מי היו קיסרי רומא וכיצד הם שמרו על ההגמוניה שלהם בעולם העתיק במשך כחמש מאות שנה? בפרק הראשון על קיסרי רומא העתיקה, מתארת ד"ר איילת פאר מהמחלקה ללימודים קלאסיים - יוון ורומא, את התנאים שהובילו להקמת הקיסרות (או בשמה הרומי - הפרינקיפאט). היא מסבירה מדוע יוליוס קיסר לא היה הקיסר הראשון, אלא אחיינו - אוגוסטוס, וכיצד התפתחו שושלות הקיסרים שבאו אחריו.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
לכולנו יש קבוצת וואטספ שנמצאים בה הורים, סבים, דודים, ילדים ולפעמים גם נכדים, שלושה או אולי ארבעה דורות, שאמנם חולקים את אותם גנים, אך מבנה האישיות של כל אחד הוא שונה ומיוחד. ד"ר טלי גזית מהמחלקה למדעי המידע חקרה את הקבוצה שלה, והפיקה ממנה כמה טיפים חשובים לחיים.
האם הרצון העז שתוקף אותנו לרכוש מוצרים באינטרנט בתקופת ההנחות הגדולה של סוף השנה, מעידה על התמכרות לקניות? ד"ר עינב סודאי מהמרכז הרב תחומי לחקר המוח מדברת על הקשר בין תחושת ה-FOMO לבין הדברים שמושכים אותנו לקנות עוד ועוד. בנוסף היא מציעה כמה טיפים להתמודדות עם רכישות אימפולסיביות.
מה יקרה לחברה שלנו כשכל אחד מאיתנו יקבל לידיו רק את העובדות שביקש בפרומפט? בפרק זה בסדרה "בינו לבינה מלאכותית", ד"ר גל יעבץ משוחח עם ד"ר איה ידלין, מבית הספר לתקשורת, על הסכנה שבאובדן מציאות משותפת בעידן ה-AI. השיחה נוגעת בהשלכות הפוליטיות של מציאות מפולחת, בתפקידם העתידי של העיתונאים ומקצוע העיתונות בכלל.
האם יש אמת? ואם אין אמת כיצד ניתן להתנהל בעולם? בפרק זה בסדרה ״הגות בראי המציאות״ עוסק פרופ' משה הלינגר, מהמחלקה למדעי המדינה, בהגותם של הסופיסטים שמציעים גישות שונות לצדק, פלורליזם ותרבות רלטיביסטית. הוא חוזר לגדול מבקריהם של הסופיסטים, סוקרטס, שמציע פתרון רלוונטי לחיינו אנו לניווט בעולם של דיווחי כזב ונרטיבים. מראיין אורי טולידאנו
מה השתנה מאז ימי הרפובליקה הרומאית, שהתנדנדה בין אידיאלים של חירות לכוח בלתי מרוסן, ועד לניסיונו של רוסו להחיות את הרוח הרפובליקאית בעולם המודרני. בפרק נוסף בסדרה הגות בראי המציאות – עוסק פרופ’ משה הלינגר מהמחלקה למדעי המדינה, בשאלה: מדוע רעיון הרפובליקה ממשיך לרדוף את ההיסטוריה מאז ימי הרומאים, ומה מזה – אם בכלל – עדיין מהדהד בחברה הישראלית.
התרבות ההלניסטית שהפיץ אלכסנדר מוקדון שינתה את פני העולם. בפרק זה בסדרה "הגות בראי המציאות" משוחח פרופ' משה הלינגר מהמחלקה למדעי המדינה, על הציניקנים, הסקפטיים, האפיקורסים והסטואיקנים – ועל הרעיונות שהטביעו חותם עמוק על תפיסת האושר והמציאות המערבית.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
האם חרדה בזקנה היא גזירת גורל? למה קשה לזהות דיכאון אצל קשישים ומה הקשר בין נפילות לחרדה? בפרק השישי בסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מארחת שירה פליקס את פרופ' אלי מזרחי, פסיכוגריאטר ומרצה באוניברסיטת בר אילן. השיחה עוסקת בחרדה ודיכאון בגיל השלישי, בפסיכוגריאטריה ובטיפול בבריאות הנפש של קשישים. פרופ' מזרחי מסביר על פחד מנפילות, על חרדת מוות ועל ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של ההזדקנות על הנפש. השיחה נוגעת בשאלות עמוקות על התמודדות עם זקנה ומציעה כלים לטיפול נכון בחרדת זקנה. התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מהו תפקידה החדש של התקשורת הממוסדת בעידן הרשתות החברתיות? ד"ר ענת פלג מהפקולטה למשפטים, מדברת על השינוי שהתרחש בעולם העיתונות עם עלייתה של המדיה החברתית, על שחיקת האתיקה, ועל מקומם של הקוראים בעידן של שינוי. מראיין: אורי טולידאנועקבו אחרינו גם בוואטצאפ
כיצד משתמשים הפוליטיקאים ברשתות החברתיות לצורך שינוי תפיסת המציאות של קהל הבוחרים? עם ד״ר שרון חלבה עמיר ויואב אדלר מבית הספר לתקשורתעקבו אחרינו גם בוואטצאפ
למי שייכים התכנים שאנחנו מעלים לרשתות החברתיות? מתי אנחנו חשופים לתביעה, ומתי ניתן לתבוע את הרשתות? פרק שלישי בסדרה עם ד״ר שרון חלבה אמיר ויואב אלדר מבית הספר לתקשורת. מראיין אורי טולידאנו.
מערכות המשפט בישראל ובחו""ל נוקטות בעונשים שונים על מנת להרתיע ולמנוע פשיעה, לשרת את עקרון הצדק וגם כדי לשקם את העבריינים. לעיתים המטרות הללו סותרות זו את זו. פרופ' תומר עינת מהמחלקה לקרימינולוגיה מדבר על הפערים בין הרטוריקה העונשית לבין הפרקטיקה, והקטסטרופה הנקראת בית כלא.
עם פרוץ האביב הערבי, ב-2010, הצליחו קבוצות אזרחיות להתאגד, להפגין ולהביע מחאה נגד השלטון בעזרת הפייסבוק והטוויטר. אך מאז השתנתה התמונה ובאותן רשתות חברתיות מופיעים היום גם מסרים של פילוג וליבוי שנאה. ד"ר שרון חלבה-עמיר ויואב אדלר מבית הספר לתקשורת מבררים האם הרשתות החברתיות אכן משפיעות על מהפיכות? מראיין: אורי טולדנו
חסמים במערכת האקדמית מנעו בשנות ה-70 מצעירים מזרחים להשתלב במעמד הביניים. מהפכת ההנגשה להשכלה הגבוהה בשני העשורים האחרונים היא שהצליחה לחולל את השינוי. פרופ' ניסים ליאון מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה מדבר על המשמעות הפוליטית והחברתית של מגמת הניוד של המזרחים אל מעמד הביניים הישראלי.
האם טכנולוגיה יכולה למנוע בדידות? כיצד ניתן להאריך את תוחלת החיים הבריאה והאם זיכרון מלאכותי יכול להחליף זיכרון אנושי? בפרק החמישי בסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכניתלגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מארחת שירה פליקס שלושה יזמים מובילים בתחום הטכנולוגיה לגיל השלישי: דור סקולר ממפתחי הרובוטיקה אלי קיו, חגית עשוש המפתחת תרופה נגד הזדקנות, ורוני אפשטיין שיצר זיכרון מלאכותי לחולי דמנציה. השיחה חושפת פיתוחים טכנולוגיים מהפכניים ומדברת על השפעתם על איכות החיים של הזקנים. האורחים מספרים על החדשנות הישראלית בתחום ועל האופן שבו טכנולוגיה יכולה לשנות את פני ההזדקנות. התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מהי מפלגת ש"ס? הקשר שנוצר כבר בעשור הראשון של המאה ה-20 בין החרדים האשכנזים לבין יהודי מרוקו היה התשתית ההיסטורית שעליו תוקם ב- 1984 מפלגת ש"ס. פרופ' ניסים ליאון מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה משוחח על עלייתה של מפלגת ש"ס ועל גורמים תרבותיים שתרמו להצלחתה. צילום: משה מילנר, לע"מ
בעקבות מבצע "עם כלביא" והשיח על נפילת המשטר של הרפובליקה האסלאמית , משוחחת ד"ר אלישבע מכליס מהמחלקה ללימודי המזה״ת, מומחית לאיראן, על הקבוצות השונות המרכיבות את העם במדינה, מידת התמיכה במשטר, והאם באמת מדובר בדיקטטורה שעומדת לקרוס.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
מהי מזרחיות? פרופ' ניסים ליאון מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה בוחן את ההבניה של הזהות המזרחית בישראל, החל בניתוח יחסי הכוח במעבר מהישוב הישן לחדש ועד להשתקמותו של מעמד הביניים המזרחי. בפרק הראשון בסדרה הוא מדבר על הישרדותה של התרבות המזרחית בכור ההיתוך הלאומי.
מה עומד במרכז הדיון סביב לימודי הליבה? ומדוע הם ממשיכים להיות סלע המחלוקת בין החרדים לחברה הכללית ובין החרדים לבין עצמם? פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו יורד לעומקה של סוגיית לימודי הליבה המלווה את החברה הישראלית החל מראשית ימי המדינה – עם גיבושו של הסטטוס קוו של בן גוריון, ועד לימינו. מראיינת: שי קלוט.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
האם אפשר למנוע את תהליך ההזדקנות? מה הסוד של אנשים שחיים מעל גיל 100 והאם תרופות יכולות להאט את קצב ההזדקנות? בפרק הרביעי בסדרה "איפה שמתי ת'מפתחות", בהפקת התוכנית לגרונטולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, מארחת שירה פליקס את פרופסור ניר ברזילי, נשיא האקדמיה לבריאות ולמחקרי אריכות חיים. השיחה עוסקת במהפכה בתחום מניעת ההזדקנות, בקשר בין גנטיקה לאריכות ימים ובתרופות החדשניות שעשויות לשנות את עתיד הזדקנות האדם. פרופ' ברזילי חולק תובנות ממחקריו על בני המאה ומסביר על הדרכים המדעיות להארכת תוחלת החיים הבריאה. התוכנית לגרונטולוגיה פועלת במרכז סגול להזדקנות בריאה של הפקולטה למדעי החיים והמחלקה למדעי חברה ובריאות.עקבו אחרינו גם בוואטצאפ
