In this insightful episode of the ‘Straight Friendly’ podcast, hosted by Michael Ross, international Jewish leader and renowned social justice activist, Rabbi Denise L. Eger, engages in a thought-provoking dialogue about navigating identity, unity, and hope in troubled times. Rabbi Eger, the founding rabbi of Congregation Kol Ami in West Hollywood, CA, and a prominent figure within the Jewish community, recollects her journey of being the first openly gay or lesbian person to serve in her position in the Central Conference of American Rabbis and the first woman to be elected as President of the Southern California Board of Rabbis. Throughout the episode, they delved into the challenges faced by the LGTBQ+ communities, both within and outside the Jewish context. Moving on to discuss the concept of 'Chesed', they touch upon the essence of loving kindness, its importance in maintaining humanity even in the time of the war. The conversation further unraveled the increasing consequences of societal divisiveness, highlighting the need for bridging gaps within the global Jewish diaspora as well as the broader LGBTQ+ communities. Enriched by Rabbi Eger’s experiences and wisdom, the podcast emphasizes the critical need for unity, peace and resilience in the face of adversity.

על המלחמה והשפעתה: הרהורים על האירועים אחרונים בפרק הפודקאסט הזה מיכאל מתעמק במשימה הקשה של הגדרה וביטוי של זוועות המלחמה. הפרק מתחיל בהרהור על האירועים האחרונים ברצועת עזה, מתוך הכרה באתגרים של מציאת מילים לתיאור האסון הקשה. למרות הקשיים המתמשכים, היה חשוב לצוות הפודקאסטים להתייחס לאירועים הללו. מיכאל גם מציין את ההשפעה של המלחמה על ההפקה ומשתף במאבקים אישיים בדיון בנושאים כאלה. לאורך הפרק, מיכאל בוחן את מורכבות הכאב ואת ההשפעה של הטראומה הלאומית שנגרמה מהאירועים. הוא מדגיש שכאב הוא אישי ואינו יכול להיות מסווג כצודק או לא נכון. המשמעות ההיסטורית של האירועים מודגשת, מתוך הבנה שהם יזכרו לשנים הבאות. נדונה גם החשיבות של תמיכה קהילתית וחוויות משותפות של קהילות שונות. הפרק נוגע עוד בחוויותיו האישיות של המנחה עם מלחמה וטראומה, כולל פציעה במהלך מלחמה אחרת. הוא מספר על מסע האקטיביזם וההסברה שלו, במיוחד בהקשר לסכסוך הערבי-יהודי ולנקודת המבט הישראלית ופלסטינית. מיכאל מביע ביקורת על קולות של תמיכה בחמאס ורואה בכך חוסר התאמה לפמיניזם. פרק הפודקאסט מסתיים בהרהורים על שחיתות בפוליטיקה וקריאה לאחדות ואחריות מול האתגרים המתמשכים.

בפרק זה, ביחד עם ירדן מרציאנו, מיכאל מתעמק בשילוב המסקרן של זהויות להט״ב ונכות. ירדן מספרת על המסע מעורר ההשראה שלה. ירדן מספרת על האירוע שמשנה את חייה, תאונת דרכים שהובילה לנכות הפיזית שלה ולחוויה של חיים בכיסא גלגלים. מיכאל וירדן דנים במורכבות של זהויות להט״ב, בוחנים נושאים כמו ביטוי וחקר עצמי שמקבל זוויות מרתקות. הם משוחחים יחדיו על החשיבות בהבנה וקבלה לא רק בתוך קהילות הלהט״ב, אלא גם בחברה כולה. במהלך הפודקאסט, מיכאל וירדן נוגעים בסוגיות שעמן מתמודדים להט״ב עם נכות, כולל הצורך ביצירה מרחבים מכילים והתגברות על סטיגמות חברתיות. הם מדגישים את ההשפעה של יחסים אישיים ותמיכה קהילתית בקידום קבלה עצמית וקבלת זהויות מגוונות.

א-מונוגמיה = כל מה שלא מונוגמיה. כן, אפילו בגידה יש שיכניסו למטריית הא-מונוגמיה, אבל בפרק נדבר על ריבוי מערכות יחסים על צורותיהן השונות בהסכמה ובידיעת כל הצדדים. לא יכולנו לקוות לאורחת מתאימה יותר לפרק הזה מאשר נועה פז, בעלת הפודקאסט "פוליקאסט"! בכנות וברגישות נועה מביאה מבחר הגדרות לדוגמא שנוכל דרכן לדבר על א-מונוגמיה, הקשיים שבה, היתרונות שבה והמורכבויות המסקרנות בתהליך א-מונוגמי בין אם קווירי ובין אם סטרייטי. בשיחה ניתן מילים והגדרות איתן נוכל להבין יותר את עצמנו. אחרי הכל, הגדרות באו לשרת אותנו ובין השאר לתת לנו קבוצות שייכות. נשמע איפה מחפשים מידע אמין על א-מונוגמיה ולמה לא כדאי פשוט לבדוק בגוגל? בין שלל סוגי מערכות היחסים נשמע על מערכת יחסים פתוחה, מינית, פוליאמורית, סולו-פולי, אנרכיסטית ועוד רבות ומרתקות. בשמיעת הפרק חשוב לזכור: מותר שסוגי מערכות יחסים לא יתאימו, זה לא עושה אותך או את סוג מערכת היחסים לטובים יותר או פחות. זה סבבה להתנסות ולטעות! ההמלצה - להתקדם לאט ולהיות קשובים לעצמנו ולדעת שכל רגש שעולה הוא לגיטימי❤️

מה קורה עם אנשים שמגיעים לחיפה בגילאי ה-30 פלוס? מה מביא אנשים לשם כשמרכז החיים שלהם לא קשור בכלל לחיפה? ועוד רווקים? מתל אביב? בשביל לקבל תשובות הצטרף אלינו אייל לוי שחקר את התחום ומגיע עם תובנות מרתקות. בדרך כלל מחקרים ועבודות סוציולוגיים וכדומה על להט"בים הם בהקשרים של אפליה, זהות מינית או הקמת תא משפחתי. אייל החליט אחרת! נשמע מה הביא את אייל לחקור נושא כזה ספציפי ונישתי, איך מעבר בין הכפר לפריז, זוגיות של מושבניק עם תל-אביבי מלידה מביאה למעבר לחיפה ואיך אפילו שחשב שהמיניות והמגדר שלו ברורים ופתורים לו, בחר לעסוק בהם לעומק ולצלול לעבודה מחקרית-אקדמית. אייל הוא סטודנט באורנים לחינוך ובחוג לגיאוגרפיה בחר לחקור על החיבור בין בני אדם ומרחב בהקשר גיאוגרפי-אנושי. יותר ספציפי, בנושא הגירה. מזדהים/ות? סקרנים/ות? מוזמנים/ות להאזין לפרק שלנו בפודקאסט מתאריך ה-21 לנובמבר 2021 "לא רק בתל אביב: יוקר מחיה, בחירת מקום מגורים והתייחסות לאי-השוויון" על המעבר של מיכאל לחיפה.

שרית שילמה בחייה למען כולנו. למען האדם ולמען החופש ולמען האהבה. היא הייתה נחושה ואמיצה להיות ולמות בשביל מה שהיא ומי שהיא. בחלק ב' של צמד הפרקים לזכרה של שרית אחמד שקור שנרצחה בתחילת יוני 2023 היה לנו חשוב לא לדבר "על" אלא לדבר "עם". להכיר מקרוב ולהביא את הקולות האותנטיים לקדמת הבמה. נשמע 2 ראיונות חשובים: השיחה הראשונה היא עם מקורבת שהכירה היטב את שרית, את חייה, את משפחתה ואת מצבה. לא נוכל לציין את שמה ואת קרבתה אליה עקב חשש ממשי לחייה. על כן טשטשנו את קולה ונעזרנו במתורגמנית מערבית לעברית. היא מספרת בשיחה על יחסיה עם אחיה, החשש מהאיומים במשפחה, היחס שקיבלה בכפר, המעבר למקלט לנשים, נסיונות השכנוע של המשפחה לחזור לכפר והבריחה לבית אחותה. השיחה השנייה היא עם עומרי גאנם - צעיר ופעיל חברתי בחברה הדרוזית ממנו נקבל רקע על המתרחש בחברה הדרוזית בעקבות הרצח והיחס ללהט"בים מהשייח'ים. נשמע על הפער בין הקול הדתי לקול הצעיר בקהילה הדרוזית ועל השינוי שעובר על תפיסת הלהט"ב בחברה הדרוזית והערבית. הפרק הוקלט ימים ספורים לאחר הרצח בעזרתם של רבים ורבות שתרמו מזמנם ומאמצם להפקת הפרק. קו הקשב של "בית אל מים" ללהט"ב בשפה הערבית פועל במס׳ במספר 077-5466359 ובווטסאפ 054-8732110 בימי ראשון עד חמישי בין השעות 18:00-21:00

ביום הירצחה הייתה שרית אחמד שקור מהכפר הדרוזי כיסרא סמיע בגליל המערבי בת 18 בלבד. מגיל 15 שהתה במוסד לנערות בסיכון כי הייתה מאוימת בשל נטייתה המינית. בני משפחתה הורחקו ממנה באמצעות צווי בית משפט ולאחרונה עברה למקלט שאותו עזבה תוך חודשיים. סביר להניח שלא ידעה ולו שבוע שלם אחד של נחת או שלווה. ב-9 ביוני 2023 החליט מי שהחליט שיש לשים קץ לחייה, והיא נורתה למוות לא לפני שהשאירה הודעה קולית לחברתה שבה היא סיפרה על מה שעומד לקרות. בפרק זה נדבר עם מספר מרואיינים בנושא חייה ומותה של שרית ז"ל והיחסים עם משפחתה והחברה הדרוזית בכפר. המשפחה לא ערכה טקס לזכרה ונשמע מפטריק לוי על הטקס העצמאי שכלל יהודים, ערבים ודרוזים יחד באובדן והכאב. נדבר עם מנהל "בית אל-מים" עורווה אדם. בית אל-מים הוא ארגון המציע מענה וסיוע עבור חברי הקהילה הערבית הגאה הסובלים לא פעם ממקרי אלימות, הדרה ושנאה קשים על רקע נטייתם המינית וזהותם המגדרית. מעבר למפגשים חברתיים ומפגשי אקטיביזם לשינוי חברתי הארגון מספק קו-קשב, טיפול רגשי ללא עלות לכל הגילים וכן סיוע משפטי בעבור מקרי להט"בופוביה. מהמרואיינים החשובים שבפרק, אדם שמכיר באופן אישי את בת זוגתה של שרית ז"ל שיביע את כאבו ודעתו על המקרה ויספר על שרית בחייה. לסיום נשמע ראיון ברשת ב' עם מיכאל רוס, מנחה הפודקאסט. בשיחה נשמע למה התעקש לערוך טקס לזכרה לא בתל-אביב ולא בחיפה, אלא בזירה עצמה. הפרק הוקלט ימים ספורים לאחר הרצח בעזרתם של רבים ורבות שתרמו מזמנם ומאמצם להפקת הפרק. קו הקשב של "בית אל מים" ללהט"ב בשפה הערבית פועל במס׳ במספר 077-5466359 ובווטסאפ 054-8732110 בימי ראשון עד חמישי בין השעות 18:00-21:00

חלק ב' בשיחה המרתקת שלנו עם שרית בן-שימול על יציאה מהארון של ההורים לילדים להטב"קים. נשמע על המסע של אמא לטרנסג'נדר וההקמה של ארגון "ברית הלביאות". המסע עובר דרך המחשבה "למי אפשר לספר?" ומגיע לפליאה מהקבלה הגדולה של המשפחה הדתית בארצות הברית ואיך אפשר בלי לדבר על התגובה ברשתות החברתיות. נקבל טיפים משרית למשפחות ללהטב"קים, למקומות עבודה ועסקים עם עובדים מהקהילה ואיך לשמור על גיוון בתעסוקה בטוב טעם. פרק מומלץ להאזנה אם יש לך קרוב משפחה, או חבר/ה לעבודה להטב"קי/ת, אבל גם אם אין, מהפרק הזה נצא בהשראה לשינוי ביחס שלנו, או לפחות יותר מבינים ומעריכים :)

הרצליה על פניה נשמעת כמו עיר שאין מה לחשוש בה ביציאה מהארון, אבל בפועל כל יציאה מהארון מביאה איתה מורכבויות וקשיים. לקליניקה של שרית בן שימול בהרצליה מגיעים לא רק להטב"קים/ות, אלא גם אחים ואחיות שלהםן, בני ובנות זוג, הורים, אמא לבד, או אבא לבד ועוד ועוד אנשים בחיים שלהםן. נדבר על משפחות ודמויות והחוויה שלהן עם קרוב להטב"קי. נשמע על פרידה של נערה מהאחות שעכשיו הוא אח טרנסג'נדר שרוצה לבלות עם אחיה ולא איתה, על האמא שבאה מעכו לשאול מה קונים לילד בתהליך התאמה מגדרית בגיל 15 ועוד המון סיפורים שבכל אחת מהדמויות נמצא מעט את עצמנו. שרית עלתה לארץ מטהרן בגיל 12 וגדלה בסביבה לא הכי סובלנית לטרנסים. עכשיו שרית היא אמא לבן שעבר תהליך התאמה מגדרית והמסע שעברה היה לה השראה להקמת ארגון ברית הלביאות שעוזר במורכבויות שהורות ללהטב"קים יכולה להביא. פרק חשוב מאין כמוהו ששם אתכם בנעליים של האנשים שחייהם נקשרו ביוצאים מהארון.

ה"יציאה מהארון", החשיפה הראשונית של הזהות המינית-מגדרית שלנו בפני אנשים אחרים היא ללא ספק חוויה משותפת לחברי הקהילה למרות שזה קורה אחרת אצל כל אחד ואחת. בפרק הזה שהוא השני בנושא "איך לצאת מהארון" התמקדנו בתקופה שאחרי הגילוי והחשיפה, ובעיקר בתגובות של המשפחה, הקולגות והחברים. דיברנו על החששות שהיו אל מול ההקלה שהגיעה, על תחושות חדשות של חופש ושייכות שהניעו כל מיני תהליכים ועל מה זה בשבילנו להיות להטב"ק. הפרק מסתיים עם לא מעט תובנות ומסר חשוב לציבור הכללי.

פאנל של 4 דוברים משתפים בסיפורים אישיים על יציאה מהארון "היציאה מהארון", החשיפה הראשונית של הזהות המינית-מגדרית שלנו בפני אנשים אחרים היא אחת מנקודות הציון המרכזיות בגיבוש הזהות הלהטב"קית. למרות שזה קורה אחרת אצל כל אחד ואחת, התהליך עצמו הוא חוויה משותפת לחברי הקהילה, ולכן החלטנו לדבר על זה בפתיחות בפאנל מרובה משתתפים. הפרק הזה, שהוא ראשון משניים בנושא "איך לצאת מהארון" הוא שיחה מוקלטת (באולפן) עם דוברים מגילאים ורקעים שונים. נזכרנו בסימנים מקדימים בשנים שלפני, שיתפנו בחששות שהעסיקו אותנו ושמענו מגוון סיפורים מהמעמד מול ההורים, המשפחה המורחבת, הקולגות בעבודה והחברים. על הדרך גם הסברנו למה גיי והומו זה לא בדיוק אותו דבר, מה זה קוויר ולמה חשוב לקחת את הזמן ולעשות הכל בקצב אישי. מיכאל רוס, רותי פרנסדורף, אלי אליהו, נעמה יערי

בפרק זה נעסוק בארגונים הלהט״ב בישראל. נתחיל בשיחה עם חנה קליין שתספר על השנים הראשונות של האגודה שהוקמה כבר בשנת 1975 והפעילות החלוצית שלה. מאז הקמת הארגון חלו התפתחויות רבות ואנו גם נשוחח עם יו״ר האגודה הנוכחית נורית שיין (2022) כדי לדון עליהן. כמו כן נשוחח עם עוד בעלי תפקידים במגוון רחב של מיזמים חברתיים נוספים ונציג את פניה הרבות והמגוונות של קהילות הלהט״ב ברחבי ישראל, על מגוון יצוגיה, מגזריה וקהילותיה השונות. בנוסף, נשתדל גם לתת דגש על התארגנויות חברתיות שאינן מאוגדות בעמותות מאורגנות.

פרק זה ממשיך את סדרת היזמות שלנו, ובו נבדוק מה מניע את ההקמה של מיזם או עסק גאה, ובכלל – איך קורה הקסם. לשם כך קיבצנו כמה יזמים ויזמיות שנותנים שירות ייחודי לקהילה ושאלנו אותם על העשייה שלהם, ובעיקר - מה עומד מאחוריה. בפרק דיברנו עם דורון ממט מגד שחברת הפונדקאות שהקים הניעה מהפכת ”בייבי-בום” בקהילה הגאה בארץ ובהמשך גם בעולם, ועם עו"ד מיכל עדן - פעילה פוליטית וחברתית שבעבר כיהנה במועצת ת"א מטעם מרצ ומאז היא מזוהה בעיקר עם המאבק הפמיניסטי והלהט"בי לשוויון זכויות. שמענו גם מרועי אמויאל, שייסד את אורו- יוזמה שמקדמת מודל של הורות משותפת ומגולן קרומהולץ שפתח קבוצות טיפוליות לגברים. קווירים... בנוסף הכרנו גם את שרית בן שימול שמלווה משפחות שמתמודדות עם תהליכי שינוי, או מה שהיא מכנה- מסע להתאמה מגדרית. מהריאיונות שערכנו עולה שלא מעט יוזמות עסקים ומיזמים גאים נולדים מתוך חוויה אישית שמביאה אנשים לזהות צורך שאין לו מענה, ולפעמים היוזמה נולדת בשיתוף פעולה עם בני משפחה או עם פרטנרים לחיים. מסתבר שהקהל מגיב בעניין ושיש לשירותים המוענקים ע"י המיזמים והעסקים ביקוש משמעותי שמצדיק את ההשקעה.