לציון 50 שנה להקמת מעבדת המחקר, אנו מגישים לכם את סדרת 5 דקות על 50 שנה ובכל פינה תוכלו לקבל טעימה מהעשייה הרבה הנעשית במעבדת המחקר.

והפעם, טל דרורי, מנהל תחום מולטמדיה מבוססת בינה מלאכותית והבנת מסמכים מורכבים במעבדת המחקר של יבמ בישראל, יספר על הדרך שעשתה המעבדה מהכרת אותיות ועד להבנת מסמכים מורכבים.

לציון 50 שנה להקמת מעבדת המחקר, אנו מגישים לכם את סדרת 5 דקות על 50 שנה ובכל פינה תוכלו לקבל טעימה מהעשייה הרבה הנעשית במעבדת המחקר.

הפעם, פרופ' מיכל רוזן צבי, דיירקטור לבינה מלאכותית ברפואה ובמדעי החיים בחטיבת המחקר של יבמ, תספר כיצד פיתוח טכנולוגיות לניהול מידע רפואי וטכנולוגיות שלומדות מנתוני הסטוריה רפואית של חולים בשילוב הלמידה במערכות מידע כמו אינפורמציה על תרופות, מאפשרות למצוא מאפיינים חדשים של מולקולות תרפויטיות בקצב ובכמות שלא הייתה כמותה קודם לכן.

לציון 50 שנה להקמת מעבדת המחקר, אנו מגישים לכם את סדרת 5 דקות על 50 שנה ובכל פינה תוכלו לקבל טעימה מהעשייה הרבה הנעשית במעבדת המחקר.

הפעם, נעם סלונים, חוקר בכיר במעבדת המחקר של יבמ בישראל ומוביל פרוייקט הדיבייטר, המחשב הראשון שידע לנהל דיבייט עם בן אנוש, יתאר ויסביר כיצד מלמדים מחשב להבין ולדבר בשפה טבעית.

לציון 50 שנה להקמת מעבדת המחקר, אנו מגישים לכם את סדרת 5 דקות על 50 שנה ובכל פינה תוכלו לקבל טעימה מהעשייה הרבה הנעשית במעבדת המחקר.


הפעם, דר' שגב ווסרקרוג, חוקר בכיר במעבדת המחקר של יבמ בישראל, בתחום אופטימיזציה של קבלת החלטות ותורת המשחקים יספר כיצד פתוח אלוגריתמים ושכלול מתמטי, תומך במקבלי ההחלטות בארגונים ומספק להם כלים מבוססי נתונים, יעילים וחסכוניים יותר.

לציון 50 שנה להקמת מעבדת המחקר, אנו מגישים לכם את סדרת 5 דקות על 50 שנה ובכל פינה תוכלו לקבל טעימה מהעשייה הרבה הנעשית במעבדת המחקר.

הפעם, ויטה בורטינקוב, מובילת אסטרטגיית תשתיות ענן בחטיבת המחקר של יבמ, שתספר על תקופת הענן, מערכות מבוזרות ומערכות קצה, סנכרון והגדלת יכולות המיחשוב בארגונים.

בפרק הקודם שוחחנו על החששות שיש לארגונים ממעבר לענן הציבורי. אלו חששות שנוגעים ברגולציה, בהשקעות כספיות אדירות וכמובן חששות שקשורים בבעיות אבטחה. הבעיות האלו גורמות לכך שיש ארגונים שמחליטים לא לעבור לענן בכלל או לעשות את המעבר באיטיות רבה שעלולה להוביל לבעיות.

היום נציג בפניכם קונספט טכנולוגי חדש, קונספט שמאפשר לארגונים לעבור לענן אבל לא באמת. הארגונים יקבלו את חויית שירותי הענן על בסיס תשתית ארגונית קיימת שכבר הייתה קיימת אצלם בארגון. למה הכוונה? אורן עייש, מנהל תחום הענן של IBM ישראל, הסביר לנו איך בדיוק זה עובד.

מגפת הקורונה היתה חתיכת זכייה בפיס עבור כל מי שעוסק בתחום מחשוב הענן ודחפה ארגונים רבים לחפש פתרונות מבוססי ענן.
ועדיין, מי שחושב שהסיפור הזה פתור, שכבר כולם עברו לענן ובזה נגמר העניין, לא מבין את גודל האתגר - משינוי בדרכי העבודה, דרך ביצוע ההתאמות הטכנולוגיות הנדרשות כאשר מבצעים מהלך שכזה ועד הפחד העיקרי שהוא אתגרי האבטחה. הפעם אירחנו את שרון קידר, מנהלת מחלקת hybrid cloud ואת עומרי סוציאנו, ראש קבוצת AI Security, שניהם ממעבדת המחקר של IBM בחיפה, שדיברו איתנו על החששות, על הפיתרונות ועל למה לעבור לענן זה כמו לשכור חדר בבית מלון.

הפרק בשיתוף IBM ישראל

בשני הפרקים הראשונים למדנו על התחום המרתק של מיחשוב קוונטי, שמענו על חלק מהאתגרים איתם מתמודדים החוקרים ומה צופן לנו העתיד בתחום על פי IBM.
בפרק השלישי והאחרון בסדרה, נארח את ד"ר טל דוד, מנהל התכנית הלאומית למדע וטכנולוגיה קוונטית בישראל ואת פרופ' יוסי עברון, מנהל מרכז דילר למדע וטכנולוגיה קוונטית בטכניון.
ביחד איתם ננסה להבין מדוע חשוב כל כך שתהיה לישראל תוכנית למיחשוב קוונטי ברמה הלאומית ולמה חשוב להרחיב ולקדם את הידע האקדמי בתחום. מדוע הנושא הזה חשוב כל כך ואסטרטגי?

האזנה נעימה!
יובל.

לאחר שבפרק הראשון הבנו מהו מיחשוב קוואנטי ומהם האתגרים שמעלה, בפרק השני של הסדרה יספר נעם זכאי, דיירקטור לפתוח תוכניות שיתופיות באירופה בתחום מיחשוב קוואנטי של IBM, מה צופן לנו העתיד בתום המיחשוב הקוואנטי. תחילה יפרט על השימושים בטווח הקצר והארוך, בהמשך יסביר על רשת השותפים בתחום, ה - Quantum Network ולסיום יגלה לנו מהי מפת הדרכים העתידית של IBM בתחום

האזנה נעימה,
יובל.

בפרק הראשון של הסדרה יסביר אלי ארבל, מנהל קבוצת מיחשוב קוואנטי במעבדת המחקר של IBM בחיפה, מה הביא להתעוררות הנושא מחדש בשנים האחרונות, יבהיר מושגים בסיסיים, וישתף באתגרים הטכנולוגיים והטכנים איתם מתמודדים החוקרים.

האזנה נעימה.

לבינה מלאכותית יש קושי שבני אנוש לא מתמודדים איתו: הבנת שפה חופשית, מדוברת, לא פורמלית. בפרק זה התארחו שתי סטארטאפיסטיות מהאקסלרטור של IBM שמפצחות את האתגר הזה: מיכל מאירי, מנכ"לית אגמון, גורמת לבינה מלאכותית לעשות דבר מדהים: להבין כתב יד של רופאים, ולתרגם את הג'יבריש הזה לשפת העם; רותי מרגלית, מנכ"לית ממביט, מייצרת בחברתה סוכן וירטואלי ("שבאמת עובד", לדבריה) לארגונים שונים, על-מנת להקל על תהליכים פנים-ארגוניים ולתת שירות טוב יותר ללקוחות הקצה. איך גורמים לדבר כזה לקרות? כיצד גורמים לצ'אטבוט "לקרוא" טוב יותר את הסיטואציה מול הלקוח? איך הפיתרון של מיכל עוזר גם לתקשורת בין רופאים? ולמה שתיהן בחרו להתחיל את הסטארטאפ שלהן בעברית?



http://www.ads.ranlevi.com/2020/09/06/ibm-osimtech-ibm-ai/

משבר הקורונה הציף בציבור צמא אדיר לידע סביב נגיף הקורונה, ובחיפוש אחריו רבים הלכו לאיבוד ומצאו תשובות סותרות. ב-IBM החליטו להתגייס למשימה ושלחו לחזית את שני המרואיינים שלנו: מיכל שמואלי-שויער, ובועז כרמלי, שניהם חוקרים במעבדת המחקר של החברה בחיפה בתחום הבינה המלאכותית. יחד הם לקחו חלק ביצירת סוכן וירטואלי שיעזור לקהל הרחב שמחפש מידע. הם סיפרו לנו איך הם נעזרים ב-FAQs (שאלות נפוצות), מה קורה כשאין מספיק כאלה, כיצד המערכת מסתדרת עם ניסוחים שונים של אותה שאלה, וסיפקו גם דוגמה לשאלה אחת גאונית שהמערכת שלהם "המציאה".

בפרק זה ראיינו את ד"ר איה סופר, סגנית נשיא טכנולוגיות AI ב-IBM העולמית. שוחחנו על אחד האתגרים הגדולים שתחום הבינה המלאכותית מתמודד איתו: הבנת שפה טבעית. שאלנו אותה למה בעצם זה כל-כך מסובך, איך יוצרים תחושת שיח נעימה עם סוכן וירטואלי, אילו שימושים אפשר למצוא לבוטים כאלה וכיצד מגייסים את הטכנולוגיה הקיימת להנגשת מידע על הקורונה?
הפרק הוא הפרק הראשון בסדרת "הדבר הבא", צפו לפרקים נוספים!