בפרק זה, ד״ר בוריס גורליק — חוקר נתונים, מרצה ורוקח בעברו — מציג היפותזה מרתקת שלפיה מודלי שפה גדולים מפגינים התנהגות אנושית יותר מכפי שמצופה מהם. מכאן השיחה גלשה לפסים פילוסופיים על טיב התבונה, משמעות החיים, והאם אלגוריתמים ישנים כמו SVM עשויים לשוב ולתפוס מקום מרכזי בעולם ה-AI. המאמר של בוריס בו הוא מציג את ההיפותזה : https://www.mdpi.com/2076-3417/15/15/8469 ויש לו גם פודקאסט על המזרח התיכון https://anchor.fm/hashavua

בפרק הזה שמחנו לארח את שוקי כהן מ AI21 - החברה הישראלית המובילה בעולם בפיתוח בינה מלאכותית. בשיחה עם שוקי למדנו מניסיונו העשיר וצללנו לנבכי פיתוח בינה מלאכותית: מפיתוח מודל היברידי Jamba, דרך וורדטיון ועד למוצר הדגל שלהם, מאסטרו. ניסינו להבין איך נוצר האקלים היחודי שגרם ל AI לחדור לכל סלון בעולם המערבי תוך חודשים ספורים, ומאידך דנו בשאלה מדוע פרויקטי AI נכשלים ולא מגיעים לפרודקשן. חקרנו את הסוגיות שמעסיקות את כולנו, אבל הפעם ממקור ראשון - מחברה שמפתחת בעצמה את טכנולוגיית הקצה הזו שמשנה את החיים של כולנו. 

סערת טוויטר אחרונה דיברה על evals לאייג׳נטים וLLM באופן כללי - האם מדובר בכלי נדרש או בקידום עצמי של בעלי עניין? אלמוג, מוביל קהילת GenAi, איתנו לדבר על החשיבות והמגבלות של evals - ולמה הם ממש לא פתרון קסם. נדבר על פרקטיקות נפוצות לאיסוף פידבק, וביצוע error analysis ליצירה של agent שיודע להשתפר לאורך זמן.  

״אם לניוטון היה רשת נוירונים לעולם לא היינו לומדים את נוסחאות הכבידה״ האם החדשנות בAI מאיצה או מאטה את קצב הגילויים המדעיים. נכון כנראה שחוקרים יכולים לכתוב קוד מהר יותר, אבל האם נגלה עוד נוסחאות קצרות ומרשימות כמו תורת היחסות הפרטית או חוקי ניוטון? איתנו פרופסור טדי לזנביק לדבר על האופן שבו בינה מלאכותית משנה את תהליך הגילוי המדעי, תוך מעבר מעבר ללמידת מכונה מסורתית לשיטות המשלבות ידע קודם והיגיון סימבולי. הוא בוחן את תחום ה־רגרסיה הסימבולית (Symbolic Regression) כאמצעי לחשיפת חוקים מתמטיים ניתנים לפרשנות ישירות מנתונים, ומדגיש את תרומתה לחשיפת המשוואות היסודיות של הטבע. הדיון מתמקד גם בשילוב ידע תחומי בתוך מודלי הבינה המלאכותית – במיוחד בגישות המונחות על־ידי עקרונות פיזיקליים – וכן באופן שבו מודלים שפתיים גדולים (LLMs) יכולים לשפר את תכנון הניסויים, להאיץ את ניתוח הנתונים ולהפיק השערות חדשות באופן אוטומטי. לבסוף, הפרק מתעמק בתפקידם של LLMs ועיבוד שפה טבעית (NLP) באוטומציה של סקירות ספרות מדעיות ובפיתוח היגיון פורמלי לבדיקת אמיתות מדעיות, ומדגים כיצד בינה מלאכותית מאיצה את תהליך הסינתזה וההתקדמות המדעית. קישורים לעיון: Mindless statistics  Why Most Published Research Findings Are False

ראיון עם עם פרופ’ נעם קניגשטיין מאוניבריסטת תל אביב, מומחה למערכות המלצה וחוקר לשעבר המוביל של XBox recommendation במיקרוסופט. מהחלוקה הקלאסית בין מערכות collaborative filtering ו-content based ועד ל-hybrid והמעבר ל-embeddings ו-matrix factorization. נעם יסביר את התפתחות האלגוריתמים, את ההבדלים בין explicit ל-implicit feedback, ואת האתגרים בבחירת ממד המודל. בנוסף נעם מדגיש את הפער בין ביצועים ב-offline test set לבין ביצועים אמיתיים בשטח, ואת הצורך להבין סיבתיות ולא רק קורלציות. דיברנו על ההבדלים בין אלגוריתמים כמו bandits, שימוש ב-organic feedback, והקושי ב-off policy evaluation תוך איזון בין bias ל-variance. פרופ׳ קניגשטיין מספר על יישומים אמיתיים במוזיקה ובסרטים, על ההבדלים ביניהם, ועל החשיבות של הסברים (XAI) כדי להתמודד עם בעיות כמו filter bubbles. לבסוף, הוא מצביע על חזון לקדם את קהילת מערכות ההמלצה בישראל ולחבר בין האקדמיה לתעשייה.

בעידן שבו כל יום מאיימים עלינו שעוד מעט לא יצטרכו מתכנתים כי AI יחליף את כולנו, האם צריך ללמוד הנדסת תוכנה?ד״ר אסף שפנייר ראש התוכנית לתואר שני בבינה מלאכותית מהמכללה להנדסה - עזריאלי בירושלים, יספר מדוע מדובר ב Fake news. נדבר על החוסרים שAI מתקשה למלא בעולמות הנדסת התוכנה, ועל התפקיד החדש של מהנדס תוכנה בעידן שאחרי ChatGPT. לאסף יש מספר עצות לבוגרים טריים, איך נכון להתבלט בשוק שבו ״פרויקט גמר״ כבר לא מרשים אף אחד - כי תמיד יש את הספק אם הוא נכתב על ידי AI או אדם. ואיך בכלל בודקים הבנה של יסודות תוכנה בסיסיים כאשר כלים כמו Cursor יכולים להשלים את החסר בצורה טובה יחסית.קישור לפודקסט של אסף: מתכנתים מחדש את ההוראה

כולם מדברים היום על קידוד עם AI, בין אם זה עם כלי עזר כמו co-pilot או cursor, השלמה אוטמטית. או כתיבה של תוכניות שלמות עם vibe coding עם כלים כמו lovable או base44. בפרק זה נארח את גילי נחום, לענות על שאלות על עתיד עולם התוכנה והכלים האחרונים. נדבר על שימוש נכון בMCP, על חלוקה של הכלים לדורות וההיררכיה שלהם. ונתן עצות מה המקומות הנכונים לשלב כלים כמו claude code לעומת כלים אחריםץ

אימון מודלים זה דבר מורכב, הכולל בחירה חכמה של גודל הבאצ׳ים, ובחירה נכונה של דאטא איכותי ונקי. בפרק זה נדבר עם עידן משיח, סטודנט לתואר שני בתחום על אלטרנטיבה או השלמה ללמידה בבאצ׳ - למידה בהמשכים. נדבר על האתגרים של ״שכחה״ catastrophic forgetting כשחושפים מודל לדאטא חדש. עידן ישטח בפנינו את שלושת האלטרנטיבות ללמידה הדרגתית, הכוללים שינוי של מבנה הדגימה, עדכון המודל ושינויים בפונקציית האופטימיזציה. נשווה בין למידה ישירה ללמידה בהמשכים ונמליץ על טיפים פרקטיים לכל מי שמאמן מודלים על דאטא גדול.

AI מעולם לא היה זמין יותר, ולמרות זאת חברות רבות מתקשות במחקר ופיתוח מוצרים/פיצ'רים מבוססי GenAI. מה הן מפספסות? מדוע זה שונה כל כך מפיתוח תוכנה "קלאסי"? בפרק זה אירחנו את עוז ליבנה, יועץ וארכיטקט GenAI, לשתף מנסיונו ולהסביר על שינוי הפרדיגמה העמוק הדרוש להצלחה במחקר ופיתוח GenAI, ועל ההבדלים המהותיים מפיתוח תוכנה קלאסי - ברמת החשיבה, התכנון, התמודדות עם אתגרים, צורת ההתקדמות, POCs, ומטריקות

בפרק זה היה את הכבוד לארח את ג׳וני, מהכותבים המקוריים של מאמר הscaling laws ב2019 שסלל את הדרך למודלי השפה העצומים של ימינו. חשבתם פעם איך לסם אלטמן היה את האומץ לשפוך מליונים על אימון GPT3 בתקווה שיהיה מודל טוב יותר מאשר מודל באלפי דולרים? תגלית חוקי הסקיילינג (שלהם ג׳וני היה שותף) היתה המנוע העיקרי להבנה איך עובדת הכלכלה של אימון מודלי שפה. נגענו במוטיבציה לכללים, ומדוע אנחנו יכולים לנבא ביצועים של מודל אף על פי שאיננו יודעים איך הוא עובד בדיוק. דיברנו על ההבדל בין ההשפעה של החוקים על שלב האימון לעומת שלב הinference כפי שאנחנו רואים במודלי chain of thought. והאם סקיילינג תלוי בארכיטרטורה של הטרנספורמרים אותה אנחנו מיישמים כיום? או שמדובר בתופעה כללית. סיימנו בדיון על העתיד של התחום, וכיצד אפשר למדוד אוטונומיה של מודלי שפה בצורה דומה בעתיד כדי להבטיח שתהיה שליטה במודלים הבאים.

זה נראה שרוב הפוקוס הנוכחי הוא על הכנסת דאטא עדכני לדאטאסט של אימון של מודל, ושמירת המודל עדכני. אבל הצד השני של המטבע הזו, הוא לגרום למודל לשכוח נתונים שאינם עדכניים. בין אם מדובר בחוקי מס שהשתנו או בביאסים של הדאטא (כמו דעות קדומות) שהיינו רוצים לשנות, שיכחה היא דבר חשוב. פרופסור עודד שמואלי מהטכניון ידבר איתנו על המורכבות של ״עריכת״ מידע של מודלים, החל ממודלי קלאסיפיקציה פשוטים ועד מודלים מורכבים שפועלים על מספר מודאליות

בפרק זה אירחנו את אלן ארזי, מהכותבים של TabStar - מודל דיפ לרנינג המיועד למידע טבלאי.בניגוד לתמונה, קול וטקסט - במידע טבלאי מודלי דיפ לרנינג הם לא הגישה הרווחת.האתגר הגדול בעולמות הטבלה היא חוסר האחידות, טבלאות יכולות לתאר מגוון רחב של נתונים בלי מכנה משותף ביניהם - ולכן קשה למצוא ״מודל בסיס״ כמו בעולמות התמונה. בטאב סטאר, הכותבים לקחו גישה שמערכת מודלי שפה (ובפרט טרנספורמרים) והשתמשו בשמות העמודות ובתיאור הטקסטואלי של הקטגוריות בשביל לתת למודל קונטקסט. השיטה מראה ביצועים עדיפים על XGBoost כאשר יש מגוון של עמודות טקסטואליות, ויחסית מעט שורות. אלן סיפר לנו על האתגרים באיסוף מידע לאימון ועל הצפוי לנו בעתיד בעולמות המידע הטבלאי.  

רביד זיו, לשעבר מהמעבדה של יאן לקון, היום פרופסור בNYU וחוקר פורה בדיפ לרנינג ידבר איתנו על דחיסה ולמידה. בעוד דחיסה מזכיר לחלקנו זיפ, או jpeg - רביד ירחיב על איך רשתות דוחסות מידע בצורה יעילה. נדבר על שיטות כגון next token prediction שמסתבר שמאלצות מודלים ללמוד דחיסה יעילה יותר מאשר masking כמו בBERT. נדבר על חשיבות האוגמנטציה בתהליך האימון - או יותר נכון, חוסר החשיבות כפי שנראה. ונעמיק על הקשר שבין דחיסת מודלים, דחיסת אינפורמציה והמשימות אליהן רוצים לעשות אופטימיזציה

מתי מריאנסקי, מוביל קהילת עליית המכונות הפופולארית, אמן ומשתמש נלהב בAI ידבר איתנו על נסיונו. נדבר על המגבלות והדפוסים שנראה שAI נופל אליהם, האם מודל בינה יוכל לייצר את סגנון הקוביזם החדש? ונדבר על ההשלכות של פילטרי הבטיחות על איכות המודלים. לסיום, נדון האם יש טעם ללמוד היום עיצוב גרפי, והאם התחום בדרך לאוטומציה מלאה.

היום בעידן מודלי השפה הגדולים כשתרגום סימולטני מתאפשר בלייב, זה נראה כאילו מאז ומתמיד ChatGPT ידע לדבר עברית. עד לא מזמן היתה צניחה משמעותית בביצועים של מודלי שפה על שפות שאינן אנגלית. בפרק זה גיא רוטמן, חוקר אקדמי בתחום ובתעשייה ב gong.io ידבר איתנו על אתגרי העבר והווה באימון מודלי שפה רב שפתיים. נדבר על טיפים עכשוויים להתמודדות עם שפות כגון עברית, ועל אתגרי הדאטא.

יוצא לנו הרבה לדבר על אייג׳נטים, על מודלי שפה, ועל איך הם עובדים. בפרק זה אנחנו נדבר עם מיכאל קיסילנקו - היזם מאחורי GenDesk, שמגיע שיטתית למליוני חשיפות בלינקדין בעזרת שימוש בAI. מיכאל פיתח מומחיות רבה, ולמד את האלגוריתם של לינקדין מכל הצדדים.פרק מלא תובנות שאסור לפספס

היום כשמודלי שפה נהיו כ״כ חזקים, אנחנו לוקחים כמובן מאליו את יכולות הבנת התמונה.בפרק זה פרופ. עידן שוורץ מאוניברסיטת בר אילן יספר לנו על ההיסטוריה של התפתחות התחום, על ביאסים בתשובות ואיך מתמודדים איתם ומה הם האתגרים העכשוויים בתחום.ריבוי מודאליות גורם גם לבעיות מסדר שני, כגון ישור הקלטים, מציאת מרחב משותף מייצג, וכמובן מה עושים כאשר יש קונפליקט בין המימד החזותי לטקסטואלי למשל.ב28 למאי ייערץ יום עיון בבר אילן, שם עידן ומיטב המוחות בתחום יציגו את העבודות שלהם.קישורים לעיון:https://biu365-my.sharepoint.com/:f:/g/personal/schwari9_biu_ac_il/Eus14HAcXQBBuS_GhknGbh4Bevs1VixlLgPO0yCgLReY2w?e=GZJDnO

אחרי שנתיים ביקרנו שוב בכנס Haystack העוסק בחיפוש והמלצה.נדבר על ההבדלים בין 2025 לשנת 2023 ועל מגמת החזרה לעולם החיפוש הלקסיקוגרפי על חשבון החיפוש הוקטורי. ועל גישותLLM as a judgeהרווחת לאיבליואציה של חיפוש והמלצה

מודלי שפה גדולים אמנם עוזרים לפרודקטיביות, אבל גם של ההאקרים. עולם הסייבר השתנה רבות מאז יציאת ChatGPT - מומחים מעריכים שמספר הפריצות גדל פי ארבעה. בפרק זה נתן כץ יסקור לנו ארבע שיטות לניצול חולשות במודל השפה עצמו. נדבר על גניבת מודלים, ״הרעלה״ של סט האימון והרעשה של המודל לביאס עבור מילת אקטיבציה ספציפיתץ נתן יחלוק לנו מתובנותיו בlumin AI על תהליך המכירה לCSO בארגון, ונדבר על ההבדלים בין סיכוני open source ל״משקולות פתוחים״

בפרק זה החליפו מייק ותמיר את התובנות החידודים והשאלות הפתוחות שלהם בניסיון להבין איך מתחברים עולם ה RL ועולם ה LLM (קרי RLHF). ב 2024 השתנתה הפרדיגמה - בתחילה יצירת מודל reward כדי לעשות אימון נוסף ל LLM אחרי ה pretraining שלו באמצעות PPO. ולאחר מכן הוחלף ה PPO בRLHF. בעוד רוב מודלי ה reasoning של החברות הגדולות (chatgpt, claude, gemini) עדיין באפילה - נדבר על איך לדעתנו RLHF יכול לשמש בתהליך.