"שבע השנים שהייתי בניר עוז הם חלק מאוד רציני מעיצוב חיי, גם בתפיסות הפוליטיות וגם בתפיסות החברתיות. תקופות ארוכות עודד ויוכי ליפשיץ אירחו אותי אצלם בבית כי הבן שלהם ארנון היה איתי בכיתת סיגלון". רני בלייר הוא במאי טלוויזיה ותסריטאי עתיר יצירות ושבחים. בין היתר היה שותף לכתיבה ובימוי של סדרות הטלוויזיה "שבתות וחגים" ו"פרשת השבוע".  הוא נולד באופקים וגדל במושב ישע, אבל מגיל הגן ועד סיום כיתה ו' הוא בילה בקיבוץ ניר עוז ובכיתה יב' למד בבארי ורכש שם הרבה חברים. הוא עזב את האזור בגיל צעיר לטובת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת ת"א: "את האהבה לקולנוע קיבלתי מאורי דן וחיים פרי מניר עוז שהיו עושים סרטים היתוליים לחגים להנאתם עם מצלמות 8 ו 16 מ"מ, היינו נצמדים אליהם ולומדים". בשבעה באוקטובר שהה ביוון עם זוגתו אסתר, שם עמל על סיום כתיבת ספרו "עלעלים" - סיפורים על נוף ילדותו בעוטף: "איבדתי בשבעה באוקטובר את ליאור וטל, שניהם בעלים של בנות דודות שלי ואת גיל אביטל שהוא חבר ילדות. הריפוי שלי היה לחזור לסיפורים של הספר ולהטמיע בהם את האסון, הם כבר היו כתובים אבל פתאום קרה האירוע והם הפכו משמחות ילדות להספדים". בנוסף נאלץ לפנות את אמו למשך שנה שלמה: "היא גרה באותו בית בישע 60 שנה ונלקחה משם בגיל 87. היא נהגה ובישלה ואחרי האירוע היא הפסיקה גם את זה. היא נפטרה לפני חודשיים. אני הפסדתי את המלחמה הזאת".  בלייר הוא מרצה בכיר בבית הספר לאמנויות הקול המסך במכללה האקדמית "ספיר" שליד שדרות. בין היתר יזם את פרויקט "יהבים" לזכרו של יהב וינר ז"ל מכפר עזה שהיה אחראי על קשרי החוץ של ביה"ס ויוצר מחונן בעצמו: "הפרויקט הוא ניצוצות של תקווה. יהב היה חד ומוכשר, כמו אבא או אח גדול שדאג לסטודנטים. המוות שלו עקר מאיתנו איבר בגוף".  בסיום השיחה שאלתי אותו אם הוא רואה תקווה לגבי עתיד המדינה: "יהיה לי מאוד קשה לראות תקווה עד שהחטופים לא ישובו. אני מתגעגע לארץ שפויה, הפוליטיקה הישראלית היא האויב הכי גדול של המדינה".