הידעתם כי ביפן שבוע העבודה של מורה כולל רק אחת עשרה שעות לימוד פרונטליות ויתר השעות מוקדשות לפיתוח עצמי והכנות להוראה? היום אנו מבינים כי יש חשיבות גדולה לעבודת ההכנה של המורה כמו לשעות ההוראה. נשאלת השאלה האם במתכונת הנוכחית שבוע העבודה של מורה בישראל מאפשר זאת? והאם יש משהו שניתן לעשות בנדון? בפרק השבעה עשר של הפודקאסט החינוכי ״שומעים חינוך״, דיברנו עם מיכל מדמון מייסדת קהילת חינוך 2020 - למערכת חינוך אפקטיבית יותר. מיכל מורה מזה חמש עשרה שנה והיום היא מנסה לעשות שינוי בעזרת קהילת הפייסבוק שהקימה ולהציף בה שאלות חשובות שכל מחנך ומחכנת צריכים להכיר. את הפודקאסט מנחה אמנון רבינוביץ – מורה להיסטוריה ואזרחות ומנהל חטיבת הביניים בבית הספר זיו בירושלים. הפודקאסט נוצר בשיתוף הגיע זמן חינוך, קרן טראמפ ו"ביתא מחנכים" מבית מנהל חינוך ירושלים.

חטיבות הביניים הוקמו בכדי להיות שלב מעבר, בין היסודי לתיכון. פעמים רבות קיימת הרגשה כי הלימודים פחות משמעותיים בתקופה זו. אבל, נסו לדמיין לעצמכם/ן מורה המלווה את התלמידים מכיתה ז׳ ועד כיתה יב׳, באופן בו הלמידה הופכת לתהליך ארוך טווח שהבסיס שלו נבנה כבר מהיום הראשון בחטיבה. בפרק השישה עשר של הפודקאסט החינוכי ״שומעים חינוך״, דיברנו עם אייל שלמה, מורה למתמטיקה בבית ספר עמל רב תחומי בבאר שבע, המלמד את תלמידיו מהחטיבה ועד לבגרות בתיכון תוך כדי שילוב מישחוק בלמידה והבנה כי תחושת המסוגלות שהתלמידים מקבלים בחטיבה תשפיע על המשך הלימודים שלהם. את הפודקאסט מנחה אמנון רבינוביץ – מורה להיסטוריה ואזרחות ומנהל חטיבת הביניים בבית הספר זיו בירושלים. הפודקאסט נוצר בשיתוף הגיע זמן חינוך, קרן טראמפ ו"ביתא מחנכים" מבית מנהל חינוך ירושלים.

לכולנו יש סיפור על הקשר עם ההורים של תלמידינו, מרבית הפעמים שני הצדדים מבינים כי האחראיות היא משותפת, אך לצערנו יש לא מעט סיפורים שמציגים צד פחות חיובי ביחסים הללו. מחקרים מראים שקשר טוב בין הורים ומורים משפר אצל התלמיד את הלמידה וגם את היכולות החברתיות, אז איך עושים את זה? מה הם היסודות ליצירת קשר שמיטיב עם התלמידים? ומה ההתנהלות הנכונה במקרים בהן יש מחלוקות בין שני הצדדים? הפרק החמישה עשר של הפודקאסט החינוכי ״שומעים חינוך״ נוגע בנקודה רגישה לכל מי שעוסק בתחום החינוך ובמיוחד למחנכים שהם הורים בעצמם. אבינועם הרש, מחנך בבית ספר קדם בנוקדים ויזם חינוכי ובתיה שליידר מורה למדעים באולפנת פסגת זאב ומייסדת ״בית ספר להורים״, הגיעו כדי לספר לנו מה הדרך שלהם לבנות את האמון שכל כך נחוץ ביחס שבין הורים למורים, ולדון בשאלה כיצד ניתן לשפר את המצב. את הפודקאסט מנחה אמנון רבינוביץ – מורה להיסטוריה ואזרחות ומנהל חטיבת הביניים בבית הספר זיו בירושלים. הפודקאסט נוצר בשיתוף הגיע זמן חינוך,קרן טראמפ ו"ביתא מחנכים" מבית מנהל חינוך ירושלים.

לכל מורה יש את הדרך המיוחדת, שהיא או הוא, הלכו בה, הגיעו לבית הספר והפכו למחנכים. לפעמים קשה להיזכר בדרך הזו במהלך השנה, בתוך מירוץ היומיום, אז רגע לפני שנגמרת שנת הלימודים רצינו לבקש מכם לעצור ולהביט פנימה, להיזכר בסיבות שבזכותן אתם מגיעים כל בוקר לכיתה ולסיים את השנה בכוחות מחודשים. בפרק הארבעה עשר של הפודקאסט החינוכי ״שומעים חינוך״ הזמנו לאולפן את גילי רומן, מורה ומנהל בית הספר EMIS בכפר הירוק. הסיבה שהוא הפך להיות מחנך קשורה גם באמנון, המנחה של הפודקאסט ולכן הפרק הזה שונה ומיוחד. יש לכם סיפורים מעניינים על הדרך בה אתם הגעתם למערכת החינוך? שתפו אותנו בתגובות. את הפודקאסט מנחה אמנון רבינוביץ – מורה להיסטוריה ואזרחות ומנהל חטיבת הביניים בבית הספר זיו בירושלים. הפודקאסט נוצר בשיתוף הגיע זמן חינוך ו"ביתא מחנכים" מבית מנהל חינוך ירושלים.

בפרק השלושה עשר של הפודקאסט החינוכי ״שומעים חינוך״ שמענו את הזווית של ד״ר רחל קנול, מדריכה ארצית להוראת פיזיקה ומורה בירוחם, ונורית מאיר, מורה למתמטיקה בתיכון קוגל בחולון ומדריכה ארצית לשיווין בין המינים, אודות הדרך הנכונה ביותר ליצירת אווירה מותאמת בכיתה עבור כל תלמיד ותלמידה, ואיך בונים מסלול נכון לכל תלמיד/ה ללא קשר למגדר שלו. הפתרונות שרחל ונורית מציעות פשוטים ואתם יכולים ליישם אותם כבר מחר בכיתה שלכם! שתפו אותנו איך אתם ואתן יוצרים תחושה של שיוויון בבית הספר שלכם?

בפרק השניים עשר של הפודקאסט החינוכי ״שומעים חינוך״, בחנו מספר שאלות הנוגעות למונח ״יזמות״ בעזרתן של שתי מורות שהיזמות נמצאת בנפשן. מעין מור, מורה לתנ״ך וספרות ורכזת חברתית בבית הספר הגימנסיה בירושלים, ובנוסף לכל אלו היא גם יושבת ראש קואפרטייב ״המפלצת״ בירושלים, ועם רות פן בן אריה, מנהלת תיכון יובל בירושלים ומורה לחינוך מיוחד אשר בזכות היוזמות שלה זכו תלמידים רבים להזדמנות שנייה. אנחנו מזמינים אתכם ואתכן להאזין לפרק, להצטרף אלינו בנסיון להבין איך מניעים יוזמות חינוכיות ולכתוב בתגובות מה הטיפים שלכם ושלכן להקמה של פרויקט מוצלח הנשאר לאורך זמן.

בפרק האחת עשרה של הפודקאסט החינוכי ׳שומעים חינוך׳ נדבר על תפקידנו כנשות ואנשי חינוך ביצירת תמונת העתיד של תלמידינו, איך אנחנו יכולים לעזור להם לתכנן מסלול שיעזור להם להשיג את החלומות שלהם, וכמובן שלא נשכח לחלום בעצמנו.

בפרק האחרון לעונה בדקנו כיצד יראה החינוך בעתיד? כיצד מכינים את התלמידים של היום לעולם של מחר? כדי לענות על השאלות הללו הכרנו את גישת הפרסונליזציה של הלמידה. זוהי גישה שמתאימה את הלמידה לכל תלמיד ותלמידה באופן ייחודי, גם בכיתות גדולות בחינוך הציבורי. התאמת הלמידה לתלמיד מתאפשרת בעזרת כלים טכנולוגיים מתקדמים שמאפשרים לאבחן כל תלמיד, ואז לבנות עבורו תוכנית למידה אישית שתאפשר לו להתפתח באופן מיטבי. אז כיצד יראה בית הספר של העתיד? האם לכל מורה ותלמיד יהיה עוזר הוראה ממוחשב שילווה את הלמידה? וכיצד יראה תפקיד המורה במצב כזה? כל זאת ועוד שמענו משתי מורות שמביאות את העתיד לכיתות שלהן כבר היום, בפרק העשירי של שומעים חינוך

שמחה צ'סנר היה תלמיד מאתגר. כזה שקצת מפריע, קצת מבריז, מדבר הרבה במהלך השיעור. היום שמחה התלמיד הפך לד"ר שמחה צ'סנר, אבל את המשפט שאמר לו המורה מול כל חבריו לכיתה ט' הוא לא ישכח: "שמחה צ'סנר, I can't stand you!!!". החוויה הזו הובילה את שמחה ללימודי פסיכולוגיה קלינית ומשם להוראה. לאחר 25 שנים כמורה ומנהל שמחה מקדיש את כל זמנו ללמוד וללמד על נפש התלמיד. כחלק מכך, הוא הגיע לעסוק בהתמודדות עם אחת הבעיות המרכזיות של כל מורה - משמעת. לדעתו, התמודדות זו דורשת מאיתנו המורים להכיר בהשפעה שלנו על המיתרים הפנימיים ביותר באישיותו של התלמיד.

אם אתם מורים חדשים או עובדים עם מורים חדשים - הפרק הזה ב"שומעים חינוך" הוא האזנת חובה.

פרק מרגש ומעורר השראה של פודקאסט שומעים חינוך, המציג שיטת הוראה מעולה לכיתות הטרוגניות.

מרגישים הקלה אדירה שהשנה נגמרה או עומדת להסתיים? כנראה שהפרק השישי בפודקאסט שומעים חינוך ממש בשבילכם.

כיצד מפתחים בקרב תלמידים ומורים את התכונה שנמצאה כמובילה להצלחה? כל זאת ועוד תמצאו בפרק החמישי של הפודקאסט החינוכי שומעים חינוך.

בפרק הרביעי של הפודקאסט "שומעים חינוך" גילינו שלא צריך תקציב גדול או אישורים מלמעלה כדי לעשות מהפך בכיתה.

על הנעה (והנאה) ללמידה – פרק שלישי בפודקאסט שומעים חינוך

איך אנו מתייחסים לטעויות שלנו ושל תלמידינו, וכיצד הדבר משפיע על ההוראה שלנו?

האם אפשר להשפיע על דפוס החשיבה של התלמידים, על התפיסות והאמונות שלהם ושלנו ביחס ליכולות של התלמידים?