בישראל יש מאה חברות ממשלתיות ועכשיו יותר ויותר מהן תחת ניסיון השתלטות: מינויים פוליטיים והזזת שומרי סף מהדרך.

בפרק נצלול למחטפים שמוביל דודי אמסלם, השר הממונה על רשות החברות, איך למרות שחלוקת ג׳ובים היא תופעה מאז שלטון מפא״י הוא מוביל אותה לשיא חדש? ולמה אפילו אם אתם בכלל לא רוצים לעבוד בחברות האלו זה בעייתי גם בשבילכם?

פעם המהפכה המשפטית הייתה בראש הכותרות, אבל ב7 באוקטובר המנהיגים שלנו הודיעו: זה נגמר, כל עוד נלחמים באויבים מחוץ עוצרים את השינויים מעוררי המחלוקת מבית.
הם שיקרו.
הכותרת "רפורמה" אולי נגנזה. אבל רוב השינויים שתוכננו במסגרתה כבר יצאו לדרך מתחת לרדאר בחודשים האחרונים, בחוקים קטנים, במעשים בשטח ובפשרות מסוכנות, שמתחברים לאותו פאזל בגדול. בפרק נחזור לארבעת המטרות שיריב לוין שרטט כשהכריז על הרפורמה המשפטית ונראה איך הוא ממשיך להגשים כל אחת מהם גם בשעת המלחמה.