מה קורה כשויפאסנה מסתיימת בהתקף פסיכוטי? איך זה מרגיש להיות בטוח שאתה המשיח ולמצוא את עצמך בדרך למחלקה סגורה? איך אדם שהוגדר "מטופל פסיכיאטרי" הופך למטפל שמלווה משברים נפשיים?
הפחד ״להשתגע״ מלווה כמעט את כולנו. לפעמים במודע, לרוב מתחת לפני השטח. אבל מה קורה כשהגבול הזה נחצה באמת?
בפרק עוצמתי ונדיר בכנות שלו, אני מארחת את איתי אהרון זיו - מלווה רגשי והרבליסט קליני. איתי משתף בגילוי לב את סיפור חייו: מקצין קרבי שסחב טראומות שקטות מפיגועים וקרבות, דרך חיפוש רוחני בויפאסנה שהסתיים בהתפרצות פסיכוטית משיחית, ועד לאשפוז כפוי במחלקה סגורה.
מתוך אותם רגעי שבירה, איתי מספר איך נולדה דרך חדשה: ללוות אחרים ברגעים הרגישים האלה, שבהם הוא עצמו היה זקוק להקשבה ותקווה. זהו פרק שחושף את הדקויות של החוויה הפסיכוטית מבפנים בצורה שעדיין לא ראינו, ומלמד אותנו עוד שכבה על מסתרי הנפש.
קישורים שהוזכרו בשיחתנו:
https://www.mentalherbs.com/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D - הספרים של איתי שהם באמת וואו
https://opendialogue.co.il/ - דיאלוג פתוח
0542125770 - מספר לפניות למרכז ״צמחי הנפש״ שהקים איתי, ומציע תמיכה טבעית לאתגרים נפשיים
למה המוח מתמכר לסוגים מסוימים של אנשים? למה אנחנו נמשכים לאנשים גם אם אנחנו יודעים שהם לא טובים לנו? מה ההבדל הביולוגי בין דייט עם כימיה לבין דייט קרינג׳?
פרופ׳ שיר אציל היא פסיכו-ביולוגית מובילה וראש מעבדה באוניברסיטה העברית בירושלים. העבודה שלה מתמקדת בגילוי המנגנונים המוחיים והביולוגיים שמעורבים ביצירת קשר אנושי, החל מהקשר הראשוני שבין תינוק לאם ועד לדייטים וזוגיות. המחקרים שלה מראים איך סנכרון פיזיולוגי של קצב הנשימה ומוליכות העור במהלך דייטים מנבא את המשיכה בין בני זוג פוטנציאליים. בפרק הזה נצלול יחד איתה לשאלות הג׳וסיות והמטלטלות של החיים, ואולי בסוף אפילו נענה על השאלה למה די-ג׳יי הוא דבר מושך. חכו ותראו.
בפרק שיר מדברת הרבה על המונח ״רווח מטבולי״. נסביר אותו גם כאן בכתב: בכל רגע הגוף שלו מאזן בין נשימה, דופק, סוכר וטמפרטורה. זה עולה לו אנרגיה. כשאנחנו ליד אדם שמסתנכרן איתנו טוב, המוח צריך להשקיע פחות מאמץ כדי לשמור על איזון. זה מה שנקרא רווח מטבולי: פחות ״עלות״ שהגוף צריך להשקיע. לכן כימיה היא לא רק רגש, היא גם חיסכון אנרגטי לגוף.
הפרק הופק ע״י Valuebell, בית הפקות לפודקאסטים שעוזר ליוצרים ולפודקאסטיםלשגשג.
המוזיקה הולחנה על ידי איתי עמרם.
איך החומרים הפסיכדליים שנלקחו בנובה השפיעו על אופן עיבוד הטראומה? מה מלמד מחקר הנובה על הקשר בין חומרים פסיכדליים, שינה ופוסט טראומה? איך המוח מבדיל בין דמיון למציאות, בעיקר כשקו הגבול ביניהם מיטשטש?
פרופ׳ רועי סלומון הוא חוקר מוח מוביל, פרופסור מן המניין במחלקה למדעי הקוגניציה באוניברסיטת חיפה, ובאופן אישי - אחד המנטורים המשפיעים במסע האקדמי שלי. הוא עומד בראש מעבדת סלומון, המתמקדת בחקר המודעות והתודעה. המחקרים שלו עוסקים בשאלות עמוקות כמו איך המוח יוצר את תחושת העצמי, וכיצד מבחינים בין דמיוןלמציאות. מאז השביעי באוקטובר, רועי משלב את העבודה המחקרית שלו עם פעילות בשטח כמייסד שותף של עמותת "לב בטוח", גוף קהילתי שהוקם לתמיכה בשורדי פסטיבל הנובה. לצד העמותה, הוא מוביל מחקר ייחודי שבוחן כיצד טראומה נחווית ומעובדת תחת השפעת חומרים פסיכדליים.
במחצית הראשונה של הפרק רועי ואני מדברים על המחקרים שלו בנושא תפיסת מציאות ותפיסת הדמיון, ובמחצית השנייה אנחנו מדברים על איך החיים שלו קיבלו שיפט ב-7 באוקטובר, כשהוא הקים את עמותת ״לב בטוח״ ויצא למחקר עם שורדי הנובה כדי להבין את האופן שבו הטראומה שלהם התעצבה באירוע תחת השפעת פסיכדלים.
הפרק הופק ע״י Valuebell, בית הפקות לפודקאסטים שעוזר ליוצרים ולפודקאסטיםלשגשג.
המוזיקה הולחנה על ידי איתי עמרם.
למה במשך שנים אמרו לנשים עם פיברומיאלגיה ש"זה בראש שלהן"? למה מוח עם רגישות יתר יכול להפוך כל מגע לכאב? מה מחקרי מוח עדכניים מלמדים אותנו על כאב שמורגש בגוף ללא סיבת פציעה נראית לעין?
בפרק אני מארחת את ד״ר איילת אור-בוריצ׳ב. איילת היא חוקרת מוח ומטפלת קוגניטיבית-התנהגותית, המתמחה בטיפול בחרדה, פוסט טראומה, הפרעות קשב וריכוז ופיברומיאלגיה. היא המנהלת הקלינית של המרפאה לנוירומודולציה במכון סגול לתפקודי המוח בבית החולים איכילוב. המחקרים שלה מתמקדים בחקר הפיברומיאלגיה והפוסט-טראומה, ובפרט בשימוש בנוירומודולציה ככלי לויסות מנגנוני עוררות וטיפול במצבים כרוניים.
קישור למרפאה לנוירומודולציה שאיילת מדברת עליה בסוף הפרק:
https://www.tasmc.org.il/unit-index-page/imaging/fmri/brain-modulation/
קישור לד״ר אבלין שעליו איילת מדברת בתחילת הפרק:
https://www.tasmc.org.il/doctorssearch/dr/ablin-jacob/
המייל של איילת לשאלות:
ayeletorb@gmail.com
הפרק הופק ע״י Valuebell, בית הפקות לפודקאסטים שעוזר ליוצרים ולפודקאסטים לשגשג.
המוזיקה הולחנה על ידי איתי עמרם.
למה דווקא רגעים של רוגע ושלווה עלולים להציף כאב? איך טיפול משולב פסיכדליה יכול לעזור להתמודד עם טראומה משדה הקרב? למה טיפול קבוצתי חשוב במיוחד בפוסט טראומה צבאית?
בפרק אני מארחת את רונן סידי. רונן סידי הוא פסיכולוג קליני שמתמחה בטיפול בפוסט טראומה צבאית ובמחקר פסיכדלי. הוא מנהל את המחקר הפסיכדלי בבית חולים העמק בעפולה, שם הוא מוביל מחקרים חדשניים על השפעות טיפול פרטני וקבוצתי בשילוב MDMA על טראומה צבאית. בנוסף, הוא עוסק באבחון וטיפול בפוסט טראומה עבור אגף השיקום במשרד הביטחון. במחקריו, שנערכים באוניברסיטת רייכמן, רונן סידי מתמקד בהשפעת הטיפול ב-MDMA על מערכת העצבים. רונן מתמקד בפציעה מוסרית בקרב חיילים, ומשרת כקב״ן במילואים של כוחות מתמרנים.
המחקר הפסיכדלי שאותו מוביל רונן עוסק בשילוב פורץ דרך של טיפול פסיכדלי קבוצתי ופרטני, ונועד לבחון את היעילות והבטיחות של טיפול קבוצתי פסיכדלי לחיילים.
מספר הטלפון לפניות למחקר בטיפול ב-PTSD בשילוב MDMA עבור מתמודדי פוסט טראומה צבאית בבית חולים העמק:
052-593-5391
מספר הטלפון לפניות חיילים ליחידה לתגובות קרב, לקבלת שאלון אבחון עצמי:
03-640-1400
הפרק הופק ע״י Valuebell, בית הפקות לפודקאסטים שעוזר ליוצרים ולפודקאסטים לשגשג.
המוזיקה הולחנה על ידי איתי עמרם.
מה קרה לליאור כשהוא עשה אסיד בתוך MRI במהלך המחקר? איך עוזרים לעצמנו במהלך טריפים קשים? איך התמוססות אגו נראית מהזווית המוחית, ומה צריכים לקחת בחשבון כשמתעניינים בטיפול בפסיכדליה?
בפרק אני מארחת את ד״ר ליאור רוזמן, מהחלוצים בתחום המחקר הפסיכדלי. המחקרים שלו מתמקדים בשינויים התודעתיים שנגרמים בעקבות החוויה הפסיכדלית, ובנוסף הוא מקדם עשייה חברתית רצינית שעוברת דרך טקסי איוואסקה משותפים של ישראלים ופלסטינים.
