Home
Categories
EXPLORE
True Crime
Comedy
Society & Culture
Business
Sports
TV & Film
Health & Fitness
About Us
Contact Us
Copyright
© 2024 PodJoint
00:00 / 00:00
Sign in

or

Don't have an account?
Sign up
Forgot password
https://is1-ssl.mzstatic.com/image/thumb/Podcasts211/v4/ff/2a/ca/ff2acafe-30fb-b240-d584-3aa7f03d0f0d/mza_3420732610638856488.png/600x600bb.jpg
רסלינג פרו
The Beuys Club - Locker room talks about art (and culture?)
79 episodes
1 week ago
אמ;לק: שיחות שירותים על תרבות ואומנות בהרחבה: אישתו של גבריאל קוראת לזה חוג אחר הצהריים שלו, יואב קורא לזה הפרלמנט שלו, אבל בגדול, מלא שיחות שגבריאל המעליב (ילד זבל שעושה דוקטורט באומנות) ויואב ליפשיץ (ארטיביסט או משהו כזה) הקליטו. בעיקר הם מדברים על הכשלים שעולים כשקוראים את העולם כיצירת אומנות לא מתפשרת, או במלים אחרות, טעם רע משיקולים אסתטיים
Show more...
Performing Arts
Arts
RSS
All content for רסלינג פרו is the property of The Beuys Club - Locker room talks about art (and culture?) and is served directly from their servers with no modification, redirects, or rehosting. The podcast is not affiliated with or endorsed by Podjoint in any way.
אמ;לק: שיחות שירותים על תרבות ואומנות בהרחבה: אישתו של גבריאל קוראת לזה חוג אחר הצהריים שלו, יואב קורא לזה הפרלמנט שלו, אבל בגדול, מלא שיחות שגבריאל המעליב (ילד זבל שעושה דוקטורט באומנות) ויואב ליפשיץ (ארטיביסט או משהו כזה) הקליטו. בעיקר הם מדברים על הכשלים שעולים כשקוראים את העולם כיצירת אומנות לא מתפשרת, או במלים אחרות, טעם רע משיקולים אסתטיים
Show more...
Performing Arts
Arts
https://d3t3ozftmdmh3i.cloudfront.net/staging/podcast_uploaded_nologo/38751002/38751002-1692905763436-2da2a41d03dd9.jpg
פרק 35 (עונה 2) - קשר משפחתי (חלק ד׳) בוּמר סבבה
רסלינג פרו
1 hour 37 minutes 2 seconds
1 year ago
פרק 35 (עונה 2) - קשר משפחתי (חלק ד׳) בוּמר סבבה

גבי הפיל על יואב את אבא שלו הפעם, ד״ר אליהו בן משה, דמוגרף, לשעבר סמנכ״ל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.. הכל רק כדי להסתלבט על זקנים. בסוף, באופן אירוני אך מתבקש, גבי מצא את עצמו בשיחה עם שני אבות מאופקים וגם יצא הכי בוּמר בחבורה. על הדרך ניסה להקשות על ההורים שלו בשאלות כמו: מה זה להרגיש זקן? האם פעם באמת היה טוב יותר, מגמתית? האם זקנה תמיד מלווה בתחושות נוסטלגיה וחוסר רלוונטיות והאם זה בהכרח רע? דברנו גם על הדמנציה של ביידן, על החיתולים של טראמפ, בחנו את אחד הטקסטים האחרונים של עופרי אילני ב־הארץ על העולם שמזדקן בזמן שישראל נשארת צעירה לנצח ועד כמה זה בעצם טוב ליהודים, אנד סו און אנד סו און

רסלינג פרו
אמ;לק: שיחות שירותים על תרבות ואומנות בהרחבה: אישתו של גבריאל קוראת לזה חוג אחר הצהריים שלו, יואב קורא לזה הפרלמנט שלו, אבל בגדול, מלא שיחות שגבריאל המעליב (ילד זבל שעושה דוקטורט באומנות) ויואב ליפשיץ (ארטיביסט או משהו כזה) הקליטו. בעיקר הם מדברים על הכשלים שעולים כשקוראים את העולם כיצירת אומנות לא מתפשרת, או במלים אחרות, טעם רע משיקולים אסתטיים