים, מי שמלווה עשרות בתי ספר בתהליכי עומק והתמודדות עם משברים, ואורחת מיוחדת ממנהל חינוך ירושלים, עדי בילבסקי, ממונה על החינוך הממלכתי חרדי בירושלים - אשר מציגות גישה המבוססת על ניסיון רב שנים, להתמודדות עם תופעת השחיקה במערכת החינוך.
מודל משל"ן מבוסס על ארבעה מרכיבי חוסן:
משמעות (משמעות המשימה המרכזית),
שליטה (ויסות רגשי ומשימתי),
לכידות ושייכות (תחושת השייכות לקבוצה),
נראות ונוכחות (נוכחות חיה שלהמנהלים).
השחיקה מוגדרת כהיעדר חוסן - תהליך איטי הפוגע במורים. לפי המחקרים הפגיעה הזאת מתרחשת בעיקר בשלוש השנים הראשונות למקצוע.
בשיחה דובר על חשיבותם של מבנים ארגוניים מסודרים, הן למשימות והן לוויסות רגשי, כבסיס למניעת שחיקה. דנו בדוגמאות מעשיות למענים מונעים כמו קבוצות תמיכה למורים חדשים ותוכניות המעודדות יצירתיות וחדשנות פדגוגית. המסר המרכזי: שחיקה ניתנת למניעה באמצעות חיזוק החוסן האישי והמערכתי, ומורים אינם לבדם במאבק זה.
האזנה נעימה
הכנה והגשה: נועם גרין
אורחות: יעל שטיינברג ועדי בילבסקי
עורך הפרק: אל גנון
לפודקאסט ""הקול בכיתה" באתר השפ"ח
לפרקים נוספים בפודקאסט "נפשות וחסרונן"
לתקציר על תפיסת העולם המערכתית של שפ"ח ירושלים:
עבודה מערכתית | שירות פסיכולוגי חינוכי ירושלים
למאמרים מקצועיים של יעל שטיינברג ונוספים על העבודה המערכתית:
"האישיות הבית ספרית" כאוסף שחקנים על הבמה
בפרק זה מתארחת דוקטור זהבה רוזנטל, פסיכולוגית חינוכית והתפתחותית ומנהלת השירות הפסיכולוגי-חינוכי בירושלים, לשיחה על בניית קשר אמון ותקשורת טובה עם הורים. ד"ר רוזנטל הציגה את מודל מחשב"ה - מסגרת עבודה מעשית לצוותי חינוך המבוססת על חמישה עקרונות מרכזיים:
מנטליזציה - היכולת להיכנס להלך הרוח של ההורה ולהבין את נקודת המבט שלו.
חיבור - הצטרפות למקום שבו ההורה נמצא והובלתו לעבר המטרה המשותפת.
שותפות- בניית ברית עבודה אמיתית ולא ציפייה לצייתנות.
בהירות - להיות כמו מגדלור שמאיר את עצמו - ברורים לגבי ערכים וגבולות.
העצמה- מתן תפקיד משמעותי לכל צד.
שוחחנו גם על ארבעת ממדי המודעות של הורים (מבוסס על רמות ההורות של פרופ' אסתר כהן. צירפנו קישור להרצאה שלה) - מהרמה האגוצנטרית- התמקדות בצרכי ההורה, דרך הרמה המסורתית- ערכים חברתיים, הרמה הממוקדת בילד, ועד הרמה האנליטית- ראייה רחבה של המציאות.
היכרות עם המודל יכולה לעזור לציוותי החינוך למצא את הדרך להתחבר להורים וליצור תקשורת שמקדמת את התלמיד.ה. ולכם.ן ההורים שמאזינים, יכולה לעזור ולתת נקודות לשימת לב והתפתחות אישית כהורים מודעים יותר.
האזנה נעימה
הכנה והגשה: נועם גרין
אורחת: זהבה רוזנטל
עורך הפרק: אל גנון
לפודקאסט "הקול בכיתה" באתר השפ"ח
לחומרים נוספים:
הרצאה של פרופ' אסתר כהן
גוונים של הורות - פרופ' אסתר כהן
לפרקים נוספים מבית פודקאסט "נפשות וחסרונן":
פרק עם הפסיכולוג ישי שליף:
איך לדבר עם ילדים בשפה מחוללת שינוי? שלמה נדלר מארח את הרב והפסיכולוג ישי שליף | נועם גרין
פרק עם הפסיכולוגית שרי ברלינסקי על יצירת סביבה מוגנת לילדים:
בפרק החדש של פודקאסט "הקול בכיתה" מבית"נפשות וחסרונן", נועם גרין, פסיכולוגית בהתמחות שיקומית ביחידההשיקומית של השפ"ח, מארחת את קרן בלי, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומובילת הפורום להתמודדות עם אובדן ושכול בשירותהפסיכולוגי החינוכי בירושלים.
קרן משתפת כיצד אובדן מהדהד לאורך החיים בצורת ספירלה, כאשרההתמודדות משתנה בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילד ולנסיבות חייו. היא מסבירה אתהתפקיד המשמעותי של הצוות החינוכי בליווי תלמידים שחוו אובדן - החל מהבשורה לכיתה,דרך הביקור בשבעה, ועד לגישור בחזרה לשגרת הלימודים.
בשיחה שוחחנו על המודל הדואלי להתמודדות עם אובדן ושכול,המתייחס לשני מעגלים: מעגל השכול - הכולל את הרגשות והמחשבות סביב האדם שאבד,ומעגל החיים - המתייחס לגורמי הלחץ שהם תוצר של האובדן והצורך להמשיך בשגרה. קרןמדגישה שאצל ילדים, המעברים בין המעגלים עשויים להיות כה מהירים שמבוגרים עלוליםלטעות ולחשוב שהילד אינו מתאבל.
הפרק מציע גישה ייחודית להתייחס לתלמידים שחוו אובדן כאלתלמידים עם צרכים מיוחדים, הזקוקים לתוכנית אישית שתכלול מפגשים עם ההורה הנותרוהתייחסות לאתגרים הספציפיים עמם המשפחה מתמודדת. ומדגיש כיצד מערכת החינוך יכולהלהוות עוגן משמעותי עבור ילדים בתהליכי אבל.
מדריך עזר- "איך מספרים לילד על מותו של אדם קרוב"
לפרקים נוספים בפודקאסט "הקול בכיתה"באתר השפ"ח
לפרקים נוספים בפודקאסט "נפשות וחסרונן"
למתעניינים.ות במידע נוסף הקיים ברשת:
ברוכות הבאות וברוכים הבאים ל"הקול בכיתה" פודקאסטשהוא שיתוף פעולה בין שפ"ח ירושלים ו"נפשות וחסרונן".
בכל פרק נועם גרין מארחת מומחית מהשירות הפסיכולוגי לשיחה על נושא שמעסיק אתכם צוותי החינוך, ואותנו, צוות הפסיכולוגים הירושלמי.כמובן שגם הוריםמוזמנים להאזין ולא לשכוח לשלוח לנו משוב:)
הפרק הנוכחי עוסק בחרדה: איך מזהים ילד חרדתי בכיתה? מה ההבדל בין פחד נורמטיבי לחרדה? ומה עושים כשמתרחש התקף חרדה בבית הספר?
בפרק זה מתארחת את איריס היימן, פסיכולוגית חינוכית מומחית מדריכה, לשיחה על הפרעות חרדה בקרב ילדים ודרכי ההתמודדות במסגרת החינוכית.
נדבר על מעגל החרדה וההימנעות, נבחן את תפקיד הצוות החינוכי והפסיכולוג, ונלמד טכניקות מעשיות להרגעה מיידית. נעסוק בעבודה עם הורים, בחשיבות הזיהוי המוקדם, ובבניית תכנית איש קשר אפקטיבית לילדים חרדתיים. פרק חיוני לכלמורה, יועצת או הורה המתמודדים עם אתגרי החרדה במציאות המורכבת של ימינו.
הכנה והגשה: נועם גרין
אורחת: איריס היימן
עורך תוכן: אל גנון
לפודאסט "הקול בכיתה" באתר השפ"ח
לפרקים נוספים על עבודה עם ילדים בפודקאסט נפשות וחסרונן:
איך לדבר עם ילדים בשפה מחוללת שינוי? שלמה נדלר מאחר את הרב והפסיכולוג ישי שליף ז"ל
מרחב מוגן- כיצד נדבר מוגנות עם הילדים שלנו. נועם גרין מארחת את הפסיכולוגית שרי ברלינסקי
