השבוע אירחתי בפודקאסט את ד״ר נעמי זינגר.
נעמי היא חוקרת במכון סגול לתפקודי המוח ובמחלקה לנוירוכירורגיה שבמרכז הרפואי ת״א, איכילוב, שואפת וחולמת לקדם את בריאות המוח והנפש בעזרת מוזיקה.
בפרק דיברנו על:
- מה זה מוזיקה?
- מה קורה לנו במוח בזמן שאנחנו שומעים מוזיקה?
- למה אנחנו נהנים ממוזיקה?
- מה גורם לנו להתרגש משירים?
- איך אפשר להשפיע על חולים באמצעות מוזיקה
ועוד
מוזמנים להירשם לניוזלטר ולהיכנס לקבוצת הוואטסאפ (תגללו טיפה למטה 🙂):
https://ron-kav.com
מוזמנים לעקוב ברשתות לעוד תוכן ממוקד ומעניין:
באינסטגרם:
https://www.instagram.com/ron.kav
בטיקטוק:
https://www.tiktok.com/@ron.kav
לינקדאין:
https://www.linkedin.com/in/ron-kavunovski
הבהרה על רעיון קידוד חזוי:
הרעיון של קידוד חיזוי (predictive coding) הוא שהמוח שלנו בעצם הוא מכונת פרדיקציה שנמצאת בחיזוי מתמיד, בניסיון לצפות מה יקרה בהמשך על סמך מה שחווינו בעבר; כל הסתברויות הקשרים שנלמדו. המוח לומד דפוסים מחוויות קודמות וכך, באופן מתמיד עושה ניחושים מושכלים על סמך מה שקרה בעבר. המחשבה היא שזו דרך הרבה יותר יעילה אנרגטית לעבד מידע מתוך כל הקלט שמציף אותנו מאשר "לבנות" כל גירוי שנקלט לנו בחושים ולהתייחס אליו. כשאנחנו נתקלים במשהו צפוי, קבוצת נוירונים שמייצגת את אותו דבר צפוי פועלת מראש למראה רמזים שונים ומאפשרת לחזות מה עומד מולנו. כאשר הציפייה מופרת, המוח מתגייס לקודד את המידע הלא צפוי, ובנוסף, מגוייסים משאבים קוגניטיביים כמו קשב כדי לעבד את האירוע באופן יותר מעמיק. לצד זה מתעוררת גם תגובה רגשית כדי לאותת שזה מצב משמעותי שניתן ללמוד ממנו גם לעתיד. כך – כאשר, לדוגמא, ישנה טעות שהיא טובה מהצפוי, מתעוררת תגובה שנקרת reward prediction error, שנמצאה כקשורה בשחרור דופאמין באזורים שונים במערכת התגמול. המוזיקה ממש משחקת עם המנגנון הזה – יוצרת ציפיות, מפרה אותה וכו' ואותם רגעים של הפתעה יכולים לגרור ולהעיר את המוח והתגובות הרגשיות בהתאם.