בשנים האחרונות בישראל ישנם פוליטיקאים ופעילים חברתיים שקוראים למדינה להרחיב את חוק חינוך חובה (וחינם) כך שיתחיל מגיל אפס במקום מגיל 3. בפרק אנו בוחנים הצעה זו על ידי סקירת הספרות בתחום וסקירת המצב הישראלי, ומוצאים שאם ההצעה תמומש ייתכנו השלכות שליליות רבות על החברה הישראלית. אנו חושבים שיש הצדקה למערכת חינוך אוניברסאלית מגיל 3 אך לא מגיל אפס. בפרק מתארח ניסן אברהם, חוקר בפורום קהלת לכלכלה ומנהל עמוד הפייסבוק "מדברים כלכלה". 1

אז מה משרד האוצר צריך לעשות בתקופה הזו לאור משבר הקורונה? בפרק ניסינו להבין במה שונה המיתון הכלכלי הנוכחי ממיתונים אחרים, מה הממשלה צריכה לעשות ואילו אמצעים עומדים לרשותה, וכמובן על החשיבות של שמירה על רמת חוב נמוכה בשגרה בדיוק כדי שהמשק יהיה מוכן לתקופות של האטה כלכלית. מעל הכל, אנחנו חושבים שהממשלה צריכה לעמוד בפני הלחץ הציבורי להוצאה ציבורית בלתי מבוקרת, ולעשות כל מאמץ להפנות את כספי הציבור למי שבאמת צריך אותם.

בעקבות ההכרזה של פייסבוק על יצירת מטבע חדש בשם "ליברה", ניסינו לברר מה זה אומר בדיוק. למה פייסבוק צריכה ליצור מטבע? האם יהיה לנו כדאי להשתמש בו? ומה ההשלכות המאקרו כלכליות של מעבר למטבע הזה? בקצרה - מדובר לטעמנו לא רק במטבע אלא בפלטפורמה פיננסית שעשויה להחליף חלק ניכר ממערכות הסליקה והתשלומים הקיימות.

בשבועות האחרונים התבשרנו שהערך של הלירה הטורקית קרס בזמן קצר, ולכן ניסינו להבין הפעם אילו גורמים משפיעים על שער החליפין ומה בדיוק קורה בכלכלה הטורקית. לדעתנו מדובר בעוד דוגמה שבה מדיניות כלכלית שגויה, שמתעלמת בעקביות מהמלצות אנשי המקצוע, מובילה למשבר כלכלי חריף.

בחודשים האחרונים עבדנו על פודקאסט חדש בשם "ערך מוסף בשבילי", שיעזור לכם לנהל את הכסף האישי שלכם בצורה טובה יותר. אם ב"ערך מוסף" אנחנו מדברים על מדיניות כלכלית, בפודקאסט החדש הכנו 20 פרקים שיתנו לכם טיפים רלוונטיים לחיים שלכם. בין הנושאים שעסקנו בהם - התנהלות מול הבנק, חיסכון, שוק ההון (2 פרקים), משכנתה (3 פרקים), פנסיה (2 פרקים), ביטוח (2 פרקים), מס הכנסה ועוד. אנחנו מצרפים כאן פרק לדוגמה שעוסק בשאלה האם לקנות או לשכור דירה. שאר הפרקים של הפודקאסט החדש זמינים בערוץ RSS של הטלוויזיה החינוכית (קישורים כאן למטה). בערוץ הזה נמשיך לעדכן פרקים חדשים של "ערך מוסף". RSS: https://www.omnycontent.com/d/playlist/23f697a0-7e6a-4e96-a223-a82c00962b12/90500138-9f9b-4703-9016-a92f009305bd/2798d8d4-3347-40f6-b519-a92f009305bd/podcast.rss מינוי באייטונס: https://podcasts.apple.com/us/podcast/%D7%A2%D7%A8%D7%9A-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%99%D7%9C%D7%99/id1448618436

התמיכה הציבורית היא קריטית בקידום מדיניות כלכלית, ולכן מעניין אותנו להבין מה מסביר אותה. האם עמדת הציבור בנושאי כלכלה נקבעת רק על פי אידאולוגיה או שאולי יש גורמים אחרים שמסבירים אותה? בפרק אירחנו את פרופ' דוד לייזר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, שהוציא לאחרונה ספר שמנסה לענות בדיוק על השאלה הזו - מה משפיע על ההבנה הכלכלית של הציבור? ניסינו גם להבין איך אנשי המקצוע צריכים לפעול אחרת כדי להנגיש את עבודתם לציבור הרחב.

בעקבות הגבייה העודפת בתקבולי המסים, התפתח דיון ציבורי בשאלה מה צריך לעשות עם העודפים. בפרק הסברנו איך נבנה תקציב המדינה, מה החשיבות של התחזית, ובדקנו האם השגיאה הנוכחית חריגה ביחס לעבר. אנחנו סבורים שהדיון על עודפי התחזית מיותר משום שמדובר בנושא טכני במהותו, והיה עדיף אם הדיון האידאולוגי היה מתנהל בנוגע לגודל ההוצאה הממשלתית ולא בשגיאות מהתחזית שהן דבר טבעי.

הפעם אירחנו בפרק את ד"ר קונסטנטין קוסנקו מחטיבת המחקר של בנק ישראל, כדי לדבר על הריכוזיות במשק. למדנו ממנו מהי ריכוזיות, אילו בעיות היא גורמת ואיך טיפלו בה בישראל במסגרת ועדת הריכוזיות. שמחים לחזור ומצטערים על איכות ההקלטה שנפגעה. מבטיחים לשפר בפעם הבאה.

הפעם דיברנו על הנושא הכי חשוב בכלכלה הישראלית, שאף אחד לא מדבר עליו - מגמות הדמוגרפיה בישראל. ראינו שהאוכלוסיה הישראלית גדלה בקצב מהיר מאוד, הכי גבוה מקרב המדינות המפותחות, מה שיוצר עומס רב על התשתיות והשירותים הממשלתיים. כמו כן, בדקנו את המגמות הדמוגרפיות בקרב הקבוצות השונות בישראל - יהודים לא-חרדים, חרדים וערבים, וראינו שקבוצת הרוב תהפוך לקבוצת מיעוט לאורך הזמן, אם מגמות הדמוגרפיה הנוכחיות ימשיכו בקצב הקיים. במצב עניינים כזה, רמת החיים בישראל צפויה לרדת בעתיד.

הפעם היינו בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שרצה השנה למקד את הדיון הציבורי בישראל בעובדה שיש פה למעשה שתי כלכלות נפרדות. האחת - בעלת עובדים מיומנים, מהירה וטכנולוגית, דוברת אנגלית, והשניה - מסורבלת, תלויה בממשלה ולא מתקדמת ביחס לעולם. הפרק לימד אותנו כי חינוך הוא המפתח לצמצום הפער בין שתי הכלכלות. הדוברים בפרק: פרופ׳ יוג׳ין קנדל, יו״ר הכנס; פרופ׳ נתן זוסמן, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל; איתמר יקיר, חוקר בפורום קהלת ודוקטורנט בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.

המטרה של הפרק היא להציג את מבנה משרד האוצר על אגפיו השונים, ואת הדרך שבה הוא פועל. לאור הקמת ועדה לבחינת סמכויות הנהלת האוצר, ניתחנו בשלושה צירים את המורכבות של עבודת המשרד: א. עבודת המשרד מול שאר משרדי הממשלה. ב. עבודת הדרג המקצועי במשרד אל מול הדרג הפוליטי. ג. עבודת מנכ״ל המשרד אל מול האגפים השונים. דיברנו על היתרונות והחסרונות של המבנה הקיים ועל אלו שעשויים להיות בהתאם להמלצות שתגיש הוועדה שהוקמה.

הפעם הקדשנו את הפרק לאירוע ההיסטורי הכי חשוב מבחינה כלכלית שמשפיע עלינו עד היום - המהפיכה התעשייתית. אירחנו את אריאל קרלינסקי, סטודנט לתואר שני בכלכלה באוניברסיטה העברית וחוקר בפורום קהלת לכלכלה. אריאל הסביר לנו מהי היסטוריה כלכלית, ועזר לנו להבין את המהפיכה התעשייתית, את התנאים שאפשרו אותה ואילו תובנות אפשר לאמץ ממנה למדיניות כלכלית בימינו.

והפעם התייחסות שלנו להסדר החוב של אליעזר פישמן. ניסינו להבין מה זה מושגים כמו ״תספורת״ והסדר חוב, איך עובדת מערכת האשראי, בחנו את הטענות שנשמעות בדיון הציבורי בנוגע למערכת הבנקאית ופירטנו לאן לדעתנו הביקורת הציבורית צריכה להיות מופנית. וכל זה בפרק קצר ומיוחד של 20 דקות.

הפעם ניסינו להבין מהי תחרות, למה היא חשובה, למה היא לא תמיד מתקיימת ומה הממשלה עושה בעניין. היה איתנו עידו מינץ, חבר וכלכלן שעבד בעבר ברשות ההגבלים העסקיים. בין השאר שמענו ממנו על המהפך שעברה הרשות ועל כך שמאחורי הרבה מקרים של חוסר תחרות עומדת רגולציה ממשלתית.

אחד הנושאים שחשובים לנו בעיצוב מדיניות כלכלית זה לאפשר שוויון הזדמנויות. אבל איך אפשר למדוד את זה? נהוג להשתמש במדד של מוביליות (ניעות) חברתית - היכולת של אדם להתקדם בזכות עצמו, במנותק ככל האפשר מהרקע ממנו הוא מגיע. לכן אירחנו הפעם את צליל אלוני ממשרד האוצר וסטודנט לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. צליל חקר את המוביליות בישראל: שמענו ממנו כי באופן יחסי רמת המוביליות בישראל גבוהה ביחס לעולם המפותח, וכי לצאת מהחמישון התחתון גם כן קל יותר באופן יחסי.

הנתונים בישראל מראים שנשים בישראל מרוויחות 32% פחות מגברים. הפעם אירחנו את הדס פוקס, חוקרת במרכז טאוב, אשר בחנה את הנושא לעומק כדי למצוא את הגורמים לפער. ניסינו להבין האם מדובר באפליה או שמא יש שוני בין גברים ונשים, העלנו רעיונות כיצד מדיניות ציבורית יכולה להתמודד עם הפער, דיברנו בקצרה על איך עושים מחקר כלכלי ושמענו ממנה על השוני בתגובות שהיא קיבלה מאנשי מקצוע ומנבחרי ציבור.

צמיחה כלכלית - פרק חשבתם פעם למה כלכלנים כל הזמן מדברים על צמיחה? לכן ניסינו להבין הפעם מה זה צמיחה, איך היא נמדדת, למה היא חשובה ואיך אפשר לשפר אותה. בקצרה - זה קשור להרבה נושאים שדיברנו עליהם בפרקים הקודמים כמו שוק העבודה, ארגוני עובדים, שוק ההון, מסחר בינלאומי ועוד.

בשנים האחרונות בנק ישראל רוכש מט״ח בהיקפים גדולים, ובכך משפיע על שער הדולר. בפרק זה ניסינו להבין מה תפקידו המרכזי של בנק ישראל, מה הכלים שהבנק המרכזי משתמש בהם והאם רכישות המט״ח טובות לכלכלת ישראל או לא.

את הפרק השלישי בסדרה על שוק ההון הקדשנו למשבר הכלכלי שחוותה ארה״ב ב-2008. המשבר החל בשוק ההון האמריקאי, פגע בהמשך בכלכלה הריאלית בארה״ב וממנה התפשט לשאר העולם. בפרק דיברנו על הכלים הפיננסים שהיו במרכז המשבר, על השחקנים המרכזיים שבו והכי חשוב - ניסינו להפיק ממנו תובנות לאיך צריך לעבוד שוק הון יעיל ומתפקד גם כאן בישראל. מזכירים לכם שהפודקאסט חוגג יום הולדת 1 בתל אביב, ביום חמישי, 16/3/2017 בשעה 19:30 - https://goo.gl/VcggOx

והפעם על נושא פחות כלכלי ויותר ניהולי - יכולת הממשלה לבצע את החלטותיה. החשיבה הכלכלית עוזרת לנו למצוא את המדיניות הנכונה, ולכן רוב הפרקים שלנו מצביעים על *מה* צריך לעשות. אבל מה קורה אחרי שהצעות מדיניות אושרו בממשלה או בכנסת? תומר לוטן, מנכ״ל המרכז להעצמת האזרח, בודק בקביעות את הנושא ורואה שיש לא מעט פער בין התכנון לביצוע. דיברנו איתו על החסמים ועל דרכים לפתור אותם.