תחקיר. מילה טעונה עם ריח של האשמה.
אלא אם אתה טייס בדימוס ואז תדריך/תחקיר הם חלק מה-'אהלן אהלן' של העבודה.
לפני כל פעילות משמעותית עוצרים רגע לתאם ציפיות, לתת דגשים מיוחדים ולוודא שיש בהירות מול המשימה וזה כלפי זה.
חוזרים? לא משנה מה קרה - שואלים מה היה איך היה, מה עשינו נכון ולא נכון.
ככה פשוט.
אבל בחיים האמיתיים החיים אינם פשוטים.
יום רודף יום ומשימה רודפת משימה,
ברב האירגונים אין באמת שגרה מסודרת של תדריך ותחקיר.
למידה אירגונית מתייחסת בדר"כ לרכישת ידע או מיומנות, לאו דווקא להסתכלות על התמונה הגדולה.
בפועל, אי עמידה בנוהל כלשהו היא חתיכה ראשונה בדומינו ארוך שבמקרה הרע מוביל לנזק חמור ובמקרה הטוב מוביל לאובדן לקוח, חוסר יעילות, בזבוז משאבים, עכירות ביחסים ושאר מקרים נפוצים בכל חברה.
נניח בצד את המחירים שמשלמים בדרך,
תרבות תחקיר ולמידה מעודדת התמודדות עם אגו לא מאוזן והכרה במציאות הכואבת: אנחנו בני אדם!
המסוגלות לומר 'טעיתי' מביאה איתה בונוסים שמנמנים:
1. ביטחון פסיכולוגי המאפשר לפתח סקרנות ולהציע יוזמות ורעיונות.
2. תרבות אירגונית של "איך מתקדמים"
3. יש עוד. "רק" צריך להבין את הערך ולתעדף בהתאם.
קבלו פרק תכליתי ופרקטי עם יותם גודר, לשעבר ראש ענף חקירת תאונות בחיל האוויר.
כיום עוסק בהטמעה של תחקיר בארגונים כתהליך לשינוי תרבותי ולפיתוח אישי.
