העניין הלא נתפס הזה של המוות. מותם של יקרים לנו, ומותנו שלנו. איך מתייחסים לזה? איך כותבים על זה? ומהו הדיוקן שנותר.
בשאלות קלילות כאלה עסקנו בפרק סביב השיר היפה של מרינה איוונובה צווטיאייבה, מתוך הספר: הכפפה של יד שמאל, תרגמה מרוסית: סיוון בסקין, הוצאת אפרסמון, הו!