הסטארטאפיסט עומר גולן עזב את ניו יורק בגלל הקורונה ועבר להתגורר עם בני משפחתו ביער מרוחק. עכשיו הוא מת לחזור לעיר הגדולה. ״ביער״, הוא מספר, ״השלכת יפהפיה, השלג מקסים ובעלי החיים חביבים אבל אשמח לחזור לניו יורק בכל רגע. הבעיה היא שאשתי מעדיפה להישאר״.
הפתרון בינתיים שגולן ורעייתו טל מצאו: מחצית מהשבוע הוא ביער ובמחצית השנייה בניו יורק, והמשפחה נותרת בטבע. ועכשיו כאשר זוהרן ממדני ראש העיר, זה לא משנה את ההחלטה שלו לבלות מחצית מהשבוע בעיר הגדולה.
לגולן שנפצע קשה בפיגוע טרור בארץ, ועקב כך הוא סובל מפוסט טראומה, יש עמותה פילנתרופית ושמה MyWhatIf Foundation שבאה לטפל בפוסט טראומטיים, כדברי גולן, באמצעות טיפול נרטיבי חדשני מבוסס בינה מלאכותית שמסייע להפחית סימפטומים ולחזק תקווה ויכולת פעולה, ללא חשיפה מחדש לטראומה, באופן פרטי ובטוח.
ב־18 בדצמבר ייערך בגלריית Agora בצ’לסי ערב אמנות והתרמה. ההכנסות יאפשרו מימון טיפול ל־2,500 נפגעי טראומה בישראל. כל רוכש כרטיס יקבל קישור להתנסות מודרכת קצרה במערכת.
כרטיסים ומידע: mywhatif.org/resilience-award
זהו הפרק השני של ׳חולמים ניו יורק׳ עם עומר גולן. התכנית הראשונה איתו הוקלטה לפני כשלוש שנים. אז הוא סיפר לנו בדרך שרק הוא יכול לספר על הטראומה שעבר וההחלטה שלו שאם ברצונו להתמודד עם הפוסט טראומה הוא חייב לעשות את זה מחוץ לישראל.
והנה הלינק לתכנית הראשונה עם עומר גולן:
https://open.spotify.com/episode/3G5XT27aL4R1F4Jt64ZwRy?si=3p2mXT47S9Wp3_v5Mmmjbg
לאמיר גלמן יש ג׳וב חלומות אמריקאי, הוא מנהל צפון אמריקה של חברה ישראלית מאד קולית בתחומי הספורט ושמה WSC Sports. כנראה, כמעט אף חובב ספורט לא שמע עליה אבל כולם צופים בקטעי הוידיאו שהחברה מפיקה ומפיצה ברחבי העולם. אמיר מסביר למה הספורט הוא כל כך חשוב באמריקה ומה חלקו בתרבות האמריקאית, למה האמריקאים לא כל כך מתעניינים בכדורגל, על הספורט המאד פופולארי כאן שהוא מתקשה להתחבר אליו, על מותם של הכבלים, וגם על הבלגן שקרה לו במשרד בשבוע שעבר ולמה היה צריך להזמין משטרה.
היא חלמה להיות טייסת באל על אבל אמרו לה ׳לא׳. היא יצאה למאבק משפטי שבו הצליחה אבל כאשר אמרו לה באל על ׳כן׳ היא העדיפה הצעה אחרת מאמריקן איירליינס. אז האם באמת צריך לכבות את המכשירים האלקטרוניים כאשר ממריאים ונוחתים? ולא תאמינו על מה מתמסמסים הטייסים הישראלים של אמריקן איירליינס ( שידור חוזר)..
אופק יריב מפתח בכיר באינסטגרם בהצצה נדירה למאחורי הקלעים של האפליקציות הסושיאל מדיה שכולנו משתמשים בהן. יריב מספר את כל האמת מאחורי האלגוריתם, מה קורה כאשר חוסמים אותך? האם פייסבוק מאזינה לנו? והאם יש עתיד לרשתות החברתיות בעידן הבינה המלאכותית
בראיון אנחנו צוללים לנושאים הכי רגישים לנו, האם הרשתות החברתיות בטוחות עבור הילדים שלנו? מה הופך את אינסטגרם לכל כך ממכר, והאם זה עלול לפגוע בנו? ולמה יש באינסטגרם כל כך הרבה שטויות. לא תאמינו מה יריב ענה. האזנה נעימה, וחבל שתחמיצו.
רגע לפני שאלכס, שם בדוי, וקול ״מעובד״ כדי למנוע את זיהויה, חזרה לישראל היא סיפרה על חוויותיה כמנהלת במועדון סאדו מזוכיזם בלב העיר הגדולה. בין הקליינטים היו הרבה חרדים, היא מספרת. זהו פרק שהיינו מדרגים אותו, אם היינו סרט, כקצת- R.
הכרתי את ״אלכס״ לפני כעשר שנים בבושוויק כאשר השכונה הלוהטת הזאת בברוקלין עשתה את צעדיה הראשונה מאיזור תעשייתי לאיזור ״הקול״ של ברוקלין כפי שהיא היום. היא היתה חלק מקבוצה מאד מוכשרת של אמנים ישראלים ואמריקאים שעשו אמנות מהלב והקרביים. ואלכס בנתה תלבושות , ועשתה בעצם הכל. פה ושם שמעתי שהיא עושה גם משהו משוגע כדי להתפרנס. ואז יום אחד, רגע לפני שהיא חוזרת לארץ - וזה קרה לפני שלוש שנים- היא סיפרה לי את סיפורה ואני בדיוק התחלתי את הפודקאסט ׳חולמים ניו יורק׳ . הצעתי לה להתראיין ואלכס הסכימה אבל בעילום שם ובקול מעוות. לקח לי שלוש שנים להעלות את הפודקאסט הזה שבו היא מספרת את עלילותיה כמנהלת דנג׳ן יוקרתי בניו יורק. והנה זה קורה. פאסט פורוורד -שלוש שנים - אלכס עזבה את ישראל והיא מתגוררת היום על אי קטן ושליו. לא נגלה כרגע איפה. אחרי שהיא הקשיבה לתכנית, היא אמרה שהיא מוכנה להחשף בשמה ובקולה. וכך - יום אחד- כאשר אלכס תבוא לבקר שוב בניו יורק- נקליט את אלכס שוב והיא תספר את סיפור חייה. אני מכיר את הסיפור והוא מדהים.כמו שאומרים באנגלית: Can’t wait .
יונתן שימריז, יהיה כנראה אחד ממנהיגי העתיד של ישראל שצמחו על רקע המלחמה בעזה. יונתן איבד את אחיו אלון שנחטף לעזה, הצליח להמלט, ונהרג בשוגג על ידי כוח צה״ל.
בביקור בניו יורק, אומר יונתן, על הטעות של החייל שהרג את אחיו. ״אני לא כועס על החיילים בשטח. ילד בן 18 שאומרים לו לירות אז הוא יורה. הבעיה שלי היא עם המפקדים. איך זה שלא התכוננו לתרחישים שבהם יתקלו בחטופים? זה בלתי נתפס. אז התנצלו בפנינו. יש לזה ערך כלשהו?״
שימריז תפס תשומת לב בנאום מן הלב והבטן , באירוע יום הזכרון של המשפחות השכולות לציון השבעה באוקטובר( קטע קצר ממנו בפתח הפודקאסט). בראיון אתו הוא אומר: ״אני מסתובב בעולם כמו טמבל, מסביר שקטר היא אויב והנה במשרד ראש הממשלה יש אנשים שעובדים עם קטר ומקבלים ממנה כסף״.
יונתן הקים תנועה בשם ׳קומו׳ שמטרתה להביא שינוי מקצה לקצה בחברה הישראלית המפולגת. הוא מאשים את ממשלת ישראל ביצירת הקרע בעם :״אין שום משמעות לשמאל וימין בישראל. מי שיצר את המושגים האלה, עשה את זה כדי לפלג אותנו לשימושו האישי. במקום ליצור כאן את המדינה הכי טובה בעולם פירקו אותנו לרסיסים.
אבי היה ליכודניק. היום כבר לא״.
ניתוח מאלף של התסבוכת הגרעינית של ישראל עם איראן עם יואב רוזנברג, שהיה סגן ראש חטיבת המחקר באמ״ן, ולמד את האתגר האיראני. האם נתעורר יום עם טיל גרעיני בדרך לישראל? שאלנו אותו. רוזנברג השיב: ״ אני לא חושב שזה יהיה טיל. אני חושש שנתעורר בוקר אחד לניסוי גרעיני איראני״. ״אנחנו לא יודעים היכן נמצא האוראניום המועשר של איראן״. הוא מוסיף: ״וכן, די מתקבל על הדעת שתהיה מלחמה נוספת עם איראן״. רוזנברג אומר כי אין לו ספק שהיה אפשר להוציא את האוראניום המועשר מאיראן כחלק מהסכם בינלאומי. הוא גם גורס כי החלטתו של טראמפ, בלחצו של נתניהו , לבטל את ההסכם של אובמה עם איראן הייתה טעות קשה מאד. הפקחים היו חשובים מאד להשגיח על הגרעין האיראני. היום אין לנו את זה״, הוא אומר. בחלק השני של הפודקאסט שוחחנו עם יואב על טכנולוגיות הקוונטים ועל סודות הפיזיקה באופן שלא שמעתם עליהם. אידיאלי למי שסובל מחרדה ממדע הפיזיקה.
קובי הלפרין הפך לסיפור הצלחה בעולם האופנה של ניו יורק. הוא גדל במשפחה דתית בנתניה, הוריד את הכיפה כאשר החל ללמוד בשנקר, יצא לניו יורק, עבד בחברת האופנה של אלי טהרי ויצא במותג האישי שלו שתפס נשים רבות בתפוח הגדול. במקביל, הוא מעצב בעבור בית האופנה הצרפתי עמנואל אונגרו שנאמר עליו פעם שהוא מעצב בעבור הפילגש. בראיון מאד גלוי, מספר הלפרין, על הנעשה מאחורי הקלעים של עולם האופנה, היחס של מעצבים לנשים ולדוגמניות שלהם, הנפילה במעמדם של מעצבי האופנה הגדולים של פאריס וניו יורק בגלל הסושיאל מדיה, השחיקה במעמדם של בתי הכלבו הגדולים של ניו יורק, והסיפור האישי שלו.
רובי נמדר, סופר ישראלי-אמריקאי, המתגורר בניו יורק, מצטרף אלינו לפודקאסט שלישי ובו הוא מנתח באופן יסודי איך הפסידה ישראל חלקים גדולים בדעת הקהל בארצות הברית עקב המלחמה בעזה ולכך יהיו השלכות קשות בשנים הבאות. וגם על חלקה של ממשלת ישראל בשינוי לרעה במעמדה של ישראל בארה"ב.
נמדר אומר כי גם אם חלקים בדעת הקהל האמריקאית נוטה עדיין לטובתה של ישראל, הרי שבמובנים רבים אחרים, המצב רע מאד. הדור הצעיר, בעיקר בוגרי אוניברסיטאות העלית האמריקאיות, אלה שיהיו מנהיגי העתיד של ארצות הברית, חונך לשנאת ישראל ולשלילת עצם הצידוק לקיומה. גם בימין-הקיצוני האמריקאי, שהיה באופן מסורתי פטריוטי ואוהב-ישראל, חל שינוי קיצוני ביחס אל "בעלת בריתה הקרובה ביותר של ארצות הברית".
לדברי נמדר, ההתדרדרות במעמדה של ישראל לא פסחה גם על הקהילה היהודית בארה"ב, קהילה שנחשבה בעבר לבסיס התמיכה הגדול וחשבו של ישראל ברחבי העולם. הדור הצעיר של יהודי ארה"ב מזדהה פחות ופחות כיהודי, ויותר ויותר כאמריקאי-פרוגרסיבי. בעקבות מאורעות ה 7 באוקטובר בלטה במיוחד שתיקתם הרועמת של יהודים-אמריקאים רבים, בעיר בני הדור הצעיר, שלא ראו לנכון להביע הזדהות או זעזוע על הטרגדיה שפקדה את "אחיהם" הישראלים מעבר לים. רבים מהם הצטרפו אל תנועות המחאה הפרו-פלשתינאית באוניברסיטאות, שיתפו ציוצים אנטי-ישראליים ברשתות החברתיות והצהירו על עצמם בריש גלי כעל אנטי-ציוניים. איך קרה המהפך הסמוי הזה, ואיך הוא הצליח לעבור מתחת לרדאר של הארגונים היהודיים בארצות-הברית, שממשיכים להיאחז באתוס הפרו-ישראלי? האם יש סיכוי לשינוי-לטובה, או שמא הקרב הזה כבר אבוד? ואיך כל זה קשור למועמדותו השנויה במחלוקת של זוהרן ממדאני, שונא-ישראל מוצהר וקולני, לראשות העיר.
ג׳וני רוזנפלד ועופר חרמוני, מומחים לאי איי, שכנים וחברים בנפש, התפנו מהמנגל השבועי שלהם בטנפליי ניו ג׳רזי, כדי לחשוף את דעותיהם אבל גם את אי ההסכמות ביניהם, איך ייראה העתיד שלנו עם מהפיכת הבינה המלאכותית. על עניין אחד הם מסכימים, העתיד נראה: מ פ ח י ד.
מה שברור לחרמוני-רוזנפלד זה שאמנם הבינה המלאכותית, פוטנציאלית , יכולה ליצור עולם שכולו טוב אבל הבעיה היא שמדינות ותאגידי ענק יכולים לנצל את הכוח שלהן להשתלט על העולם. הם מזהירים שאם נאבד שליטה על הבינה המלאכותית זה עלול להגמר באסון.
שאלנו: האם נאבד את היכולת לאהוב ונחליף את מושא אהבתנו בחייזר עשוי בינה מלאכותית? רוזנפלד אומר שלאהוב זה לא דבר שהולך להשתנות אלא אם כן נתחיל לשנות את הדי אן אי שלנו. אבל מהאלטרנטיבות הרומנטיות שהאי איי יספק לנו- ילדים לא ייוולדו.
עופר חרמוני, מצידו, אומר שהוא פסימי לגבי העתיד. ״אם הייתי צעיר יותר, לא בטוח שהיום הייתי מביא ילדים לעולם״.
השניים מודאגים שהעושר שהבינה המלאכותית תיצור לא יתחלק באופן שיוויוני וכן שהבינה המלאכותית תהפוך את המוח שלנו לעצל ואותנו לטיפשים. ומה ממליצים לילדים שלהם ללמוד ובאיזה מקצוע כדאי לעסוק בעתיד?
שאלתי גם את הצמד חרמוני-רוזנפלד האם אי איי מקרב אותנו כפסע לאלוהים? התשובה המיידית הייתה: דממה ארוכה. ד״ר ג׳וני רוזנפלד וד״ר עופר חרמוני איבדו לרגע את המילים. אל תחמיצו את התשובה.
מה זה הקולר הזה, בשביל כלב? שאלתי. ״לא זה בשביל גבר", כך הסבירה לי דפנה לוין, ד״ר בתכנון אורבני , שפרשה מהסטארט אפ שלה, נפרדה מבן זוגה, והפכה להיות למדריכה לעולמות הקינק של ניו יורק. וכך ״אשת סוד״ הייתה לסטארט אפ החדש של לוין. היא מייעצת לנשים באופן אישי כיצד להפוך לנחשקת, היא מקיימת סדנא לכתיבה ארוטית וחוקרת את הפנטזיות המיניות של המשתתפות , ומקיימת סיורים במקומות הפרועים ביותר של העיר הגדולה. ומה קרה לפנטזיות של הישראליות מאז השבעה באוקטובר? הפודקאסט כולל תיאורים בעלי הקשר מיני גרפי. אנא שיקלו אם התוכן מתאים לכםן.
בחלק ב׳ של הפודקאסט עימה, אורטל סעדון, מוציאה אותנו למסע רדיופוני מרהיב וצבעוני בגריניץ׳ וילג׳, סוהו , טרייבקה, נוליטה, ויליאמסבורג ובושוויק. היא מספרת עם המון ידע וחן, איזה אתרים אסור להחמיץ. עוד בפודקאסט: הידעתם כי ניו יורק הייתה פעם הבירה של ארצות הברית ואולם ויתרה על הכבוד? מתי הארלם היתה הכי הכי לוהטת, למה הרחובות בניו יורק ממוספרים, באיזה שכונה יוקרתית התרחש הסרט ״סיפור הפרברים״, מהי התקופה המוזהבת של ניו יורק, למה הניו יורקרים מתעלמים מסלבריטיז. ועוד: למה אורטל, אושיה ישראלית המקיימת סיורים ברחביה של ניו יורק, מתכננת לעזוב את העיר, ושאלת השאלות, האם זה באמת יקרה.
ליאת שטרית, אם לחייל בגבעתי, ואיריס ביליה, אמא לתאומים, האחת לוחמת בחיל הים והשני בחטיבת הנח״ל, הן אמהות לילדים אמריקאים ישראליים שהחליטו להתגייס לצה״ל אף שלא היו חייבים לעשות זאת משום שנולדו בארצות הברית. אבל הילדים קיבלו את ההחלטה להתגייס. וכך ליאת מלווה את בנה הלוחם מזה כשנתיים, והתאומים של איריס הופכים ממש בימים אלה להיות ללוחמים.
איריס וליאת גאות בחיילים שלהן אבל הן קרועות ודואגות. איך הן מרגישות כשהן שומעות ״הותר לפרסום״? ״כמו אישה בורחת מבשורה״, אומרת שטרית. ״כל אמא ואבא מתים מדאגה״, הן אומרות, ״אבל כאשר נמצאים רחוק בניו יורק, נוסף הקושי של המרחק. הדאגה מתישה ומשתקת כאשר הם שם עמוק בעזה כל כך רחוק מהבית האמריקאי-ישראלי שלהם״.
ומסתבר שהרבה משפחות נקרעות סביב השאלה אם הילד או הילדה יילכו לצבא או לא. אמנם ההחלטה היא של הילד אבל גם ההורים , הרבה פעמים חלוקים בדיעותיהם, נוצרים עימותים, גם בין ההורים, ויש שמספרים שקורה ומגיעים לסף גירושין על רקע העניין הזה. ולזה מתוסף לפעמים לחץ חברתי מצד ישראלים- חברים שמשכנעים שהצבא יחשל את הילדים האמריקאים ואחרים יגידו-שצה״ל לא מתאים לילד שגדל בסביבה אמריקאית גם אם היא ישראלית-יהודית.
זהו פודקאסט כואב שלווה בלא מעט התפרצויות של רגשות וגם דמעות. הפודקאסט הכי חודר והכי עצוב שלנו.
ד״ר גילת קפלן, פסיכולוגית קלינית, חקרה את הפסיכולוגיה של יזמים והממצאים שלה מרתקים. מסתבר שלרבים מהם יחסים בעייתים, בדרך כלל עם האבא. הם מתמודדים עם מתחים מתישים מול השותפים והמשקיעים ואף יותר מזה עם חברי מועצת המנהלים. עוד אומרת ד״ר קפלן שהחרדה היא אחד המנועים שלהם, ואחרי שהם עושים אקזיט ומרוויחים טונות של כסף, הם מרגישים ריקנות, הם מדוכדכים ואף שרויים לעיתים בדיכאון. נדבר איתה על הקשיים והמשברים המקצועיים אבל גם האישיים במעבר למדינה חדשה. להסכת הזה מצטרף קובי כהן, שמדבר החל מהדקה ה-38:30 , בכנות רבה על הקשיים אליהם נקלע ברילוקיישן ברמה האישית והפרידה שלו מאשתו. אל תחמיצו.
גילת היתה בעברה אחראית על טיפול ויעוץ פסיכולוגיים לקצינים ולנגדים של חיל המודיעין. היא אומרת שגם אנשי המודיעין , כולל אנשי 8200, סובלים מפוסט טראומה, נושא שלא מדברים עליו.
אורטל סעדון, נבונה, מצחיקה, עם המון ידע, יודעת לספר סיפור ובפודקאסט הזה היא תספר לכם על ההיסטוריה יוצאת הדופן של ניו יורק וגם מה מעצבן את הניו יורקרים יותר מכל, למה קוראים לניו יורק ״ניו יורק״, למה קוראים למנהטן גות׳הם, ומאיפה באמת מגיע המושג "התפוח הגדול". אולי לא ידעתם אבל פסל החירות חיכה שנה שלמה כשהוא מפורק עד שהוצב במקומו והפך לסמל. ועוד משהו- בעבר כאשר לא היו בעיר עובדי ניקיון, שחררו כאן עיזים לרחובות כדי לנקות אותה. בקיצור, אם אתם אוהבים את ניו יורק, ורוצים קצת להשתעשע בהסטוריה וגם בהווה הניו יורקיים, זה הפודקאסט שלכם.
בימים אלה של מלחמה, ד״ר טל בן שחר לא מדבר רק על אושר אלא על איך לשפר את החוסן הנפשי שלנו. הוא מציע שורה של דרכים מעשיות כדי לשפר את היכולת שלנו להתמודד עם האתגרים הנפשיים של הימים האלה. הפודקאסט הזה עולה מחדש אבל הוא מהפודקאסטים שמומלץ להאזין להם בפעם השנייה והשלישית.
בונוס: אם לא היינו במלחמה, זה הנושא שהיה מוביל את הפודקאסט: איך להתמודד עם אתגרים בזוגיות. העיצה של טל, למשל, אל תמנעו מלריב עם בני הזוג אבל עשו זאת מתוך אהבה.
מתן עדן, האחראי על איזור ניו יורק בבורסה של ניו יורק , מספר את הסיפור ההיסטורי המרתק של איך הפכה ניו יורק למרכז הפיננסי החשוב בעולם, איך זה קשור לבונים, מכרסמים הגורמים לא אחת לצרות צרורות, איך קמה הבורסה, ולמה עשירי העולם וארצות הברית בחרו דווקא בניו יורק כמקום מושבם.
ועוד כמה תובנות :איפה כדאי לעבוד? בוול סטריט או בהיי טק? כמה מרוויחים בוול סטריט ? וכמה בהיי טק? ועל מאחורי הקלעים של הבורסה הגדולה בעולם.
שאלה גדולה: האם וויז עשתה טעות כאשר נמכרה לגוגל ב-32 מיליארד דולר או שהיתה צריכה להנפיק בבורסה? מתן עדן חושב שעדיף היה להנהלה של חברת הסייבר הישראלית דווקא להנפיק בבורסה.
לקראת פסטיבל הסרטים הישראלי בניו יורק, אומר איציק זבלוקי מנהל הפסטיבל הישראליים ב-JCC של מנהטן כי שחקני קולנוע ישראלים מתקשים לקבל עבודה. עד למלחמה, שחקני קולנוע ישראליים בראשית דרכם שיחקו תפקידים של טרוריסטים פלסטינים. זה כבר לא יקרה.
סרטים ישראלים לא מתקבלים להקרנה בבתי הקולנוע כאן, פסטיבלים נמנעים ברוב המקרים מלארח סרטים ישראליים, שירותי סטרימינג גדולים לא רוכשים בדרך כלל סדרות ישראליות. אפילו הסדרה טהראן שהצליחה יפה, ממתינה על המדף באפל טי וי. וזה יהיה גם הגורל כנראה עם העונה החדשה של פאודה בנטפליקס. לדברי זבלוקי, הוא מעריך שהשפעת המלחמה והמגמות האנטי ישראלית לא יעברו כל כך מהר גם אחרי המלחמה. וגם המלצות באיזה סרטים ישראלים כדאי לצפות בפסטיבל.