בפרק הראשון אנחנו מארחים את בוגר העברית גבריאל גוידל, ראש אסטרטגיה ותפעול, גוגל מחקר ישראל, שנבחר לרשימת 40 עד 40 של האוניברסיטה העברית לשנת 2024. גבריאל מספר על מסע יוצא דופן: מלימודי מדעי המחשב באוניברסיטה העברית, דרך השירות ביחידת 8200, לימודים בהרווארד, עבודות בהייטק ועד לתפקידו הנוכחי בגוגל. בשיחה פתוחה הוא משתף על הדרך שעבר – מילדות בבית דתי ועד לעמדת השפעה בעולם ההייטק. גבריאל מספר על ההחלטות ששינו את מסלול חייו, על החשיבות של תארים אקדמיים ועל האתגרים וההזדמנויות שהוא מ...

ד"ר בעז שחם, היום מנהל אוסף הזוחלים והדו-חיים באוספי הטבע הלאומיים וגם חוקר במחלקה לאבולוציה אקולוגיה וסיסטמטיקה במכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, היה ילד טבע שאהב להסתובב בחוץ ולאסוף נחשים.בעוד רובנו המוחלט פוחד או לכל הפחות נרתע מנחשים, ד"ר בועז שחם הוקסם מהם מאז ומעולם. שוחחנו על מהו "סוד הקסם הנחשי" בעיניו, על תפקיד הנחש במערכת האקולוגי (למרות הסטריאוטיפ השלילי, הנחש נלחם באויבי האדם) מחקריו בתחום: למשל, הוא מצא שבעשורים האחרונים, יותר ויותר נחשים מעדיפים את קרבת האדם, במיוחד צפעים. נ...

איך המוח שלנו יודע איפה אנחנו? איך אנחנו יודעים איפה האחר? איך המוח שלנו תופס את הזמן? ד"ר דוד עומר ממרכז אדמונד ולילי ספרא לחקר המוח באוניברסיטה העברית, יענה על כל השאלות האלה, ורבות אחרות. שיחה מרתקת על המכונה המרתקת מכולן - המוח.צוות חוקרים בהובלת ד"ר עומר, זיהה את התאים במוח שעוזרים לנו לתפוס את הזמן. בפעם הראשונה התגלה שיש במוח האנושי שני סוגים של תאים המאפשרים לנו לחוות את הזמן החולף, גם ביחס למיקום ולאירועים אישיים שלנו, אך גם ביחס לאירועים של אחרים.שוחחנו על המפה הקוגניטיבית במוח שלנו...

מה אפשר ללמוד מדג הזברה הזעיר, שמוחו הזעיר מגיע לגודל של כמילימטר אחד בלבד סה"כ, על המוח האנושי הגדול והמשוכלל ממנו פי כמה וכמה סדרי גודל - ולא "רק" על המוח, אלא על תהליכים קוגניטיביים שעל פניו נראים מורכבים ומסובכים מדי בשביל דג, כמו תהליכי חיברות, ציד, יירוט של מטרות נעות וכד'? על פניו נראה שלא הרבה - אבל המחקרים הופכי הראש של ד"ר לילך אביטן ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית, מלמדים אותנו שהדג הוא אולי קטן-קטן, אבל יחד עם זאת גם חכם-חכם. שלא באשמתו הדבקנו לדג הקטן סטריאו...

פרופ' יורם בורק ממכון רקח לפיזיקה וממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח באוניברסיטה העברית, מספר לנו על שני מחקרים מרתקים שלו: האחד סייע לחשוף מנגנונים שבאמצעותם תאי עצב במח מייצגים את המיקום של בעל חיים במרחב. המחקר שהובל על ידי זוכי פרס נובל, פורסם בכתב העת היוקרתי Nature ומקדם מאוד את מה שאנו יודעים על ייצוגי מרחב במוח - וכמו כל דבר שקשור במוח שלנו, גם כאן הממצאים מפתיעים ומרתקים. שוחחנו גם על מחקר חדש של פרופסור בורק שחושף כי המקור לתנועות עיניים קטנות שנעשות בצורה לא מודעת בזמן שאנחנו...

ד"ר אפרת גביש-רגב, מנהלת אוסף העכבישנים ופרוקי-רגליים באוספי הטבע הלאומיים שבאוניברסיטה העברית, משוחחת איתנו על… עכבישים.מאחר ועכבישים הם עולם ומלואו, התמקדנו בעכבישי מערות בישראל, ואז צללנו לעומקי המערות לחפש אחר העכבישים החיים בה באפלה הדוממת. שוחחנו על המחקרים החדשים והמרתקים של ד"ר גביש-רגב על המנגנון האבולוציוני הגורם לעכבישים (ולחיות אחרות שחיות במערות, הקרויות תרופלוביטים) לאבד את חוש הראייה. מערה היא למעשה שלושה אזורים אקלימיים נפרדים - פתח המערה, אליו עוד נכנס אור שמש וגדלים מעט...

פרופ' שירלי ורנר מהמרכז ללימודי מוגבלות בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית חקרה במשך שנים סוגיות של סטיגמות על אנשים עם מוגבלויות. כשנולדה לה ילדה עם מגבלה מוטורית - הכל הפך להרבה יותר אישי, קרוב וחשוף וההתמודדות התיאורטית הפכה ליומיומית. שיחה חשופה ומרגשת על סטיגמות וסטריאוטיפים שקיימים בחברה בנוגע לאנשים עם מוגבלות. שוחחנו על ההיררכיה של המוגבלויות, שהמוגבלים שכלית ונפשית נמצאים בתחתיתה, על תפקידם של המפגשים בצמצום סטריאוטיפים כאלה, וכמובן על התוצאות העגומות של...

פרופ' ניר שביב טוען שהתחממות הכדור במאה האחרונה קשורה לשינויים מחזוריים בקרינת השמש, ולא רק לפליטות גזי החממה בידי אדם. זה לא מתקבל בברכה.משבר האקלים הוא אחד האתגרים הגדולים ביותר העומדים בפני האדם, ולפי הסברה המקובלת על כולם - כולל ועדת פרס נובל ב-2021 - הגורם המרכזי לכך הוא פליטות של גזי חממה, מעשי ידי האדם מאז המהפכה התעשייתית. אנחנו ב-HUJICAST הקדשנו לא מעט פרקים למשבר האקלים: משיחות על סוגיות של תכנון ומדיניות עם פרופ' ערן פייטלסון, דרך משטרי הגשמים והרוחות עם פרופ' אפרת מורין וד"ר...

שושנת הים הכוכבנית, Nematostella vectensis, היא יצור קדום ונפלא שיכול לחיות לנצח. היא שייכת למערכת הצורבניים, מהמשפחות העתיקות בעולם החי. האלמוג והמדוזה הם החברים המפורסמים יותר במשפחה, ושושנת הים נמצאת איפשהו ביניהם: תקועה במקום, כמו האלמוג, ומצויידת בזרועות ארוכות וגמישות המזריקות ארס, כמו המדוזה. החיה הקטנה הזו, כשישה ס"מ אורכה, עומדת במרכז הפרק הזה של HujiCast.האורח שלנו היום הוא פרופסור יהוא מורן, ראש המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות בעברית, שחוקר את האבולוציה של הארס, את הרכב הרעל וא...

רבים מאיתנו מסתכלים למעלה, אל פסגות ההרים, אל השמיים, אל הכוכבים - אבל פרופ' עדי טורפשטיין מהמכון ללימודי כדור הארץ ומהמכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת, בוחר להסתכל ולחקור דווקא את הקרקעית. בקרקעית, הוא אומר, נרשמים השינויים הרגישים ביותר במצב האקלים. הקרקעית מספרת סיפור, צריך רק לדעת לקרוא בו.האוקיינוסים, כידוע, סופגים את הפחמן הדו חמצני מהאוויר וכך מווסתים את הכמויות שלו הטמפרטורות. על ידי בחינת כמויות הפחמן הדו חמצני על הקרקעית ניתן ללמוד את ספיגת הפחמן בעבר, ועל הצפוי לנו בעתיד של הת...

מה ניתן ללמוד בכלים של תורת המשחקים על תהליכי קבלת ההחלטות בהפצת חיסונים נגד קורונה לעולם המתפתח? שיחה עם פרופ' רענן סוליציאנו-קינן מבית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל, ופרופ' אדם למפרט מהפקולטה לחקלאות באוניברסיטה העברית.אחרי שנה של מגיפת קורונה - פותח חיסון. כמובן שרק המדינות העשירות יכלו להרשות זאת לעצמן. אבל מה עם שאר העולם? כמו שאנחנו יודעים, ארגון הבריאות העולמי ניסה לארגן מנגנון של תרומת חיסונים מאת המדינות העשירות בעולם, אבל המשימה כשלה. פחות מ-15 אחוזים מהיעד הושגו. במגיפה, כך נראה...

רצח העם הארמני, או שואת הארמנים, היה רצח עם מכוון ושיטתי שביצעה האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה באוכלוסיה הארמנית שחייתה אז בשטחה. בין מיליון למיליון וחצי איש גורשו ונרצחו באכזריות רובן בצעדות מוות איומות ונוראות.כמעט מאה שנים עברו מאז והעם הארמני עדיין מחפש הכרה בינלאומית ברצח העם שהיה, אבל העולם - משיקוליו - ממאן להכיר בה. מסוגיה מוסרית הפכה ההכרה לכלי נשק בפוליטיקה הבינלאומית.שיחה עם רמי דניאל, דוקטורנט במחלקה ליחסים בין-לאומיים, בפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה, החוקר ע...

"יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו", קובע אלוהים אחרי המבול (בראשית ח', כ"א). כשמסתכלים על ההיסטוריה האנושית - הרצופה במלחמה, עוול, רצח, אי צדק וחוסר שוויון - קצת קשה להתווכח עם הקביעה הזאת. מי שמעוניין להשמיץ את המין האנושי לא צריך להתאמץ במיוחד כדי למצוא תימוכין לטענותיו. ההוכחה הניצחת ביותר לרוע האנושי היא רצח העם.ובכל זאת, לא הכל רע. אם מקשיבים לה טוב, ההיסטוריה יודעת לספר גם על מקרים נוגעים ללב של הושטת יד, עזרה וסולידריות בין אנשים שדבר לא מקשר ביניהם מלבד אנושיותם. ד"ר עודד שטיינברג מה...

כשמקשיבים לשירים שהושרו על ידי הנשים והגברים בעיירה היהודית המזרח אירופית, או השטייטל, מגלים עיירה שונה עד מאוד מהתדמית הסטריאוטיפית שנוצרה לה. וזה בדיוק מה שעשינו בפרק הזה של הוג'יקאסט - הקשבנו לשירים. פרק של האזנה מודרכת לשירים ביידיש עם ד"ר מיכאל לוקין, פוסט דוקטורנט במרכז מנדל-סכוליון ומרצה בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, שחוקר את התרבות המסורתית של דוברי, ובעיקר זמרי היידיש במזרח אירופה. עבודת המחקר שלו, "השיר העממי ביידיש: פואטיקה ומוסיקה", עוקבת אחר היווצרותו של הפולקלור השי...

כבר עשורים שהעולם חווה ירידה גדולה, מתמשכת ודרמטית במספר ובמיני החרקים, עד כדי כך שחוקרים רבים מגדירים את התופעה כתהליך ההכחדה ההמונית השישי בהיסטוריה. היעלמותם של החרקים מחיינו - אם לא מחשיבים את אי הנוחות הרגעית שנגרמת, לעיתים, ממפגש ישיר עם כמה מהם - יכולה לגרום לנזקים אקולוגיים גדולים וכתוצאה מכך גם לפגיעה קשה בכלכלה.הפרק הזה של HUJICAST, מוקדש להיעלמות של אחת מהחרקים היותר מרתקים, חכמים, אהובים ונחוצים לאדם - דבורת הדבש - בעזרת אחד המומחים הגדולים לדבורה, פרופסור שרון שפיר, מנהל המרכז לח...

ירושלים, בירתו הנצחית של עם ישראל, מקור הכיסופים, התפילות והתקוות - כלל לא מופיעה בחמישה חומשי תורה. בעוד מקומות אחרים כמו בית אל או חברון מפורטים נזכרים בשמם, לירושלים אפשר למצוא רק רמזים. למה ירושלמים לא מוזכרת בתורה? מי הוציא אותה משם ולמה? ירושלים לא מופיעה גם בסדרת הכיבושים של יהושע בן נון. היא נשארת אחרונה ומחכה לדוד המלך שיכבוש אותה, ויקדש אותה. רק אז - אחרי הבחירה של דוד - הופכת ירושלים לעיר הקדושה.האמנם? האם זה מתיישב עם הידוע לנו מבחינה ארכיאולוגית? ואיך כל זה מתיישב עם מסורות אחרות...

הבינה המלאכותית רושמת לעצמה הישג אחר הישג ושוברת שיא אחר שיא. האורח בפרק הזה הוא ד"ר תום הופ, מרצה וחוקר מביה"ס להנדסה ומדעי המחשב באוניברסיטה העברית, שמפתח כלים מתקדמים לעיבוד שפה טבעית על מנת ליצור תוכנות תומכות החלטה עבור הרופאות והרופאים. מיליוני מאמרים רפואיים יוצאים כל שנה במגוון מסחרר של תחומים ואין לאף רופאה או רופא סיכוי לעבור על כולם. בדיוק את הבעיה הזו מנסה ד"ר הופ לפתור ולספק לכל רופא את המידע הכי עדכני במהירות. והכל בעזרת שימוש בצ'אט, כלומר בשפה טבעית לגמרי. שוחחנו על האתגרים העו...

ד"ר מיכל ליפשיץ, אחות חוקרת באגף נשים ויולדות בהדסה וחברת סגל בבה"ס לאחיות בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ואחות חוקרת באגף נשים ויולדות בהדסה עין כרם, עמדה בראש צוות חוקרות וחוקרים שפיתח מודל חדש של בינה מלאכותית שיכול לחזות באופן מיטבי את הסיכוי ללידה בריאה וקלה, ולעומתה את הסיכוי לצורך בניתוח קיסרי דחוף.המודל החדשני, מספרת ד"ר ליפשיץ, הוזן בנתונים רפואיים של למעלה ממאה אלף יולדות. מאגר הנתונים מכיל מידע על היולדת והעובר, מהיסטוריה רפואית ועד לנתונים המתקבלים בזמן אמת במהלך הלידה עצמה, כמ...

העולם שלנו, החומרי, מורכב מתגובות כימיות המתרחשות ללא הפסק כשמולקולות נפגשות, מתפרקות, נוצרות ומשנות את המבנה שלהן כשאלקטרונים קופצים מפה לשם ובחזרה. התגובות הכימיות האלה מתרחשות במהירויות ובמרחקים שקשה לתפוס מרוב שהם קטנים: מיליארדיות שנייה ספורות ומיליוניות המילימטר. כדי לצפות ולחקור את התגובה הכימית בזמן אמת צריך לצלול אל העולם הזעיר, הבין-אטומי - הצטרפו אלינו למסע אל הממד הקוונטי.זה בדיוק מה שעושים במעבדה של פרופסור דניאל שטראסר מהמכון לכימיה באוניברסיטה העברית וראש התכנית המשולבת פיזיקה-...

מה הקשר בין תופעות לוואי של תרופות, אנרגיה ירוקה, בעיות נשימה, נזקי דנ"א ושבבי מחשב טובים ומהירים יותר? מאחורי כל אלה אפשר למצוא את הכיראליות - כלומר, היעדר סימטריה. חישבו על בורג: הוא מסתובב רק לכיוון אחד. הביטו על שתי כפות הידיים שלכן: הן דומות, אבל לא סימטריות. כלומר, אי אפשר ליצור ביניהן חפיפה על ידי סיבוב שלהן במרחב. אין ביניהן סימטריית מראה. זוהי הכיראליות.איך היא קשורה לכל הדברים שהוזכרו לעיל? למה הטבע מצליח לייצר אותה בקלות ובטבעיות אבל לנו, בני האדם, זה קשה עד מאוד? לשם כך הגיע לאולפ...