האם צודקים במשרד האוצר שרצוי לבטל את ההטבה במס בקרן ההשתלמות בגלל שהיא בעיקר מטיבה עם העשירים? האם צודקים בהסתדרות שמדובר בניסיון לגזול את "כבשת הרש" של העובד? ואולי בכלל האופוזיציה צודקת בטענה שמוטב לקצץ בבזבזנות לפני שמעלים מיסים? עושים חשבון מנתחים את הוויכוח על הטבות המס בקרן ההשתלמות בראיה רחבה של מערכת המס בכללותה: היקף המס, הפרוגרסיביות של מערכת המס והחשיבות של בחירת מיסוי שמצמצם נטל עודף. ולגבי קרן ההשתלמות? גם האוצר, גם ההסתדרות, וגם האופוזיציה, קצת צודקים וקצת טועים.

האם מוכרים לנו את מפעלי ההסתדרות והקואפרטיבים במיתוג חדש, או שבאמת יש כאן משהו שונה? עושים חשבון מארחים את עומרי בן עמי, מנהל בית הספר לעסקים חברתיים לשיחה מפתיעה על עסקים חברתיים.


מקווים שנהנתם ואם כן אל תשכחו לדרג ולעקוב אחרי הפודקאסט.
אל תשכחו להצטרף לניוזלטר השווה שלנו בלחיצה כאן. 💌

להאזנה לכל הפרקים ללא עלות היכנסו לאתר של רשת עושים היסטוריה בלינק הזה
ולצפייה הרשמו לערוץ היוטיוב שלנו בלחיצה כאן. 
לעמוד האינסטגרם לחצו כאן
לעמוד הפייסבוק לחצו כאןֿ
לעמוד הטוויטר לחצו כאן
לעמוד הטיקטוק לחצו כאן

עושים חשבון מארחים את פרופסור אילן אלון, מומחה לכלכלת סין, לשיחה על השיטה הכלכלית, על הצמיחה המהירה ועל המחירים האנושיים הכבדים שלה. בנוסף, קצת פרספקטיבה על העוני הרב לצד העושר הרב, על המעורבות של השלטון בכלכלה, ועל השאיפות האימפריאליסטיות של סין.

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק על המחקר שעוסק בהשפעת העמיתים - האנשים שאנחנו עובדים איתם או לומדים איתם,  ואפילו חולקים איתם מגורים - על הישגים ועמדות. האם חשיפה לעובדים בעלי פריון עבודה גבוה מגדילה את פריון העבודה? האם חשיפה של ילדי בית ספר לתלמידים חזקים משפרת הישגים לימודיים? האם חשיפה לקבוצות אתניות מקטינה גזענות? ואיך אפשר להבחין בין מתאם לקשרים סיבתיים?

עושים חשבון מארחים את ידין קאופמן, יזם הון-סיכון, שהקים תוכנית מנטורינג לצעירים וצעירות פלסטינים, בשיתוף עם חברות היי-טק ישראליות, ואת רסן חמד, יזם הייטק פלסטיני, מנכ"ל Zaytounic, לפרק על התפתחות היזמות בחברה הפלסטינית, ועל היתרונות לישראלים ולפלסטינים מהתפתחות כלכלית פלסטינית.

עושים חשבון מארחים את פרופ' ויקטור לביא לפרק שמתאר את המחקר שלו ושל שותפיו, שבוחן את ההשפעות של רפורמות מבניות בקיבוצים - המעבר לקיבוץ המופרט בעקבות משבר הקיבוצים - על תפישת העולם הערכית של חברי הקיבוץ, על דפוסי ההצבעה בבחירות, על ההשקעה בהון אנושי, על חריצות בעבודה, ואפילו על גירושין ובחירת בני זוג.

איזה סטארטאפים מגייסים כסף בפלטפורמות מימון המונים, איך עובדות קרנות הון סיכון ומה האמת מאחורי האקזיטים שלפעמים קוראים עליהם בעיתונים הכלכליים. עושים חשבון מארחים את רועי בן יוסף, משקיע הון סיכון, לשיחה על על שנאת סיכון ואהבת תשואה, על פיזור ועונים לשירה - האם כדאי לה להשקיע את כספה באקזיט הבא.

מה משותף לעובד ולמעסיק, ללקוח ולעורך הדין, ולמתווך שמנסה למכור לכם דירה? ניגודי אינטרסים ופערי מידע. בפרק הזה אנחנו מדברים על מודל המנהל-סוכן, מודל מרכזי בתורת החוזים, שעוסק באינטראקציות כלכליות רבות  - אינטראקציות שיש בהן ניגוד עניינים ופערי מידע.
אנחנו גם יוצאים למסע בזמן של אלפי שנים כדי לגלות איך המודל יכול להסביר את לידת זכויות הקניין.

עושים חשבון מארחים את ד"ר נעמי האוסמן, חוקרת כלכלה עירונית וכלכלת ידע, לשיחה על זליגת הידע מהאוניברסיטאות לסביבה העירונית ועל החשיבות של הקרבה הפיזית בין המחקר לתעשייה. איך קובעים סדרי עדיפויות בפיתוח עירוני? מהם יתרונות הצפיפות? ואיך כל זה קשור לתחבורה, בניה לגובה ואינטראקציה אנושית?

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל, מומחה במבנה שווקים ובעל ניסיון וידע רב בתחום התביעות כנגד יצרנים שגובים מחיר מופרז, לשיחה על ההגדרה של מחיר מופרז ועל האמצעים החוקיים והכלכליים לצמצום הפגיעה בציבור בגלל חברות שגובות מחירים מופרזים.

האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.

לאחרונה הקימו אגודות הכלכלה המובילות בעולם (האמריקאית, האירופית, הבריטית והאגודה האקונומטרית) ועדה משותפת לבחינת הליכי הפרסום המדעי בכלכלה בכתבי העת התחרותיים. מטרת הוועדה הוגדרה כאבחון הבעיות במערכת הפרסום והצעת פתרונות לשיפור. הפרק מציג את הבעיות שהובילו להקמת הוועדה, את הבעיות שהוועדה התעלמה מהן, את האינטרסים החבויים והגלויים, את השחיתות, את ההמלצות הבעייתיות של הוועדה ואת האופן שבו כל אלה פוגעים באיכות המחקר.

עושים חשבון מארחים את פרופסור מיקי מלול לשיחה על מחירי הדיור בישראל. הנתונים לגבי עליית המחירים מדאיגים ורומזים לכך שיש כאן בועה: ניתוק של המחיר מהערך הכלכלי שנגזר מעלויות הבניה ודמי השכירות. האם באמת יש בועה בשוק הדיור? האם יש בכלל מחסור בדירות? האם ירידה משמעותית במחירי הדיור באמת מסכנת את היציבות הפיננסית? ומה רצוי שממשלת ישראל תעשה בשביל להוריד את מחירי הדיור?

פרק בונוס על מלחמת הסחר של טראמפ. מה עומד מאחורי נוסחת "מכסי הגומלין" של נשיא ארה"ב? מה המטרה של המכסים ולמה גרעון הסחר של ארה"ב מטריד את הנשיא. עומר ושירה דנים במדיניות החדשה והאם יש דרכים יעילות יותר להשיג את אותה המטרה? האם המכסים יחזירו את התעשייה לארה״ב ומה יוצא מכל זה לאזרח האמריקאי?

איך ומתי רשתות יוצרות כוח מונופוליסטי- מהם היתרונות לגודל שמספקות הרשתות ומהם הכלים המשפטיים להתמודדות עם הנזקים? הפעם עושים חשבון מארחים את רז אגרנט, דוקטורנט למשפטים שחוקר רשתות אינטרנטיות.

עושים חשבון מארחים את ד"ר גיא לרון, מומחה ליחסים בינלאומיים וגיאופוליטיקה, לשיחה על האינטרסים הכלכליים והפוליטיים מאחורי המדיניות של מנהיגי העולם- מפוטין, דרך טראמפ ועד איראן בהקשר של אנרגיה וגאוגרפיה. אז אילו עוד מדינות ודיקטטורים נהנים מהזהב השחור? עד כמה המשאב הזה חשוב ואיך כל זה קשור לישראל?

עושים חשבון מדברים על מלחמות הסחר, ועל הבסיס למסחר בין לאומי: מה זה יתרון יחסי, ומה ההבדל בינו לבין יתרון מוחלט ותחרותי, מה זה הסטת סחר, ואיך מכסים פוגעים ברווחה

עושים חשבון מארחים את פרופסור יוסי שפיגל ועונים לשאלות המאזינים- על דירוג האשראי ומצב הכלכלה, על התפיסה הכלכלית בישראל - ימין או שמאל, על אתגרי יוקר המחיה ופריון העבודה ועוד.

הכלכלן שהפך לנשיא, חביאר מיליי, מכנה את עצמו "אנרכו-קפיטליס" וידוע בתמיכתו הנלהבת בשוק חופשי עם כמעט אפס מעורבות ממשלתית. בתוך חודשים הוא התחיל לבצע פעולות כדי להוציא את המדיניות שלו לפועל ואת ארגנטינה ממשבר. הפעם עושים חשבון מארחים את ד"ר סבסטיאן ויסוצקי, כלכלן שגר בארגנטינה, על המהלכים הדרמטיים שעשה מיילי, על אלו שהבטיח ועדיין לא ביצע ועל אלו שרצה לבצע והתחרט.

עושים חשבון מארחים את ד"ר שירלי ליכטמן שדה, לפרק שעוסק במחקר על מדיניות רווחה. האם סיוע לעניים באמת מחלץ מעוני או דווקא מייצר תמריצים להישאר עניים? מה ההשפעה של צמצום קצבאות רווחה על תמותת עניים מסמים ואלכוהול, ומה קורה להשתתפות בשוק העבודה העבודה? והאם תלושי מזון משפרים את העתיד של ילדים שגדלו במשפחות עניות?